ביטוח אלמנטרי
ביטוח אלמנטרי (נקרא גם ביטוח כללי) הוא מכלול ענפי הביטוח המבטחים מפני סיכון לרכוש: סיכון לאובדן הרכוש (כולו או חלקו) וסיכון לפגיעה בנפש כתוצאה משימוש ברכוש. ענפים עיקריים בביטוח אלמנטרי:
- ביטוח רכב: ביטוח מפני נזקים לרכב ולנוסעים בו, וביטוח מפני נזק לצד שלישי.[1]
- ביטוח דירה: ביטוח מפני נזק לדירה ולרכוש שבה כתוצאה משרפה, משיטפון, מרעידת אדמה, מפריצה וכדומה. פוליסות ביטוח רכוש מנוסחות לפעמים כך שהביטוח ישלם את הסכום המצוין בפוליסה ולאו דווקא את שווי הנזק שנגרם.[2]
- ביטוח ימי ואווירי: ביטוח של סחורה הנמצאת בתובלה ימית או בתובלה אווירית, וכן ביטוח כלי שיט וכלי טיס.
- ביטוח נסיעות לחו"ל: ביטוח המכסה נזק שנגרם למטייל, אם בגוף (הוצאות רפואיות) ואם ברכוש בזמן שהייתו מחוץ לארץ. כיום, חברות התיירות השונות מציעות ביטוח נסיעות לחו"ל, כמו גם קופות חולים או חברות פרטיות שונות.[3]
- ביטוח אשראי: ביטוח המכסה ספקים בעסקאות שבהן הלקוחות אינם משלמים תמורת הסחורה ברגע העברתה. הוא נועד להגן על הספק מפני פשיטת רגל או הפסד בגין אי קבלת תשלום מצד לקוחות.[4]
ביטוחים שאינם אלמנטרים הם ביטוחי חיים וביטוחים פנסיונים (ועוד).
ביטוח אלמנטרי נעשה על פי פוליסה - חוזה ההתקשרות בין המבוטח למבטח - המפרטת את הרכוש המבוטח ואת ערכו, את המקרים שבהם ישולם סכום הביטוח, ואת הפרמיה - הסכום שמשלם המבוטח למבטח בתמורה לביטוח.
פוליסות לביטוח אלמנטרי כוללות בדרך כלל סכום של השתתפות עצמית - סכום נזק שאותו ישלם המבוטח מכיסו. להשתתפות העצמית שתי מטרות:
- מניעתן של תביעות קטנות, כאלה שגובהן נמוך מגובה ההשתתפות העצמית.
- הקטנת הסיכון המוסרי של חברת הביטוח על ידי מתן תמריץ מסוים למבוטח לשמור על רכושו, כדי להימנע מההשתתפות העצמית.
לעיתים מוצע סכום משתנה של השתתפות עצמית: ככל שההשתתפות העצמית גבוהה יותר, כך הפרמיה נמוכה יותר.
בקביעת גובה הפרמיה ניתנת הנחה בגין היעדר תביעות - הנחה שהיא תמריץ נוסף למבוטח להימנע מהגשת תביעה לחברת הביטוח.
הערות שוליים
עריכה- ^ נתן סטולרו, הפעלת ביטוח רכב - הגשת תביעה באופן יעיל, באתר גלובס, מרץ 2020
- ^ פרופסור זיו רייך, פוליסת ביטוח רכוש - ביטוח חסר, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. 09 במאי 2019
- ^ המדריך המלא לבחירת ביטוח נסיעות לחו"ל, באתר מעריב
- ^ "ביטוח אשראי הוא חיה מוזרה על התפר שבין הביטוח לבנקאות", באתר גלובס, 4 בספטמבר 2006