מכון ויצמן למדע
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר ישראלי העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה, ונמצא ברחובות. המכון משמש גם כאוניברסיטה ציבורית בשם בית הספר למחקר (בעבר "מדרשת פיינברג") ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטורט).
![]() | |
![]() | |
תצלום אוויר של מכון ויצמן | |
מכון | |
---|---|
על שם |
חיים ויצמן ![]() |
תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־76 שנים) |
מייסדים |
חיים ויצמן ![]() |
בעלי תפקידים | |
נשיא | אלון חן |
סגן נשיא | זיו רייך |
מנהל |
חיים ויצמן (1934–1952) ![]() |
צוות | 952 |
סגל אקדמי בכיר | 433 |
תלמידים | |
1,215[1] | |
סטודנטים לתואר שני | 474[1] |
סטודנטים לתואר שלישי | 725[1] |
סטודנטים מתוקצבים | 390[2] |
מיקום | |
מיקום |
![]() |
מדינה |
![]() |
קואורדינטות | 31°54′27″N 34°48′33″E / 31.9075°N 34.809166666667°E |
weizmann.ac.il | |
![]() מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ קריית עקרון, __ מועצה אזורית ברנר ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה ממערב ומצפון: __ נס ציונה | |
![]() ![]() |
בשנת 2024 דורג המכון בדירוג שאנגחאי כאוניברסיטה מספר 69 בעולם. איכות המחקר במכון דורגה במדד ליידן במקום 10 בעולם.[3]
היסטוריה
עריכהמכון ויצמן הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון דניאל זיף (שהיה מוכר בשם "זיו"), נוסד על ידי ד"ר חיים ויצמן, מדען פורה וראש התנועה הציונית במשך כשלושה עשורים. בשנים הראשונות לפעילותו התמקד המחקר במכון בצרכיו המיידיים של היישוב היהודי המתפתח. נבחן הפוטנציאל לפיתוח ענף החקלאות בארץ, ונמצאו שימושים חדשים למיני צמחים מקומיים. רבים מהמחקרים נעשו בשיתוף פעולה עם תחנת הניסיונות החקלאית. בהמשך, ולאורך השנים, הורחבה פעילות המכון לתחומי מחקר נוספים.
המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן, הלורד ישראל משה זיו וליידי רבקה זיו, מבעלי רשת החנויות "מרקס אנד ספנסר", ונקרא על שם בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר.
המכון הוקם ברחובות, בסמוך לתחנת הניסיונות החקלאית של הסוכנות היהודית בראשה עמד יצחק אלעזרי וולקני (וילקנסקי). המנהל המדעי הראשון של המכון היה ד"ר (לימים פרופסור) ארנסט דוד ברגמן שעבד עם ויצמן באנגליה. ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של 11 מדענים ומדעניות שעבדו במכון בשנותיו הראשונות, מרביתם יוצאי המרכזים המדעיים של מרכז אירופה שלא הצליחו למצוא עבודה במוסדות מחקר לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. ויצמן ושותפיו פעלו לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו של המכון. לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן, בשנת 1944, הקימו חבריו, פעילים ציוניים מארצות הברית בראשותו של מאיר וייסגל, את הוועד האמריקאי למען מכון ויצמן לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין, שאמור היה להכיל את מחלקות המכון השונות, תוכנן על ידי האדריכלים אריה אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר.
במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בניהולו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת, הכוללים את האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, היו מאוחר יותר המדענים המובילים של מכון ויצמן ונשיאיו.
ב-2 בנובמבר 1949 הוסב שמו של מכון זיו ל"מכון ויצמן למדע", בהסכמתם ובברכתם של בני משפחת זיו. באותו יום נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיו בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. תפקידי ראשי המחלקות הנוספות של המכון החדש הוצעו למדענים בעלי שם מרחבי העולם, אולם רק אחד מהם, חיים לייב פקריס הסכים לתפקיד ועלה לשם כך ארצה, והקים את הויצק (WEIZAC-Weizmann Automatic Calculator) שהיה למחשב הראשון בארץ. בראש המחלקות האחרות הועמדו, תחילה כמינוי זמני, מדענים אשר חונכו בישראל: ישראל דוסטרובסקי בראשות המחלקה לאיזוטופים, אהרן קציר בראשות המחלקה לפולימרים, ואפרים קציר (לימים נשיאה הרביעי של מדינת ישראל) בראשות המחלקה לביופיזיקה. מאיר וייסגל, פעיל ציוני, יד ימינו של ויצמן ומפיק הוליוודי בעברו, הפך למנהל של המכון, ולימים הוגדר תפקידו כיושב ראש חבר הנאמנים של המכון.
בשנת 1958 הותקן במכון מאיץ חלקיקים מסוג מחולל ואן-דה-גראף. בשנת 1965 הותקן מאיץ חלקיקים מתקדם יותר, מסוג טאנדם ואן-דה-גראף. בשנים 1976–2010 פעל במכון המאיץ ע"ש קופלר, במגדל שהפך לסימן היכר אדריכלי של המכון.
האתר הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מבנה המכון ותקציבו
עריכההמכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי מועצת מנהלים. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למינהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים. לצדם פועלים הדיקנים, וכן ראש המועצה המדעית של המכון הכוללת את כל מדעני המכון, ויושב ראש מועצת הפרופסורים, המחליטה על קבלתם של מדענים למכון ועל קידומם.
מכון ויצמן כולל חמש פקולטות: לביולוגיה, לביוכימיה, לכימיה, לפיזיקה ולמתמטיקה ומדעי המחשב. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוסף בית הספר למחקר (לשעבר מדרשת פיינברג), שהוא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בלבד. בתחילת דרכו לא הייתה למכון הסמכה להעניק תואר אקדמי לכן תלמידים כמו אברהם בלאוגרונד עשו מחקר במכון אך תואר אקדמי קיבלו מאוניברסיטה אחרת. כמו כן, במכון ישנה מחלקה להוראת המדעים ויחידה לארכאולוגיה מדעית.
תקציב התפעול השנתי של המכון עמד בשנים 2022 - 2023 על כ-2.1 מיליארד שקלים. 43% מהתקציב מקורו מתגמולים שהתקבלו ממסחור הידע (להלן), 25% מקורו בתקציב המדינה, 19% ממענקי מחקר, 12% מתרומות, ו-1% ממקורות שונים.
על מסחור הידע מופקדת חברת "ידע", חברה פרטית של המכון, העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון. החברה הוקמה בשנת 1959 ומאז הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת 1973 חתמה "ידע" על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת 2000 ואילך).
שיעור תקציב המכון שמקורו בתקציב המדינה הוא הנמוך ביותר (בהפרש ניכר) משאר האוניברסיטאות בישראל, ועומד על 25%.[4]
נכון ל-2017 היה שווי תיק ההשקעות של המכון כ-9.5 מיליארד שקל.[5]
מלבד קמפוס המכון המשתרע על פני כ-1,000 דונם, בבעלות המכון גם יותר מ-100 דירות ברחובות המשמשות למגורי מדענים וסטודנטים. בתחילת שנות ה-60 בנה המכון גם שיכון המיועד לחברי הסגל הטכני והמינהלי ומשפחותיהם (נהרס ב-2024).
בית הספר למחקר (לשעבר "מדרשת פיינברג")
עריכהמסגרת הלימודים של המכון לתארים מתקדמים היא בית הספר למחקר (בעבר "מדרשת פיינברג"), כאשר עבודת המחקר של התלמידים נעשית במחלקות השונות של המכון. שפת ההוראה הרשמית במכון היא אנגלית, ולומדים בו מספר גבוה יחסית[דרושה הבהרה] של תלמידים זרים. עם זאת, כאשר כל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה העברית, ניתן לערוך קורס בשפה זו.
נכון לשנת 2024 לומדים בבית הספר למחקר 1760 סטודנטים מתואר שני ועד פוסט דוקטורט, מתוכם 998 גברים ו-762 נשים. 606 סטודנטים לתואר שני, 55 מתוכם בינלאומיים, 770 סטודנטים לתואר שלישי (דוקטורט) מתוכם 148 בינלאומיים. 384 פוסט-דוקטורנטים פעילים במכון, מתוכם 299 בינלאומיים.
משנת 1958 ועד 2024 הכשיר המכון 3340 בוגרי תואר שני, 5174 בוגרי דוקטורט, ו-4620 בוגרי פוסט-דוקטורט. 81% מהבוגרים הם ישראלים, ו-19% בינלאומיים.
חינוך מדעי
עריכהמכון ויצמן פעיל גם בתחום החינוך המדעי לילדים, בני נוער ומבוגרים. "המחלקה להוראת המדעים" שבמכון עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים בתחומי המדעים, ופיתוח מקצועי למורים בתחומי המדעים. המחלקה מפעילה 3 מרכזי מורים ארציים – המרכז הארצי למורי הכימיה, המרכז הארצי למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים והמרכז הארצי למורי הפיזיקה.
בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי, עליהן אמון מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. המכון ממשיך את פועלה של היחידה לפעולות נוער שפעלה במכון ויצמן משך עשרות שנים בניהולו של ד"ר משה רשפון. התוכניות של מכון דוידסון עוסקות בפיתוח מקצועי למורים, העשרת הידע המדעי של תלמידים בבתי-הספר, טיפוח מצטיינים, קידום מדע בקרב אוכלוסיות חלשות, פיתוח יישומים טכנולוגיים מתקדמים ופעילויות אינטראקטיביות מתוקשבות למורים ולתלמידים, ובקירוב צעירים ומבוגרים כאחד לנושאי המדע השונים. במסגרת מכון דוידסון מתקיימות פעילויות רבות, בהן מיזם החונכות הלאומי פר"ח שמקורו במכון ויצמן למדע, גן המדע על שם קלור, ליל המדענים והמדעניות האירופי, שבוע החלל, יום דרווין ועוד.
בשטח המכון פועל קמפוס של קרן שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי, המכונה "קמפוס ארנון". בקמפוס לומדים תלמידי תיכון את מקצועות הפיזיקה והכימיה ברמה של 5 יח"ל, בלימודים שכוללים מעבדות ולמידה התנסותית. הקמפוס החל את פעילותו ב-2013, ובשנת הלימודים תשפ"ד למדו בו 1688 תלמידים מכיתות י'-י"ב מ-17 בתי ספר בערים רחובות, נס ציונה ובית הספר הערבי התיכון להנדסה ומדעים "אורט לוד". צוות ההוראה כולל כ-40 מורים בעלי תארים מתקדמים בתחומי הפיזיקה והכימיה.[6]
הישגים ופיתוחים
עריכהלאורך השנים התרחשו במהלך מחקרים במכון תגליות פורצות דרך, שהביאו לפיתוח מגוון טכנולוגיות וישומים. כאמור, המכון מקבל תמלוגים מפטנטים ומישומים שפותחו במסגרתו באמצעות חברת "ידע חברה למחקר ופיתוח", המנהלת את הקניין הרוחני של המכון.[7]
בשנת 2021 הוקמה היחידה למחקר טרום-יישומי "בינה", הכפופה למשרד סגנית הנשיא לחדשנות וישומים, פרופסור אירית שגיא. היחידה מגשרת בין המחקר הבסיסי שמתקיים בקמפוס המכון ובין הפעילות המסחרית המבוצעת דרך חברת ידע, מסייעת בפיתוח רעיונות ראשוניים, עוזרת בתכנון ניסויים מדעיים ומקשרת בין מדענים ליועצים ומומחים מהתעשייה לטובת הבשלת הרעיון המסחרי.[8]
מראשיתו ועד שנת 2024, הוקמו כ-120 חברות הזנק המבוססות על מחקרים וטכנולוגיות שיצאו ממכון ויצמן. בשנת 2022 נמכרו בעולם מוצרים שמבוססים על מחקרים ממכון ויצמן בהיקף של למעלה מ-23 מיליארד דולר.
יישומים בולטים בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב
עריכה- "ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".
- באפריל 2004 הגיע לסיומו מיזם במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופסור אהוד שפירא.
- מערכות הצפנה ופיענוח שפותחו על ידי מדעני המכון, מיוצרות בישראל ומשמשות, בין היתר, להצפנה ופיענוח של שידורי טלוויזיה.
יישומים בולטים בתחום הפיזיקה
עריכה- ב-1983 פיתח האסטרופיזיקאי מרדכי מילגרום את MOND – דינמיקה ניוטונית מתוקנת – החלופה העמידה ביותר לתאוריות החומר האפל. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.
- מערכות לייזר מתקדמות לחיתוך עדין ומדויק של יהלומים.
- ב-2022 הושק המחשב הקוונטי הראשון בישראל ושמו "WeizQC" (פרפרזה על השם "ויצק"), פרי עבודתו של פרופסור רועי עוזרי.[9]
יישומים בולטים בתחום הרפואה
עריכהיישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות שנולדו כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני מכון ויצמן למדע:
- כרומטוגרפיית זיקה – שיטה להפרדת חומרים ביולוגיים, המשמשת כלי מרכזי בתעשיית הביוטכנולוגיה.
- פולימרים חיים – טכניקה העומדת בבסיס תעשיית הפולימרים.
- גילוי מבנה הריבוזום, המחקר והבנת עקרונות פעילותו, זיכו את פרופ' עדה יונת מהמכון בפרס נובל לכימיה.
- מספר תרופות שפותחו במכון נמצאות בשימוש בארצות ברחבי העולם. התרופות הנמכרות ביותר שמבוססות על מחקרי המכון הן: קופקסון, רביף (נקראת גם אוונקס), הומירה, ארביטוקס[10], וקטיביקס, אנברל, רמיקייד.
- שיטה מקורית להשתלת לשד עצם מתורם לא תואם, המיושמת במספר בתי חולים בישראל ומחוצה לה, וכך גם שיטה מתקדמת, ולא חודרנית, להבחנה בין גידולים סרטניים לבין גידולים שפירים, באמצעות תהודה מגנטית.
יישומים בתחומי החקלאות
עריכה- מדעני המכון פיתחו זנים שונים של גידולים חקלאיים משופרים: חיטה עשירה בחלבון ועתירת יבולים, מלונים שמקדימים להבשיל, מלפפוני דלילה עמידים כנגד מחלות.
- שיטה לגידול זרעי מכלוא שאינם מעבירים מחלות מדור לדור. שימוש בזרעים אלה מאפשר להגן על צמחי מאכל מפני מזיקים שונים.
- בשנות ה־80 הצליחו במעבדתו של פרופ' מרדכי אברון לגרום לזן של האצה החד-תאית דונליאלה לייצר מולקולת בטא-קרוטן ברמות גבוהות. בטא-קרוטן משמשת למניעת מחלות עיניים, עור, לחץ דם גבוה וכבסיס לוויטמין A. בשיתוף פעולה עם החברה היפנית "ניקן סוהונשה" הופק מהאצה תוסף תזונה במפעל שהוקם באילת.[11]
שיתופי פעולה עם פארק המדע
עריכהמדעני המכון יזמו הקמת חממות טכנולוגיות, במטרה לאפשר לכוח האדם המדעי והטכנולוגי שהגיע בשנות ה-90' ממדינות חבר העמים לממש רעיונות מדעיים וטכנולוגיים חדשניים, ולסייע ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. אחת החממות הראשונות הוקמה בפארק המדע קריית ויצמן הסמוך למכון,[12] ובראש הדירקטוריון שלה כיהנה פרופ' רות ארנון. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.
קיימות
עריכהב־1989 הוקם בקמפוס המגדל הסולארי הראשון בישראל (מכונה כיום "מגדל השמש").
בשנת 2006 החלה היוזמה לחקר קיימות ואנרגיה (SAERI) שהוקמה כדי לתמוך בתגליות מדעיות בתחום האנרגיה החלופית ומאוחר יותר בתחומים נוספים של מחקר סביבה וקיימות. מהיוזמה התפתח המכון לסביבה וקיימות שמטרתו לכנס את המחקרים ותחומי המומחיות הקיימים במכון בנושא קיימות תחת מטריה אחת, על מנת לשתף משאבים ולייצר שיתופי פעולה בין-תחומיים. בין התחומים הללו ביטחון תזונתי, חקר אקלים, מגוון ביולוגי, אנרגיה מתחדשת, מחקר ימי, סביבה ובריאות, וחומרים ברי קיימא.[13]
סגל המכון
עריכהנכון לשנת 2024, מועסקים במכון ויצמן 2,544 עובדים, מתוכם 275 ראשי קבוצות מחקר (חוקרים בכירים ופרופסורים), 211 מדעני סגל, ו-2058 עובדי מנהלה[דרוש מקור].
מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 כנסים מדעיים בינלאומיים.
נשיאי מכון ויצמן למדע
עריכהלמניין | תמונה | שם | שנות כהונה | הערות |
---|---|---|---|---|
1 | חיים ויצמן | 1949–1952 | בשנים 1934–1949 עמד בראש מכון דניאל זיף;
במשך רוב כהונתו כנשיא מכון ויצמן, כיהן במקביל גם כנשיא מדינת ישראל | |
2 | אבא אבן | 1959–1967 | לימים שר החוץ | |
3 | מאיר וייסגל | 1967–1970 | פעיל ציוני | |
4 | אלברט סייבין | 1970–1972 | רופא יהודי-אמריקאי, מפתח החיסון הפומי לשיתוק ילדים | |
5 | ישראל דוסטרובסקי | 1973–1975 | פיזיקאי, ממייסדי חיל המדע | |
6 | מיכאל סלע | 1975–1985 | ביוכימאי, ממציא תרופת הקופקסון | |
7 | אריה דבורצקי | 1985–1988 | מתמטיקאי, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים | |
8 | חיים הררי | 1988–2001 | פיזיקאי, חתן פרס ישראל | |
9 | אילן חת | 2001–2006 | מיקרוביולוג, חתן פרס ישראל | |
10 | דניאל זייפמן | 2006–2019 | פיזיקאי | |
11 | אלון חן | 2019–מכהן | נוירוביולוג |
חברים נוספים בהנהלה הבכירה של המכון
עריכהסגני הנשיא
עריכהסגן הנשיא | סגן הנשיא למנהל וכספים | סגן הנשיא לחדשנות ויישומים טכנולוגיים | סגן הנשיא לפיתוח משאבים ותקשורת | סגני נשיא נוספים | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מיכאל סלע | 1970–1971 | יעקב נען | 1999–2004 | דוד מירלמן | 1993–1998 | דוד שלכט | שנות ה-90 | חנן בר-און (קשרי חוץ) | 1987–2001 |
ישראל דוסטרובסקי | 1971–1973 | גד קובר | 2004–2010 | צבי ארטשטיין | 1999–2002 | חנן אלון | 2000–? | רות ארנון (קשרים אקדמיים בינלאומיים) | 1995–1997 |
רות ארנון | 1988–1993 | יצחק שריב | 2010–2012 | חיים גרטי | 2002–2006 | ישראל בר-יוסף | 2006–2019 | זאב לוז (עניינים אקדמיים) | 1987–1999 |
יורם גרונר | 1993–2001 | שולמית גרי | 2012–2019 | מרדכי שבס | 2007–2019 | רועי עוזרי | 2019–מכהן | יוסף ירדן (עניינים אקדמיים) | 1999–2001 |
שמואל שפרן | 2001–2007 | אלון הרמלין | 2019–2023 | אירית שגיא | 2019–מכהנת | ||||
חיים גרטי | 2007–2014 | אלון ויינגרטן | 2023–מכהן | ||||||
מיכל נאמן | 2014–2019 | ||||||||
זיו רייך | 2019–מכהן |
יו"ר המועצה המדעית
עריכהיגאל תלמי | 1965 | מיכאל פלדמן | 1962–1964 | נתן שרון | 1988–1990 | מנחם רובינשטיין | 2006–2008 |
אריה ברגר | 1966 | גדעון יקותיאלי | 1970–1971 | לי סגל | 1990–1992 | רון נעמן | 2008–2010 |
גבירול גולדרינג | 1967 | נתן שרון | 1972–1973 | זאב לוז | 1992–1994 | איתן דומאני | 2010–2013 |
מרדכי אברון | 1968 | גבירול גולדרינג | 1974–1975 | יורם סלומון | 1994–1996 | מיכל אירני | 2013–2016 |
יוסף גיליס | 1969 | אוריאל ליטואר | 1978–1979 | אשר פריזם | 1996–1998 | זבולון אלעזר | 2016–2019 |
שמואל שאלתיאל | 1976 | יואל גת | 1980–1981 | יעקב קליין | 1998–2000 | דניאלה גולדפרב | 2019–2022 |
אברהם בלאוגרונד | 1977 | אשר פריזם | 1982–1984 | מיכאל אייזנבך | 2000–2002 | מאיה שולדינר | 2022–2024 |
יוסף גיליס | 1958–1959 | עדה זמיר | 1984–1986 | מיכאל קירסון | 2002–2004 | ניר דודזון | 2024–מכהן |
שניאור ליפסון | 1960–1961 | זאב וגר | 1986–1988 | יחיעם פריאור | 2004–2006 |
פרסים
עריכהפרסים בינלאומיים
עריכה- פרס נובל - בשנת 2009 זכתה פרופסור עדה יונת מהמכון בפרס נובל לכימיה. בשנת 2013 הוכתרו אריה ורשל ומיכאל לויט כשניים משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה. ורשל הוא ישראלי-אמריקאי, שאת התואר השני שלו וכן את הדוקטורט עשה במכון ויצמן, ולויט הוא ישראלי-אמריקאי ששימש פרופסור במכון ויצמן ואף כיהן בו כראש המחלקה לפיזיקה כימית.
- פרס טיורינג - שלושה מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996), עדי שמיר (בשנת 2002) ושפי גולדווסר (בשנת 2012).
- פרס יפן - 2 זוכים.
- פרס לוריאל-אונסק"ו - 2 זוכים
- פרס קוולי - בשנת 2022 נמנה יעקב סגיב עם הזוכים בפרס קוולי לננוטכנולוגיה
- פרס בלווטניק - 10 זוכים
פרסים בישראל
עריכה- פרס ישראל - 41 זוכים מהקמת המכון ועד שנת 2025. בשנת תשפ"ה זכתה פרופ' יונינה אלדר מהמחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב בפרס ישראל בתחום ההנדסה.[14] בשנת תשפ"ג זכתה פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה למדעי המוח.[15] בשנת תשפ"א 2021 זכה פרופ' עודד גולדרייך מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. ב-2017 זכה פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית.[16] ב-1965 חלקו את הפרס פרופ' יגאל תלמי ועמוס דה שליט מהמחלקה לפיזיקה.[17]
- פרס וולף - 10 זוכים. בשנת 2024 זכה פרופ' עדי שמיר מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.[18]
- פרס קריל - 33 זוכים.
דירוג
עריכהבשנת 2019 דורג המכון בין 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם בשתי קטגוריות: שיעור הציטוטים של מחקרים ושיעור הפטנטים שרשמו מדעניו, לפי מדד U-Multirank.[19]
בשנת 2021, דורג מכון ויצמן במקום השביעי באירופה ובמקום הראשון בישראל במספר הכולל של מענקי מחקר מטעם מועצת המחקר האירופית.[20]
בשנת 2023 איבד את מקומו בדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות במדד שאנגחאי במדעי המחשב.[21]
בשנת 2024 דורגה איכות המחקר של מכון ויצמן למדע במדד ליידן במקום ה־10 בעולם.[22]
בשנת 2024 דורג המכון במקום ה־69 בעולם (והראשון בישראל) כמוסד אוניברסיטאי במדד שנגחאי. באותה שנה ובאותו מדד, דורג ספציפית בכימיה במקום ה־44 ובביולוגיה במקום ה־45.[22]
תכנון אדריכלי במכון ויצמן למדע
עריכהקריית המכון משתרעת על שטח של 1,250 דונם. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים. כ-120 תלמידי מחקר מתגוררים במעונות הסטודנטים של המכון. למכון עתודות קרקע ("אתר הפקולטה") המצויות בסמוך למכון דוידסון, אשר נרכשו מבעוד מועד על ידי תורמים.
מבנים לשימור במכון
עריכהבמכון ויצמן כ-24 מבנים המוכרזים כמבנים לשימור, חלקם מוגדרים לשימור מחמיר בשל חשיבותם הארכיטקטוני. בין המבנים לשימור ברחבי הקמפוס:
- מכון למחקר ע"ש דניאל זיו - הוקם בשנת 1934 כ"מכון זיו", ממנו לימים צמח מכון ויצמן למדע. המבנה תוכנן על ידי האדריכל בנימין צ'ייקין. על הבניין כתובת בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית, והלוגו המופיע עליו תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון בשיתוף פעולה עם הטיפוגרפית פרנציסקה ברוך. בקומה השנייה של הבניין שמורה מעבדת המחקר המקורית של ויצמן.
- אחוזת הזוג ויצמן - כוללת את הוילה שהוקמה ב-1936 ותוכננה על ידי מנדלסון בסגנון הבין-לאומי. האחוזה משתרעת על פני כמעט 50 דונם וכוללת את הבית ואחוזת הקבר של הזוג ויצמן, גני האחוזה, גנזך ויצמן ובית השומר, ששימש את השומרים בתקופה שהאחוזה שימשה כמשכן הרשמי של נשיא המדינה.
- בניין יעקב זיסקינד - הוקם ב-1949 ותוכנן על ידי האדריכלים אריה אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר. שימש כמבנה הראשון של מכון ויצמן למדע, לאחר שזה צמח מתוך מכון זיו. נבנה בו המחשב הראשון בישראל "ויצק", שאת שרידיו ניתן לראות בלובי הבניין. היה הבניין הממוזג הראשון במזרח התיכון.
- בניין יצחק בן שלמה וולפסון - הוקם ב-1953 ותוכנן על ידי אלחנני. אבן הפינה שלו הונחה ביום חנוכת מכון ויצמן למדע, 2 בנובמבר 1949. במקור שימש המבנה את מעבדות המכון לביולוגיה ניסויית. עם השנים נוספו למבנה אגפים חדשים והכניסה הועתקה לחזית הצפונית.
- בניין למדעי הביולוגיה ע"ש צ'ארלס וטילי לובין - הוקם ב-1936 ותוכנן על ידי האדריכל בנימין אוראל. אחד מששת המבנים ההיסטוריים של תחנת הניסיונות החקלאית. השתמר באופן חלקי.
- בית מכונות מרכזי ע"ש דנציגר - הוקם ב-1963 ותוכנן על ידי האדריכלים נחום זלקינד ומשה הראל. נבנה עבור גנרטורים לשעת חירום והפקת מים מזוקקים למבני המעבדות הסמוכים. המבנה עבר שיקום ב-2001.
- בניין אולמן למדעי החיים - הוקם ב-1963 ותוכנן על ידי זלקינד, הראל ואלחנני. תוכנן כמבנה מעבדות ומשרדים שכלל את מחלקות מדעי החיים. במהלך השנים נערכו שינויים משמעותיים בחלק מהחזיתות.
- מועדון סן מרטין - הוקם ב-1954 ותוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון, בנימין אידלסון וזלקינד. במקור תוכנן כבניין קומתיים בו היו באופן זמני משרדי הנהלת המכון. ב-1957 נוספה קומה שלישית וב-1966 עברו המשרדים לבניין המנהלה ע"ש סטון, והמבנה הוסב לבית הארחה.
- בית וייסגל - הוקם ב-1948 ותוכנן על ידי אלחנני וישראל דיקר. היה ביתם של הזוג שירלי ומאיר וייסגל, בשכונת המגורים הראשונה שנבנתה למדעני המכון ונקראת "נווה מץ".
- אודיטוריום מיכאל סלע - הוקם ב-1955, תוכנן על ידי שרון, זלקינד ואידלסון. משמש כהיכל תרבות. קרוי על שם פרופסור מיכאל סלע, מדען ונשיא המכון.
- מרכז הכנסים ע"ש דוד לופאטי - הוקם ב-1958 ותוכנן על ידי אלחנני. במקור נבנה כבניין הספרייה המרכזית של המכון. בקומת הקרקע שכן גנזך ויצמן, ששימש גם כמרכז המבקרים ההיסטורי. ב-2011 הוסב למרכז כנסים ומרכז מבקרים בתכנון האדריכל אמיר קולקר.
- מעון לסטודנטים ע"ש צ'ארלס קלור - הוקם ב-1963 ותוכנן על ידי אלחנני. החזית הדרומית פונה לרחוב הנשיא הראשון והצפונית אל תוך הקמפוס. בקומת הכניסה נמצא תבליט קיר של האמן דני קרוון בשם "מעץ הדעת לעץ החיים".
- המאיץ ע"ש קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית - הוקם ב-1975, תוכנן על ידי הראל. המבנה הפך לאחד האייקונים הבולטים של מכון ויצמן למדע. במקור שירת את פרויקט מאיץ החלקיקים של המחלקה לפיזיקה גרעינית.
- בניין ע"ש דניאל וולף - הוקם ב-1939, תוכנן על ידי מנדלסון בסגנון הבינלאומי, והוא גם הבניין האחרון שתכנן האדריכל בארץ ישראל. נבנה כחמש שנים לאחר הקמת מכון זיו ותוכנן להיות מתחם בינוי נוסף, שכלל מבנה למעבדה וסדנאות. במהלך השנים שונה יעודו. המבנה עבר שיפוץ ב-1994.
- בניין הפיזיקה ע"ש עדנה וק.ב. וייסמן - הוקם ב-1957 ותוכנן על ידי זלקינד, שרון ואידלסון. חנוכת המכון לפיזיקה גרעינית במבנה היה אירוע בעל חשיבות לאומית ובטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, פרופ' רוברט אופנהיימר ופרופ' נילס בוהר.
- כיכר הזיכרון לשואה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל - הוקמה ב-1954, תוכננה על ידי אלחנני, זלקינד ואידלסון. הכיכר שייכת לשטח אחוזת ויצמן. בשנת 1972 הוסב יעודה וברחבה הוצבה אנדרטה של קרוון, העשויה אבן גיר עם גוויל תורה. על הגוויל חרוטים מספרים המזכירים את המספרים שנחרטו על ידי קורבנות השואה, ועל האבן חקוק קטע מדברי הספד שנשא ויצמן בקונגרס הציוני העולמי ה-22 לזכר הקורבנות. כדי להשלים את קריאת הדברים יש לסוב סביבה 6 פעמים, כמספר 6 המליונים של הנספים.[23]
- מעונות לוננפלד קונין למדענים אורחים - הוקם ב-1964 ותוכנן על ידי האדריכלים יעקב רכטר ומשה זרחי. מבנה ראשון מתוך שלושה שתוכננו במקור כמתחם מגורים למדענים אורחים, הכולל גם את בית אירופה שנבנה עשור אחריו.
- בית אירופה - הוקם ב-1974 ותוכנן על ידי רכטר וזרחי כחלק ממתחם המגורים הנ"ל.
- מגדל המים - נבנה בתחילת שנות ה-30 ושימש מקור מים עבור גן האקלום הסמוך.
- שער בלוך - הוקם ב-1932, שם האדריכל אינו ידוע. מסמן את הכניסה ההיסטורית לתחנת הניסיונות החקלאית ולמכון זיו. מעבר לשער נמצאת שדרת עצי פיקוס המובילה אל הקמפוס, הקרויה ע"ש ד"ר בנימין מרכוס בלוך, פיזיקאי והמנהל האדמיניסטרטיבי הראשון של מכון זיו. ב-1954 נחנך השער הרשמי החדש של המכון, מדרום לשער בלוך, ושער בלוך נהיה משני. ב-1997 הועתק מיקומו של שער בלוך משיקולי תעבורה ונסוג מעט לתוך הקמפוס.
מבנים שאינם לשימור אך בעלי ערך ארכיטקטוני:
- וילה וולפסון - מבנה אבן עם חצר רחבת ידיים, שמשמש לאירוח. הוקם ממענק אישי של סר אייזיק וולפסון בשנת 1947.
- בית אפרים קציר - הוקם ב-1970 ותוכנן על ידי אלחנני וניסן כנען. היה ביתו של קציר. כיום[דרושה הבהרה] שוכן בו המשרד הבינלאומי ע"ש גרשון קקסט.
- בניין המנהלה ע"ש סטון - הוקם ב-1966 ותוכנן על ידי אלחנני וכנען. בלובי העליון ישנו ציור קיר של האמן נפתלי בזם.
- מרכז קנדה לאנרגיה סולארית (מכונה "מגדל השמש") - הוקם ב-1988 ותוכנן על ידי הראל. נבנה במקור לצורכי מחקר בתחום האנרגיה הסולארית ולאחר שמוצה המחקר בתחום, הוסב ב-2014 יעודו של הבניין לטובת מחקר ברפואה מותאמת אישית. המגדל נישא לגובה 52 מטר.
- בניין בית הספר למחקר (לשעבר "מדרשת פיינברג") - הוקם בשנות ה-60 ותוכנן על ידי אידלסון וגרשון צפור.
שערים לקמפוס
עריכהלמכון ויצמן שישה שערים.
- השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות.
- שער בלוך ממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות.
- שער דרום ברחוב הנשיא הראשון, לכניסת הולכי רגל ואופניים בלבד.
- שער הולכי רגל ברחוב פינסקר.
- שער דוידסון - סמוך לקמפוס שוורץ/רייסמן והנהלת מכון דוידסון, ברחוב הכרמל.
- שער הרכבת - להולכי רגל בלבד, מקשר בין תחנת הרכבת רחובות ובין קמפוס המכון.
- שער סגור הוא "שער הארמון" המוביל לבית חיים ויצמן.
מרכזי מבקרים בקמפוס
עריכהבשטח הקמפוס ישנם 3 מרכזי מבקרים פעילים:
- מרכז המבקרים ע"ש לוינסון - הוקם בשנת 2011 וכולל ביקור עצמאי ואינטראקטיבי וסרט קצר של כ-8 דקות המסביר על המחקר שנעשה במכון. בשנת 2022 ביקרו במרכז כ-20 אלף איש. הביקור במקום ללא תשלום, ומטרתו להנגיש את המדע שנעשה במכון לקהל הרחב. במקום פועלת גם חנות המזכרות של המכון.[24]
- גן המדע ע"ש קלור - נפתח מחדש לציבור בקיץ 2024 לאחר שיפוץ שנמשך כמה שנים. במסגרת השיפוצים הוקמו במקום 9 מתחמים: תנועה, אור, קוד, חומר, חי, ארץ, צומח, מוח ומים, לכל אחד מהם נקודת מבט שונה על הטבע ודרכם ניתן לשחק וללמוד על העולם.[25] הכניסה לגן בתשלום ובתאום.
- בית חיים ויצמן - נבנה ב-1936 ושימש כמעונם הפרטי של הזוג ויצמן. עם בחירת ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הנשיא הרשמי, ורק לאחר מותו עבר המשכן לירושלים. בני הזוג תרמו את האחוזה ותכולתה למדינת ישראל וכיום פועל בו מרכז מבקרים המשמר את מורשתם.[26] הביקור בתשלום.
גנים בקמפוס
עריכהבשטח הקמפוס נטועים כ־6800 עצים מלמעלה מ־100 מינים שונים. הקמפוס מהווה ריאה ירוקה ומשמש כפארק עירוני. בין הגנים בקמפוס:
- גן האקלום - החל כתחנת נסיונות חקלאית לאקלום זנים סוב-טרופיים בראשית המאה ה־20 בארץ ישראל, כחלק ממה שלימים היה למכון וולקני. בתחנת הניסיונות ניטעו עצי המנגו הראשונים בארץ, שסק, אבוקדו ועוד. כיום ניתן למצוא בגן האקלום עצי ליצ'י, תות שאמי ואפגני, פיטנגו, גויאבה, תפוח הורד, שעועית הגלידה ועוד.
- גן הקקטוסים - ממוקם בין המרכז הישראלי לרפואה מותאמת אישית ובין כפר הנופש. שטחו כ־2000 מ"ר, הוקם ב־2019 וקרוי על שם חנה ואמנון כדורי, שמשפחתם תרמה את אוסף הקקטוסים שגידלו בחצר ביתם שבערד.
- הגן היפני - משתרע על שטח של כ־6500 מ"ר ונמצא בסמוך למרכז כנסים לופאטי. מנציח את קשר הידידות והחזון המשותף שנרקמו בין המכון והחברה היפנית "ניקן סוהונשה" סביב הפקת תוסף תזונה מאצת הדונליאלה. הגן תוכנן על ידי אדריכלי הנוף ליאור וולף ובהא מילחם, ועוצבו בו מפלים ואבנים על פי המסורת היפנית, עצי דולב וצמחי מים.[27]
- שדרת בלוך - שדרת פיקוסים שניטעה בשנות ה־30 ומובילה משער בלוך אל לב הקמפוס. הפיקוסים שימשו להצללה של ציר ההליכה בכיוון מזרח-מערב שהוביל ממה שהיה השער הראשי לבניין הראשון בקמפוס, בניין זיו.[28]
מקבץ תמונות
עריכה-
הפקולטה לפיזיקה (הבניינים ע"ש וייסמן ובנוזיו)
-
מראה כללי של המכון ממרומי מגדל המאיץ, 2009
-
בניין ביולוגיה ע"ש וולפסון בתכנון בנימין אידלסון וגרשון צפור (1965), 2009
-
כיפה גאודזית במתחם גן המדע ע"ש קלור, 2009
-
שדרת עצים ב"שער הפקולטה"
-
מגדל השמש, 2009
-
מעונות במכון
-
אולם ויקס, 2012
מסע הקסם המדעי
עריכה"מסע הקסם המדעי" הוא אתר אינטרנט לחדשות המדע של המכון, הכולל מידע על מחקרים הנערכים במכון.[29]
האתר מפרסם כתבות מדע פופולרי, דימויים מדעיים ממעבדות המכון, וכן סרטונים המתארים בפשטות מחקרים עכשוויים. מלבד מדע, מקדיש האתר מקום נרחב לתרבות ובפרט לחיבור בין מדע לאמנות עכשווית. לצד האתר בעברית, פועל גם אתר מדע פופולרי בשפה האנגלית – Weizmann Wonder Wander.[30]
האתר הוא הזרוע הדיגיטלית של המחלקה לתקשורת במכון, המפעילה עורכים, כתבים, צלמים ואנשי תוכן והפקה נוספים בקמפוס. מייסד האתר הוא יבשם עזגד, לשעבר מנהל המחלקה לתקשורת, דובר מכון ויצמן למדע וכיום אוצר האמנות של המכון. האתר מתבסס בחלקו על תוכני רבעון המדע הפופולרי "המכון" אשר מביא חדשות ודיונים על מדע ותרבות בשפה ידידותית, חדשות על המצאות מדעיות ויישומים תעשייתיים ורפואיים שלהן, דיווחים על פעילויות ומגמות בתחום החינוך המדעי, מאמרים על ההיסטוריה של המדע וכן קומיקס מדעי. באתר משולבות גם כתבות וסקירות מ"שירת המדע" – שנתון לספרות, אמנות ומדע – ומפרסומים נוספים מבית מכון ויצמן למדע.
כל ההודעות לעיתונות של מכון ויצמן למדע מתפרסמות באתר בעברית ובאנגלית, ובהמשך מתורגמות גם לשפות נוספות, ובהן צרפתית, ספרדית, גרמנית ופורטוגזית.
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
לקריאה נוספת
עריכה- אורי כהן, מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949, מוסד ביאליק, 2016.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מכון ויצמן למדע
- מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית פייסבוק
- מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית אינסטגרם
- מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית LinkedIn
- מכון ויצמן למדע, סרטונים בערוץ היוטיוב
- מכון ויצמן למדע, דף שער בספרייה הלאומית
- מפת מכון ויצמן
- חדשות מכון ויצמן למדע
- אתר מרכז המבקרים
- רחובות 3D תמונות תלת־ממד של מכון ויצמן באתר "המימד השלישי"
- מכון וולף, רחובות, דבר, 7 בדצמבר 1939
- יהלי מורן זליקוביץ', אקדמאי? הכי כדאי לעבוד במכון ויצמן ובעברית, באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
- מגזין מכון ויצמן, מכון ויצמן במקום הראשון בארץ בקבלת מענקי מחקר מבוססי מצוינות מאירופה, באתר "הידען", 26 בינואר 2011
- שי שמש, חיים ויצמן המדען הציוני באתר מדע גדול, בקטנה, 27 בנובמבר 2017
- נועם דביר, ספריית ויקס - מודרניזם ישראלי בסכנת הכחדה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2010
- ליטל לוין, מכון ויצמן - מכון המחקר הטוב לעבוד בו מחוץ לארצות הברית, באתר הארץ, 4 ביולי 2011
- מיכאל יעקובסון, השימור הלא קדוש: ספריית ויקס הופכת למרכז כנסים, באתר Xnet, 22 באפריל 2012 - על בניין "מרכז דוד לופאטי" (לשעבר, "ספריית ויקס")
- הנחת אבן הפינה למכון ויצמן, ספטמבר 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חנוכת המכון למדע הגרעין, במעמד בן-גוריון, רוברט אופנהיימר ועמוס דה שליט, ארכיון ספילברג, 1958 (התחלה 9:20)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
- ^ The Weizmann Institute of Science Ranked among the World’s Top Ten Academic Institutions https://wis-wander.weizmann.ac.il/awards-and-appointments/weizmann-institute-science-ranked-among-world’s-top-ten-academic
- ^ אלי ציפורי, פשיטת הרגל של האוניברסיטה העברית: 12.6 מיליארד ש' לפנסיה תקציבית, חבילות פנסיה של 8–10 מ' ש' לבכירים ותמיכה ממשלתית גדולה מהנדרש, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2014
- ^ אלי ציפורי, בלעדי: כך הפך מכון ויצמן למוסד האקדמי העשיר ביותר בישראל, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2017
- ^ https://wise.org.il/campus/rehovot/
- ^ About us | YEDA Technology Transfer, www.yedarnd.com, 2019-11-11 (באנגלית)
- ^ Innovation & Technology transfer | מכון ויצמן למדע, באתר www.weizmann.ac.il
- ^ רועי האן, WeizQC: הכירו את המחשב הקוונטי הראשון בישראל, באתר ynet, 22 במרץ 2022
- ^ יורם גביזון, שלושה חוקרים ממכון ויצמן יתחלקו בעשרות מיליוני דולרים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2007
- ^ האם במכון ויצמן מצאו תהליך לייצור בטא קרוטן על ידי חיידקים? יוסף רובין, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2009-12-20
- ^ האבא של הממציאים - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, 2000-03-01
- ^ Institute for Environmental Sustainability (IES), מכון ויצמן
- ^ https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/people-and-events-he/n-12208
- ^ תמר טרבלסי חדד, פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן תקבל את פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים, באתר ynet, 13 במרץ 2023
- ^ https://www.weizmann.ac.il/pages/he/israel-prize-prof-yossi-yarden
- ^ יהונתן ברקהיים, ימי אטום: 100 שנים של מצוינות לפרופסור הישראלי, באתר ynet, 2 בפברואר 2025
- ^ גלי וינרב, הוכרזו הזוכים בפרס וולף הנחשב למנבא הזכייה בנובל, באתר גלובס, 3 ביולי 2024
- ^ "U-Multirank Weizmann Institute of Science". נבדק ב-3 ביוני 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ European Commission, European Research Council Executive Agency, Annual report on the ERC activities and achievements in 2021, Publications Office of the European Union, 2022
- ^ ShanghaiRanking's Global Ranking of Academic Subjects, www.shanghairanking.com
- ^ 1 2 The Weizmann Institute of Science Ranked among the World’s Top Ten Academic Institutions https://wis-wander.weizmann.ac.il/awards-and-appointments/weizmann-institute-science-ranked-among-world’s-top-ten-academic
- ^ https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/holocaust-memorial-square-yad-weizman-rehovot/
- ^ https://www.weizmann.ac.il/pages/he/public-visitors/levinson-visitors-center
- ^ https://gan-hamada.davidson.org.il/zones-and-exhibitions/
- ^ https://www.chaimweizmann.org.il/weizmann-house
- ^ הגן היפני ובניין לופאטי מכון ויצמן, באתר צור וולף אדריכלי נוף
- ^ המנהל, באתר מסע הקסם המדעי, מבית מכון ויצמן למדע, 2012-03-01
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של מסע הקסם המדעי
- ^ Weizmann Wonder Wander - דף הבית בשפה האנגלית