ג'ו פאס
ג'ו פאס (באנגלית: Joe Pass נולד כ-Joseph Anthony Passalaqua; 13 בינואר 1929 - 23 במאי 1994) היה גיטריסט ג'אז. סגנון נגינתו המשלב מהלכי "בס מהלך" (walking basslines) ושימוש בקונטרפונקט מלודי תוך כדי אלתור השפיעו על דורות של נגני גיטרה ג'אז.
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
13 בינואר 1929 ניו ברנזוויק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 במאי 1994 (בגיל 65) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Joseph Anthony Jacobi Passalaqua |
| שם במה |
Joe Pass |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1943 |
| סוגה |
ג'אז |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
Pacific Jazz Records, פבלו רקורדס, ACT מיוזיק, פנטזי רקורדס |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שנותיו הראשונות
עריכהפאס נולד בניו ג'רזי למשפחה ממוצא סיציליאני וגדל בפנסילבניה. אביו היה פועל פלדה. כילד חלם להיות "קאובוי מזמר" לפי דמותו של ג'ין אוטרי, ששר וניגן שירי בוקרים עם גיטרה. אביו, שזיהה את כישרון הנגינה שלו, קנה לו את הגיטרה הראשונה בהיותו בן 9 ועודד אותו לנסות ולנגן כל מנגינה ששמע. בגיל 14 החל פאס להופיע ולנדוד בדרכים עם הרכבים מזדמנים. הוא הגיע לניו יורק, הופיע שם והתמכר לסמים. רוב שנות החמישים היה שרוי בניסיונות גמילה.
יצירתו
עריכהבשנות השישים עבר פאס ללוס אנג'לס והחל להקליט בחברת "פסיפיק ג'אז", בין היתר תקליטים שהפכו לשם דבר כמו Catch Me, Sounds of Synanon, Simplicity ו-For Django, שהוא מחווה לדג'נגו ריינהארדט, אשר פאס הושפע מסגנונו ושילב אותו עם סגנון הארד בופ והשפעות של צ'ארלי פארקר ליצירת סגנונו הייחודי. ב-1963 זיכה אותו המגזין דאון ביט בפרס "הכישרון המבטיח" (מילולית: New Star Award).
באותן שנים הופיע בטלוויזיה כנגן לצידם של פרנק סינטרה, שרה ווהן ואמנים אחרים ובתוכניות "טונייט שואו" עם ג'וני קרסון, "תוכניתו של מרב גריפין" ותוכניות נוספות.
בראשית שנות השבעים שיתף פעולה עם הגיטריסט הרב אליס ועם הבסיסט ריי בראון והמתופף ג'ק האנה וכתב את ספרו החשוב (אחד מן הספרים העיקריים ללומדי גיטרה ג'אז) Joe Pass Guitar Style.
ב-1974 הקליט את תקליט הסולו "וירטואוזו" בחברת פאבלו וניגן בטריו עם הפסנתרן אוסקר פיטרסון והבסיסט נילס-הנינג ארסטד פדרסן, עמם זכה בפרס גראמי עבור הופעת ההרכב הטובה ביותר לאותה שנה. בהמשך ניגן עם אמנים רבים בהרכבים שונים ביניהם עם דיזי גילספי, דיוק אלינגטון, קאונט בייסי ואחרים. כמו כן הקליט ארבעה תקליטים עם אלה פיצג'רלד שזכו להצלחה רבה: Take Love Easy (1973), Fitzgerald and Pass... Again (1976), Speak Love (1983), (Easy Living (1986.
פאס נפטר מסרטן הכבד בלוס אנג'לס בגיל 65.
לקריאה נוספת
עריכה- Mel Bay Presents Joe Pass "Off the Record". Mel Bay, 1993. ISBN 1-56222-687-8
- Complete Joe Pass. Mel Bay, 2003. ISBN 0-7866-6747-8
- Miyakaku, Takao. Joe Pass. Tokyo: Seiunsha, 2000. ISBN 4-434-00455-7(אוסף צילומים)
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ו פאס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ו פאס, באתר ספוטיפיי
ג'ו פאס, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ו פאס, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ו פאס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ו פאס, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ו פאס, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ו פאס, באתר SecondHandSongs
- דף ג'ו פאס באתר נגני גיטרה ג'אז (באנגלית)
- ביוגרפיה (חלקית) של ג'ו פס (באנגלית)
- ג'ו פאס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
