בני לוין

מאייר, גרפיקאי ומעצב ישראלי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בני לוין (נולד ב-1946) הוא מאייר, גרפיקאי, קריקטוריסט ומעצב ישראלי.

בני לוין
לידה 1946 (בן 78 בערך)
בית השיטה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה המלכותית לאמנות (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1974
תחום יצירה עיצוב גרפי, איור
האתר של בני לוין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יליד קיבוץ בית השיטה שבעמק עין חרוד. התגייס לנח"ל המוצנח ושירת בחטיבת הצנחנים במילואים. השתתף בקרב על ירושלים במלחמת ששת-הימים ומעבר לתעלה במלחמת יום הכיפורים.

בין השנים 1968–1972 למד תקשורת חזותית בבצלאל. לאחר לימודיו עבד בהוצאת הקיבוץ המאוחד בעיצוב עטיפות ספרים ואלבומים ואיור ספרי ילדים. במקביל פרסם איורים במגזין הנשים "את".

בשנת 1974 החל לעבוד ברשות השידור כמעצב הראשי של מחלקת החדשות של הערוץ הראשון. לוין היה זה שעיצב את סמליל הערוץ הראשון המוכר, וכן יצר באנימציה קלאסית כמה מהפתיחים האייקוניים והמוכרים ביותר של הערוץ, כמו הפתיח לתוכניות "כלבוטק", "נקודת חן" ו"לקראת שידור".

בשנת 1981 יצא לשנת לימודים באקדמיה המלכותית לאמנות באמסטרדם (Rijksakademie).

בשנת 1982 חזר לערוץ הראשון והמשיך ליצור פתיחים ואנימציות לתוכניות שונות ובמקביל פרסם איורים וקריקטורות בעיתונים שונים, בהם המקומון "קול ירושלים", "ידיעות אחרונות", "מעריב", עיתון הילדים "אותיות" ו"מסע אחר". עבד ברשות השידור עד לשנת 2013.

בשנת 2001 זכה, יחד עם עוד שלושה יוצרים נוספים, במקום הראשון בתחרות סרטי "יהדות בדקה", שהתקיימה במסגרת פסטיבל "ימי קולנוע יהודי" בירושלים.[1]

מפרסם באופן קבוע בכתב העת של איגוד הקריקטוריסטים הישראלי, "שפיץ", במהדורה האלקטרונית של הדו-ירחון "פרה-דוקס" וכן טור יומי של קריקטורות בנושאים אקטואליים המלוות בטקסטים קצרים ומחורזים.

חיים אישיים

עריכה

אב לשלושה ילדים.

עבודות נבחרות

עריכה
 
איור לספר חי צומח דומם, בני לוין, 2016
 
איור לעיתון הילדים אותיות, 1989
 
איור לעיתון ידיעות אחרונות, 1996

ספרים שכתב ואייר

עריכה
  • האף של אסף, הוצאת blurb, 2012
  • התולעת זוללת, הוצאת blurb, 2012
  • לא אותו מקום-דמיון ושוני בשמות יישובים בישראל, הוצאת blurb, 2012
  • הרצל אמר: לצחוק (ספר קריקטורות), הוצאת blurb, 2012
  • הופה הופה רייטר, הוצאת blurb, 2012
  • חי, צומח, דומם, הוצאת blurb, 2012
  • על הדרך, הוצאת blurb, 2013

ספרי ילדים שאייר

עריכה
  • שולמית רוזינר, דגן בגן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974
  • יצחק מראס, מול פנס הרחוב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974
  • עליזה רון, פזית של אבא ואמא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974
  • עמוס בר, עלילות תומרודדנה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975

סמלים וסמלילים

עריכה
  • סמליל הערוץ הראשון, רשות השידור
  • סמל טייסת "האחת" (טייסת 201)
  • סמליל חטיבת התביעות במשטרת ישראל
  • סמל חברת ההשקעות GTI
  • סמליל התוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון
  • סמליל התוכנית "תוססס" בערוץ הראשון
  • סמליל התוכנית "על גלגלים" בערוץ הראשון
  • סמליל התוכנית "הופה היי" בערוץ הראשון

אנימציות ופתיחים

עריכה

תערוכות

עריכה

עבודותיו של לוין פורסמו במספר תערוכות, בהן תערוכות יחיד בגלריה תל-אור בירושלים ובמוזיאון משה קסטל לאמנות, וכן מספר תערוכות קבוצתיות במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, מוזיאון ישראל בירושלים ובסינמטק תל אביב.[2]

תערוכות יחיד

עריכה
  • "רישומים" – גלריה תל אור, ירושלים, 1978
  • "פוסטמודרני" – מוזיאון משה קסטל לאמנות, מעלה אדומים, 2018. אוצר: אלי רז
  • איורים וטקסטים מחורזים – מרחב, בית השיטה. אוצרת: רוני יוניש

תערוכות קבוצתיות

עריכה
  • "תערוכת בוגרי בצלאל" – מוזיאון ישראל, ירושלים, 1988
  • "בין חופש הביטוי לחזירות", הפסטיבל הבין-לאומי לאנימציה קומיקס וקריקטורה, סינמטק תל אביב, 2018. אוצר: ניסים חזקיהו
  • "יידישפיץ", המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, חולון, 2021. אוצרת: רחל אחונוב
  • "חג המשק", מוזיאון משה קסטל לאמנות, מעלה אדומים, 2021. אוצר: אלי רז
  • "סיכום ממוקד" – מיטב הקריקטורות והקומיקס בישראל 2021, תערוכה קבוצתית, בית אריאלה, תל אביב, 2022

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בני לוין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעל בדרשי‏, הקולנוע הישראלי מקבל פרס ניחומים, באתר וואלה, 13 בדצמבר 2001
  2. ^ בני לוין, דף אמן באתר מוזיאון ישראל ירושלים