בצלאל שטרן (רב)
הרב בצלאל שטרן (ה'תרע"א, 1911 – כ"א בחשוון ה'תשמ"ט, 1 בנובמבר 1988) היה רב ופוסק הלכה, רבן של כמה קהילות, ראש כולל אברכים ומחבר ספר השו"ת בצל החכמה.
לידה | 1911 |
---|---|
פטירה | 1 בנובמבר 1988 (בגיל 77 בערך) |
מקום קבורה | הר המנוחות |
תקופת הפעילות | ? – 1 בנובמבר 1988 |
אב | אברהם שטרן |
ביוגרפיה
עריכהנולד בנייהייזל שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום סלובקיה) לרב אברהם שטרן ולגיטל בת הרב יוסף מאיר טיגרמן רבה של נייהייזל.
למד בכמה ישיבות בין היתר בישיבת פרשבורג. מגיל צעיר הוכר כתלמיד חכם. נשא את פייגא בתו של הרב צבי קינסטליכר רבה של סעבען (נפטרה בשנת תשנ"ח). בשנת ה'תרצ"ח בהיותו בן 27 החל להשיב תשובות בהלכה, ואחר כך כיהן כרב בכמה קהילות. בזמן מלחמת העולם השנייה כיהן כרבה של הרמנשטאט שברומניה.
בשנת ה'תש"ח עבר להונגריה, שם כיהן שנה אחת כרבה של קהילת פאפה, ואחרי כן עבר לרומא, שם פתח ישיבה וסייע בשיקומם הרוחני של פליטי המחנות. בסוף שנת ה'תשי"א עלה לישראל ולימד בישיבה בירושלים. בשנת ה'תשי"ד התמנה לרב הקהילה החרדית במלבורן, גם שם הקים ישיבה ופיתח מאוד את כל מוסדות הקהילה. ומאוחר יותר שימש כנשיא התאחדות הרבנים החרדים באוסטרליה.
בשנת ה'תשכ"ח עבר לאוסטריה והתמנה לרבה של קהילת מחזיקי הדת בווינה. בשנת ה'תשמ"ב שב לירושלים, שם שימש כראש כולל "אהבת ציון" עד לפטירתו בשנת ה'תשמ"ט.
נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
משפחתו
עריכה- אחיו הרב מרדכי שטרן היה חתנו של הרב שאול בראך
- אחיו הצעיר הרב משה שטרן רבה של דברצן בהונגריה ולאחר מכן מגדולי הפוסקים והמשיבים בארצות הברית. מחבר שו"ת באר משה
- בנו הרב יצחק אריה שטרן
- בנו הרב חיים (תרצ"ט-תשס"ז), לאחר עלייתו של אביו לישראל, התמנה לרב קהילת מחזיקי הדת בווינה עד לפטירתו
- בנו ברוך מרדכי, נפטר בשנת תשפ"א
- בנו פנחס אליהו
- חתנו הרב אברהם יפה שלזינגר, רב קהילת מחזיקי הדת בז'נבה.
- חתנו הרב שמחה שרייבר-סופר ראש מוסדות פרשבורג בירושלים. בנו של הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל "חשב סופר", נפטר בתשע"ז
- חתנו הרב יהושע בלאו
ספריו
עריכה- שו"ת בצל החכמה חלקים א-ב, באתר היברובוקס
- שו"ת בצל החכמה חלקים ג-ד, באתר היברובוקס
- שו"ת בצל החכמה חלקים ה-ו, באתר היברובוקס
- אהלך באמיתך - אוצר הלכות ומנהגים בעניין היוצא לדרך
לקריאה נוספת
עריכה- 'ר' בצלאל ב"ר אברהם שטרן', בתוך: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' 249