ברוב עם הדרת מלך
ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.
| מקרא | ספר משלי, פרק י"ד, פסוק כ"ח |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת פסחים, דף ס"ד, עמוד ב', מסכת יומא, דף ע', עמוד א' |
| מקורות נוספים | מגן אברהם, סימן צ ס"ק ט"ו |
  | |
מקור המושג
עריכהמקור המילים הוא בפסוק בספר משלי[1]: ”בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן”. בפשוטו של מקרא גדל כבוד המלך ככל שעמו רב יותר. הגמרא במסכתות ברכות, פסחים ומגילה, מביאה אותו כטעם לדינים הקשורים בציבוריות המצוות, לגבי כמה מצוות.
הגדרת רוב עם
עריכהבהגדרת "רוב עם" קיימות כמה אפשרויות:
- מצווה הנעשית על ידי רבים במקביל: מצווה המתקיימת על ידי יחידים, אך מוטב שיקיימו אותה ביחד. למשל, העלאת הביכורים למקדש בירושלים היא מצווה הנעשית ביחיד, אך המשנה[2] אומרת כי הדבר נעשה לאחר התכנסות בערים הגדולות. הרמב"ם כותב בפירושו כי הסיבה לכך היא כי ברוב עם הדרת מלך[3]. דוגמה נוספת היא העדפת תפילה בציבור על פני תפילת יחיד. המגן אברהם קובע כי אף מי שיש לו מניין בביתו, כדאי שיתפלל בבית כנסת מטעם זה[4].
- מצווה המתחלקת בין עושיה: מצווה המתקיימת בשיתוף פעולה בין אנשים רבים. דוגמה בולטת היא הולכת הדם בבית המקדש. המשנה במסכת פסחים[5] מתארת את תהליך שחיטת קרבן הפסח וכותבת כי כאשר נלקח הדם למזבח ממקום השחיטה, נעשה הדבר באופן שבו הכהנים נעמדים בשורה עד המזבח, ומעבירים הדם זה לזה עד שהאחרון זורקו על גבי המזבח. הגמרא[6] מציינת כי הטעם לשיטה זאת היא משום רוב עם הדרת מלך.
- מצווה הנעשית על ידי יחיד עבור רבים: לעיתים גם כאשר כולם יכולים לעשות, מוטב שיעשה אחד עבור כולם. כאשר שניים או יותר נוטלים ידיהם יחד לארוחה, אף על פי שכל אחד מהם יודע לברך המוציא בעצמו, ההלכה קובעת כי מהודר יותר שאחד יברך המוציא לכולם[7]. הכסף משנה כותב שהטעם לכך הוא כי ברוב עם הדרת מלך[8]. מצוות נוספות הן ברכת מאורי האש במוצאי שבת לשיטת בית הלל[9], וזימון.
- מצווה הנעשית בפני הציבור: מצווה הנעשית על ידי אדם אחד בלבד, אך מוטב שיעשה אותה בציבור, בפני קהל. דוגמה לכך היא קריאת התורה ביום כיפור על ידי הכהן הגדול. מצווה לראותו, אך זוהי מצווה שמותר להעביר עליה. הטעם למצווה זו הוא ברוב עם הדרת מלך[10].
קדימות הלכתית
עריכהאף על פי שמעלה זאת בדרך כלל עדיפה למצוות אחרות, יש מעלות שדוחות אותה, כגון זריזין מקדימין למצוות[11], ומשום כך תפילת ההלל היא בשחרית ולא במוסף, אף על פי שיש יותר אנשים במוסף, וכן תקיעת השופר הייתה נעשית בשחרית לולא גזירת המלכות[11], וכן מוטב להתפלל בבית המדרש יותר מאשר בבית הכנסת, כיוון שביטול תורה חשוב מרוב עם[12].
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ספר משלי, פרק י"ד, פסוק כ"ח
- ^ מסכת ביכורים פרק ג' משנה ב'
- ^ במשנה שם
- ^ אורח חיים סימן צ'
- ^ פרק חמישי משנה ו'
- ^ מסכת פסחים דף ס"ד ע"ב
- ^ עיין בטוש"ע אורח חיים סימן קס"ז
- ^ הלכות ברכות פרק א'
- ^ מסכת ברכות דף נ"ג ע"א
- ^ מסכת יומא דף ע' עמוד א' ועיין ברש"י שם
- ^ 1 2 מסכת ראש השנה דף ל"ב עמוד ב'
- ^ מגן אברהם סימן צ' ס"ק ל"ב
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.