ג'ורג'ו מטרביזונד
ג'ורג'ו מטרביזונד (ביוונית: Γεώργιος Τραπεζούντιος; 1395–1484) היה פילוסוף ומלומד יווני. נחשב לאחד מחלוצי הרנסאנס באיטליה.
 | |
| לידה |
3 באפריל 1395 כרתים, ממלכת קנדיה, רפובליקת ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
1472 (בגיל 76 בערך) רומא, מדינת האפיפיור |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| זרם |
הומניזם |
| עיסוק |
פילוסוף, סופר |
| מדינה |
האימפריה הביזנטית |
  | |
הוא נולד באי כרתים למשפחה שמוצאה היה מן המושבה היוונית טרביזונד (כיום העיר טרבזון בטורקיה לחוף הים השחור), ומכאן הכינוי "ג'ורג'ו מטרביזונד". יש סבורים שהגיע לוונציה ב-1430 כדי לשמש כמזכירו של ההומניסט פרנצ'סקו בארבארו. אחרים סבורים כי הגיע לאיטליה אחרי ועידת פירנצה של הכנסייה הקתולית (1438–1439).
הוא למד לטינית אצל ויטורינו דה פלטרה, והתקדם עד כדי כך שכעבור שלוש שנים היה מסוגל ללמד ספרות לטינית ורטוריקה. יצאו לו מוניטין כמורה לפילוסופיה וכמתרגם של כתבי אריסטו מיוונית ללטינית, והוא נבחר לשמש כמזכירו של האפיפיור ניקולאוס החמישי, שהיה תלמיד נלהב של אריסטו.
חיבורו של ג'ורג'ו מטרביזונד על הבנת אריסטו ואפלטון, שבו מתח ביקורת חריפה על אפלטון, ותרגומיו של אריסטו ושל אפלטון, שלקו בחוסר דיוק, גרמו לסיכון מעמדו כמורה לפילוסופיה. אנאה סילביו פיקולומיני (האפיפיור פיוס השני לעתיד) נמנה עם אלה שמתחו ביקורת קשה על תרגומיו אלה, והוא היה נאלץ לעזוב את איטליה, אילולא זכה בתמיכתו של אלפונסו החמישי, מלך אראגון שפרש עליו את חסותו והעניק לו מקום בארמונו בנאפולי.
ב-1471 שב לרומא ופרסם את חיבורו הנודע על הדקדוק הלטיני, שהיווה גרסה חדשה של ספר הדקדוק הלטיני של פריסיאן מקיסריה. חיבורו זה, וחיבורו על עקרונות הרטוריקה היוונית, השיבו לקדמותו את המוניטין שלו, אפילו בעיני אלה שמתחו עליו ביקורת קשה לפני כן.
בשנותיו האחרונות, ג'ורג'ו מטרביזונד חי חיי עוני ומחסור ומת ברומא ב-1484.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'ורג'ו מטרביזונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)