בלדה
בלדה היא שיר עלילתי, סיפורי, בעל אופי עממי. באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".
ראשית הבלדה לפני מהפכת הדפוס, כשהספרות עברה מפה לאוזן, מדור לדור וממקום אחד לאחר. לפיכך, התאימה הבלדה עצמה, באמצעות נוסחים שונים, לדורות, למקומות בהם סופרה ולאישיותו של הטרובדור שסיפר את הבלדה. הבלדות הכתובות הראשונות הופיעו במאה ה-13.
הבלדה
עריכהבלדות עממיות
עריכה
ערך מורחב – בלדות עממיות
הבלדות העממיות התפתחו בסקוטלנד, באנגליה ובאירלנד במאה ה-13, והתאפיינו בסוף טרגי, בדרך כלל מוות. יש בלאדות עם סוף שמח או רומנטי. הבלדות הושרו על ידי זמרים נודדים או זמרים עממיים כפריים, אשר היו עוברים בכפרים וערים, שרים ומבדרים את הקהל, ולאחר מכן כל אדם בקהל שילם על פי רצונו ויכולתו. כל זמר היה מפתח את הבלדות, ממציא, מעוות ולפעמים מוסיף או משמיט בתים. כשנאספו והועלו בלדות אלה על הכתב, לעיתים אף מאות שנים לאחר שהומצאו לראשונה, כבר היו לכל בלדה גרסאות שונות.
בבלדות העממיות מופיעים בדרך כלל ערכים כמו נאמנות, אהבה ומסירות. בבלדה ישנו גיבור, המתמודד עם המציאות הקשה או עם הבעיה בה הוא שרוי. יש בלדות היסטוריות המתארות אירועים היסטוריים, לאומיים או קהילתיים. יש בלדות הומוריסטיות רבות, ובלאדות חידות. הבלדות המפורסמות ביותר, ובחלק מן הגרסאות שלהן גם המוקדמות ביותר, הן הבלדות על הגיבור העממי רובין הוד. [דרוש מקור]
הסיפור הדרמטי בבלדה מתפתח לרוב באמצעות דיאלוג, תוך התמקדות במקרה או אירוע בולט. האירועים שקדמו למקרה זה ואלו שבאו אחריו לרוב מרומזים או שאינם מוזכרים כלל.
בלדות מודרניות
עריכהבתקופה הרומנטית, תחילת המאה ה-19, החלו לאסוף ולהעלות על הכתב בספרים את הבלדות. במקביל המשיכו להיכתב בלדות ספרותיות ובלדות עממיות. הבלדות קיימות גם בימינו וישנם שירים מודרניים הכתובים בסגנון זה.
הרומנסה שמקורה בספרד, היא "אחותה" של הבלדה ודומה לה. היא הגיעה אל התרבות היהודית דרך הלאדינו, שפתם של יהודי ספרד ומגורשיה מסוף ימי הביניים ואילך. הרומנסה נוטה להיות אופטימית מעט יותר מהבלדה.
מאפייני הבלדה
עריכההבלדה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה עם מקצב, שורות קצרות, בתים וחריזה. בלדה מהווה מסורת בעל-פה, שעוברת מפה לאוזן בין הדורות והקהילות, ולכן עוברת שינויים בהתאם לזמן, למקום ולמאזינים וממילא אין לה מחבר אחד. מבחינת הסיפור שהיא מספרת, הבלדה דומה לסיפור עם והיא מתרכזת בפעולות ובדיאלוג ולא בתיאורים ובהגדה. בבלדה קיים איפוק רגשות, הרגשות מובעים באופן עקיף. לבלדה יש תפנית חדה בעלילה. יש כמה נושאים חשובים שבאים לידי ביטוי בהרבה מאוד בלדות: מוות, נטישה, אהבה ועוד.
בבלדות עממיות, נשמטו לעיתים במהלך הזמן פרטים חשובים בבלדה ועל המאזינים היה להשלים את פערי המידע בדמיון.
המתח הוא נושא חשוב בבלדה והוא בדרך כלל נמצא בסיום, שהוא טרגי. הסיום הטרגי נקרא "פואנטה", אבל חשוב להבדיל בין הפואנטה (שהיא השיא החשוב ביצירה), לבין הפתעות במהלך היצירה שנובעות מן התפנית החדה ומהפערים הרבים בבלדה. הבלדה משופעת בחזרות להן שני תפקידים: הדגשה ויצירת מתח.
מבחינת מאפייניה המוזיקליים, לבלדה משקל קצבי פשוט, מבנה משפטים פשוט, וטון עצוב. הבלדה ניתנת לשירה במנגינה מודלית (דומה במידה מסוימת לטעמי המקרא).
אמצעים אפיים
עריכההמספר בבלדה מתווך בין חומרי הסיפור לשומעים. המספר בבלדה מרבה לדלג על פרטים בבלדה שגורמים לפערי מידע. באמצעות הפערים בסיפור הוא שומר על המתח העלילתי. התבניות הקבועות ורמזים המשתמעים בין המשמעות הגלויה למשמעות הסמויה בונים את הרובד האירוני בבלדה.
אמצעים דרמטיים
עריכההאמצעי הבולט בבלדה הוא הדיאלוג, הנותן לבלדה מימד של מיידיות, קונקרטיות ועניין. הדיאלוג מחדד את הקונפליקט ומגביר את קצב ההתרחשות על ידי קידום העלילה אל השיא או לפואנטה (גילוי האמת); הדיאלוג בבלדה הוא לרוב קצר ותמציתי וקצבו מהיר.
הבלדה מציגה גיבורים המצויים בעיצומו של עימות. המספר מתחיל את סיפור הבלדה בעיצומו של הרגע הדרמטי, ללא דברי רקע. האירועים מוצגים בסדרה של מעין "הבזקים" שהקשר שלהם זה לזה מרומז יותר מאשר נאמר והם בונים את המתח בעלילה, המתפרק בנקודת השיא.
אמצעים אידאיים
עריכההגיבורים בבלדה הם גיבורים המייצגים ערכים, רעיון, עמדה ותפיסת עולם מסוימת. הבלדה מושכת את לב השומעים בשילוב בין צורת הביטוי העממית הקצבית, אווירת המסתורין, הטון האירוני וההתנגשות בין התפיסות המנוגדות.
הבלדות מסתיימות מבחינה עלילתית, אך לעולם אינן נסגרות מבחינת הדיון הרעיוני.
בלדות נודעות
עריכה
- שלושה בני עורב – בלדה סקוטית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- אדוארד אדוארד – בלדה עממית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- לורד רנדל – בלדה סקוטית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- סר פטריק ספנס – בלדה סקוטית (בתרגומו של נתן אלתרמן)
- שר היער – יוהאן וולפגנג פון גתה
- על הרי גלבוע – שאול טשרניחובסקי
- בעין דור – שאול טשרניחובסקי
- בת הרב ואמה – שאול טשרניחובסקי
- בלדה לחובש – דן אלמגור
- הבלדה על יואל משה סלומון – יורם טהרלב
- הנה תמו יום קרב וערבו – נתן אלתרמן
- אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה – איציק מאנגר
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שלמה יניב, הבלדה העברית – פרקים בהתפתחותה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 1986
- שלמה יניב, הבלדה העברית בת זמננו – מסורת וחידוש, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, 1999
קישורים חיצוניים
עריכה
- בלדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בלדות – היסטוריה וביקורת, דף שער בספרייה הלאומית
