ברנרד ון ליר

תעשיין הולנדי

ברנרד ון לירהולנדית: Bernard van Leer;‏ 27 בדצמבר 1883, אמרספורט6 בינואר 1958, האג) היה תעשיין ופילנתרופ יהודי הולנדי.

ברנרד ון ליר
Bernard van Leer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בדצמבר 1883 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1958 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פולי ון ליר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

ברנרד נולד לסוחר יהודי בשם וילם ון ליר (Willem van Leer) וקאטו קלר (Cato Kalker). אחותו הייתה המשוררת סופי ון ליר, שהמירה דתה לקתוליות. בשנת 1915 נישא לפולי רובנס (Polly Rubens) והחל את דרכו העסקית. בשנת 1918 המציא שיטה חדשה לסגירה ואטימה של חביות שמן ונפט. על בסיס ההמצאה הקים בשנת 1919 חברה בשם Royal Packaging Industries Van Leer שהצליחה מאוד לאחר שיתוף פעולה עם חברה Bataafse Petroleum Maatschappij (לימים של) בשנת 1929, וצברה הון רב.

ברנרד היה חובב קרקס וסוסים. בשנת 1935 הקים עם חברים ובני משפחה קרקס חובבני נודד בשם Kavaljos המבוסס בעיקר על סוסים מאולפים והוא בעצמו אף הופיע בו למרות גילו המתקדם יחסית. רווחי הקרקס היו מיועדים לצדקה.

לאחר הכיבוש הנאצי הבין ון ליר שכדאי לו לעזוב ולמכור את עסקיו גם מתחת למחיר השוק לפני שיופקעו בידי הגרמנים, וכך עשה. ביוני 1941 הוא הורשה לעזוב עם מספר בני משפחה, ואיתו כל הקרקס. לאחר חודש הגיעה ספינתם לניו יורק. ון-ליר טייל עם הקרקס בארצות הברית ואף הופיע עם הסוסים באולם רדיו סיטי מיוזיק הול הנודע. לאחר זמן קצר נאלץ לנטוש את הקרקס, מאחר שממשלת הולנד הגולה היושבת בלונדון הקפיאה את נכסיו, בחשד לשיתוף פעולה עם הנאצים. גם לאחר חזרתו להולנד לאחר המלחמה נאלץ להילחם על שמו הטוב ורק בינואר 1948 נוקה שמו סופית.

ון ליר החליט להפנות את מאמציו וחלק ניכר מהונו למטרות צדקה. בשנת 1949 הוא הקים את Bernard van Leer Foundation, קרן שמימנה טיפול בילדים, מטרה לה הקדיש את שארית חייו.

ברנרד נפטר בשנת 1958 וביקש להעלות את עצמותיו לירושלים.

בנו של ברנרד, אוסקר (Oscar), מיקד את הקרן שהקים אביו בתמיכה במימון מחקרים ושיתוף ידע אודות התפתחות הילד. הוא החל את הקשר הישראלי של הקרן. בין היתר הוקמה חברת השקעות שתפקידה למנף את הקרן הפילנתרופית באמצעות השקעות בחברות עם פעילות משמעותית בישראל. ההשקעות הראשונות היו בחברות טכנולוגיות שיצאו מהמרכז למחקר גרעיני - שורק וממכון ויצמן. בנוסף, היה בין מייסדי חברת אל-אופ, שלא דרך הקרן.

בנו השני של ברנרד, וים (Wim), ייסד פעילות של תרבות יהודית אינטלקטואלית בארץ. וים היה טייס מתנדב במח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), חובב קולנוע ולימים מנהל חברת "כימאוויר", התחתן בשנת 1952 עם ליה ון ליר (מייסדת ומנהלת סינמטק ירושלים). לאחר החתונה הזוג עבר לחיפה, ושם נולד לראשונה הרעיון להקים בארץ מועדוני סרט כמו מועדון הסרט הטוב.

במסגרת הפעילות הפילנתרופית של משפחת ון ליר נתמכים קרן ון ליר הבינלאומית (הממוקמת בעיר האג שהולנד), ובישראל: מכון ון ליר בירושלים וסינמטק ירושלים[1].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברנרד ון ליר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה