בלדה לחובש

פזמון עברי שנכתב על ידי דן אלמגור

בלדה לחובש הוא פזמון עברי שכתב דן אלמגור בשנת 1956, הלחין אפי נצר בשנת 1968 ועיבד שמעון כהן. הוא זכה לפרסום ולהצלחה רבה בעקבות זכייתו במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 העברי, בביצועו של יהורם גאון[1].

"בלדה לחובש"
שיר בביצוע יהורם גאון
יצא לאור 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
כתיבה דן אלמגור
לחן אפי נצר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בלדה לחובש

פִּתְאֹם עֲנַן אָבָק, פִּתְאֹם עָלְתָה הָרוּחַ,
וְצֵל עַל הַקַּרְקַע,
וְהוּא קָרֵב, רוֹעֵשׁ.

"נִצַּלְנוּ, הֵם בָּאִים!" – יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ,
אַךְ לֹא שָׁמַע מִילָה מִן הַחוֹבֵשׁ.
"אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!" – יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ,
מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַגֹּמֶא מְרַשְׁרֵשׁ.

אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!
אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!
אָחִי!!

הבית האחרון של השיר
עטיפתו של פלקסידיסק מ־1970

תוכן הבלדה

עריכה

הבלדה עוסקת בחייל שנפצע בשדה הקרב, וחובש צבאי חש אליו לחלצו תוך סיכון חייו שלו, וזאת למול הפצרותיו של הפצוע שישאיר אותו בשדה הקרב ויציל את עצמו. במהלך הפינוי החובש נפצע, אולם ממשיך בפינוי הפצוע עד להגעת כוחות חילוץ נוספים. בסופו של דבר, החובש מוצא את מותו עם הגעת הכוחות, ואילו חייו של הפצוע ניצלים. לאורך הבלדה מתקיים דין ודברים בין הפצוע לחובש, שמחדד את עוז נפשו של החובש שמוסר את נפשו כדי להציל את חייו של חברו.

אלמגור חיבר את השיר כשהיה בן 21. כמרומז משמו, השיר שייך לסוגת הבלדה. המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נמצא בסיום, שהוא טרגי. בדומה לבלדות אחרות העוסקות בנושא המלחמה, גם בזו הגיבור, החובש, מוצא את מותו באופן דרמטי בסוף השיר. בריאיון סיפר נצר כי אלמגור אמר לו שהשיר לא נכתב על מקרה מסוים. עם זאת השיר דומה לכמה אירועים שקרו במציאות.

השמעת הבלדה

עריכה

כאשר הושמע השיר אחרי מלחמת ששת הימים הוא נתפס בעיני רבים באותה תקופה כמייצג של הנעלה שברוח הגבורה של החייל הישראלי, כפי שהתבטאה גם בשירים אחרים בני התקופה (לדוגמה, בשיר "גבעת התחמושת"). לאחר המלחמה התקשו משפחות שכולות להאזין לשיר וביקשו שלא להשמיעו ברדיו. בלטה פנייתם של הורי החייל שלמה אפשטיין אל מלחין השיר אפי נצר, שהיה מכר שלהם, בבקשה שיתחשב ברגשותיהם ויפעל לאי־השמעתו (פרטי נפילתו דומים מאוד למילות השיר)[דרוש מקור]. אחרים הסתייגו מן השיר בגלל דרמטיות היתר של ביצועו של גאון[דרוש מקור].

במשך שנים רבות לא הושמע השיר ברדיו, אלא רק ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בעקבות בקשתו של נצר להסירו מהמצעד[2]. למרות זאת נחשב השיר לאחד משיריו האהובים ביותר של יהורם גאון, ובשלושה מצעדים שונים של שיריו הוא זכה במקום הראשון – ב־1999 וב־2010 ברשת ג', וב־2004 בגלי צה"ל. השיר זכה לביצוע מחודש של שרית חדד בשנת 2016 לכבוד יום הזיכרון[3]. כיום השיר מושמע במרבית טקסי הסיום של קורסי החובשים בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה