ביקור המלאכים באוהל אברהם
ביקור המלאכים באוהל אברהם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת פרשת וירא, ספר בראשית, פרק י"ח, פסוקים א'–ט"ז, העוסק בביקור של שלושה מלאכים באוהלו של אברהם באלוני ממרא שבישרו לו על לידת יצחק.
הסיפור כפי שהוא מופיע בתורה
עריכהוַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.
וַיֹּאמַר: "אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם; אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם."
וַיֹּאמְרוּ: "כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ."
וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל שָׂרָה, וַיֹּאמֶר: "מַהֲרִי; שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת."
וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ; וַיִּקַּח חֶמְאָה, וְחָלָב, וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם. וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ?"
וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה, בָאֹהֶל."
וַיֹּאמֶר: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ."
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים, חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ, לֵאמֹר: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה?! וַאדֹנִי זָקֵן!"
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם: "לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה, לֵאמֹר: 'הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד, וַאֲנִי זָקַנְתִּי'? הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר?! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה, וּלְשָׂרָה בֵן."
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר: "לֹא צָחַקְתִּי!", כִּי יָרֵאָה, וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי צָחָקְתְּ."
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם, וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
הסיפור על פי מדרשי חז"ל
עריכההמעשה כפי שמופיע במקרא מספר על התגלותו של אלוהים אל אברהם אבינו ביום חם במיוחד, כאשר האירוע התרחש ביום השלישי למילתו של אברהם - מצב בו היה חלוש במיוחד. כאשר ראה אלוהים בחולשתו הוא "הוציא חמה מנרתיקה" כדי לעצור בעד בני האדם לצאת לרחוב ובכך למנוע מאברהם את הטרחה שבאירוח. אולם אברהם שנחשב למכניס אורחים, ישב על פתח ביתו בציפייה לאורחים מזדמנים.[1]
אלוהים עצמו בא ל"ביקור חולים" אצל אברהם, ובעוד אלוהים משוחח עם אברהם הבחין אברהם מרחוק בשלוש דמויות, אברהם עזב את אלוהים ורץ לקבל את האורחים,[2] פנה אליהם וביקשם לסור לביתו. מאחר שאברהם חשש שהם עובדי עבודה זרה הסוגדים לאבק רגליהם ביקשם טרם היכנסם לרחוץ רגליהם ורק אחר כך להיכנס לביתו. הוא פנה לשרה אשתו וביקש ממנה להכין לחם משלושת סאה קמח והוא עצמו רץ להכין חמאה, חלב ובן בקר להגיש לאורחים. אף על פי שמלאכים אינם יכולים לאכול ולשתות, משום כבודו של אברהם הם התחזו אוכלים ושותים.
ביקורם של המלאכים נועד, מלבד סיפוק רצון אברהם לאורחים, גם לביצוע שליחויות שונות. מלאך ראשון נשלח לבשר לשרה על הולדת בנה יצחק, השני בישר את מהפכת סדום ועמורה והשלישי בישר לאברהם על ריפויו מכאב ברית המילה ועל חובתו להציל את לוט ממהפכת סדום ועמורה. ואכן לאחר הסעודה בישר מלאך לאברהם כי בעוד שנה תוליד שרה אשתו בן, ולחיזוק ההבטחה חרץ המלאך חריץ בכותל בית אברהם ואמר כי בעוד שנה, כאשר תגיע השמש לחריץ זה, ייוולד הבן, הוא יצחק אבינו.
לפי הרמב"ם כל הסיפור היה בחלום של אברהם.
תאריך הסיפור
עריכהבסדר עולם פרק ה' ביקור המלאכים מתוארך לט"ו בניסן. בפרקי דרבי אליעזר פרק כ"ט אברהם נימול ביום הכיפורים והיום השלישי שבו באו המלאכים היה י"ב בתשרי. בספר היובלים פרק ט"ז ביקור המלאכים מתוארך לראש החודש הרביעי (יום תקופה - מקביל לא' בתמוז) בעוד שברית המילה מתוארכת בפרק ט"ו ל-15 בחודש השלישי (ט"ו בסיוון) שהוא חג השבועות בלוח השנה במגילות קומראן.
פרשנויות
עריכהבמסכת בבא מציעא מופיע קטע אגדה מסוף דף פ"ו עד תחילת דף פ"ז, אשר לומד מהסיפור דרך ארץ:
- לסרב לאדם קטן (כמו בדוגמת המלאכים עם לוט), אבל לא לסרב לאדם גדול (אברהם).
- לשאול לשלום האישה.
- אברהם אמר שיכין מעט אך עשה הרבה, כמעשה הצדיקים (בניגוד למעשה עפרון).
קישורים חיצוניים
עריכהיעקב ישראל סטל, אימתי ביקרו המלאכים אצל אברהם, סגולה, 23 חשוון תשפ"ב.
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד ב'.
- ^ חז"ל למדים מכך כי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" מקור: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, עמוד א'.