ויקיפדיה

מעלה אדומים

עיר השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר ביהודה ושומרון. אם התכוונתם לדרך מעלה אדומים, או למצודה בשם זה, ראו דרך מעלה אדומים.

מַעֲלֵה אֲדֻמִּים[6] היא עיר והתנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. היא נקראת על שם מעלה המוזכר במקרא בשם מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. היא מאופיינת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני.

מעלה אדומים

מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה גיא יפרח
גובה ממוצע[1] ‎330 מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 36,634 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 62
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-3.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.20 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 793 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 175
תחום שיפוט[4] 46,180 דונם
    - דירוג ארצי[2] 51
31°46′46″N 35°18′20″E / 31.7795429651504°N 35.3056896547792°E / 31.7795429651504; 35.3056896547792
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5] 		6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 100
מדד ג'יני
לשנת 2019[4] 		0.3899
    - דירוג ארצי[2] 158
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 8.3%
גילאי 5 - 9 8.4%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 15.5%
גילאי 30 - 44 16.1%
גילאי 45 - 59 16.3%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 12.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 14
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,187
 –  יסודי 3,961
 –  על-יסודי 4,226
מספר כיתות 381
ממוצע תלמידים לכיתה 23.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.maale-adummim.muni.il/
בית העירייה במעלה אדומים
כיכר העיר במעלה אדומים, ובה מזרקה ופסל של נשר

מעלה אדומים היא ההתיישבות המרכזית בגוש אדומים.

היסטוריה

עריכה

תוכנית ראשונית

עריכה

הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בתוכנית אלון, תוכנית שלום שיזם יגאל אלון בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים. על פי התוכנית, יסופחו לישראל בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות, אזור ירושלים רבתי, ומסדרון בין ירושלים לבקעת הירדן, לאורך דרך מעלה אדומים. שם העיר שהוצע היה "יריחו עילית", והיא נועדה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ירושלים ולאורך ציר הגישה לבקעת הירדן[7][8]. על פי תוכנית אלון הוקמה בין השנים 1967 ל-1974 שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד שנמתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "כביש אלון", במדרונות מזרח השומרון. חוסיין, מלך ירדן, התנגד תחילה לתוכנית, אך לאחר אירועי "ספטמבר השחור" יזמו המלך חוסיין ויגאל אלון מהלך מדיני, ולפי פרסומים בירדן הם נפגשו בתחילת 1971 כדי לדון בתוכנית השלום[9][10]. ב-15 במרץ 1972 הציג המלך חוסיין את תוכנית הפדרציה – תוכנית להקמת ישות פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, שתהיה בפדרציה עם ירדן, "ממלכה ערבית מאוחדת"[11]. ב-24 במרץ 1972 הודיע אלון שלדעתו אין לישראל סיבה להתנגד לתוכנית הפדרציה, אך יש לקבוע עובדות בשטח, ולהקים עיר במעלה אדומים, כדי להשלים את תפרוסת היישובים על פי תוכניתו[12]. ב-26 במרץ 1972 נשאל אלון בכנסת מה חשיבותה של מעלה אדומים, והסביר:

במבואותיה המזרחיים של ירושלים משתרע מרחב מדברי. הדרך היחידה לקיים נוכחות יהודית מרשימה באזור זה הוא באמצעות התיישבות עירונית, אשר תתפרנס בחלקה מתעשייה ושירותים שיפותחו במקום וחלקה מתעסוקה בירושלים. ישוב יהודי איתן, בעל חשיבות אסטרטגית כזאת, יבטיח את ערפה של ירושלים ממזרח וישמש חוליית חיבור עם ישובי חוף ים המלח ומדבר יהודה, וים המלח מזה וישובי בקעת הירדן מזה.

— דברי יגאל אלון בכנסת, 1972[13]

אלון גם הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[13]. בסוף מרץ 1972 ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור כדי לבדוק אתרים פוטנציאליים להקמת העיר[14].

הקמת אזור התעשייה מישור אדומים

עריכה
  ערך מורחב – מישור אדומים

בספטמבר 1972 תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר, שהעיר במעלה אדומים תוקם באופן מיידי, כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה בראשותה של גולדה מאיר, שבה הייתה שותפה המפד"ל[15]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התיישבות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[16], בוואדי קלט[17], ביריחו[18] בנבי סאלח[19] ובמקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים[20]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום[21]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[22].

ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום, כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות והקמת שיכונים במזרח ירושלים עבור האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[23]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[24]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[25], וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[26][27]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים (אז חברה עירונית של עיריית ירושלים)[28], על שטח של 1,600 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[29].

מאזור תעשייה להתנחלות

עריכה

בספטמבר 1975 אושר ל"גרעין מעלה אדומים" להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים", כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע[30]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[31], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[32]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים[33]. ב-5 ביולי אושרה הקמת שלב א' של העיר, לאחר שמשרד השיכון הכין תוכנית להקמת 5,000 יחידות דיור במקום[34]. זמן קצר אחר כך החלו עבודות התשתית להקמת העיר[35]. במרץ 1979 חתם מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בנימין בן אליעזר על צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית[36]. כראש המועצה הראשון שימש אבנר פרץ[37]. במקביל התלוננו עשרות ערבים מתושבי אבו דיס וכפרים אחרים בסביבת מעלה אדומים, שהקרקעות שהופקעו לצורך בניית העיר הן בבעלותם. תלונותיהם נדחו משום שהקרקעות הן אדמות מדינה ורק חלק מזערי מהן עובד על ידם[38].

ב-8 אוגוסט 1979 הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה[39]. העיר אוכלסה החל מספטמבר 1982[40]. רוב חברי הגרעין עברו בהדרגה למקום היישוב החדש. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים. בתחילה תוכנן להקים ועדת קבלה לתושבים שביקשו לגור בעיר, לפי המתכונת שיושמה בעיר ערד, ולתת עדיפות לעובדים באזור התעשייה מישור אדומים ולבעלי מקצועות נדרשים כגון מורים ורופאים. המטרה הייתה שהעיר לא תהפוך לפרבר שינה של ירושלים, אלא שתהיה בה פעילות כלכלית עצמאית (בפועל הדבר לא קרה ורוב תושבי העיר עובדים בירושלים)[41]. העיר תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן ואת התשתית העירונית של העיר תכננה והקימה החברה הממשלתית "ערים"[42]. עם קבלת ההחלטה על הקמת יישוב עירוני ולא יישוב קהילתי כפרי התפצל "גרעין מעלה אדומים" בין קבוצה של משפרי דיור שעברה לעיר מעלה אדומים, לקבוצה של פעילי גוש אמונים שדרשו שיוקם להם יישוב קהילתי[43]. ב-20 בדצמבר 1978 החליטה ועדת השרים להתיישבות להיענות לבקשה ולהקים להם יישוב[44], על שטח של 4,600 דונם שהופקעו מתושבי הכפר ענאתא[45]. היישוב הוקם בתחילת ספטמבר 1979, ב"מבצע התיישבות", כמה ימים לפני שנקבע דיון בבג"ץ בעתירה נגד הפקעת האדמות. תחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'", אחר כך שונה שמו לכפר אדומים[46].

הכרזה כעיר

עריכה

ב-1989, שש שנים לאחר אכלוס היישוב, כבר גרו בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר[40]. ב-1991 החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר[47]. ראש העירייה הראשון היה עמוס טרטמן (שבאותה עת כבר היה בתפקיד כראש המועצה המקומית)[48]. החל מסוף שנת 1989 כיהן בני כשריאל כממלא מקום ראש המועצה ובשנת 1992 החל לכהן כראש העירייה, עם פרישת טרטמן מהתפקיד. החל מאוקטובר 1994 כיהן כשריאל כראש העיר הנבחר במשך חמש כהונות רצופות במסגרת רשימה עצמאית.

ביוני 2023 החליטה ממשלת ישראל למנות את בני כשריאל לשגריר ישראל באיטליה והוא הכריז על פרישתו מתפקיד ראש העיר. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024, התמודד על ראשות העיר גיא יפרח מטעם סיעת "לב" מול שלומי ירוחם וניצח.

תוכניות מדיניות

עריכה
 
מבנים טיפוסיים בעיר

מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותיכלל בשטח מדינת ישראל, בנוסף לגושי התנחלות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון[49]. השיחות הסתיימו בלא כלום.

כל תוואֵי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ, התוואי לא הוצא אל הפועל, וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר[50]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.

נתונים סטטיסטיים

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה אדומים 36,634 תושבים (מקום 62 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 86.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,729 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[51]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות בעיר

עריכה
  • "כיכר יהלום" - שכונת כיכר יהלום היא אחת השכונות הראשונות שנבנו בעיר ומהווה בעצם את "מרכז העיר", השכונה מתאפיינת במרכז מסחרי פתוח הגדול בעיר, מתחת לשלוש קומות מגורים וכן מאכלסת את היכל התרבות המכרזי של העיר, הקונסרבטוריון והספרייה העירונית
  • "הנחלים" – ובה הרחוב הראשי "הנחלים", ורחובות הנושאים שמות נחלים מאזור מדבר יהודה, בסדר אלפביתי, מא' ועד י', מסמטת נחל אוג ועד סמטת נחל יעלים. בשכונה זו נבנה בית הכנסת הראשון בעיר "אור התורה".
  • "אבני החושן" – ובה הרחוב הראשי "אבני החושן" ורחובות הנושאים את שמות 9 מתוך 12 אבני החושן, כגון אודם, ברקת ופיטדה.
  • "מצפה נבו" – בעלת שני רחובות: "מצפה נבו", ו"הגילגל". השכונה היא בעלת אופי דתי ונמצאת בה "ישיבת ההסדר ברכת משה" (בשכונה ממוקמת גם ישיבה תיכונית).
  • "מגדים" – ידועה גם כשכונת 03 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבנייה. רחובותיה נושאים שמות ביטויים משיר השירים, כגון עת הזמיר ובת נדיב. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא פרי מגדים.
  • "צמח השדה" – ידועה גם כשכונת 06 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבנייה. בעלת רחובות הנושאים שמות צמחים, כגון המרווה והערבה. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא צמח השדה.
  • "נופי הסלע" – ידועה גם כשכונת 07 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבנייה. בעלת רחובות הנושאים שמות סלעים, כגון הרכס, הצור, הקירטון והאבן. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו הוא נופי סלע. זוהי השכונה הגדולה בעיר. האכלוס בה החל בשנת 2000.
  • "כלי שיר" – בעלת רחובות הנושאים שמות של כלי נגינה תנ"כיים, כגון הנבל, העוגב והשופר.
  • "משואה" – ובה הרחוב הראשי נתיב משואה. נושאת שמות של הרים כגון הר סרטבה והר גדור.
  • "המיצדים" – בעלת רחובות הנושאים שמות של מצודות גדולות: הורקניה והרודיון, ושמו של הרחוב הראשי הוא המיצדים. ידועה ברמת חיים גבוהה. שכונת וילות וקוטג'ים.
  • "מישור אדומים" – אזור התעשייה הממוקם כ-2 ק"מ ממזרח ליישוב. בסמוך לאזור התעשייה ממוקמת שכונת גבעת המייסדים שהיא השכונה הראשונה במעלה אדומים.

מוסדות החינוך בעיר

עריכה

בתי ספר יסודיים

עריכה
  • בי"ס תל"י ממלכתי ג'
  • בי"ס בית מקדם בריאות מגדים
  • בי"ס ממלכתי תל״י נופי הסלע
  • בי"ס ממלכתי דתי יפה נוף
  • בי"ס אלמוג
  • בי"ס התורני (לשעבר בי"ס ענבלים)
  • בי"ס ממלכתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי שדי חמד
  • בי"ס ממלכתי תומר רחל
  • בי"ס ממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנים
  • בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנות
  • בי"ס תורני יצחקי לבנים
  • בי"ס תורני יצחקי לבנות
  • בי"ס ממ"ד אמי"ת יפה
  • חווה חקלאית פר"ח המדבר בי"ס לחקלאות ולימודי הסביבה

בתי ספר על יסודיים

עריכה
  • תיכון דקל וילנאי – תיכון עירוני עיוני.
  • המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל מעלה אדומים בשיתוף חיל האוויר – תיכון טכנולוגי.
  • חטיבת הביניים דקל וילנאי-עמל
  • חטיבת הביניים עמל הרב תחומי תעופה וחלל
  • תיכון אופק – תיכון בית הספר האתגרי "אופק" הצטרף לרשת בתי הספר ברנקו וייס.
  • תיכון אמי"ת בנות ע"ש וסרמן – תיכון שש-שנתי דתי.
  • תיכון אמי"ת איתן – תיכון שש-שנתי דתי לבנים.
  • מכינת קד"צ טכנולוגית אמי"ת בניה – מכינה דו שנתית המשלבת לימודי קודש עם לימודי דיפלומה של הנדסאי מכטרוניקה.
  • אולפנת צביה מעלה אדומים.
  • ישיבת ההסדר "ברכת משה".
  • ישיבת צביה מעלה אדומים – נקראה בעבר: ישיבה תיכונית תורנית מדעית מעלה אדומים בית חינוך למנהיגים.

בתי ספר לחינוך מיוחד

עריכה
  • בית ספר נירים – בית ספר לחינוך מיוחד המיועד לתלמידים בעלי הפרעות התנהגותיות.

העשרת מורים

עריכה
  • מרכז פסג"ה מעלה אדומים – המרכז לפיתוח סגלי הוראה[52].

תנועות נוער

עריכה
  • בני עקיבא מעלה אדומים מא"ד
  • בני עקיבא נופי סלע נ"ס
  • בני עקיבא מצפה נבו מצ"ב
  • בני עקיבא כלי שיר כל"ש
  • אריאל בנים
  • אריאל בנות
  • הצופים מעלה אדומים (שבט דקר)
  • הנוער העובד והלומד
  • עזרא מעלה אדומים – צמח השדה
  • כנפיים של קרמבו
  • צמר"ת
  • מד"צים
  • נוער לתת

ספורט

עריכה

תחבורה

עריכה

העיר ממוקמת לצד כביש 1 בחלקו המזרחי (בין ירושלים לים המלח). הכניסה לעיר נעשית דרך מחלף אדומים. דרך נוספת המקשרת בין העיר לבין ירושלים היא מנהרת הר הצופים, אשר מתחברת לכביש 1 במחלף הזיתים.

את התחבורה הציבורית בתוך העיר וממנה אל ירושלים משרתת חברת אגד תעבורה החל מ-2013, במקום חברת אגד שפעלה עד אז. בנוסף, קיים שירות בינעירוני של אגד לתל אביב ובאר שבע, וכן קו ישיר של תנופה לאריאל. בכביש 1 בסמוך למעלה אדומים, עוברים קווי תחבורה גם לאילת, ים המלח והיישובים בסביבה, בית שאן, בקעת הירדן וטבריה.

אתרים היסטוריים וארכאולוגיים

עריכה

בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.

במישור אדומים נמצאים שרידיו של המנזר הביזנטי מנזר אותימיוס.

מוסדות ואתרים אחרים

עריכה
 
מוזיאון משה קסטל

קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, והוא הקניון הראשי בגוש אדומים. מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב המוזיאון שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.

היכל תרבות בעיר שהוקם בשנת 2015.

קניון של "קרסו אחזקות" בשכונת נופי הסלע שהוקם בשנת 2018.

בעיר פועלת עמותת בית מורשת בתחומי החינוך והחברה.

אקלים

עריכה
אקלים במעלה אדומים
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 14.6 15.8 19.2 23.8 28.7 31.4 33.2 33 30.9 27.3 21.5 16.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 8.4 8.8 11.1 14.2 18.3 20.8 22.8 22.5 21 18.8 14.5 10.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 66 65 40 10 3 0 0 0 0 7 29 51
מקור: Israel Weather

במעלה אדומים שורר אקלים צחיח למחצה, החורף קר וגשום והקיץ חם ויבש, כיוון שהעיר נמצאת בצפון מדבר יהודה כמויות הגשם לא גדולות, ולעיתים רחוקות יורד אף שלג בעיר.

ערים תאומות

עריכה

גלריית תמונות

עריכה
  •  
    בתים בעיר
  •  
    משטרת מעלה אדומים
  •  
    בניינים בעיר
  •  
    בניין רבנות העיר והמועצה הדתית. תוכנן על ידי האדריכל גדעון חרלפ, תושב הרחוב
  •  
    פסל מאת אבנר בר חמא, 1986
 
תמונה פנורמית של העיר

לקריאה נוספת

עריכה
  • אברהם שבות, מעלה אדומים, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 184), תשנ"ג, 1993

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מעלה אדומים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ השם נהגה Ma'ale Adummim
  7. ^ אלי ניסן, ההסכם בענין גבולות השלום: "תוכנית אלון" החזירה להנהגה את כושר ההכרעה, דבר, 14 ביוני 1968
  8. ^ תכנית אלון, דבר, 22 בדצמבר 1968
  9. ^ רדיו "פתח" מתאר פגישת חוסיין ואלון, דבר, 2 בפברואר 1972
  10. ^ המחבלים: אלון וחוסיין נפגשו בארמון "חומאר", דבר, 28 במרץ 1971
  11. ^ תוכנית החבל הפלשתיני הועברה הבוקר לאישור הפרלמנט הירדני, מעריב, 16 במרץ 1972
  12. ^ יגאל אלון: לישראל אין סיבה להתנגד לתוכנית הפדראציה המפה של, מעריב, 24 במרץ 1972
  13. ^ 1 2 יהושע תדמור, אלון דוחה ביקורת י.רפאל: איני בטוח שהוא מכיר תכניתי, דבר, 27 במרץ 1972
  14. ^ מנחם תלמי, מעלה אדומים: חזון העיר החדשה, מעריב, 29 במרץ 1972
  15. ^ דניאל דגן, צעירי מפד'ל תובעים הקמת עיר בשטחים, מעריב, 4 בספטמבר 1972
  16. ^ דני רובינשטיין, בקריאות טלפון גויסו 5,000 המתנחלים, דבר, 10 באוקטובר 1974
  17. ^ 200 מתנחלים בוואדי קלט כותרו על ידי כוח צה"ל, דבר, 11 באוקטובר 1974
  18. ^ יוסף וקסמן, פונו המתנחלים שנאחזו בשני מקומות ביריחו, מעריב, 14 באוקטובר 1974
  19. ^ ישראל הראל,יוסף ולמר, יוסף וקסמן, יוסף צוריאל, המשך - אחרי מאבק ממושך סולקו המתנחלים מנבי צאלח: קצין צה"ל: 16 חיילים נפצעו, אחד הועבר לבית־חולים, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  20. ^ דני רובינשטיין, מתנחלים מעטים נותרו באזור יריחו לאחר הפינוי, דבר, 10 באוקטובר 1974
  21. ^ יחיאל לימור, "יש נכונות לקים מרכז לתעשייה במעלה אדומים", מעריב, 14 באוקטובר 1974
  22. ^ חיים ליפשיץ, במעלה אדומים או במדרון הנסיגה, דבר, 17 בינואר 1975
  23. ^ חגי אשד, הממשלה אישרה תקנות לפיתוח ירושלים - איזור תעשיה יוקם במעלה אדומים, דבר, 25 בנובמבר 1974
  24. ^ מפ"ם נגד ממשלת חירום ובנייה במעלה־אדומים, מעריב, 28 בנובמבר 1974
  25. ^ אליהו אגרס, התנחלות ושמה מעלה אדומים, דבר, 29 בנובמבר 1974
  26. ^ יוסף וקסמן, רבין: ערי הפיתוח בעדיפות ראשונה - מייד לאחר ביצור ירושלים, מעריב, 17 בינואר 1975
  27. ^ פיתות מעלה אדומים לא יפגע בערי הפיתוח, מעריב, 7 בינואר 1975
  28. ^ הוגשה תכנית עבודה לחברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 9 בינואר 1976
  29. ^ טוביה מנדלסון, והיה המעלה למישור, דבר, 15 בדצמבר 1975
  30. ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין מעלה אדומים חגגו יסוד היישוב החדש, מעריב, 22 בספטמבר 1975
  31. ^ יוסף צוריאל, ראשוני המתיישבים עולים מחר למעלה־אדומים, מעריב, 3 בדצמבר 1975
  32. ^ יוסף צוריאל, שמחת מעלה אדומים היתה מהולה בעצב, מעריב, 22 בדצמבר 1976
  33. ^ יוסף וקסמן, מעלה־אדומים יהיה ישוב עירוני ; אלון־מודה ועפרה - כפרי תעשייה, מעריב, 3 באוגוסט 1977
  34. ^ אושרה הקמת שלב א של עיר חדשה במעלה־אדומים, דבר, 6 ביולי 1978
  35. ^ דני רובינשטיין, המחנה לעובדים היה לשכונה, דבר, 11 בספטמבר 1978
  36. ^ יוסף צוריאל, מעלה אדומים - מועצה מקומית, מעריב, 30 במרץ 1979
  37. ^ מעלה אדומים יצמח לפי "דגם ערד", מעריב, 18 ביוני 1979
  38. ^ יוסף צוריאל, כפריים ערביים: אדמותינו הופקעו, מעריב, 16 בינואר 1979
  39. ^ יוסף צוריאל, "כף היד" של העיר מעלה אדומים 'הונחה' אתמול 8 ק"מ מירושלים, מעריב, 9 באוגוסט 1979
  40. ^ 1 2 אירית שדה, היום מעלה אדומים עיר ואם בישראל, מעריב, 3 במרץ 1989
  41. ^ יוסף צוריאל, קירבת מעלה אדומים לירושלים עלולה להפכה לפרבר של ירושלים, מעריב, 26 ביוני 1979
  42. ^ יעל טל, בנה ביתך במעלה אדומים, מעריב, 3 במרץ 1989
  43. ^ יחיאל לימור, מעלה אדומים - "ישוב פרטיזני" ש"נתמסד", מעריב, 3 באוקטובר 1977
  44. ^ יוסף צוריאל, ישוב קהילתי יוקם במעלה אדומים, מעריב, 22 בדצמבר 1978
  45. ^ תושבי הכפר ענאתה מחו בפני קרטר וסדאת על הפקעת אדמתם, דבר, 24 באוקטובר 1978
  46. ^ יוסף צוריאל, מעלה אדומים ב' הקדים את בג"ץ, מעריב, 17 בספטמבר 1979
  47. ^ ברוך מאירי, מעלה אדומים בדרך לעיר, מעריב, 7 באוגוסט 1990
  48. ^ חנן שלאין ורחמים יעקב, ראש מועצת מעלה אדומים נבחר לתקופה נוספת, מעריב, 9 בנובמבר 1989
  49. ^ http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/E1PositionPaperHeb.doc  
  50. ^ עמוס הראל, 7 שנים אחרי תחילת העבודות על הגדר, הפרויקט לא זז, באתר הארץ, 14 ביולי 2009
  51. ^ פרופיל מעלה אדומים באתר הלמ"ס
  52. ^ מרכז פסג"ה מעלה אדומים
  53. ^ ערים תאומות באתר הרשמי של עיריית מעלה אדומים
  54. ^ Amanda, Alexander. "Maale Adumim becomes Williamsport's 'sister city'". Sungazette.com. Sun Gazette. נבדק ב-19 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Regular meeting of the board of trustees, באתר עיריית לורנס, ‏3 בפברואר 2018 (באנגלית), עמ' 11.


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=מעלה_אדומים&oldid=39968829"