ברברה פים
ברברה מרי קרמפטון פים (2 ביוני 1913, אוסווסטרי, שרופשייר, הממלכה המאוחדת – 11 בינואר 1980, פינסטוק, אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת) Barbara Mary Crampton Pym הייתה סופרת בריטית. בשנות ה־50 של המאה ה־20 פרסמה סדרה של רומנים על החברה האנגלית. הידועים בהם: Excellent Women (1952), ו־A Glass of Blessings (1958).
| |
| לידה |
2 ביוני 1913 אוסווסטרי, שרופשייר, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1980 (בגיל 66) פינסטוק, אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Barbara Mary Crampton Pym  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| לאום | בריטית |
| עיסוק | סופרת |
| מקום לימודים |
סנט הילדס קולג', אוקספורד, Huyton College |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | סיפורת |
| סוגה | רומן |
| נושאי כתיבה | קומדיות חברתיות |
| תקופת הפעילות | 1947–1980 (כ־33 שנים) |
| אגודת ברברה פים | |
  | |
לאחר שפרסמה חמישה ספרים בשנות החמישים, פים לא הצליחה לפרסם את הרומן השישי An Unsuitable Attachment. רק בשנת 1977, כשהעיתון Times Literary Magazine פרסם גיליון מיוחד ובו רשימה של הסופרים המעורכים מדי וגם של אלו הבלתי מעורכים, שמה של ברברה פים הוזכר פעמיים בתור "הסופרת הבלתי־מוערכת שלא בצדק של המאה העשרים" על ידי המשורר פיליפ לרקין וגם על ידי הפרופסור והביוגרף דייוויד ססיל. לאחר 17 שנה שבהם לא הצליחה לפרסם מאומה, הרומן Quartet in Autumn התפרסם והיה מועמד לפרס בוקר באותה שנה, והיא נבחרה לחברה באגודה המלכותית לספרות.
ביוגרפיה
עריכהפים זכתה לחינוך פרטי בבית־ספר לבנות בעיירת הולדתה, אוסווסטרי. בגיל 12 החלה ללמוד בפנימיה בליברפול. היא למדה ספרות אנגלית בקולג' סיינט הילדה באוניברסיטת אוקספורד. בזמן מלחמת העולם השנייה שירתה בשירות הימי המלכותי לנשים.
פים לא נישאה, אבל קיימה מספר מערכות יחסים רומנטיות עם גברים. עליהם נמנו, בתקופת לימודיה באוקספורד, ג'וליאן איימרי, וסטודנט בשם הנרי הארווי.[1][2] לימים קיימה מערכות יחסים עם סי. גורדון גלאבר, מפיק ב־BBC,,[3] וסוחר עתיקות בשם ריצ'רד רוברטס.[4]
לאחר שיצאה לגמלאות, עברה לעיירה פינסטוק באוקספורדשייר, להתגורר עם אחותה הצעירה הילרי. ב־11 בינואר מתה פים ממחלת סרטן השד, בגיל 66. לאחר מותה, המשיכה הילרי לקדם את יצירת אחותה, ובשנת 1993 הקימה את אגודת ברברה פים. הילרי הלכה לעולמה בשנת 2005. על "בארן קוטג'", הבית שבו התגוררו, הוצב לוח זיכרון כאתר היסטורי, בשנת 2006.
קריירה
עריכהמאז 1946 ובמשך 17 שנה, עבדה פים במכון האפריקאי הבינלאומי בלונדון, כמשנה לעורך כתב העת האקדמי אפריקה. מעיסוק זה שאבה דמויות של אנתרופולוגים בחלק מהספרים שחיברה.
לאחר כמה שנים שבהן שלחה סיפורים לכתבי עת המיועדים לנשים, פרסמה רומן ראשון, בשם Some Tame Gazelle, בהוצאת ג'ונתן קייפ, בשנת 1950.[5] היא המשיכה לפרסם אחד עשר רומנים נוספים; שניים מהם פורסמו לאחר מותה.
על אף ההצלחה של ספריה המוקדמים, נתקלה קריירת הכתיבה שלה במחסום בשנת 1961, כאשר הוצאת ג'ונתן קייפ, המוציאה לאור שלה, החלה לדחות את כתבי היד שלה, היות שלדעתה סגנונה של פים היה מיושן. פים פנתה למו"לים אחרים, אשר דחו אף הם את כתבי היד.
נקודת המפנה אירעה בשנת 1977, כאשר המשורר פיליפ לרקין והביוגרף דייוויד ססיל קשרו לה את כתר "הסופרת הבלתי־מוערכת שלא בצדק ביותר של המאה ה־20" במאמר משפיע במוסף הספרותי של הטיימס הלונדוני. פים קיימה חליפת מכתבים עם לרקין במשך 17 שנה.
לאחר התחדשות העניין ביצירתה, נבחרה פים כחברה באגודה המלכותית לספרות. באותה שנה, הצליחה להוציא לאור רומן בשם Quartet in Autumn, אשר היה מועמד לפרס מאן בוקר, ויצירתה מצאה דור חדש של קוראים, גם בצפון אמריקה.[5] לאחריו פרסמה שני רומנים נוספים, The Sweet Dove Died, ו־An Academic Question, אשר זכו לשבחי מבקרים.
יצירתה
עריכהספריה של פים זכו לשבחים בשל סגנונם ובשל הדמויות שיצרה, יותר מאשר בשל עלילתם. על פני השטח, הרומנים שחיברה נראים כמתארים פכים קטנים מחיי הכפר והפרבר האנגליים של תקופתה, וכקומדיית הליכות, ובמיוחד תיאור מערך הפעילות החברתית סביב הכנסייה האנגליקנית.
עם זאת, בעיון מעמיק יותר ניכר עיסוק בהיבטים ביחסי גברים–נשים, בדגש על אהבה נכזבת. פים אף נמנית עם ראשוני הסופרים שכתבו באהדה על דמות שהייתה חד־מינית בבירור (במיוחד בספר A Glass of Blessings)[6]. היא התעמקה בשכבות החברתיות השונות של החברה הסובבת את הכנסייה, דרך תיאור אירועים בכנסייה. הדיאלוגים ביצירתה רוויים אירוניה.
יומניה פורסמו בשנת 1985, לאחר מותה, בשם A Very Private Eye.
עד כה, לא תורגמה יצירתה לעברית.
לקריאה נוספת
עריכה- ארנה רז, המימד החברתי ברומנים של ברברה פים מ־1949 ועד 1963 הסופר כצופה נסתר .Raz Orna: Social Dimensions in the Novels of Barbara Pym, 1949-1963: The Writer as Hidden Observer, 2007 https://www.amazon.com/Social-Dimensions-Novels-Barbara-1949-1963/dp/0779900987
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ברברה פים
ברברה פים, ברשת החברתית Goodreads- ברברה פים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ברברה פים, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ תיאור סרט תיעודי על פים מאת ג'יימס ראנסי (אנגלית)
- ^ דייוויד פייבר, Speaking for England, לונדון, 2005, ISBN 0743256883.
- ^ דפים ירוקים, עלון אגודת ברברה פים, שנה 8, גיליון 2, 2002, ISSN 1360-9920.
- ^ לינדה מקדוגל, "ג'יין ופרודנס וברברה והייזל: החברות של ברברה פים והשפעתן על יצירתה", הרצאה בכנס האמריקאי ה-14 של אגודת ברברה פים, מרץ 2012
- ^ 1 2 כריסטופר פאולר, "Invisible Ink: No. 68", האינדיפנדנט, 13 במרץ 2011.
- ^ Orna Raz, Dandies, Acolytes and Teddy Boys: Ambiguous Treatment of Male Sexuality in Barbara Pym's Novels of the 1950s, Partial Answers: Journal of Literature and the History of Ideas 4, 2006, עמ' 107–128 doi: 10.1353/pan.0.0036