ויקיפדיה

ג'יימי דיימון

היו"ר והמנכ"ל של ג'יי פי מורגן צ'ייס
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, קישורים וציטוטים באנגלית, הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ג'יימי דיימון (באנגלית: Jamie Dimon; נולד ב-13 במרץ 1956) הוא מיליארדר ואיש עסקים אמריקאי. יו"ר ומנכ"ל חברת ג'יי פי מורגן צ'ייס, הגדולה מבין ארבעת הבנקים הגדולים בארצות הברית, והיה בעברו חבר דירקטוריון בבנק הפדרל ריזרב בניו יורק.[1] דיימון נכלל ברשימות של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין "טיים" לשנים 2006, 2008, 2009, ו-2011.

ג'יימי דיימון
Jamie Dimon
לידה 13 במרץ 1956 (בן 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טאפטס (BA)
אוניברסיטת הרווארד (MBA)
מעסיק ג'יי פי מורגן צ'ייס, אמריקן אקספרס, Bank One Corporation, גולדמן זקס, בוסטון קונסלטינג גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות יוונית-אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיימון הוא אחד המנהלים הבודדים בבנק שהפכו למיליארדרים, בין היתר בזכות אחזקה של 485 מיליון דולר בארצות הברית במניות של הבנק. הוא קיבל חבילת שכר של 23 מיליון דולר לשנת הכספים 2011, יותר מכל מנכ"ל בנק אחר בארצות הברית.[2] דיימון קיבל מענק של 20 מיליון דולר בגין עבודתו בשנת הכספים 2013,[3] ומענק של 29.5 מיליון דולר בשנת 2017.

ראשית חייו והשכלה

עריכה

דיימון נולד בעיר ניו יורק, אחד משלושת בניהם של המהגרים היוונים תיאודור ותמיס דיימון,[4] ולמד בבית הספר בראונינג.[5] סבו מצד אביו היה מהגר יווני ששינה את שם המשפחה מפפמדטריו לדיימון כדי לגרום לשם להישמע יותר צרפתי מיווני,[6] ועבד כבנקאי בסמירנה (כיום איזמיר) ובאתונה. לדיימון אח גדול, פיטר, ואח תאום, טד. אביו וסבו של דיימון היו שניהם מתווכים בבנק להשקעות שירסון.[7]

דיימון למד פסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת טאפטס וסיים את התואר בהצטיינות. באוניברסיטה דיימון כתב מאמר על מיזוגי שירסון ואמו שלחה את המאמר לבנקאי סנדי וייל ששכר את דיימון לעבוד בשירסון להכנת תקציבים בהפסקת קיץ אחת.[8]

לאחר סיום לימודיו הוא עבד בייעוץ ניהולי במשך שנתיים לפני שנרשם לבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, יחד עם חברי כיתתו ג'ף אימלט, סטיב בורק, סטיבן מנדל וסת' קלרמן. במהלך הקיץ בהרווארד הוא עבד בגולדמן זקס. דיימון סיים את לימודיו בשנת 1982 וסיים תואר שני במנהל עסקים בבייקר סקולר.[9]

לאחר סיום לימודיו בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, סנדי וייל שכנע אותו לדחות הצעות מגולדמן זקס, מורגן סטנלי וליהמן ברדרס ולהצטרף אליו כעוזר בחברת אמריקן אקספרס.[10] אף על פי שווייל לא יכול היה להציע משכורת דומה לזו של בנקי ההשקעות, וייל הבטיח לדיימון שיהיה לו "כיף".[11] אביו של דיימון, תיאודור דיימון, היה סגן נשיא בכיר באמריקן אקספרס.

קריירה

עריכה

אמריקן אקספרס

עריכה

סנדי וייל עזב את אמריקן אקספרס בשנת 1985 ודיימון הצטרף אליו. השניים השתלטו אז על "Commercial Credit" – חברה למימון צרכנים, מחברת Control Data. בגיל 30 כיהן דיימון כמנהל הכספים הראשי,[12] ושינה את החברה מן הקצה אל הקצה. באמצעות סדרה של מיזוגים ורכישות, בשנת 1998 הצליחו דיימון ווייל להקים קונצרן שירותים פיננסי גדול, בשם סיטיגרופ. דיימון עזב את סיטיגרופ בנובמבר 1998, לאחר שהתבקש להתפטר על ידי וייל במהלך פגישת מנהלים בסוף השבוע של החברה.[13] השמועה הייתה אז כי דיימון ווייל התעמתו בשנת 1997 מפני שדיימון לא קידם את בתו של וייל, ג'סיקה מ. ביבליוביץ',[14] אף על פי שזה קרה כשנה לפני עזיבתו של דיימון. אולם, לפחות מקור אחד אחר מצטט את בקשתו של דיימון לוייל להתייחס אליו כשווה בין שווים כסיבה האמיתית לפיטוריו.[15] ב"שיחה ליד האח" שנערכה ב-2005 באוניברסיטת שיקגו לעסקים ובראיונות של בית הספר לניהול של קלוג ב-2006, דיימון אישר כי וייל פיטר אותו.[דרוש מקור]

מעבר לבנק ג'יי פי מורגן

עריכה
 
ראיון של דימון עם נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי, להכריז על השקעות גבוהות יותר של ג'יי.פי מורגן צ'ייס במדינה.

במרץ 2000 הפך דיימון למנכ"ל "Bank One Corporation", הבנק החמישי בגודלו בארצות הברית.[16] כאשר רכשה ג'יי פי מורגן צ'ייס את Bank One ביולי 2004, דיימון הפך לנשיא ומנהל התפעול הראשי של החברה המשולבת.

ב־31 בדצמבר 2005, הוא מונה למנכ"ל חברת ג'יי פי מורגן וב־31 בדצמבר 2006, מונה ליו"ר ונשיא.[17] במרץ 2008 הוא היה חבר דירקטוריון בבנק הפדרל ריזרב בניו יורק. תחת הנהגתו של דיימון, עם הרכישות במהלך כהונתו, הפך ג'יי.פי מורגן צ'ייס לבנק האמריקני המוביל בנכסים מקומיים המנוהלים, בשווי שוק, ובשווי מניות הנסחרות בפומבי. בשנת 2009 נחשב דיימון לאחד מ"מנכ"לי TopGun" של ברנדן ווד אינטרנשיונל, סוכנות מייעצת.[18]

ב־26 בספטמבר 2011, דיימון היה מעורב בחילופי דברים סוערים עם מארק קארני, מנהל בנק קנדה, בו דיימון אמר כי הוראות התקנות הפיננסיות הבינלאומיות של "בזל 3" מפלות בנקים אמריקאים והן "אנטי אמריקאיות".[19] ב־10 במאי 2012 יזמה ג'יי פי מורגן צ'ייס שיחת ועידת חירום שדיווחה על הפסד של לפחות 2 מיליארד דולר בעסקאות שדיימון אמר כי "נועדו לגדר את סיכוני האשראי הכולל של הבנק". האסטרטגיה הייתה, במילותיו של דיימון, "פגומה, מורכבת, ביקורת גרועה, מבוצעת בצורה לא טובה ובקרה לא טובה".[20] הפרשה נחקרה על ידי הפדרל ריזרב, ה-SEC וה-FBI והשחקן המרכזי ברונו איקסיל תויג בכינוי הלווייתן הלונדוני.[21]

דיימון העיר על חוק וולקר בינואר 2012: "חלק מכלל וולקר שהסכמתי איתו, שהוא אינו מסחר קנייני. אולם עשיית שוק היא פונקציה חיונית. והציבור צריך להכיר בכך שיש לנו את שוק ההון הרחב, העמוק ביותר והשקוף ביותר בעולם. וחלק מכך נובע מכך שיש לנו עשיית שוק עצומה. אם הכללים נכתבו כפי שיצאו במקור; אני חושד שהם ישונו, זה באמת היה מקשה להיות יצרנית שוק בארצות הברית."[22] הוא כיהן כיו"ר הוועד המנהל של המועצה העסקית לשנים 2011 ו-2012.[23]

ב־24 בינואר 2014 הוכרז כי דיימון יקבל 20 מיליון דולר עבור עבודתו בשנת 2013, שנה של רווחי שיא ומחיר מניות תחת הנהגתו של דיימון, למרות הפסדים משמעותיים באותה שנה עקב שערוריות ותשלומי קנסות. המענק היה בעלייה של 74%, שכללה מניות מוגבלת בשווי של מעל 18 מיליון דולר. זאת למרות ההסדר שנערך לאחרונה בסך 13 מיליארד דולר עם ממשלת ארצות הברית, ההסדר הגדול בהיסטוריה, בגלל מתן משכנתאות גרועות ונהלים שגויים במהלך המשבר הפיננסי.[24] פורבס דיווח כי בהצהרה בעקבות הידיעה על הפיצויים של דיימון אמר הבנק, "תחת הנהלת מר דיימון, החברה ביצרה את תשתיות הבקרה ואת תהליכיה וחיזקה כל אחד מעסקי המפתח שלה תוך שהיא ממשיכה להתמקד בחיזוק יכולות ההנהגה של החברה. בכל הרמות."[3]

בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל והמשך הלחימה בין רוסיה לאוקראינה הזהיר דיימון מפני ההשלכות הכלכליות ואמר כי "העולם בפני התקופה המסוכנת זה עשורים"[25][26]

קרנות TARP פדרליות

עריכה

כראש ג'יי.פי מורגן צ'ייס, דימון פיקח על העברת כספי 25 מיליארד דולר ממחלקת האוצר של ארצות הברית לבנק ב-28 באוקטובר 2008, במסגרת התוכנית Troubled Asset Relief (TARP).[27] זה היה הסכום החמישי בגודלו שהועבר תחת סעיף א של TARP[28] כדי לסייע לנכסים בעייתיים הקשורים למשכנתאות למגורים. דיווח נרחב פרסם[29] כי ג'יי.פי מורגן צ'ייס היה במצב פיננסי טוב בהרבה מבנקים אחרים ולא היה זקוק לכספי TARP אולם קיבל את הכספים מכיוון שהממשלה לא רצתה להפריש רק לבנקים עם בעיות נזילות. ג'יי.פי מורגן צ'ייס פרסמה בפברואר 2009 כי היא תשתמש בכוח הכספי שלה על בסיס הון כדי לרכוש עסקים חדשים.[30]

בפברואר 2009 ממשלת ארצות הברית לא התקדמה באכיפת כוונת TARP לממן את ג'יי.פי מורגן צ'ייס בסכום של 25 מיליארד דולר.[27] נוכח חוסר הפעולה של הממשלה, צוטט דיימון במהלך השבוע של ה-1 בפברואר 2009 באומרו,

JPMorgan would be fine if we stopped talking about the damn nationalization of banks. We've got plenty of capital. To policymakers, I say where were they? ... They approved all these banks. Now they're beating up on everyone, saying look at all these mistakes, and we're going to come and fix it.[31][32]

ג'יי.פי מורגן צ'ייס היה ללא ספק הבריא מבין תשעת הבנקים הגדולים בארצות הברית ולא היה צריך לקחת כספי TARP. על מנת לעודד בנקים קטנים יותר עם נכסים בעייתיים לקבל את הכסף הזה, לכאורה הכריח שר האוצר הנרי פולסון את המנכ"לים של תשעת הבנקים הגדולים לקבל את כספי ה-TARP בהתראה קצרה.[33]

מאמצים פוליטיים

עריכה

דיימון תורם בעיקר למפלגה הדמוקרטית.[34] במאי 2012 הוא תיאר את עצמו כ"בקושי דמוקרט"[35] באומרו,

I've gotten disturbed at some of the Democrats' anti-business behavior, the attacks on work ethic and successful people. I think it's very counterproductive. ... It doesn't mean I don't have their values. I want jobs. I want a more equitable society. I don't mind paying higher taxes. ... I do think we're our brother's keeper but I think that attacking that which creates all things, is not the right way to go about it.[35]

לאחר שאובמה זכה בבחירות לנשיאות 2008, היו ספקולציות כי דיימון ישמש בממשל אובמה כמזכיר האוצר. אובמה מינה בסופו של דבר את נשיא בנק הפדרל ריזרב בניו יורק, טימותי גייטנר.[36]

בעקבות רכישת וושינגטון מוטואל על ידי ג'יי.פי מורגן צ'ייס, התייחס אובמה על הטיפול של דיימון בהתרסקות הנדל"ן, משבר האשראי וההתמוטטות הבנקאית שפגעו בתאגידים בפריסה ארצית, כולל מוסדות פיננסיים גדולים כמו בנק אוף אמריקה, סיטיבנק (אנ') ווכוביה (שנרכשה אחר כך על ידי וולס פרגו).

You know, keep in mind, though there are a lot of banks that are actually pretty well managed, JPMorgan being a good example, Jamie Dimon, the CEO there, I don't think should be punished for doing a pretty good job managing an enormous portfolio.[37]

דיימון קשר קשרים הדוקים עם אנשים מסוימים בבית הלבן של אובמה, כולל עם מנהל הבית הלבן לשעבר רם עמנואל.[38] דיימון היה אחד משלושה מנכ"לים - יחד עם לויד בלנקפיין וויקראם פאנדיט - עליו אמרו סוכנות הידיעות AP כי הייתה להם גישה ישירה לשר האוצר לשעבר טימוטי גייתנר.[39][40] עם זאת, לעיתים קרובות דיימון לא הסכים בפומבי עם חלק מהמדיניות של אובמה.[41]

ב־15 במאי 2012, במהלך פרק של "התצוגה" של רשת ABC, השיב אובמה לשאלה של וופי גולדברג ביחס להפסדי המסחר של ג'יי.פי מורגן צ'ייס שפרסמו לאחרונה 2 מיליארד דולר על ידי הגנה על דימון מפני טענות לחוסר אחריות, באומרו, "ראשית, ג'יי.פי מורגן הוא אחד מאלה הבנקים המנוהלים הטובים ביותר שיש. ג'יימי דיימון, ראש של הבנק, הוא אחד הבנקאים החכמים ביותר שיש לנו", אך הוסיף, "זה ייחקר".[42]

בדצמבר 2016 הצטרף דיימון לפורום עסקי שהורכב על ידי הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, כדי לספק ייעוץ אסטרטגי ומדיניות בנושאים כלכליים.[43]

לוויתן לונדון

עריכה

במקרה של הפסד הסחר ב-ג'יי פי מורגן מ-2012, על פי דוח הסנאט האמריקני שפורסם במרץ 2013 לאחר 9 חודשי חקירה,[44] דיימון הטעה את המשקיעים והרגולטורים באפריל מכיוון שההפסדים עלו בצורה מסוכנת ל 6.2 מיליארד דולר בנגזרות "קטלניות". הימור שנעשה על ידי מה שמכונה "לוויתן לונדוני" ברונו איכסיל. לדברי קארל לוין, יו"ר ההרכב הזה, ג'יי.פי מורגן היה "פעיל מסחרית תוך לקיחת סיכון, התעלמות ממגבלות נטילת הסיכון, הסתרת הפסדים, התחמקות מפיקוח ומתן הודעות לא נכונות לציבור". דיימון ביטל את הודעת העיתונות על הפסדים אפשריים בספרו של איכסיל כ"סערה בכוס תה" ב־13 באפריל 2012, כאשר ידע כי איכסיל כבר הפסיד מיליארד דולר, מה שהביא את לוין לומר "אף אחת מההצהרות שפרסמו ב-13 באפריל לציבור, למשקיעים, או לאנליסטים היה נכון", ו"הבנק גם הזניח לחשוף באותו יום כי לתיק עמדות מסיביות שקשה היה לצאת מהן, כי הן מפרות במספר מסיבי של גבולות הסיכון העיקריים."[45][46]

דיימון תיקן את המידע השגוי כעבור חודש, במאי 2012, לפני שנחשף הנזק האמיתי, לאחר שמנגנון השמירה הפיננסי האמריקני לניירות ערך החל לבחון את ההפסדים.[47]

חיים אישיים

עריכה

בשנת 1983 התחתן דיימון עם ג'ודית קנט, אותה הכיר בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד. יש להם שלוש בנות: ג'וליה, לורה וקארה לי.[48] דיימון אובחן כחולה בסרטן הגרון בשנת 2014.[49] הוא קיבל שמונה שבועות של קרינה וכימותרפיה שהסתיימו בספטמבר 2014.[50]

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ג'יימי דיימון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יימי דיימון
  • פרופיל ב-JPMorgan Chase
  • Leah Nathans Spiro in New York (23 ביוני 1997). "Smith Barney's Whiz Kid. Can Jamie Dimon turn Smith Barney into a Wall Street dynamo?". Business Week. Bloomberg L.P. נבדק ב-19 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  •   ג'יימי דיימון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Board of Directors". Ny.frb.org. נבדק ב-2016-02-02.
  2. ^ "JPMorgan's Dimon gets $23 million for 2011 and bragging rights – Fortune". Finance.fortune.cnn.com. 2012-04-04. אורכב מ-המקור ב-2014-04-03. נבדק ב-2016-02-02.
  3. ^ 1 2 Touryalai, Halah (24 בינואר 2014). "Jamie Dimon Gets $20 Million For His Worst Year As CEO, Why The Big Raise?". Forbes. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Lee, MJ (14 במאי 2012). "10 facts about Jamie Dimon". Politico. נבדק ב-14 ביוני 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Class of 1938 Alumnus Achievement Award". The Browning School. אורכב מ-המקור ב-2012-06-14. נבדק ב-14 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Yang, Jia-Lynn (22 בספטמבר 2009). "The secret to Jamie Dimon's luster". Fortune. נבדק ב-30 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p. 50
  8. ^ "The bankers that define the decades: Jamie Dimon, JPMorgan Chase". Euromoney. 10 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Jamie Dimon". newyorkfed.org. 1 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p.74
  11. ^ Langley, 2003, p.74"
  12. ^ "The bankers that define the decades: Jamie Dimon, JPMorgan Chase". Euromoney. 10 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p.321
  14. ^ Nathans Spiro, Leah (30 ביוני 1997). "Too crowded under Traveler's umbrella?". BusinessWeek. {{cite news}}: (עזרה) (bad link, error 404)
  15. ^ Barrett, Paul M. (1 בנובמבר 2009). "I, Banker". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Rakesh Khurana, Searching for a Corporate Savior: The Irrational Quest for Charismatic CEOs (Princeton University Press, 2002)
  17. ^ "Board Member Bios". JPMorgan Chase.
  18. ^ "The Market's Best Managers - Forbes.com". Archive.is. אורכב מ-המקור ב-2012-07-31. נבדק ב-2016-02-02.
  19. ^ Braithwaite, Tom (2011-09-26). "Dimon in attack on Canada's bank chief". FT.com. נבדק ב-2016-02-02.
  20. ^ A (2012-05-14). "Two billion dollar 'hedge' | FT Alphaville". Ftalphaville.ft.com. נבדק ב-2016-02-02.
  21. ^ "More Bad News For JPMorgan As FBI Gets Involved". Forbes.com. נבדק ב-2016-02-02.
  22. ^ "Interview – JPMorgan CEO Jamie Dimon on Regulation, Volcker Rule; Some of the Global Regulations Are "Un-American"". GuruFocus.com. נבדק ב-2016-02-02.
  23. ^ "Executive Committee 2015–2016". The Business Council. אורכב מ-המקור ב-2013-07-21. נבדק ב-2016-02-02.
  24. ^ Reuters (19 בנובמבר 2013). JPMorgan agrees $13 billion settlement with U.S. over bad mortgages. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "התקופה הכי מסוכנת בעשורים האחרונים": תרחיש האימים שמבהיל את המערב, באתר מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2023
  26. ^ ג'יימי דיימון: "העולם בפני התקופה המסוכנת זה עשורים", באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2023
  27. ^ 1 2 Jim Kim (2008-10-13). "TARP details emerge – FierceFinanceIT". Fiercefinance.com. אורכב מ-המקור ב-2013-08-27. נבדק ב-2016-02-02.
  28. ^ "Tracking the $700 Billion Bailout – The New York Times". Projects.nytimes.com. אורכב מ-המקור ב-2010-02-20. נבדק ב-2016-02-02.
  29. ^ "Too Big to Fail Book". הניו יורק טיימס. November 12, 2009.
  30. ^ "JP Morgan Chase's Premature Evacuation". GuruFocus.com. נבדק ב-2016-02-02.
  31. ^ "JP Morgan Chase's Premature Evacuation". GuruFocus.com. נבדק ב-2016-02-02.
  32. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2010-06-13. נבדק ב-2017-03-07. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Uncovered TARP Docs Reveal How Paulson Forced Bankers To Take Cash". Business Insider. 2009-05-13. נבדק ב-2016-02-02.
  34. ^ Weiner, Rachel (June 14, 2012). "Jamie Dimon, Democrat?". The Washington Post.
  35. ^ 1 2 Summers, Juana (May 13, 2012). "Dimon: I'm 'barely a Democratתבנית:'". Politico.
  36. ^ Wingfield, Brian; Moyer, Liz (7 בנובמבר 2008). "Obama's Economic Plan". Forbes. נבדק ב-2 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Obama: No 'Easy Out' for Wall Street". ABC News. 10 בפברואר 2009. נבדק ב-8 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "In Washington, One Bank Chief Still Holds Sway". הניו יורק טיימס. July 18, 2009.
  39. ^ "Mr. Geithner Wall Street is on Line 1 (again)". NBC News. Associated Press. October 8, 2009.
  40. ^ "Rewriting The Rules Of The Financial System". NPR. https://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=113650178.
  41. ^ "How Obama and Dimon Drifted Apart". הניו יורק טיימס. June 17, 2010.
  42. ^ "The View - Watch Full TV Episodes Online - ABC.com". archive.is. 1 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Bryan, Bob (2 דצמ' 2016). "Trump is forming an economic advisory team with the CEOs of Disney, General Motors, JPMorgan, and more". Business Insider. נבדק ב-1 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Carl Levin, John McCain (14 במרץ 2013). Jpmorgan Chase Whale Trades: A Case History of Derivatives Risks and Abuses. Majority And Minority Staff Report, United States Senate Permanent Subcommittee on Investigations, Committee on Homeland Security and Governmental Affairs. p. 307. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  45. ^ Kopecki, Dawn (16 במרץ 2013). "JPMorgan Report Piles Pressure on Dimon in Too-Big Debate". Bloomberg. נבדק ב-16 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Kopecki, Dawn (14 במרץ 2013). "JPMorgan Misled Investors, Dodged Regulators, Senate Report Says". Bloomberg. נבדק ב-14 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ The Guardian, "JP Morgan trader 'London Whale' blows $13bn hole in bank's value"
  48. ^ Last Man Standing, p. 22
  49. ^ "JP Morgan boss Jamie Dimon to carry on despite cancer". BBC News. 1 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ WSJ VOL. CCLXIV No. 62 p.. A1 "JP Morgan Chief Slows a Little to fight cancer
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ג%27יימי_דיימון&oldid=39909466"