בית אל
בֵּית אֵל היא התנחלות דתית ברכס הרי גופנה שבהרי בנימין, מצפון לרמאללה. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1997, וגרים בו כ-7,500 נפש.
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | שי אלון | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 853 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1977 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,353 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 220 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 4,264 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 52 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[3] | 1,490 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 242 | ||||||||||||||||||||||||
31°56′31″N 35°13′23″E / 31.9419114871391°N 35.2230569945325°E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
4 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 176 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[3] |
0.4387 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 63 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל בית אל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
https://www.bet-el.muni.il/ |
היישוב קרוי על שם העיר המקראית בית אל שבנחלת שבט בנימין, הנזכרת רבות בתנ"ך. השם של בית-אל המקראית השתמר גם בשמו של הכפר הערבי הסמוך ביתין.
בסמל היישוב מופיע סולם יעקב כמוטיב מרכזי שהשתנה במהלך השנים להצגה באופן מרומז יותר כמאמר הפסוק ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב: קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם...” (בראשית, ל"ה, א') שהופיע גם בסמל. הגבעות אמורות לסמל גם את לוחות הברית.[5]
היסטוריה
עריכהההתנחלות בית אל הוקמה בנובמבר 1977 בידי גרעין שהורכב בעיקר משש-עשרה משפחות בעלי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, לא הרחק מהכפר הפלסטיני ביתין. בדומה למספר התנחלויות שהוקמו באותה עת, ההתנחלות הוקמה בתוך בסיס צבאי, והאחריות עליה הועברה למחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בהתאם להחלטת ממשלה. כעבור שנה אושרה הקמת ההתנחלות מחוץ לשטח הבסיס הצבאי[6].
זמן קצר לאחר הקמתה התחלקה בית אל לשני יישובים. האברכים, ובראשם הרב זלמן מלמד, פנו להתרכז סביב ישיבה חדשה שהקימו, ישיבת בית אל, צעד שיצר למעשה יישוב נוסף, כאשר ריכוז היישוב המקורי נותר במקומו הראשון[7]. פילוג היישוב לשני יישובים אושר בהחלטת ממשלה מ־1978. היישובים השתייכו למועצה אזורית מטה בנימין. באוגוסט 1997, לאחר כ-20 שנה, ובעקבות גידול האוכלוסייה ביישובים וסמיכותם זה לזה, שבו היישובים והתאחדו תחת רשות מקומית חדשה אחת, כאשר היישובים הישנים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב".
ראש המועצה הראשון הממונה היה אורי אריאל. כיום מכהן בראשות המועצה שי אלון. בסך הכל כיהנו ארבעה ראשי מועצות:
- אורי אריאל (ממונה) – 1997–2001
- ישראל רוזנברג – 2002–2004
- משה רוזנבוים – 2004–2013
- שי אלון – 2013 ועד היום
רבני היישוב
עריכה- הרב זלמן ברוך מלמד: תשל"ח – תשע"ד
- הרב שלמה אבינר: תשמ"א – תשע"ג
- הרב אריאל בראלי: תשע"ט – הווה.[8]
מעמד הקרקעות ביישוב
עריכההקרקעות עליהן בנוי היישוב כיום הן ברובן קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים שנתפסו לצורכי שטח בסיס בה"ד 4 הסמוך ושטחי אש סביבו. בסיס זה הוקם על חורבות בסיס ירדני ששכן במקום עד מלחמת ששת הימים. לאדמות אלו פורסם צו תפיסת מקרקעין (1/70) בשנת 1970. בצו לא הוגדר זמן לפקיעת התפיסה, וייעוד התפיסה הוגדר בו כ"צרכים ביטחוניים דחופים והכרחיים". בעקבות ייסוד יישוב אזרחי על הקרקעות שנתפסו במסגרת הצו מ־1970, עתרו בעלי הקרקע לבג"ץ בטענה כי צרכים ביטחוניים אינם מצדיקים הקמת יישוב אזרחי בקרקעות פרטיות שנתפסו. בפסק הדין דחו שופטי בג"ץ את העתירה, וקיבלו את עמדת המדינה שנסמכה על חוות דעתו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אברהם אורלי, שסבר כי ישנה משמעות ביטחונית בהקמת יישוב אזרחי בסביבה עוינת[9]. פסק דין זה התפרסם בשם "בג"ץ בית אל", וצוטט רבות לאחר מכן. ב־1979, כשנה לאחר פרסום פסק הדין, התקבלה החלטת ממשלה לפיה התיישבות יהודית ביהודה ושומרון תוקם אך ורק על אדמות מדינה.
על פי דו"ח שחיבר תא"ל (מיל.) ברוך שפיגל לבקשת מערכת הביטחון בעשור הראשון של המאה ה־21, היישוב בנוי על אדמות פרטיות פלסטיניות שנתפסו בתפיסה צבאית, על אדמות מדינה שחלקן הופקעו בתקופת השלטון הירדני ועל אדמות פרטיות שנקנו מבעליהן על ידי חברת הימנותא. חלק מהמבנים נבנו מחוץ לגבולות היישוב[6]. לדברי ארגון יש דין, בעקבות כך התנהלו במנהל האזרחי ב־2007 מעל ל־100 הליכים בנושא בנייה בלתי חוקית בבית אל[10].
בשנת 2019 החלה בנייה של כ-300 יחידות דיור בדרום היישוב, יישומה של הבטחה של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבנייה ביישוב.
שכונת האולפנה
עריכה- ערך מורחב – שכונת האולפנה
בסמוך ליישוב, מחוץ לתחום השיפוט שלו, נבנתה שכונה בשם "גבעת האולפנה", בה נבנו בניינים (חמישה מתוך ארבע עשר) על חלקות הרשומות בטאבו על שם שני פלסטינים תושבי הכפר דורא אל קרע הסמוך, שלא נכללו במסגרת צו התפיסה הצבאי[11]. בשל כך נמצאה השכונה בשנת 2012 במרכזה של סערה פוליטית ומשפטית, לאחר שהמדינה ביקשה לחזור בה מהתחייבותה, שקיבלה מעמד של פסק דין, להרוס חמישה בתים, ולפתוח מחדש את הדיון[12]. לפי הוראת בג"ץ היה צריך להרוס את המבנים עד 1 ביולי 2012. במערכת הפוליטית חיפשו פתרון שיאפשר להימנע מההריסה, אך הצעת חוק ההסדרה, שנועד למנוע את הפינוי, נדחתה על ידי מליאת הכנסת. ב-28 ביוני 2012 הסתיים פינוי המשפחות שגרו בשכונה לקרוונים זמניים שניתנו להן בבסיס הצבאי שעל יד בית אל. התושבים נשארו שלוש שנים בקרוונים הזמניים שניתנו להן.
בית אל כיום
עריכהכמחצית מן התושבים עובדים בתחומי היישוב בחינוך, שירותים, מסחר ותעשייה והשאר עובדים בירושלים ובערים אחרות. במקום קיימים מוסדות לימוד רבים, החל מגני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים ובנות, תלמוד תורה, ארבעה בתי ספר תיכוניים נפרדים לבנים ולבנות (אולפנת רעיה, אולפנת בית אל, ישיבת בני צבי, וישיבה תיכונית מטה בנימין), מכינה קדם צבאית וכלה בישיבה גבוהה. בנוסף נמצאים בבית אל ספרייה, מתנ"ס, מרכז תעסוקה, סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא, אריאל ועוז, מועדונית לילדים עם צרכים מיוחדים – נח"ל, מועדון גיל הזהב ופינת חי. מבחינת מסגרות לילדים, בבית-אל יש 4 מעונות יום, 17 גני ילדים כולל 3 גני חינוך מיוחד, 2 בתי ספר יסודיים ממלכתי דתי וכאמור 4 בתי ספר על-יסודיים.
על פי מחלקת התיירות של המועצה, עשרות אלפי תיירים מישראל ומן העולם ביקרו בבית אל מיום הקמת המועצה.
אקלים
עריכהאקלים בבית אל | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 10.8 | 11.9 | 14.9 | 19.6 | 24.1 | 26.7 | 28.3 | 28.3 | 26.6 | 23.3 | 17.8 | 13.2 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5.2 | 5.5 | 7.7 | 10.4 | 14.2 | 16.7 | 18.7 | 18.7 | 17.1 | 15.1 | 11.7 | 7.4 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 139 | 131 | 76 | 19 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0.6 | 18 | 58 | 109 | |
מקור: Israel Weather |
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בבית אל 6,353 תושבים (מקום 220 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -1.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,793 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[13]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
מאחזים סמוכים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בית אל
- פרופיל בית אל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- בית אל באתר מועצת יש"ע
- רפאל לוי, נתניהו חונך שכונה חדשה בבית אל: זה הבית שלנו, נבנה עוד ביו"ש, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2022
- בית אל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
- בת-ציון קרוב ויוסי גולדשטיין, הקמת יישובים ביהודה ושומרון: בית אל כמקרה מבחן, מחקרי יהודה ושומרון, 238-211 כח (2), אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2019 doi: 10.26351/JSRS/28-2/4
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ הצהרה לתקשורת על הסמל החדש בדף הפייסבוק של המועצה
- ^ 1 2 דו"ח שפיגל, באתר שלום עכשיו
- ^ בית אל, באתר דעת
- ^ אלירן אהרון, הרב אריאל בראלי הוכתר לתפקיד רב היישוב בית אל, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2019.
- ^ בג"ץ 606/78, 610/78, סולימאן תופיק אויב ואח' נגד שר הביטחון ואח'
- ^ עתירת ארגון יש דין לבג"ץ ב־2008
- ^ חיים לוינסון, היזם של שכונת האולפנה בבית אל: ידענו שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 10 במאי 2012
- ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה בקשת המדינה: גבעת האולפנה תיהרס, באתר ynet, 7 במאי 2012
- ^ פרופיל בית אל באתר הלמ"ס
- ^ מאחז חדש: עוז ציון, באתר ערוץ 7