חיים לוינסון

עיתונאי ישראלי

חיים דב לוינסון (נולד ב־7 באוגוסט 1984) הוא עיתונאי ישראלי, בעל טור בהארץ, ומנחה לצידה של אופירה אסייג את תוכנית הטלוויזיה "אופירה ולוינסון" בקשת 12. הגיש תוכניות בערוץ כנסת ובתחנות הרדיו כאן ב ו־103fm.

חיים לוינסון
לידה 7 באוגוסט 1984 (בן 40)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה הפתוחה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2000
מעסיק הארץ, כאן ב' עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק chaiml
טוויטר chaimlevinson
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בירושלים למשפחה חרדית[1] חסידית שעלתה בשנת 1981 מארצות הברית[2]. אביו שירת כקצין במשטרת ישראל[3] ולוינסון למד בתלמוד תורה[4] חב"ד בשיכון חב"ד ובתיכון מל"ד בעיר.

כשהיה לוינסון בן 16 הוא החל לעבוד במקומון הירושלמי כל הזמן, תחילה כשוליה[5] ולאחר מכן ככתב חינוך וככתב מגזין. בשנת 2004 עבר לידיעות אחרונות ושימש שם כתב לענייני חרדים. בשנים 20062014 למד באוניברסיטה הפתוחה לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח ותואר שני בלימודי דמוקרטיה בין־תחומיים.

בשנת 2008 התחיל לעבוד בעיתון הארץ כרכז כתבים, והחל מיולי 2009 ככתב המסקר את המתנחלים.[6] ביוני 2016 מונה לוינסון לכתב הפוליטי במקום יהונתן ליס, וסיים את עבודתו ככתב לענייני התנחלויות.[7]

בשנות עבודתו בהארץ פרסם כמה תחקירים:

  • ככתב פוליטי פרסם כי נתניהו פעל למנות את מקורבו לשעבר, ארי הרו, ליו"ר חברת החדשות של ערוץ 10.[13] הוא חשף כיצד הגישה חברת הכנסת נורית קורן הצעת חוק לטובת חברה פרטית בשירות לוביסט של הליכוד.[14]
  • במרץ 2024 חשף בהארץ הקלטות בין מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ובין נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בזמנו, איתן אורנשטיין. ההקלטות מראות לכאורה מערכת יחסים בעייתית בין שני הצדדים בכל הנוגע לוועדת האיתור לתפקיד הנשיא של בית המשפט.

בד בבד עם עבודתו בעיתון הגיש לוינסון בשנים 2015–2016 תוכנית ברדיו גלי ישראל עם יפעת ארליך. מאפריל 2016 הגיש אחת לשבוע עם אראל סג"ל את תוכניתו בגלי צה"ל, ולאחר מעברו של סג"ל לתחנת הרדיו 103fm הוא שידר עימו שם. בינואר 2020 פרש לוינסון מהגשת התוכנית ועבר להגיש את התוכנית דקלוינסון בכאן רשת ב לצד ירון דקל, ומאוחר יותר לצד עקיבא נוביק במקום עמית סגל ששידר לצד דקל קודם לכן.[15] ביוני 2022 חזר לשדר תוכנית אקטואליה יומית עם סג"ל ב־103fm. באפריל 2023 התעמתו השניים עימות מתוקשר בשידור. לוינסון עזב את האולפן באמצע התוכנית, ובתגובה אמר סג"ל שלא יגיש עימו יותר.[16] מאוחר יותר התנצל לוינסון לפני המאזינים על השפה הגסה שבה השתמש בשידור.[17]

לוינסון גם שימש כמחליף זמני של בן כספית בהגשת התוכנית ינון מגל ובן כספית ב־103fm.[18] בתוכנית ששודרה ב־9 באוקטובר 2023, יומיים בלבד לאחר מתקפת הפתע על ישראל, התגלע ויכוח אמוציונלי בין מגל ללוינסון, שהגיש איתו את התוכנית. בשיאו קם מגל מהכיסא והעיף ללוינסון את האוזניות.[19] לוינסון יצא מהאולפן, ולאחר שמנכ"ל התחנה הודיע לו כי למוחרת לא ישדר עם מגל פרסם כי הוא מתפטר מהתחנה.

לוינסון שימש חבר פאנל קבוע בתוכניות הטלוויזיה "ערב ערב" בתאגיד כאן ו"חדשות הבוקר" בהנחיית ניב רסקין בקשת 12. בינואר 2023 החל להשתתף באופן קבוע בתוכנית האירוח הסאטירית "מה שתגידו" של כאן 11. באותה שנה הופיע עם קובי אריאלי בתוכנית "MKR המטבח המנצח". בנובמבר 2023 החל להגיש תוכנית לייט־נייט בערוץ 12 עם העיתונאי יאיר שרקי,[20] שלא האריכה ימים. במרץ 2024 עלתה לאוויר באותו ערוץ התוכנית "אופירה ולוינסון", שהחליפה את התוכנית "אופירה וברקוביץ'" לאחר פרישתו של אייל ברקוביץ'. לוינסון מגיש אותה לצד אופירה אסייג.

לצד פעילותו העיתונאית לוינסון מפעיל חשבונות פופולריים שלהם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר. הוא מופיע תדיר ב"הצינור" בערוץ 13 בעקבות דברים שפרסם בפייסבוק. לוינסון הרבה לפרסם בטוויטר ציוצים סאטיריים, ובפרט גרסאות סאטיריות של שער "ישראל היום". פעמים אחדות הכניס מידע לא ראוי לערכים בוויקיפדיה העברית ופרסם ציוץ על כך.[21]

לוינסון הוא מבקר חריף של מפעל הפיס, אשר לטענתו מרושש את השכבות החלשות.[22][23][24][25]

ב־9 באפריל 2024 פרסם מאמר שבו קבע "הפסדנו את המלחמה", וייחס את ההפסד להנהגת המדינה ובעיקר לעומד בראשה, בנימין נתניהו.[26]

פרשות משפטיות

עריכה

בנובמבר 2016 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל "הארץ" לשלם פיצוי בסך 20,000 ש"ח וכן הוצאות משפט לתושב קריית ארבע, משום שבכתבה מאת לוינסון נטען שהוא שימש סוכן שב"כ.[27] כמו כן חויב העיתון לפרסם תיקון לידיעה.[28]

במאי 2018 נקלע לוינסון למאבק משפטי מול היחצ"ן רני רהב. לוינסון פרסם בטוויטר תמונה של מכונית, לטענתו מכוניתו של רהב, חונה באדום־לבן, וכינה אותו "חזיר חניה". רהב הגיש תביעת לשון הרע על סך 100,000 ש"ח נגדו ,[29] ועליה השיב לוינסון בתביעה משלו עקב דברי רהב שהוא מסובך בחובות והיה מעורב באלימות במערכת "הארץ".[30] במאי 2021 פסק בית המשפט כי על רהב לשלם ללוינסון פיצוי שגובהו 27,500 ש"ח בגין דבריו על אודות החובות. מנגד, מאחר שהמכונית המצולמת לא הייתה של רהב ומשום שלוינסון לא בדק את הפרסום, לא עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע. בית המשפט פסק פיצוי לרהב בסך של 17,500 ש"ח ותוספת בגובה 10,000 ש"ח בגין ציוצים אחרים.[31] הפיצויים של שני הצדדים התקזזו זה בזה.[32]

באוקטובר 2024 הורשע השוטר גל בן איון בתקיפתו של לוינסון לאחר שלוינסון תיעד אותו מכה אוהדי כדורגל באצטדיון טדי.[33]

חיים אישיים

עריכה

לוינסון נשוי ואב לשניים. מתגורר בשכונת קריית שלום בתל אביב. אוהד של הפועל ירושלים בכדורגל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חיים לוינסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצחק טסלר, מי רוצה להיות זמביש?, באתר nrg‏, 24 ביולי 2009
  2. ^   חיים לוינסון, את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2021
  3. ^   חיים לוינסון, משטרת ישראל היא ארגון כושל הרבה לפני בן גביר. זה העתיד שמחכה למדינה כולה, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
  4. ^ איציק אוחנה, קידוש השם בשידור חי: חיים לוינסו.., באתר כיכר השבת, ‏2024-07-13
  5. ^   חיים לוינסון, התמורה הקיצונית ביותר בימי חיי היא מות האמת. אז למה אני עדיין עיתונאי?, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2024
  6. ^ ענת קם‏, מי יפנה מאחזים?, באתר וואלה, 22 ביולי 2009
  7. ^ נועה פרייס‏, תזוזות ב"הארץ": יותם ברגר ישמש ככתב שטחים; חיים לוינסון יהיה כתב פוליטי, באתר וואלה, 6 ביוני 2016
  8. ^ חיים לוינסון, עכבר העיר אונליין, לראשונה הצגות של הבימה והקאמרי יעלו מחוץ לגבולות הקו הירוק, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2010
  9. ^ יאיר אלטמן‏, קוצר עונשם של שוטרים שהפקירו פלסטיני למוות, באתר וואלה, 24 בפברואר 2014
  10. ^   חיים לוינסון, בצל המשבר עם ארה"ב: יעלון ימנע מפלסטינים לנסוע עם מתנחלים באוטובוס, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
  11. ^ חיים לוינסון, הממשלה אישרה העברת 340 מיליון שקלים מתקציב המדינה להתנחלויות, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015.
  12. ^ חיים לוינסון, מדענים גילו פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה, באתר הארץ, 26 באפריל 2016
  13. ^ חיים לוינסון, נתניהו פעל למנות את ארי הרו ליו"ר חדשות 10 כשבלווטניק רכש את הערוץ, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2017
  14. ^   חיים לוינסון, יהונתן ליס, גלגולה של הצעת חוק: לוביסטים דחפו בשירות חברה מסחרית, הח"כית קידמה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2017
  15. ^ אברהם בלוך, ‏זה האיש שיחליף את עמית סגל בתוכנית 'דקלסגל', באתר "סרוגים", 8 בינואר 2020
  16. ^ פיצוץ בין חיים לוינסון לאראל סג"ל: קללות ונטישת שידור, באתר וואלה, 16 באפריל 2023
  17. ^ גיל משעלי, ‏אחרי הקללות בשידור: חיים לוינסון מתנצל בפני המאזינים, אבל לא בפני אראל סג"ל, באתר ‏מאקו‏, 19 באפריל 2023
  18. ^ ינון מגל נפרד מבן כספית ב-103FM: המחליף המפתיע נחשף, באתר אייס, 15 ביוני 2023
  19. ^ קובי עוזיאלי, דרמה בשידור חי: ינון מגל רתח מזעם והעיף לחיים לוינסון את האוזניות, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2023
  20. ^ תום נחום, קשת 12 בהפתעת ענק: זו התוכנית החדשה שתשודר הערב, באתר אייס, 22 בנובמבר 2023
  21. ^ דוגמאות:
  22. ^   חיים לוינסון, העיר שהפכה לבירת מפעל הפיס, ואלה שנותרו הרחק מאחור. בדיקת "הארץ", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2021
  23. ^   חיים לוינסון, הפיס מחפש דור חדש של פראיירים, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
  24. ^   חיים לוינסון, 62% מהכנסות הצ'אנס ב-2021 הגיעו מהשכונות ומהיישובים החלשים, באתר הארץ, 24 במרץ 2022
  25. ^   חיים לוינסון, מפעל הפיס שוב זכה בלוטו, באתר הארץ, 1 במאי 2022
  26. ^   חיים לוינסון, אסור לומר את זה, אבל אין ברירה: הובסנו. תבוסה מוחלטת, באתר הארץ, 9 באפריל 2024
  27. ^ איתמר ב"ז, "הארץ" יפצה תושב קריית-ארבע שתיאר כסוכן שב"כ, באתר העין השביעית, 17 בנובמבר 2016
  28. ^ איתמר ב"ז, אלמנטים מחשבתיים-רגשיים, באתר העין השביעית, 19 ביולי 2017
  29. ^ רני רהב תובע 100 אלף ש' מכתב הארץ שכינה אותו "חזיר חניה", באתר גלובס, 14 במאי 2018
  30. ^ אורן פרסיקו, מה יגידו באיי מרשל, באתר העין השביעית, 29 ביולי 2018
  31. ^ הפיצוי שנפסק לרהב היה מקל יחסית, מאחר שנמצאו תמונות רבות של מכוניתו חונה שלא כחוק
  32. ^ מתן וסרמן, ‏רני רהב נגד חיים לוינסון: התביעות הנגדיות התקבלו, אף צד לא ישלם, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2021
  33. ^ אורן פרסיקו, השוטר גל בן איון הורשע בתקיפת העיתונאי חיים לוינסון אחרי שתיעד אותו מכה אוהדי כדורגל, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2024