בית מאירוביץ
בית מאירוביץ הוא מהבתים הראשונים שנבנו בראשון לציון. נבנה ב-1888 על ידי מנשה מאירוביץ למגוריו ולמגורי משפחתו. הבית הוגדר כאתר מורשת.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
ראשון לציון  |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°57′51″N 34°48′16″E / 31.96413056°N 34.80446944°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית מאירוביץ  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
ההיסטוריה של הבית
עריכהבית מאירוביץ הוא בין הבתים הראשונים שנבנו במושבה ראשון לציון. נבנה, ב-1888, ברחוב רוטשילד 21 על ידי איש ביל"ו מנשה מאירוביץ על חלקת אדמה שניתן לו על ידי זאב אברמוביץ שהיה אביהן של שתי נשותיו של מאירוביץ.
הבית כלל 2 קומות. בקומה התחתונה נבנה מטבח, חדר אוכל, חדר ילדים וחדר עבודה ששימש לעיבוד תוצרת חקלאית כמו כבישת זיתים, קילוף שקדים ועוד. בקומה העליונה נבנה חדר אורחים וחדר שינה. הבניין נבנה מאבני כורכר שנכרו במחצבה בקרבת המושבה. בחזיתו, הפונה לרחוב רוטשילד, נבנתה מרפסת מהודרת ומעליה הכתובת תרמ"ג ביל"ו 1883. מימין לכתובת בולט עוגן חיזוק שבראשו האות M לציון שמו של בעל הבית מנשה מאירוביץ.
הבית שימש את מנשה מאירוביץ עד פטירתו ב-1949[1] לאחר מכן שימש הבית את בנו זאב מאירוביץ עד פטירתו בשנת 2000. הבית הועבר לרשות עיריית ראשון לציון, הוגדר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ומיועד להיות מוזיאון למורשת ביל"ו ושלוחה של המוזיאון לתולדות ראשון לציון.
ב-1900 נוסדה בבית זה התאחדות מושבות יהודה ממנה צמחה ב-1920 התאחדות האיכרים בישראל.
לקריאה נוספת
עריכה- רחל גיסין, בית מנשה מאירוביץ - אחרון הביל"ויים, בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 203–205
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאניה מאירוביץ, באתר המשפחה לצאצאי זאב אברמוביץ'
הערות שוליים
עריכה- ^ מאירוביץ היה "אחרון הביל"ויים" וזכה לראות בהקמת המדינה