בטי פרידן
בטי נעמי גולדשטיין פרידן (באנגלית: Betty Naomi Goldstein Friedan; 4 בפברואר 1921 – 4 בפברואר 2006) הייתה פמיניסטית יהודייה-אמריקאית, פעילה חברתית וסופרת. פרידן נחשבת לאחת הפמיניסטיות המשפיעות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20.
 | |
| לידה |
4 בפברואר 1921 פאוריה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2006 (בגיל 85) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
Georgetown Retirement Home |
| מקום לימודים |
מכללת סמית', מכון אסלן, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בית הספר התיכון של פאוריה |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| זרם ספרותי |
תנועות בעד הפלות, פמיניזם |
| יצירות בולטות |
המסתורין הנשי, The Second Stage, The Fountain of Age |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהפרידן נולדה בפאוריה שבמדינת אילינוי. בצעירותה הייתה פעילה בחוגים מרקסיסטיים ויהודיים. למדה במכללת סמית', שם ערכה את עיתון הקמפוס וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה בשנת 1942.
לאחר סיום לימודיה למדה פרידן תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי, אך סירבה לקבל מלגה ללימודי המשך, ועזבה את ברקלי לטובת עבודה עיתונאית בעיתונים שמאלניים ושל איגודי עובדים. בשנת 1947 היא נישאה לקרל פרידמן ויחד השמיטו את ה"מ" ושינו את שם המשפחה לפרידן. נישואים אלה נמשכו עשרים שנה, וסופם בהאשמות הדדיות באלימות פיזית. בשנת 1952 פוטרה פרידן מה-UE News בעודה בהיריון עם ילדה השני. במהלך העשור הבא של חייה הייתה פרידן עקרת בית.
למפגש המחזורים החמישה עשר של הקולג' שלה, ערכה פרידן סקר על בוגרות מכללת סמית', אשר התמקד בתקופת לימודיהן, החוויות שלאחר סיום לימודיהן ומידת שביעות הרצון שלהן מחייהן באותה עת. המאמר על מחקרה זה, אשר הצביע על הפוטנציאל האבוד של חברותיה ללימודים ושל סטודנטיות בקולג' באותה עת, הוגש לעיתון נשים בשנת 1958, אך עורכי העיתון טענו שהמאמר כתוב מנקודת מבט פמיניסטית מדי ואיימו לדחות אותו מסיבה זו. בטי פרידן סירבה להכניס שינויים במאמרה, משכה את מאמרה וניסתה להרחיבו לכדי ספר.
ספר זה, "המסתורין הנשי" (The Feminine Mystique), פורסם בשנת 1963. הוא תיאר את תפקידן של הנשים בחברות תעשייתיות בכלל ותפקידן כעקרות בית במשרה מלאה בפרט, אותו ראתה פרידן כתפקיד חונק. הספר היה לרב-מכר פמיניסטי, עד 2002 נמכר ביותר מתשעה מיליון עותקים ברחבי העולם.[1]
לפרידן הוצעו משרות אקדמיות. עם ספריה האחרים נמנים "השלב השני (The Second Stage)", אותו כתבה בנימה פחות רדיקלית, "זה שינה את חיי" (It Changed My Life) והאחרון "התחדשות: המעבר לגיל השלישי (The Fountain of Age)" שראה אור בעברית.
ביחד עם פולי מארי, אשת הכמורה האפרו-אמריקאית האפיסקופלית הראשונה, ועוד כמה עשרות נשים, הקימה פרידן את ארגון נשים לאומי (NOW) והייתה נשיאתו הראשונה (בין השנים 1970-1966). הארגון פעל לשוויון הזדמנויות לנשים, הן בתחומי התעסוקה והן בתחומי הפוליטיקה.
לקריאה נוספת
עריכה- בטי פרידן, "הבעיה שאין לה שם" (מתוך "המסתורין הנשי"), בתוך: דלית באום ואחרות (עורכות), ללמוד פמיניזם: מקראה, מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה הפמיניסטית, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2006.
קישורים חיצוניים
עריכה- בטי פרידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בטי פרידן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
בטי פרידן (1921-2006), דף שער בספרייה הלאומית
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
- מריון קפלן, בטי פרידן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- תום שגב, המהפכה הייתה פה - ונסעה, כותרת ראשית, 8 באוגוסט 1984
- צפי סער, גברת מג'ונדרת | ואז הופיעה בטי, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ נשים ששינו את העולם, מטר