הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית (בבלארוסית: Беларуская Савецкая Сацыялістычная Рэспубліка, ברוסית: Белору́сская Сове́тская Социалисти́ческая Респу́блика) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות. יחד עם אוקראינה הסובייטית היה לבלארוס הסובייטית ייצוג משלה באו"ם.
| |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
| מוטו לאומי | פועלי כל העולם, התאחדו! | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה סובייטית | ||
| שפה נפוצה |
בלארוסית רוסית אסטונית הונגרית פולנית הולנדית אנגלית אמריקאית צרפתית עברית | ||
| עיר בירה |
מינסק (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת הרפובליקה הסובייטית | ||
| תאריך | 1 בינואר 1919 | ||
| פירוק | פירוק ברית המועצות | ||
| תאריך | 25 בדצמבר 1991 | ||
| ישות קודמת |
.svg){kind=small} באלרוס הדמוקרטית (אנ.)  ליטא—בלארוס | ||
| ישות יורשת |
 בלארוס | ||
| שטח בעבר | 207,600 קמ"ר (נכון ל־1991) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 10,151,806 (נכון ל־1989) | ||
.svg)
.svg)
הרפובליקה הוקמה עם סוף מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה נשאר אזור בלארוס בשליטה רוסית והוקמה הרפובליקה הסובייטית בתחילת 1919. בפברואר אורגנה מחדש כהרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס והפסיקה להתקיים לקראת קיץ 1919. הוקמה מחדש לאחר סיום המלחמה הפולנית-סובייטית. הרפובליקה הייתה חלק מברית המועצות במשך תקופה של 70 שנה (למעט כיבוש גרמני בשנים 1941 עד 1944), עד התפרקות ברית המועצות בשנת 1991. חלקה המערבי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ובו מחוזות בריסק, הרודנה ווילנה (שהייתה ועודנה עיר במחלוקת), סופחו לפולין בשנת 1919. בשנת 1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, פלשו הסובייטים למזרח פולין וסיפחה את חבל הארץ ההיסטורי של מערב בלארוס. השטח חולק בין הרפובליקה הבלארוסית והרפובליקה האוקראינית, והעיר וילנה נמסרה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא, שסופחה לברית המועצות אף היא. כתוצאה ממהלך זה שטח הרפובליקה גדל מ-109 קמ"ר ל-223 קמ"ר ואוכלוסייתה גדלה בהתאם. הסובייטים ביצעו קולקטיביזציה מיידית בשטחים החדשים, והחלו ברדיפות מידיות נגד פולנים, שחלק גדול מהם הוגלה לסיביר ולמרכז אסיה.
בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהכיבוש הנאצי. כרבע מתושביה, יהודים ולא-יהודים, נספו. בסיום המלחמה הייתה הארץ עיי חורבות, ונזקקה לשיקום ממושך על ידי השלטונות.
מנהיגי בלארוס מאז 1918
עריכה- יו"ר מועצת הרפובליקה העממית הבלארוסית:
- יו"ר ממשלת הפועלים והחקלאים המהפכנית הזמנית של בלארוס הסוציאליסטית:
- יו"ר ועדת ההוצאה לפועל המרכזית:
- אלכסנדר מיאסניקוב (4-27 בפברואר 1919)
- יאן סייראדה (דצמבר 1919-יולי 1920)
- מזכירים ראשונים של המפלגה הקומוניסטית של בלארוס הסוציאליסטית:
- וילהלם קנורינץ' (9 באוגוסט 1920-1923)
- אלכסנדר אוסאטקין-ולדימירסקי (1923-1924)
- אלכסנדר קריניצקי (13 במאי 1924-22 בדצמבר 1925)
- ניקולאי גולודד (1925-7 במאי 1927)
- ו. קנורינץ' (1927-1928)
- יאן גמארניק (4 בדצמבר 1928-3 בינואר 1930)
- קונסטנטין גיי (1930-18 בינואר 1932)
- ניקולאי גיקאלו (1932-1937)
- ואסילי שראנגוביץ' (18 במרץ-17 ביולי 1937)
- יעקב יאקובלב (27 ביולי-8 באוגוסט 1937)
- אלכסיי וולקוב (11 באוגוסט 1937-18 ביוני 1938)
- פאנטליימון פונומארנקו (1938-7 במרץ 1947), שהה בגלות בשנים 1941–1944.
- ניקולאי גוסארוב (1947-31 במאי 1950)
- ניקולאי פאטוליצ'ב (1950-8 במרץ 1953)
- איוואן קלימוב (1952-1953)
- מיכאיל זימיאנין (8 במרץ-25 ביוני 1953)
- נ. פאטוליצ'ב (1953-28 ביולי 1956)
- קיריל מזורוב (1956-1965)
- פיוטר מאשרוב (30 במרץ 1965-4 בספטמבר 1980)
- טיכון קיסליוב (15 באוקטובר 1980-11 בינואר 1983)
- ניקולאי סליונקוב (13 בינואר 1983-6 בפברואר 1987)
- יפרם סוקולוב (1987-30 בנובמבר 1990)
- אנטולי מאלופייב (1990-אוגוסט 1991)
- יו"ר הסובייט העליון של בלארוס:
- ניקולאי דמנטיי (28 ביולי 1989-25 באוגוסט 1991)
- סטניסלב שושקביץ' (25 באוגוסט 1991-26 בינואר 1994)
- ויאצ'סלב קביץ' (26-28 בינואר 1994)
- מיצ'יסלב חריב (28 בינואר - 20 ביולי 1994)
קישורים חיצוניים
עריכה
