בלה
בלה (געז: ባሌ) הייתה מדינה מוסלמית שהתקיימה בימי הביניים במרכז אתיופיה. המדינה גבלה בצפונה במדינות סולטנות דוורו ושרקה, במערבה בהדייה, עדל במזרחה ובאורומו בדרומה.
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה | געז |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | המאה ה-11 |
| פירוק | |
| פלישת בני אורומו | ? |
| דמוגרפיה | |
| דת | אסלאם |
  | |
היסטוריה
עריכהבלה התגבשה בין המאה ה-11 למאה ה-13 והייתה חלק מגוש מדינות אסלאמיות שהתקיימו במה שהיום מרכז-דרום אתיופיה. האסלאם התפשט במדינה והפך לדתה הרשמית הודות לשייח' חוסיין הגדול שהגיע לאזור מחצי האי ערב. לפי ההיסטוריון שיהב אל עומרי, גודל המדינה היה 20 ימי הליכה על 6 ימי הליכה, המדינה הייתה בעלת אקלים נוח יותר משאר שכנותיה וכן אדמתה פורייה מאוד. בתקופתו לבלה היה צבא פרשים של 18,000 איש וחיל רגלים רב מאוד.[1]
המדינה נכבשה בידי האימפריה האתיופית בתקופת הקיסר עמדה ציון הראשון והייתה לוסאל. בתקופת מלחמת אתיופיה-אדאל הייתה הראשונה שנכבשה בידי כוחות אחמד גארן ולאחר מכאן הייתה לאחד מהאזורים הראשונים שהאורומו פלשו והתיישבו בהם. עם פלישת האורמו וההתיישבות בבלה, המדינה חדלה מלהתקיים.
אזור בלה נכבש שוב בידי האתיופים בשלהי המאה ה-19 תחת הקיסר מנליק השני ושטחיה נכללו מחוז בלה. כיום שטחי בלה נכללים במחוז בלה שבמדינת אורומיה.
הערות שוליים
עריכה- ^ G.W.B. Huntingford, The Glorious Victories of Ameda Seyon King of Ethiopia, University Press, 1965, p. 21