בראשית רבתי
בראשית רבתי הוא ספר מדרש, הנחשב לתקציר של מדרש שכתב רבי משה הדרשן. המדרש הודפס לראשונה בשנת 1940, על פי כתב יד שאיתר רבי שלמה יהודה רפפורט במאה ה-19.
תולדות הספר
עריכהריימונדוס מרטיני ציטט מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף.
כתב יד של בראשית רבתי נמצא על ידי שלמה יהודה רפפורט. עוד בחייו התייעץ רפפורט עם יום-טוב ליפמן צונץ לגבי מהות תוכן כתב היד. במותו, העביר רפפורט את כתב היד, יחד עם שאר ספריו, כתרומה לקהילת פראג[1]. שלמה בובר, קיבל מקהילת פראג את כתב היד שהוא תיאר כקשה לקריאה עם אותיות מטושטשות, הכין לעצמו עותק והשיב את המקור לקהילת פראג. על פי תיאורו של רפפורט, כתב היד כלל 8 וחצי דפים ישנים מאוד שהתחילו מבראשית עד "וישכון מקדם" ואחר כך, על נייר אחר, מדרשים שמתחילים מ"והארץ הייתה תוהו ובוהו". לטענתו של בובר אלו היו שני מדרשים שונים שחוברו יחד[2].
ההעתק שהכין בובר הגיע לידי אביגדור אפטוביצר ובשנת 1940 הוציא חנוך אלבק את כתב היד בדפוס "מקיצי נרדמים"[3][4]. הדפסה חדשה של הספר יצאה בשנת 1967[5].
מחקר
עריכהבמאה ה-19 נחלקו הדעות לגבי תוכן כתב היד. יום-טוב ליפמן צונץ זיהה את כתב היד כמגיע מבית מדרשו של משה הדרשן על סמך דמיון של קטעים רבים למדרשים שהוזכרו על ידי ריימונדוס מרטיני. שלמה בובר טען שכתב היד אינו ספרו של משה הדרשן, שכן רוב המובאות ממדרשי משה הדרשן אינם נמצאים בכתב היד[2]. אברהם אפשטיין בחן שוב את הסוגיה[6] ותמך בעמדתו של צונץ שכתב היד הוא של מדרש של משה הדרשן תוך שהוא מביא 17 מקבילות עם ציטוטים של ריימונדוס מרטיני ממשה הדרשן[4]. אלבק טען שכתב היד הוא תקציר של מדרשו של רבי משה הדרשן.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ עסטרייך אונגארן, המגיד, 17 בפברואר 1874
- ^ 1 2 שלמה בובר, רבי משה הדרשן וספריו, המגיד, 21 באפריל 1874; המשך; המשך
- ^ זוטות, המשקיף, 28 בפברואר 1941
- ^ 1 2 שלמה יוסף זוין, מן הספרות התלמודית - מדרש בראשית רבתי, הצופה, 6 ביוני 1941
- ^ מדרש בראשית רבתי, דבר, 24 בפברואר 1967
- ^ רבי אברהם עפשטיין, המצפה, 18 באפריל 1918