בנו פרידל

בנו פרידל (נולד ב-13 במרץ 1936) הוא אמן ישראלי בתחומי הציור ועיצוב תפאורות לתיאטרון, טלוויזיה, קולנוע וטקסים. בעברו תפאורן ראשי ומנהל מחלקת עיצוב תפאורה בטלוויזיה החינוכית הישראלית.

בנו פרידל

בנו פרידל עם דגם במה שעיצב
לידה	13 במרץ 1936 (בן 88) צ'רנוביץ,
תאריך עלייה	1974
לאום	ישראלי
מקום לימודים	מוסמך, הפקולטה לאומנויות ע"ש ניקולאי גריגורסקו באוניברסיטת בוקרשט, רומניה
תקופת הפעילות	מ-1961
תחום יצירה	ציור, ותפאורת במה, טלוויזיה, קולנוע וטקסים
הושפע על ידי	פרופסור Mihai Tofan , אוניברסיטת בוקרשט
פרסים והוקרה	1997, מדליה בפסטיבל ניו יורק לסרטי דוקו
בת זוג	ביאטריס
צאצאים	אבי, איזבל
מספר צאצאים	2

ביוגרפיה

בנו פרידל נולד ב-1936 בצ'רנוביץ, רומניה לפאני דינר (Dinner) ואברהם פרידל.

משנת 1941 הוא שרד את השואה בגטו טרנסניסטריה עד גיל 8. אביו, סבו ובני משפחה נוספים נספו בשואה. אביו, אברהם, נורה ונרצח לנגד עיניו על ידי חייל רומני, לאחר שבנו בן ה-5 ביקש לשתות, ואביו יצא מן השיירה על מנת להביא לו מים. אחותו יוטה ואימו פאני שרדו את השואה ועלו לישראל בשנת 1973. מראות רבים אליהם נחשף במהלך השואה מתוארים בתערוכות ציוריו, העוסקות בנושא השואה והתקומה. נושא השואה תופס חלק ניכר מיצירותיו.

עם תום מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו לעיר גאלאץ במולדובה רומניה, שם גדל עד בגרותו. בגיל 17, במקביל ללימודיו בתיכון, התחיל לעבוד בתיאטרון הדרמה בגאלאץ כפועל במה. לאחר סיום לימודיו בתיכון עבר לבוקרשט ובשנים 1958–1964 למד בפקולטה לאומנויות על שם ניקולאיה גריגורסקו באוניברסיטת בוקרשט, לתואר בוגר באמנות פלסטית, עיצוב תפאורה ותלבושות ולתואר מוסמך בתולדות האמנות וניהול אמנותי. במסגרת לימודי התפאורה הושפע פרידל רבות ממורו מיחאי טופאן (רומ'), שהיה גם התפאורן הראשי של התיאטרון הלאומי בבוקרשט.

התיאטרון הדרמטי של גאלאץ, ברחוב דומנאסקה

בשנת 1961, עוד כסטודנט בשנה השלישית ללימודיו באוניברסיטה, עיצב את טקס השנה החדשה של ארגון הנוער העובד, בהמלצת דיקאן האוניברסיטה. לאחר 6 שנות לימודים באוניברסיטה חזר לגאלאץ והחל לעבוד כתפאורן בתיאטרון האופרה בעיר(רומ') וגם בתיאטרון הדרמה בו עבד כפועל במה עוד כנער.

בשנת 1967 נישא פרידל לביאטריס (לבית רוזנצוויג). באותה שנה ציינה רומניה 50 שנה לתום מלחמת העולם הראשונה במעמד נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו, בעיר מרששט. במאי התיאטרון הרומני דן נמציאנו הזמין את פרידל לעצב את הטקס, לאחר שהתרשם מהטקס שעיצב בשנת 1961. בשנת 1970 עיצב טקס נוסף בחסות עיריית גאלאץ, במעמד הנשיא ניקולאה צ'אושסקו.

בשנת 1972 נולדה בגאלאץ, איזבל, ביתו הבכורה ובשנת 1974 עלה פרידל עם משפחתו לישראל והתגורר בקריית אונו. עם עלייתם לישראל התאחדו עם בני משפחה נוספים. באותה שנה התקבל לעבוד כתפאורן בטלוויזיה החינוכית. פרידל עיצב את התפאורות לתוכניות הטלוויזיה זהו זה! והילדים משכונת חיים. כעבור שלוש שנים, בשנת 1977, נולד לפרידל בן, לו קרא על שם אביו שנרצח בשואה, אברהם-אבי.

במהלך שני עשורים 1981–1999, עיצב פרידל עבור צה"ל מספר רב של טקסים ועצרות, ושימש כתפאורן הראשי של טקסי צה"ל. בין היתר, עיצב את התפאורות של חידון התנ"ך בשנים 1993, 1996 ו-1999 (הרבנות הצבאית). כמו כן עיצב את ערב מורשת של חיל הטכנולוגיה והאחזקה – נובמבר 1981, ערב מורשת מרכז ההובלה בחיל התחזוקה – נובמבר 1982, ערב אגף אפסנאות – 1983, טקס חטיבת גבעתי - נובמבר 1985, טקס חטיבת גבעתי - נובמבר 1985, טקס מפקדת קצין משטרה צבאית – מרץ 1987, עצרת חיל הרפואה – אוגוסט 1988 ואת עצרת חיל משטרה צבאית – ספטמבר 1988.

בשנת 1999, לאחר 25 שנים שבהן עבד בטלוויזיה החינוכית כתפאורן, פרש מהטלוויזיה, וזאת מתפקידו האחרון כתפאורן ראשי ומנהל מחלקת עיצוב תפאורה. לאחר פרישתו עבר לגור בחדרה.

בראשית המאה ה-21 חזר לעצב תפאורות על בימת התיאטרון במספר תיאטראות, ובהן במחזות של שייקספיר, סופוקלס, צ'כוב, שלום עליכם והמינגווי. בשנים 2010–2023 עסק גם בעיצוב טקסים של יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל בעיר מגוריו חדרה.

בנו פרידל עם הבמאי הרומני יון לוצ'יאן, על הסט של ההצגה 'טוביה החולב' מאת שלום עליכם, תיאטרון יידישפיל, תלאביב, 2004.

בשנת 2004 התבקש על-ידי שמואל עצמון, מייסד תיאטרון יידישפיל בתל אביב, לעצב את התפאורה של ההצגה 'טוביה החולב' מאת המחזאי היהודי שלום עליכם. על הצגה זו עבד פרידל יחד עם הבמאי והדרמטורג הרומני יון לוצ'יאן(רומ'), שהוזמן מרומניה כדי לביים את ההצגה.

הנצחת זכר השואה

בנו פרידל עם תיכון אורט בנימינה במשלחת "מצעד החיים" בפולין, 2018

בשנת 2017 יצא פרידל למסע "מצעד החיים" בפולין כעד מלווה של תיכון אורט בנימינה. במסגרת מסע זה חשף את סיפורו האישי בפני מאות בני נוער, ובין היתר ביקר במחנות ההשמדה אושוויץ, מיידנק וטרבלינקה. בביקורו באושוויץ גילה לראשונה את תיעוד פרטיו של אביו ומקום הירצחו, בספר השמות אשר מנציח את קורבנות השואה.

בשנת 2022 כובד על-ידי ראש עיריית חדרה להדליק משואה בטקס המרכזי לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

הוראה

מאז עלייתו לישראל בשנת 1974, עסק פרידל באמנות ובהוראה של מקצוע התפאורה. שימש כמרצה לתולדות האמנות ו"חשיבה אמנותית" במכללה ירושלים בית וגן, באוניברסיטה הפתוחה בתל אביב, במכללת ספיר בשדרות, במכללה למנהל בתל אביב ובמכללת מעלה - בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.

יצירותיו

בתחום הבמה

מבין ההצגות הבולטות בהן שימש כמנהל אמנותי ועיצב את התפאורה, להלן רשימה חלקית:

• היה כבר עדיף להישאר בחיים, מאת אהרון הרצוג, פסטיבל עכו, 1988
• "שלמה המלך ומלכת שבא", תיאטרון מחול ענבל, 2003
• "יעקב ועשו" תיאטרון מחול ענבל, 2004
• "טוביה החלבן," מאת שלום עליכם, תיאטרון יידישפיל, 2004.
• גטו, מאת יהושע סובול, התיאטרון הארצי לנוער וסל תרבות ארצי, 2005.
• שעה וחצי איחור, תיאטרון באר שבע, 2006
• חנה סנש, העמותה לקידום התיאטרון, 2006
• "דוד וגולית", תיאטרון מחול ענבל, 2006
• "אופראן", תיאטרון השעה
• "אחרון המאהבים הלוהטים", מאת ניל סיימון, "תיאטרון באר שבע", 2006.
• "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, תיאטרון באר שבע, 2008.
• "הגולם מפראג" תיאטרון הנפש, 2008.
• 'אב"י' (אליעזר בן-יהודה), תיאטרון השעה, 2008
• "השחף" מאת צ'כוב, תיאטרון באר שבע, 2009.
• יאנוש קורצ'אק, העמותה לקידום התיאטרון ת"א, 2009
• הרצל, העמותה לקידום התיאטרון, 2010
• קברט ז'בוטינסקי, מאת גדי צדקה, 2011, התיאטרון העברי, בית ליסין, פסטיבל תיאטרונטו
• "אנטיגונה", מאת סופוקלס, התיאטרון העברי, 2012.
• "הזקן והים" מאת ארנסט המינגוויי, התיאטרון העברי, 2013.
• לרקוד עם אבא – התיאטרון העברי, 2014.
• עד סוף הקיץ, מחזמר על-פי שיריו של אהוד מנור, התיאטרון העברי, 2015
• אול יו ניד איז רב, 2016, התיאטרון העברי

גלריה

• 
  תכנון התפאורה בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, בקנה מידה 1:50
• 
  תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, על בימת תיאטרון באר-שבע, 2008

• 
  תכנון תפאורה להצגה "השחף" מאת צ'כוב. ביצוע דגם בקנה מידה 1:50.
• 
  תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "השחף" מאת צ'כוב, על בימת תיאטרון באר-שבע, 2009
• 
  תפאורה ועיצוב תלבושות של בנו פרידל בהצגה "טוביה החולב" מאת שלום עליכם, על בימת תיאטרון יידישפיל, תל אביב, 2004

בתחום הקולנוע והטלוויזיה

פרידל עיצב תפאורות לסרטים ותוכניות טלוויזיה ישראלים רבים בהפקת הטלוויזיה הלימודית במסגרת זו עיצב ותכנן את התפאורה של הסדרה 'הילדים משכונת חיים', תחרות הזמר לנוער 'קולות וצלילים' בין השנים 1995–2001 ותחרות חידון התנ"ך לנוער בין השנים 1995–2001 ועשרות רבות של פרקים מהתוכנית זהו זה!.

פילמוגרפיה

• נציב המלח - הסרט זכה בפרס אונסק"ו הבינלאומי וב"פרס כינור דוד" 1980.
• "תהילה לדוד", 1984.
• "צמות", 1989.
• טרנסניסטריה, הגיהנום, 1996. הסרט זכה במדליית עולם, בפסטיבל הקולנוע בניו יורק לסרטי דוקו 1997.

בתחום הטקסים, הכנסים והתערוכות

עיצוב וביצוע תפאורה לטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 2019, חדרה.

• 1961 - טקס השנה החדשה של הנוער העובד בעיר מגוריו גאלאץ, רומניה.
• 1967 - טקס 50 שנה לסיום מלחמה העולם הראשונה בעיר גאלאץ, רומניה.
• 1970 - טקס בחסות עיריית גאלאץ במעמד הנשיא ניקולאה צ'אושסקו.
• 1986 - עיצוב סמטת בגדד במוזיאון יהדות בבל, יהוד
• 1992 - טקס אבן פינה לעיר מודיעין, משרד ההסברה
• 1993 - 45 שנה למדינת ישראל – עיצוב ביתן הטלוויזיה החינוכית, גני התערוכה
• 1996 - טקס יום העצמאות ו-70 שנה לעיר הרצליה
• 1998 - טקס יום העצמאות בלטרון, משרד ההסברה
• 2001 - תערוכת הארגונים המתנדבים (תערוכת ההתנדבות הבינלאומית), כנסת ישראל
• 2002 - הקונגרס הבינלאומי של יהדות מרוקו "רוח מוגרבי" – היכל התרבות (תל אביב)
• 2002 - תערוכת האנרגיה האטומית, בית הנשיא, ירושלים
• 2003 - עיצוב פסטיבל יהדות אתיופיה, אודיטוריום דוהל ת"א
• 2005 - עיצוב סביבתי לבית הספר היסודי 'צליל' בחדרה

בין השנים 2010–2023 עיצב את טקסי יום השואה וטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בעיר מגוריו חדרה.

בתחום הציור

בנו פרידל

ציוריו ורישומיו של פרידל מאופיינים בסגנון אקספרסיבי כאשר הדגש ביצירותיו מופנה לתחושותיו הסובייקטיביות וראייתו הפנימית. ברישומיו ניתן דגש על טכניקה של משיכת יד אחת.

תערוכת ציוריו "זכרונות ילדות" הוצגה במרכז היהודי בקישינב, מולדובה בשנת 2017 ובשנת 2019 במכון הרומני לתרבות בתל אביב, במסגרת ציון יום השואה הבינלאומי.

בחודש מאי 2024 הציג תערוכה,"תיאטרון החלומות" שהוצגה בטרמינל העיצוב בבת-ים, פרידל הציג בדגמים קטנים את התפאורות הגדולות אותן עיצב בתיאטרון וגם ציורים מתוך זיכרונותיו בשואה.

פרסים והוקרה

• 1980, פרס UNESCO ופרס כינור דוד על איכות אומנותית ומסר הומני, הסרט "נציב המלח" על-פי סיפורו של אלבר ממי משנת 1957
• 1988, פרס ראשון להצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו
• 1997, מדליה בפסטיבל ניו יורק לסרטי דוקו

משפחה

ב-1966 התחתן עם ביאטריס (נפטרה ב-2024) ולהם בת ובן. מתגורר בחדרה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנו פרידל בוויקישיתוף

• בנו פרידל, ברשת החברתית פייסבוק
• בנו פרידל - ״תיאטרון החלומות״, פרק מפודקאסט, ספוטיפיי
• האהבה שלכם נראית כמו קרב? "אול יו ניד איז רב!" הקומדיה שתגלגל אתכם מצחוק., סרטון בערוץ "התיאטרון העברי", באתר יוטיוב (אורך: 01:25)