ביזון אמריקאי

ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) נקרא גם בופאלו אמריקאי או בקיצור בופאלו, הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול-ממדים, המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק היבשתי הגדול ביותר באמריקה הצפונית, ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם, שלישי רק לגאור ולתאו האסייתי, הנפוצים בעיקר בהודו וסביבתה.

ביזון אמריקאי
ביזון אמריקאי
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכון קרוב לסיכון (NT)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	פרים
שבט:	בקר
סוג:	ביזון
מין:	ביזון אמריקאי
שם מדעי
Bison bison ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

כיום הביזונים מצויים בעיקר במישורים הגדולים של קנדה וארצות הברית, שם הם רועים בעדרי ענק שבעבר היו גדולים אף יותר. ועדיין הביזון מצוי בסיכון ומצב שימור בטבע הוא: "קרוב לסיכון".

לביזון האמריקאי שני תת-מינים קיימים:

• ביזון המישורים (Bison bison bison)
• ביזון היערות (Bison bison athabascae), תת-המין הגדול יותר שלו "דבשת גב" גבוהה יותר.

מאפיינים

לביזון פרווה עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור באמריקה הצפונית; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. בחורף הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו בעונות השנה החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 קילוגרם לטונה אחת כשהשיא המתועד מגיע ל-1,270 קילוגרם (2,800 ליברות) עבור פרט שחי בטבע ו-1,750 קילוגרם (3,860 ליברות) לפרט שגודל בשבי. לשני תת-המינים של הביזון קרניים קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת הרבייה של הביזונים היא בחודשים אוגוסט וספטמבר; תקופת ההריון נמשכת עד האביב. כמעט תמיד ההמלטה היא של עגל יחיד. תקופת ההנקה שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה, במהלכה הוא גדל ויכול להתמודד לבד עם אויביו. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים בטבע; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים.

הביזון הוא מעלה גירה וניזון מעשבים ומשיחים נמוכים. בחורפים קשים הביזון שובר את מעטה הקרח בעוצמה כדי להגיע לצמחייה כמו טחבים וחזזית הקבורים מתחת לשלג והוא אף יכול לעכל עצה מעצים.

אקולוגיה

לביזון אויבים טבעיים מעטים מאוד אשר מעיזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם וגודלם והיותם מגוננים בעדרים גדולים. זאבים מנסים לעיתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה שיתופית: כשקבוצת זאבים מנסה לתקוף את העגלים, העדר יוצר סביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, דבר המקשה מאוד לתקוף את הצעירים. עם זאת ביזונים מותשים עשויים לפרק את המבנה, מה שמקל על הזאבים לטרוף כמה מהם ועדיין הם מסתכנים בכך ולעיתים אף נהרגים בניסיון הציד. גם דובי גריזלי לעיתים צדים פרטים חולים או צעירים אף שפרטים בוגרים מהווים סיכון גדול עבורם והם יעדיפו לאכול מנבלותיהם, לעיתים בחמיסה מזאבים.

הביזונים חיים לעיתים בהרמוניה עם איילים אף שלעיתים הם מתעמתים ופוגעים באיילים מתקרבים. עם גופם נראים לעיתים פזאי בקר או עורביים הפולים מפרוותם טפילים.

נבלות ביזונים מושכים עליהם אוכלי נבלות שונים לרבות דובים, קויוטים, שועלים ומגוון עופות דורסים.

הביזון האמריקאי והאדם

לפני הגירת האדם הלבן חיו באמריקה הצפונית כ-60 מיליון ביזונים. הביזונים ניצודו במיליוניהם באמריקה הצפונית על ידי המתיישבים הלבנים לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה. הביזון גם היה המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. גן החיות של רובע ברונקס בניו יורק היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ההשבה לטבע של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות באמריקה הצפונית והכחדתם הכוללת נמנעה. למרות זאת ציד הביזונים נמשך, אם כי בהיקף קטן בהרבה. גם הילידים של אמריקה הצפונית התקיימו במידה רבה מאוד על ציד הביזון, כדי להשיג את חלבו, בשרו ועורו, אולם היקף הציד שלהם לא היה בהיקף של הכחדה.

כיום, האינטראקציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת בפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בעיקר ילוסטון וגרנד טיטון, בהם הביזונים מתקיפים אנשים יותר מאשר דובים. הביזונים אינם אלימים מטבעם אך גם מתקרבים מסקרנות לאנשים ובעתות דחק ופחד לעיתים גם יתקפו אנשים המתקרבים אליהם או אל גוריהם יתר על המידה, כשהם אף לא נרתעים מיריות אקדחים. עוצמת הפגיעה של קרני או פרסות ביזון חזקה ויכולה להרוג בקלות, כשמספר תאונות קטלניות קרו בפארקים מתיירים שלא נשמרו. הביזונים יכולים גם לרוץ במהירות גבוהה פי שלושה לעומת בני אדם והפקחים בשמורות מזהירים לשמור על מרחק של לפחות 20 מטרים מהביזונים להגנה.

גלריית תמונות

• 
• 
  קבוצת ביזונים בפארק לאומי ילוסטון
• 
• 
• 
• 
• 
• 
  ביזונים בשלג בילוסטון
• 
• 
• 
• 
• 
• 
  עגלי ביזון
• 
  איור של אינדיאנים צדים ביזון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביזון אמריקאי בוויקישיתוף

• ביזון אמריקאי, באתר ITIS (באנגלית)
• ביזון אמריקאי, באתר NCBI (באנגלית)
• ביזון אמריקאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• ביזון אמריקאי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• ביזון אמריקאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ביזון אמריקאי, באתר GBIF (באנגלית)
• אורי קציר, שובו של הבאפלו