ברירה קבוצתית
ברירה קבוצתית היא תהליך באבולוציה, שקיומו שנוי במחלוקת[1], בו הישות עליה פועלת הברירה הטבעית היא קבוצה של פרטים ולא כל פרט בודד בנפרד. הקבוצה יכולה להיות אוכלוסייה, מין או כל יחידה טקסונומית אחרת. בברירה קבוצתית אללים המעניקים יתרון לקבוצה נפוצים באבולוציה גם אם הפרט אדיש להם או ניזוק מהם.
רעיון קיומו של תהליך אבולוציוני המעדיף ברירה של קבוצות על פני ברירה של בודדים זכה לפרסום בעקבות עבודתו של ויין-אדוארדס ב-1962.[2] כבר בשנות ה-60, זמן קצר אחרי פרסומו של הרעיון, הוא ספג ביקורת חריפה. ויליאמס התייחס לטענותיו של ויין-אדוארדס באופן ספציפי בשנת 1966.[3] מאז אפילו המצדדים בקיום התהליך טוענים שהוא ממעט להתרחש ומתרחש בקצב נמוך מאוד, הרבה יותר נמוך מהקצב של ברירה טבעית, כך שבפועל ניתן להתעלם ממנה.[4] בנוסף לכך לא נמצאו לברירה קבוצתית תימוכין אמפיריים, הווה אומר לא נמצאו תופעות שברירה קבוצתית מסבירה ואילו ברירה טבעית לא מצליחה להסביר.
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר לזולתנות. גישה זו ספגה ביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ההכחדה גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.[5] תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון ברירת שארים וברירה בין אסטרטגיות יציבות אבולוציונית.
באוגוסט 2010 התפרסם מאמר בכתב העת Nature שכתבו אדוארד וילסון, מאבות הסוציוביולוגיה ושני מתמטיקאים מאוניברסיטת הרווארד, מרטין נוואק וקורינה טרניטה, התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי ברירת שארים), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה להתנהגות אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הרווארד.
לקריאה נוספת
עריכה- Mark Ridley, Evolution, 1993, pp. 310-313
קישורים חיצוניים
עריכה- ברירה קבוצתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרצאת TED של ג'ונתן היידט בנושא ברירה קבוצתית, סיבותיה ואופן התפתחותה
הערות שוליים
עריכה- ^ מספרו של דוקינס, יש אלוהים?, עמודים 169-170,
- George C. Williams|Williams, G.C. (1972) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown UP.ISBN 0-691-02357-3
- Williams, G.C. (1986) Evolution Through Group Selection. Blackwell. ISBN 0-632-01541-1
- John Maynard Smith|Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature (journal)|Nature 201:1145–1147
- C.M. Perrins (1964)
- ^ Wynne-Edwards, V.C. (1962). Animal Dispersion in Relation to Social Behaviour. Edinburgh: Oliver & Boyd
- ^ Williams, G.C. (1966) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown
- ^ Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature 201:1145–1147
- ^ Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.
