רפואה וטרינרית

רפואה וטרינרית עוסקת באבחון, בטיפול ובריפוי בעלי חיים. רפואה וטרינרית חיונית לגידול בעלי חיים בתחום החקלאות, לשמירה על בריאות בעלי חיים ומניעת תפוצת מחלות בבעלי חיים על ידי חיסון ותרופות שונות. רפואה וטרינרית ותיקה כמו רפואת האדם, אך נותרה מאחור בכל הקשור להתפתחות טכנולוגית. בזמן האחרון היא גדלה במהירות הודות לגילוי שיטות הטיפול לרוב המינים. כיום בעלי החיים מקבלים טיפול מתקדם, הכולל שירותי רפואת שיניים וכירורגיה לצד טיפול הורמונלי ואנטיביוטי.

יסודותיה של הרפואה הווטרינרית עתיקים מאוד. ניתן למצוא רישומים מסין העתיקה העוסקים ברפואת סוסים ועדויות על קיומם של "מרפאי סוסים" כבר במאה ה-18 לפני הספירה^[1]. נתגלו כתבים סיניים עתיקים רבים העוסקים ברפואת סוסים החל משנת 221 לפני הספירה. בכתבי רפואת הסוסים הסינית הופיעו שרטוטים מדויקים של אנטומית סוסים וכן הוראות לאקופונקטורה לסוסים. יש הטוענים כי הסינים ביצעו אקופונקטורה לסוסים אף בטרם החלו לבצע טיפולים אלה על בני אדם, עובדה המדגישה את חשיבותו של הסוס בסין העתיקה.

רופא העובד בריפוי בעלי חיים וטיפול בהם, נקרא וטרינר. הוטרינרים לומדים על מגוון בעלי חיים ובניגוד לרופאים שמטפלים בבני אדם, מורשים לטפל בסוגים שונים של בעלי חיים . רוב בעלי החיים שמקבלים טיפול רפואי בימנו משתייכים לחוליתנים . ישנם וטרינרים שמתמחים בדגים, בעופות, זוחלים ויונקים. הרפואה הוטרינרית עוסקת גם בהתמחויות שונות כנו רפואת בריאות הציבור, התמחות בנאורולוגיה, רפואה פנימית, כירורגיה ועוד. יש וטרינרים שמתמחים בחיה מסוימת כמו בסוסים או פרות או כלבים ויש שמתמחים לפי מערכות בגוף רופא וטרינר מומחה לקרדיולוגיה נקרא קרדיולוג, רופא מומחה שמתמחה במוח ועצבים נקרא נאורולוג.

בתקופת הרפובליקה הרומית המליץ קאטו על תרופה למחלת שחין הצאן. הסופר הרומי קולומלה אשר חי במאה ה-1 לספירה, טען כי מוטב לרפא פצעים מוגלתיים בחיות בניתוח ולא בתרופות ואז לרחוץ את הפצע בשתן שוורים ולחבוש אותו בתחבושת.

לימודי הרפואה הווטרינרית בישראל מתקיימים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. ההכשרה הפרקטית במהלך הלימודים והסטאז' מתקיימים בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בראשון לציון, שהוא חלק מפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

על מנת להתקבל ללימודי רפואה וטרינרית, שהם לימודי תואר שני עם קבלת תעודת התמחות ברפואה וטרינרית (דוקטור לרפואה וטרינרית), נדרש תואר ראשון באחד מהמקצועות המדעיים הביולוגים: ביולוגיה, ביוכימיה, מדעי בעלי החיים, ביולוגיה ימית, רוקחות וכדומה.

תחומי התמקדות בלימודי וטרינריה

חיות מחמד - וטרינר המתמחה בחיות בית מטפל בחיות מחמד נפוצות, עיקר התמחותו מכוונת לכלבים וחתולים אך לעיתים גם מכרסמים, זוחלים ותוכים. וטרינר בעל התמחות בחיות מחמד עובד בדרך כלל במרפאות פרטיות או בעמותות לבעלי חיים.

חיות אקזוטיות וחיות בר - וטרינרים הנדרשים לידע רחב בניסיון עם מספר גדול ומגוון של חיות בית אקזוטיות כמו תוכים, איגואנות, צבים, צ'ינצ'ילות, נחשים ועוד. וטרינרים בדרך כלל בגני חיות, רשויות הטבע,

חיות משק - התמחות הכוללת לרוב טיפול בחיות משק כמו פרות, כבשים וחזירים. התמחות הכוללת עבודה וטיפול בתוך משקים חקלאיים או תחת שירות וטרינרי המפקח על גידול חיות המשק.

סוסים - התמחות הכוללת טיפול בסוסים היא נפרדת במרבית המקרים מזו של שאר חיות המשק. הווטרינרים בדרך כלל מועסקים בחוות גדולות או נעים בין החוות והמשקים בהם מוחזקים הסוסים.

תחומי התמחות בלימודי הרפואה הווטרינרית

בדומה לרפואה הומנית, גם ברפואה הווטרינרית קיימים מסלולי התמחות שונים. אורך תקופת ההתמחות הוא בין ארבע שנים לחמש שנים. בתנאים מסוימים, ובכפוף לאישורה של ועדת ההתמחות העליונה, ניתן לפצל את תקופת ההתמחות לתקופות מִשנה כאשר סיכומן הכולל לא ייפול מארבע שנים. ההתמחות מבוצעת בהדרכתו של מומחה מוכר בתחום הרלוונטי ורובה מתבצע במסגרת "מוסד מוכר". המוסדות המוכרים לצורך זה הם המכון הווטרינרי ע"ש קימרון ,בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי (ב ראשון לציון), ומרכז המומחים חוות דעת (בבית ברל כפר סבא). מתן התואר "רופא וטרינר מומחה" מותנה בהצלחת המתמחה במבחן מסכם. מומחים אשר התמחו בקולג' המומחים האמריקאי או האירופאי, זכאים להכרה כמומחים ישראלים ללא צורך במבחן נוסף (כיוון שההתמחויות האירופאיות והאמריקאיות נחשבות מחמירות הרבה יותר בקריטריונים ובמבחנים הנדרשים לצורך ההכרה במומחיות).
להלן רשימת 42 תחומי ההתמחות ברפואה הווטרינרית, כפי שעודכנה בשנת 2016:^[2] רפואת בקר; רפואת צאן; רפואת סוסים; רפואת כלבים וחתולים; רפואת חזירים; רפואת עופות; רפואת ציפורי נוי; רפואת דגים; רפואת דבורים; רפואה פנימית של חיות בית קטנות; רפואת חיות בר וחיות גן חיות; רפואת חיות מעבדה; רבייה ויילוד; אונקולוגיה; אופתלמולוגיה; אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; נוירולוגיה; דרמטולוגיה; כירורגיה; קרדיולוגיה; הדמיה; טיפול נמרץ; הרדמה; רפואה וטרינרית טרופית; התנהגות חיות-בית קטנות,רפואת שיניים של חיות בית קטנות; בריאות ציבור וטרינרית; אקולוגיה וטרינרית; מחלות עטין; מיקרוביולוגיה קלינית (פרזיטולוגיה, בקטריולוגיה ומיקולוגיה, וירולוגיה); היגיינה של המזון; פתולוגיה; פתולוגיה קלינית; אנדוקרינולוגיה; המטולוגיה; גנטיקה רפואית וטרינרית; טוקסיקולוגיה; פרמקולוגיה קלינית; פיזיולוגיה; אפידמיולוגיה; רווחת בעלי חיים; בטיחות מזון.