בית הדין של אבא

בית הדין של אבאיידיש: מיַין טאַטנס בית־דין־שטוב) הוא מקבץ סיפורים אוטוביוגרפי של סופר היידיש חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר.

בית הדין של אבא
מיַין טאַטנס בית־דין־שטוב
עטיפת הספר במהדורת 2011 בעברית
עטיפת הספר במהדורת 2011 בעברית
מידע כללי
מאת יצחק בשביס-זינגר
שפת המקור יידיש
הוצאה בעברית
הוצאה ספרית פועלים
תרגום צבי ארד, בלהה רובינשטיין
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001277658

הסיפורים סובבים סביב בית דינו של אבי המחבר, הרב פינחס מנחם זינגר, בבית המשפחה ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 10 (פול') באזור היהודי של ורשה, ובמקומות נוספים אליהם התגלגלה המשפחה.

הספר

עריכה

60 הסיפורים שבספר פורסמו לראשונה בידי בשביס-זינגר בעיתון פארווערטס כסדרה בהמשכים תחת שם העט "יצחק ורשבסקי", וקובצו על ידו בהמשך לספר אחד בשל התיאור הייחודי של סביבת החיים היהודית במזרח אירופה. ב"דבר המחבר" שהקדים לספר, כותב בשביס-זינגר שבית הדין היהודי ותשתית כוחו הוא הדגם האידיאלי למוסד בוררות ופסיקה וכי הוא מאמין ”שהוא עתיד להשתקם ולהתפתח לממדים של מוסד אוניברסלי. אין לי ספק שאם העולם ישתפר מבחינה מוסרית ולא ייסוג לאחור, כל מוסדות השיפוט יאמצו את עקרונותיו”.

הסיפורים בספר מבוססים על אירועים שחווה המחבר בילדותו, אך נוסף להם נופך רב של ספרות יפה.

הספר ראה אור לראשונה בניו יורק בשנת 1956 ותורגם לאנגלית לראשונה ב-1962 (In My Father's Court). בעברית ראה הספר אור בשם "בית הדין של אבא" לראשונה ב-1979 בתרגומו של צבי ארד, בהוצאת ספרית פועלים. מהדורה זו כללה תרגום של 30 סיפורים נבחרים מתוך הספר ולא הופיע בה דבר המחבר שכתב בשביס-זינגר בראשו. תרגום מלא מחודש, של בלהה רובינשטיין, ראה אור באותה הוצאה בשנת 2011. הספר ראה אור גם בתרגומים לספרדית ולרוסית.

הפניות ביבליוגרפיות

עריכה

הספר בשפת המקור:

  • יצחק באשעוויס, מיין טאטנס בית דין שטוב, ניו יורק: דער קוואל, תשי"ז 1956.
  • יצחק באשעוויס-זינגער, מיין טאטנס בית דין שטוב, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ט 1979.
  • יצחק באשעוויס-זינגער, מיין טאטנס בית דין שטוב: (המשכים-זאמלונג); איינזאמלונג און אריינפיר: חנא שמערוק; צוגעגרייט צום דרוק: ווערא סאלאָמאָן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס (יידישע ליטעראטור), תשנ"ו 1996.

בתרגום עברי:

לקריאה נוספת

עריכה
  • בלהה רובינשטיין, "מבט פנימה, אל שורש ה"אני"", אחרית דבר בסוף המהדורה העברית של 2011, עמ' 382–396.

קישורים חיצוניים

עריכה