ויקיפדיה

ג'ון קרפנטר

שחקן אמריקאי

ג'ון הווארד קרפנטר (באנגלית: John Howard Carpenter; נולד ב-16 בינואר 1948) הוא במאי קולנוע, כותב, מפיק, עורך ומלחין אמריקאי. שמו מזוהה בעיקר עם סרטי אימה ומדע בדיוני משנות ה-70 וה-80, אף על פי שבמהלך 40 שנות קריירה יצר סרטים בז'אנרים רבים נוספים. סרטיו המפורסמים ביותר הם מותחן האימה "ליל המסכות", סרט האימה-מדע בדיוני "הדבר", "הם חיים" ו"הבריחה מניו יורק" ועוד רבים אחרים.

ג'ון קרפנטר
John Carpenter
קרפנטר, 2010
קרפנטר, 2010
לידה 16 בינואר 1948 (בן 76)
קרתג', ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה John Howard Carpenter עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת אימה ומדע בדיוני
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962
עיסוק במאי קולנוע, כותב, מפיק, עורך ומלחין
מקום לימודים
יצירות בולטות "ליל המסכות", "היצור"
בן או בת זוג
  • אדריאן בארבו (1979–1984)
  • סנדי קינג (1990–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קודי קרפנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מכונת הזמן (2008)
  • פרס לזכר ג'ורג' פאל עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.theofficialjohncarpenter.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ילדותו ונעוריו

עריכה

קרפנטר נולד בקרתג', ניו יורק, והוא בנם של מילטון ג'ין (שם נעורים קרטר) והווארד ראלף קרפנטר, פרופ' למוזיקולוגיה.[1] ב-1953 עקרו הוא ומשפחתו לעיירה בולינג גרין, קנטקי. בגיל צעיר החל להימשך לעולם הסרטים, בעיקר למערבונים של הווארד הוקס וג'ון פורד, סרטי אימה דלי תקציב משנות ה-50 כמו "the thing from another world" משנת 1951 וסרטי מדע בדיוני עתירי תקציב כמו "הפלנטה האסורה".‏[2] הוא החל לצלם סרטי אימה קצרים על סרט צילום 8 מ"מ עוד בטרם החל ללמוד בבית ספר תיכון.[3] ב-1968 החל ללמוד באוניברסיטת מערב קנטקי, שם כיהן אביו במחלקה למוזיקולוגיה. וב-1968 עבר לבית הספר לאומנות הקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה, אך נשר על מנת לעשות את סרטו הראשון באורך מלא.[4]

קריירה

עריכה

סרטי סטודנטים ופרס האקדמיה

עריכה

במסגרת קורס קולנוע למתחילים שלמד בבית הספר לאומנות הקולנוע, כתב וביים קרפנטר סרט קצר בן 8 דקות בשם "Captain Voyeur". הסרט התגלה מחדש בשנת 2011 בארכיבי בית הספר, ובחינה מחודשת שלו העלתה כי הוצגו בו אלמנטים שישמשו מאוחר יותר גם בסרט "ליל המסכות" משנת 1978.[5]

בשנה שלאחר מכן שיתף פעולה עם המפיק ג'ון לונגנקר. קרפנטר שימש כעורך ומלחין והשניים כתבו יחד את הסרט "The Resurrection of Broncho Billy" משנת 1970 שזכה בפרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר. הסרט הועבר לפורמט 35 מ"מ והופץ לקולנוע על ידי אולפני יוניברסל. הסרט הוקרן במשך שנתיים בארצות הברית ובקנדה.

שנות ה-70 – מסרטי סטודנטים לסרטי קולנוע מסחריים

עריכה

ב-1974 יצא סרטו הגדול הראשון כבמאי, "Dark Star". מדובר בקומדיה שחורה שאותה כתב בצוותא עם דן או'באנון (שכתב בהמשך את הסרט הנוסע השמיני, ששאל אלמנטים רבים מהסרט "Dark Star"). תקציבו של הסרט מוערך בכ-60,000 דולר, והקושי העיקרי בהפקתו היה בכך שקרפנטר ואו'באנון נאלצו להשלים את הפקתו בעודם מבצעים במקביל מספר רב של משימות. קרפנטר כתב, הלחין, הפיק וביים בעוד או'באנון שיחק וביצע את האפקטים המיוחדים (שהביאו את ג'ורג' לוקאס לשכור את שירותיו עבור האפקטים המיוחדים בסרט מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה). הוליווד התפעלה מיכולותיו של קרפנטר לאור העבודה הקשה שביצע במסגרת התקציב המוגבלת.[6]

סרטו הבא של קרפנטר היה "ההתקפה על מחוז 13" מ-1976, מותחן דל-תקציב המושפע מסרטיו של הווארד הוקס, ובעיקר המערבון "ריו בראבו" משנת 1959. גם בסרט זה היה קרפנטר אחראי על אספקטים רבים ביצירת הסרט. הוא כתב, ביים והלחין את הסרט ואף ערך אותו תחת הפסאודונים "ג'ון טי. צ'אנס", שם דמותו של ג'ון ויין בסרט ריו בראבו. קרפנטר ציין כי "ההתקפה על מחוז 13" הוא בעיניו סרטו האמיתי הראשון מאחר שהוא הסרט הראשון שהוא צילם על פי לוח זמנים.[7] בסרט זה עבד קרפנטר לראשונה עם דברה היל, שתשחק בהמשך ברבים מסרטיו.

עם מסגרת תקציב של כ-100,000 דולר[8] הצליח קרפנטר לכנס צוות של שחקנים ראשיים מנוסים, גם אם לא מוכרים יחסית. שני התפקידים הראשיים ניתנו לאוסטין סטוקר שהופיע לפני כן בסרטי מדע בדיוני, סרטי אסונות וסרטי בלקספלויטיישן ולדרווין ג'וסטון שעבד לפני כן בעיקר בטלוויזיה, והיה שכן של קרפנטר.[9]

הסרט הופץ תחילה בארצות הברית, זכה לביקורות מעורבות ולא הצליח מסחרית, אך לאחר שהוקרן בפסטיבל הסרטים של לונדון זכה להצלחה באירופה הן מבחינת הביקורות והן מבחינה מסחרית, ונחשב לסרט שהזניק את הקריירה של קרפנטר. בהמשך הדרך זכה הסרט להערכת המבקרים גם בארצות הברית והוא נחשב היום לאחד מסרטי הניצול הטובים ביותר של שנות ה-70.[10]

קרפנטר כתב וביים את המותחן "Someone's Watching Me!" משנת 1978.[11] מדובר בסרט טלוויזיה המספר את קורותיה של רווקה עובדת שזמן מה לאחר הגיעה ללוס אנג'לס מגלה כי מישהו עוקב אחריה. הסרט מושפע מאוד מסרטיו של אלפרד היצ'קוק. קרפנטר בונה באיטיות עלילה מותחת ומטעה, עד לעימות הסופי.

ליל המסכות (1978) היה להיט מיד עם צאתו לאקרנים, והיווה נדבך חשוב בלידת סרטי ה"סלאשר". הרעיון המקורי (של המפיק אירווין יאבלנס) היה לסרט בשם "רציחות השמרטפית", שבמרכזו שמרטפיות המאוימות על ידי דמות העוקבת אחריהן. קרפנטר שילב את הרעיון ברעיון אחר של יאבלנס לפיו העלילה מתרחשת בליל כל הקדושים ופיתח את הסיפור.[12] קרפנטר ציין כי הרעיון המקורי שלו היה סרט על בית רדוף רוחות.[13] את הסרט כתבו קרפנטר ודברה היל. קרפנטר הודה כי המוזיקה לסרט נכתבה בהשראת הסרט "סוספיריה" של דריו ארגנטו (שהשפיע גם על הצבעוניות הסוריאליסטית של הסרט) ומהסרט מגרש השדים.[13]

גם בליל המסכות עבד קרפנטר עם תקציב זעום של 320,000 דולר.[14] הסרט גרף $65 מיליון בקופות כבר בתחילת דרכו, והוא נחשב לאחד הסרטים העצמאיים המצליחים בהיסטוריה.[15]

על מנת לחשוף את טבעו המאיים של מייקל מאיירס השתמש קרפנטר במתח, ולא במוטיב הזוועה שישמש מאוחר יותר בסרטי הסלאשרים. לא אחת תיאר קרפנטר את הסרט במושגים שנראים כסותרים את הגישה שבה השתמש בפועל בבימוי הסרט: "סרט ניצול גס באמת. החלטתי לעשות סרט שהייתי אוהב לראות כילד, מלא טריקים זולים כמו בית רדוף רוחות ביריד, שאתה הולך בו ודברים קופצים עליך".[16] לעיתים קרובות מייחסים לסרט מסר של טוהר מיני ואזהרה לגבי הסכנות שבקיום יחסי מין מזדמנים. קרפנטר ציין כי לא זו הייתה כוונתו: "היו מי שרמזו שבסרט הייתה הצהרה מוסרית. תאמינו לי, לא הייתה. ב"ליל המסכות" התייחסתי לדמויות כאל בני נוער נורמליים."[17] מבין סרטי הסלאשרים שחיקו את "ליל המסכות", מעטים זכו לביקורות חיוביות כל כך.

נוסף להצלחה הקופתית ולביקורות החיוביות, נעימת הנושא שהלחין קרפנטר נותרה מוכרת עד ימינו.[18]

ב-1979 שיתף קרפנטר פעולה עם השחקן קורט ראסל בסרט הטלוויזיה "אלביס". הסרט היה להיט הן בקרב הצופים והן בקרב המבקרים, והופץ לקולנוע מחוץ לארצות הברית. הסרט החיה את הקריירה של ראסל שהיה ילד שחקן בשנות ה-60, והוביל לשיתופי פעולה נוספים בין השניים.

שנות ה-80 – המשך ההצלחה הקופתית

עריכה

הצלחתו של קרפנטר המשיכה בסרט "הערפל" (The Fog) משנת 1980, סיפור רוחות העוסק בנקמה שנכתב בשיתוף עם דברה היל, והושפע מקומיקס אימה כגון "אגדות מעולם המסתורין" (Tales from the Crypt)‏[19] והעין הזוחלת (The Crawling Eye) סרט מ-1958 העוסק במפלצת המסתתרת בעננים.[20]

השלמת "הערפל" הייתה משימה קשה באופן מיוחד. קרפנטר לא היה מרוצה מהגרסה הראשונית של הסרט. לראשונה בקריירה שלו נאלץ למצוא דרך להציל סרט כמעט מושלם שלא עמד בסטנדרטים שלו. קרפנטר צילם צילומים חדשים והכניס סצינות חדשות במטרה להפוך את הסרט למובן ומפחיד יותר. כשליש מהסרט המוגמר מורכב מהצילומים החדשים.

"הערפל" זכה להצלחה קופתית וזאת למרות הבעיות בהפקה והביקורות השליליות ברובן שקיבל. הסרט הופק בתקציב של 1,000,000 דולר אך הכניס למעלה מ-21,000,000 דולר בארצות הברית לבדה.[21] קרפנטר ציין כי "הערפל" אינו הסרט החביב עליו, אך הוא "קלאסיקת אימה מינורית".[20]

קרפנטר המשיך את ההצלחה עם הסרט המדע הבדיוני "הבריחה מניו יורק" מ-1981. לסרט נוצרה במהרה עדת מעריצים גדולה, הוא משך מספר רב של צופים לבתי הקולנוע וזכה לתשבחות הביקורת.

סרטו הבא, "הדבר" מ-1982, מוכר בזכות האפקטים המיוחדים המקוריים של רוב בוטין, האפקטים הוויזואליים המיוחדים של האמן אלברט ויטלוק, הפסקול שהולחן על ידי אניו מוריקונה וצוות השחקנים שכלל את הכוכב העולה קורט ראסל, כמו גם שחקני אופי מוערכים כגון וילפורד ברימלי, ריצ'רד דיסארט, צ'ארלס הלאהאן, קית' דייוויד וריצ'רד מסור. "הדבר" הופק בתקציב של 15,000,000 דולר, שיא של קרפנטר באותה תקופה, והופץ על ידי סרטי יוניברסל.

הסרט של קרפנטר התבסס על הנובלה "Who goes there?" של הסופר ג'ון ו' קמפבל ג'וניור, עליה התבסס גם הסרט "The Thing from Another World" של האוורד הוקס מ-1951. הגרסה של קרפנטר נאמנה יותר למקור. "הדבר" היה חלק ממה שקרפנטר כינה בהמשך "טרילוגיית האפוקליפסה" שלו וכללה את הסרטים "הדבר", "Prince of Darkness" ו-"In the Mouth of Madness". סרטי הטרילוגיה מאופיינים כסרטי אימה. סופן של הדמויות עגום והם גרפיים ואכזריים.[22] הסרט לא משך קהל עת יצא לאקרנים, בעיקר בהשוואה לסרט חייזרים אחר שיצא לאקרנים שבועיים לפניו, אי.טי. - חבר מכוכב אחר, שהציג תמונה קלילה יותר לגבי ביקורי חייזרים. קרפנטר האשים את העיתוי שבו יצא הסרט אי. טי. בכישלון של "הדבר".[23][24][25][26] "הדבר" היה כישלונו המסחרי הראשון של קרפנטר. הסרט זכה לעדנה מאוחר יותר כשיצא בפורמט וידאו ושודר בכבלים, וכיום הוא נחשב באופן גורף לאחד מסרטי האימה הטובים ביותר שנעשו.

מעט לאחר שסיים את הפקת הסרט "הדבר" הציעו אולפני יוניברסל לקרפנטר לביים את הסרט "יורקת האש" המבוסס על ספר באותו השם של סטיבן קינג. קרפנטר שכר את ביל לנקסטר על מנת ליצור את האדפטציה מספר לתסריט. לנקסטר סיים את המלאכה באמצע שנת 1982. קרפנטר היה מעוניין שברט לנקסטר יגלם את דמותו של ריינבירד, ושג'ניפר קונלי בת ה-12 תגלם את צ'רלי, אך לאור האכזבה מ"הדבר" החליטו אולפני יוניברסל להחליף את קרפנטר בבמאי מארק ל. לסטר. באופן אירוני סרטו הבא של לנקסטר היה "כריסטין" משנת 1983, שהיה מבוסס גם הוא על ספר של קינג באותו השם. העלילה מגוללת את דמותו של ארני קאנינגהם (קית' גורדון, חנון הרוכש רכב הרוס מסוג פלימות' פורי מודל 1958, שמתברר כבעל כוחות על טבעיים. ארני משפץ את המכונית ומפתח אליה אובססיה בעלת תוצאות קטלניות. הסרט "כריסטין" זכה להצלחה קופתית יחסית, ולביקורות טובות; למרות זאת קרפנטר צוטט כאומר שהוא ביים את הסרט רק משום שזו הייתה ההצעה היחידה שקיבל באותה תקופה.[27]

אחת מהפסגות בקריירה של קרפנטר הייתה הסרט "איש הכוכבים" (באנגלית: "Starman"). הסרט זכה לתשבחות, אם כי מבחינה מסחרית הייתה הצלחתו ממוצעת.[28] התסריט לסרט, שהופק על ידי מייקל דאגלס, נבחר על ידי אולפני קולומביה שהעדיפה אותו על התסריט לסרט אי. טי. וגרמה לסטיבן ספילברג לפנות לאולפני יוניברסל. דאגלס בחר בקרפנטר לביים את הסרט בגלל המוניטין שלו כבמאי סרטי פעולה שמצליח לעורר רגשות חזקים בקרב הצופים.[29] "איש הכוכבים" זכה לביקורות טובות בלוס אנג'לס טיימס, הניו יורק טיימס והאל. איי. ויקלי ותואר על ידי קרפנטר כקומדיה רומנטית בסגנון "זה קרה לילה אחד", רק עם חייזר.[30][31] הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר וכן במועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור משחקו של ג'ף ברידג'ס כאיש הכוכבים, וכן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב על הפסקול שהלחין ג'ק ניטשה.

לאחר שראה צילומים מ"איש הכוכבים" הציע איליה סלקינד, המפיק בפועל של סרטי "סופרמן", לקרפנטר לביים את סרט הפנטזיה האפי החדש שלו, "סנטה קלאוס: הסרט". ההצעה ניתנה לקרפנטר בזמן ארוחת צהריים במלון ריץ. אף על פי שהרעיון לחרוג מהנורמות שלו ולביים סרט פנטזיה לילדים קסם לו, ביקש קרפנטר 24 שעות על מנת להרהר בהצעה. למחרת העמיד קרפנטר רשימת דרישות שכללו בין השאר: חופש יצירתי מוחלט, זכות להשתלט על כתיבת התסריט, הלחנה במשותף של הפסקול, חופש עריכה מוחלט, ליהוק בריאן דנהי לתפקיד סנטה קלאוס ודמי חתימה בסך 5 מיליון דולר (סכום זהה לזה שקיבל כוכב הסרט, דדלי מור). אלכסנדר ואיליה סלקינד לא אהבו את הדרישות ומשכו את ההצעה. עשר שנים לאחר מכן סיפר קרפנטר למגזין "אמפייר" שהוא מתחרט שלא דרש פחות וביים את הסרט, מאחר שהוא אהב את הרעיון לסרט ואת האופן שבו הוא היה גורם למבקרים לשנות את דעתם לגבי מגבלותיו כבמאי.

לאחר כישלון קומדיית הפעולה עתירת התקציב שלו, "צרות גדולות בצ'יינה טאון" (1986), נאלץ קרפנטר להיאבק על מנת להשיג מימון לסרטיו. הוא חזר לביים סרטים דלי תקציב כמו "Prince of Darkness"
(1987), שהושפע מהסדרה "Quatermass" של ה-BBC. אף על פי שסרטים נוספים שביים באותן שנים, כמו "הם חיים" (1988) יצרו סביבם תופעת קאלט משמעותית, קרפנטר לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו לבימוי שוברי קופות.

ב-1989 הוצע לקרפנטר לביים את "מגרש השדים 3", ובמשך שבוע נפגשו הוא ופיטר בלאטי, שכתב את הרומן "לגיון" עליו מבוסס הסרט. שני היוצרים היו חלוקים בדעותיהם לגבי נקודת השיא של הסרט וקרפנטר ויתר על הפרויקט. בלאטי ביים את הסרט בעצמו שנה לאחר מכן. קרפנטר צוטט כאומר שלמרות חילוקי הדעות ביניהם, הרי שיש להם כבוד הדדי איש כלפי רעהו, והם שוחחו ארוכות על נושא ששניהם מתעניינים בו, פיזיקת הקוונטים.[32]

בריאיון למגזין "אמפייר" סיפר קרפנטר שהוצע לו לביים את "אהבה בשחקים" ואת "חיזור גורלי". הוא סירב ל"אהבה בשחקים" מכיוון שלא אהב את הדיאלוגים ומכיוון שחש שהסרט יבוים על ידי יחידה שנייה (Second Unit). הוא דחה את "חיזור גורלי" מכיוון שלא אהב את התסריט.[33]

שנות ה-90 – התדרדרות בביקורת ובהצלחה הקופתית

עריכה

העשור האחרון של המאה ה-20 התאפיין במספר פספוסים ראויים לציון: "מרדף שקוף" (1992), "כפר הארורים" (1995) ו"הבריחה מלוס אנג'לס" (1996) הם דוגמאות לסרטים שנכשלו הן בקרב המבקרים והן בקופות. בעשור זה יש לציין גם את "In the Mouth of Madness"‏ (1994), סרט שהוא מחווה ליצירתו של ה. פ. לאבקראפט שלא הצליח אצל המבקרים או בקופות,[34] ואת "ערפדים" שבו כיכב ג'יימס וודס כמנהיג של חבורת ציידי ערפדים העובדת בשיתוף פעולה עם הכנסייה הקתולית.

שנות ה-2000 – פרישה למחצה

עריכה

בשנת 2001 יצא לאקרנים הסרט "רוחות מאדים" ("Ghosts of Mars"). ב-2005 יצאו לאקרנים רימייקים לסרטים "ההתקפה על מחוז 13" ו"הערפל", כשהאחרון הופק על ידי קרפנטר עצמו, אם כי הוא הגדיר את מעורבותו בתהליך "אני בא להגיד לכולם שלום וחוזר הביתה"[35]

בשנת 2007 יצאה לאקרנים גרסה חדשה לסרט "ליל המסכות", הנותנת פרשנות מחדש של הסרט המקורי מ-1978. הסרט, בהפקתו ובימויו של רוב זומבי (אנ'), הוליד סרט המשך, ליל המסכות 2 שיצא לאקרנים בשנת 2009.

בשנת 2005 חזר קרפנטר לכיסא הבמאי כשביים פרק בסדרה "Masters of Horror" (אנ') של רשת הכבלים שואוטיים, כאחד מ-13 יוצרים שהיו מעורבים בעונה הראשונה. הפרק שביים, "כוויות סיגריה" ("Cigarette Burns") זכה לביקורות אוהדות, ולתגובות חיוביות ממעריציו של קרפנטר, שראו בו שווה ערך ליצירותיו המוקדמות הקלאסיות בתחום האימה. לאור ההצלחה תרם קרפנטר גם לעונה השנייה של הסדרה בפרק "פרו-לייף" ("Pro-Life"), המספר על נערה שנאנסת על ידי שד, הרה לו ומבקשת לבצע הפלה, אך אביה הפנאט הדתי ושלושת אחיה מונעים זאת ממנה.

בפברואר 2009 הודיע קרפנטר על הפרויקט החדש שלו, "מחלקה סגורה", בכיכובה של אמבר הרד.

2010 ואילך

עריכה

"מחלקה סגורה" (2010) היה סרטו הראשון מאז "רוחות מאדים" מ-2001.

באוקטובר 2010 קיבל קרפנטר פרס מפעל חיים בפסטיבל סרט אימה בשם Freak" Show Horror Film Festival".[36]

בשנת 2011 קריין קרפנטר משחק מחשב בשם "F.E.A.R. 3" (אנ').[37]

ב-3 בפברואר 2015 הוציא קרפנטר את "Lost Themes", אלבום מוזיקה הכולל תשעה קטעי מוזיקה אינסטרומנליים שהלחין, חלקם בשיתוף עם בנו קודי ועם המלחין דניאל דייוויס. האלבום יצא בלייבל האינדי "Sacred Bones Records" וזכה לביקורות חיוביות. ב-19 באוקטובר 2015 הודיעה הפקת פסטיבל המוזיקה All Tomorrow's Parties שקרפנטר יופיע בפסטיבל בלונדון ומנצ'סטר שבאנגליה עם קטעים חדשים וישנים שהלחין.[38]

במהלך חודש פברואר 2016 הודיע קרפנטר שיוציא אלבום המשך בשם "Lost Themes II". האלבום יצא ב-15 באפריל 2016.[39]

ב-23 במאי 2016 פורסם שקרפנטר יהיה המפיק בפועל בסרט החדש בסדרת "ליל המסכות", שייצא לאקרנים בשנת 2018. זהו הסרט הראשון בסדרת "ליל המסכות" שבו מעורב קרפנטר באופן ישיר מאז "ליל המסכות 3: עונת המכשפה" שיצא לאקרנים ב-1982.[40] קרפנטר שימש גם כמלחין הסרט.

טכניקה

עריכה

סרטיו של קרפנטר מתאפיינים בתאורה וסגנון צילום מינימליסטיים, מצלמות נייחות ומוזיקת רקע מסונתזת (לרוב נעימות שהלחין בעצמו). הוא הלחין את כל סרטיו למעט "הדבר", "איש הכוכבים", "מחלקה סגורה", "מרדף שקוף" (חלקם יחד עם מלחינים אחרים). מפורסמות במיוחד הנעימות מ"ליל המסכות" ו"המתקפה על מחוז 13". בנעימות מוביל לרוב סינטיסייזר בליווי פסנתר וצלילי אווירה.

קרפנטר הוא תומך נלהב בשימוש במסך רחב וכל סרטיו הקולנועיים (למעט "איש הכוכבים") צולמו ביחס של 2.35:1 או רחב יותר. קרפנטר ציין שלתחושתו פורמט ה-35 מ"מ האנאמורפי של Panavision "מערכת ההסרטה הטובה ביותר שקיימת", והוא מעדיף אותה על פני צילום דיגיטלי וצילום תלת־ממדי.[41]

מורשתו

עריכה

רבים מסרטיו של קרפנטר שוחררו מחדש בפורמט DVD כהוצאות מיוחדות הכוללות בונוסים שונים. בין אלו ניתן למנות את מהדורת האספנים של "ליל המסכות", "הבריחה מניו יורק", "כריסטין", "הדבר", "המתקפה על מחוז 13", "צרות גדולות בצ'יינה טאון" ו"הערפל". חלק מהסרטים הומרו לפורמט אנאמורפי של מסך רחב. בממלכה המאוחדת הופצו מחדש חלק מהסרטים ב-DVD שכלל ערוץ שמע ובו קריינות של קרפנטר וכוכבי הסרט ("הם חיים", עם השחקן/מתאבק רודי פייפר, "איש הכוכבים" עם השחקן ג'ף ברידג'ס ו"נסיך האפלה" עם השחקן פיטר ג'ייסון). גרסאות אלה לא הופצו בארצות הברית.

קרפנטר היה מושא הסרט התיעודי "John Carpenter: The Man and His Movies" וב-2002 הוקדשה רטרוספקטיבה לסרטיו על ידי ה-American Cinematheque. ב-2006 הכריזה הספרייה הלאומית של הקונגרס של ארצות הברית על "ליל המסכות" כעל סרט בעל משמעות תרבותית ובחר בו לשימור בארכיון הסרטים הלאומי.[42]

ב-2010 ראיין השחקן והסופר מארק גאטיס את קרפנטר לצורך הסדרה התיעודית שלו ב-BBC, "היסטוריה של אימה". קרפנטר מופיע בכל שלושת פרקי הסדרה.[43]

חייו האישיים

עריכה

קרפנטר פגש את אדריאן ברבו (אנ'), לימים אשתו, על הסט בעת צילומי סרט הטלוויזיה "Someone's Watching Me" ב-1978. השניים התחתנו ב-1 בינואר 1979 ובהתגרשו בשנת 1984. בתקופת נישואיהם כיכבה ברבו ב"הערפל" והופיעה ב"הבריחה מניו יורק".[44] לזוג נולד ילד אחד, ג'ון קודי קרפנטר (נולד ב-7 במאי 1984).[45]

קרפנטר נשוי למפיקה סנדי קינג מאז 1990. קינג הפיקה מספר מסרטיו המאוחרים יותר של קרפנטר, בין השאר הסרט "They Live", הסרט "In the Mouth of Madness", "רוחות מאדים" ו"הבריחה מלוס אנג'לס". היא פיקחה על התסריט בחלק מהסרטים כמו "איש הכוכבים", "צרות גדולות בצ'יינה טאון" ו-"Prince of Darkness".[46]

קרפנטר הופיע בפרק "זה הגיע מיפן" בסדרה "Animal Icons" (סדרת הבת של "Animal Planet"). בפרק מדבר קרפנטר על אהבתו והערצתו לסרט "גודזילה" המקורי מ-1954.

קרפנטר ידוע גם כתומך במשחקי וידאו כצורה של תקשורת ואומנות, ובחיבתו היתרה לזיכיון "F.E.A.R.". קרפנטר הציע את עצמו כדובר והציע לסייע בבימוי המשחק השלישי בסדרה.[47]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון קרפנטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ John Carpenter Biography (1948–)
  2. ^ Marco Lanzagorta, "John Carpenter" at Senses of Cinema.
  3. ^ John Carpenter's profile at AMCtv.
  4. ^ Notable Alumni, USC School of Cinematic Arts.
  5. ^ Barnes, Mike (26 באוקטובר 2011). "'Halloween' Director John Carpenter's First Student Film Unearthed". The Hollywood Reporter. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ The Official John Carpenter, The Times: March 8, 1978. The slow evolution of Dark Star.
  7. ^ SoundtrackNet article, "Having a Bite with John Carpenter": October 14, 1998
  8. ^ IMDb.com Business Data for Assault on Precinct 13 (1976)
  9. ^ Q & A session with John Carpenter and Austin Stoker at American Cinematheque's 2002 John Carpenter retrospective, in the Assault on Precinct 13 2003 special edition DVD.
  10. ^ Production Gallery (included in the 2003 special edition Region 1 DVD of Assault on Precinct 13). 2003.
  11. ^   ג'ון קרפנטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  12. ^ Scifi.com, Interview: John Carpenter looks back at Halloween on its 25th anniversary
  13. ^ 1 2 The Official John Carpenter, Rolling Stone: June 28, 1979
  14. ^ Audio commentary by John Carpenter and Debra Hill in The Fog, 2002 special edition DVD
  15. ^ House of Horrors Review: Halloween
  16. ^ The Official John Carpenter, Chic Magazine: August 1979, Dr. Terror stalks Hollywood
  17. ^ Scifil.com Interview
  18. ^ "Killing His Contemporaries: Dissecting The Musical Worlds Of John Carpenter".
  19. ^ Interview with John Carpenter in the 2005 documentary film, Tales from the Crypt from Comic Books to Television.
  20. ^ 1 2 Audio commentary by John Carpenter and Debra Hill in The Fog, 2002 special edition DVD.
  21. ^ IMDb.com Business Data for The Fog (1980)
  22. ^ The Two Sides of John Carpenter
  23. ^ Biodrowski, Steve. "John Carpenter's The Thing This Way Comes". Cinefantastique.
  24. ^ John Carpenter - Director - Films as Director:, Other Films:, Publications
  25. ^ John Carpenter’s The Thing
  26. ^ The Thing’s Monstrous Merchandise
  27. ^ Interview with John Carpenter on the DVD documentary film "Christine: Ignition"
  28. ^ IMDb: Business Data for Starman
  29. ^ Boston Globe December 9, 1984. Director John Carpenter talks about the movie biz big budgets and cold burgers
  30. ^ The Official John Carpenter: Los Angeles Herald Examiner: December 14, 1984
  31. ^ John Carpenter: Press: LA Weekly: 12-14/20-84
  32. ^ Gilles Boulenger. John Carpenter: Prince of Darkness. Page 216
  33. ^ Empire Magazine, October 2011 Issue
  34. ^ In the Mouth of Madness (1995)
  35. ^ John Carpenter, Staci Layne Wilson interview, quoted at Horror.com.
  36. ^ "John Carpenter to Receive Lifetime Achievement Award from the Freak Show Horror Film". DreadCentral.
  37. ^ "Badass Announcement Trailer – F.E.A.R. 3". DreadCentral.
  38. ^ "JOHN CARPENTER TO PERFORM HIS FILM SOUNDTRACKS AND NEW COMPOSITIONS IN LONDON & MANCHESTER OVER HALLOWEEN 2016". All Tomorrow's Parties.
  39. ^ Minsker, Evan (1 בפברואר 2016). "John Carpenter Announces New LP Lost Themes II". Pitchfork Media. נבדק ב-20 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Big Breaking Halloween Movie News from John Carpenter and Blumhouse". Dread Central. 23 במאי 2016. נבדק ב-24 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Interview with John Carpenter". outpost31.com. באוגוסט 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-08-11. נבדק ב-2013-03-21. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Press Release for films inducted into National Film Registry on Dec. 27, 2006. National Film Registry 2006
  43. ^ "A History of Horror with Mark Gatiss - Q&A with Mark Gatiss". BBC. נבדק ב-2010-11-12.
  44. ^ Roger Ebert (1980-02-03). "Interview with Adrienne Barbeau". Chicago Sun-Times. נבדק ב-9 במרץ 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Adrienne Barbeau". Yahoo! Movies. Retrieved October 29, 2011.
  46. ^ "John Carpenter". Yahoo! Movies. Retrieved October 29, 2011.
  47. ^ Warmoth, Brian. "John Carpenter and Steve Niles Contributing To 'F.E.A.R. 3'". MTV. April 8, 2010
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ג%27ון_קרפנטר&oldid=39379478"