ג'ייסון דנינו-הולט
ג'ייסון מוריס דנינו הולט (נולד ב-17 בינואר 1987) הוא שחקן, מחזאי, במאי תיאטרון ומנחה טלוויזיה ישראלי.
 | |
| לידה |
17 בינואר 1987 (בן 37) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | מנחה בערוץ MTV האירופי |
| מקום לימודים |
תלמה ילין |
| פרסים והוקרה |
פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה פרס הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה |
| http://www.jasondaninoholt.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכה
ג'ייסון דנינו-הולט נולד בתל אביב לשנטל דנינו ומרטין הולט. אמו נולדה במרוקו וגדלה בקנדה, ואביו ממוצא בריטי.[1] הוא למד בבית הספר תיכון תלמה ילין במגמת תיאטרון, ולאחר מכן למד משחק שלוש שנים בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב (2010-2007). בכיתתו למדו בין השאר ליאל דניר, יעל איתן, מגי אזרזר, אריאל וולף, גל לב, יערה פלציג ואיתי זבולון.
ב-7 בנובמבר 2008 הוא יצא מהארון בריאיון למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". בנובמבר 2011 השתתף בקמפיין "אחרי כל לילה מגיע יום", שנולד בעקבות ארבעה מקרי התאבדויות בקהילה הגאה שהתרחשו מספר חודשים לפני כן.[2][3]
לקראת הבחירות לכנסת ה-19, סיפר כי הוא תומך במפלגת מרצ.[4]
קריירה
עריכהטלוויזיה
עריכהדנינו-הולט החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו בשנת 2001, אז הגיש פינה בתוכנית זאפ לראשון בערוץ 1. משם עבר לערוץ ניקלודיאון, לאחר שנבחר להנחות יחד עם רוני דואני את התוכנית "מסטיק" ואת התוכנית "אחי! אחותי!". בשנת 2004, עוד לפני שסיים את לימודיו ב"תלמה ילין", נבחר דנינו-הולט להנחות בערוץ המוזיקה MTV האירופי. הוא היה למנחה הישראלי השלישי בערוץ (אחרי עדן הראל ובקי גריפין), בו כתב, ערך והגיש את תוכנית הדגל "Switched On". הוא חזר לישראל לאחר שנת עבודה ב-MTV, והמשיך לעבוד על התוכנית בשיתוף חברת ההפקה הישראלית "ענני תקשורת".
ב-2006 שידר תוכנית מיוחדת מאחורי הקלעים של טקס פרסי המוזיקה של MTV באירופה והחל לעבוד ככתב שטח בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", עבודה שנמשכה חמש עונות.
ב-2007 החל לשחק בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "הנפילים" במשך שתי עונות, בתפקיד מאור אלמקייס. בנוסף, השתתף בקליפ "הבוקר יאיר" של שירה גבריאלוב. באותה שנה גם הגיש את הניקוד מטעם ישראל במופע האירוויזיון.
ב-2009 החל להנחות שתי תוכניות בערוץ 24: תוכנית יומית עם דפנה לוסטיג באולפן השקוף ותוכנית לייט נייט עם לי בירן.
ב-2011 הפיק וביים פרק בסדרה התיעודית "ההורים שלי" בערוץ יס דוקו. הסרט שיצר לסדרה, ששמו "שנטי ומרטין", עוסק באמו.[6]
בשנת 2012 החל לתעד את חייו בתוכנית הדוקו-ריאליטי "מחוברים 2". במקביל החל לבקר אופנה בתוכנית "שעת הדרקון" המשודרת בערוץ 10, לצדן של דורין אטיאס, וסופי טייב. במהלך אותה שנה החל להשתתף כחבר פאנל בתוכנית "הדיבור" בהנחייתו של אלירז שדה.
בשנת 2013 החל להנחות לצד אילנה ברקוביץ' את תוכנית המוזיקה "פלייליסט" בערוץ 24. במאי 2013 השתתף בפאנל בתוכנית "מה שת'ה שומע" 2 בהנחיית אסי עזר באותו ערוץ. בהמשך אותה שנה החל לשדר בערוץ החדש i24News, וכן להגיש את התוכנית "מיוזיקפה" בערוץ 24. ב-1 בנובמבר 2014 הנחה את טקס פרסי המוזיקה של MTV ישראל, לצדה של נטלי דדון.
בשנת 2021 החל לשחק בסדרה של כאן 11 "מותק בול באמצע" לצידם של גילי איצקוביץ, דנה דבורין ואנה דוברוביצקי.
תיאטרון
עריכהבשנת 2010 כתב וביים את ההצגה "ליידי טוויסטד", שהוצגה בפסטיבל ישראל, בהשתתפות ליאל דניר, מגי אזרזר ונעה בירון.[7] בשנת 2011 כתב וביים את ההצגה "לב", שעלתה בפסטיבל עכו, בה גם שיחק, בהשתתפות אייל שכטר וליאל דניר. בשנת 2012 הקים את קבוצת התיאטרון "UMAMI". באותה שנה כתב וביים את ההצגה "אדיפלית", בה גם שיחק, בהשתתפות מגי אזרזר וידידיה ויטל.[8] ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב בשלוש קטגוריות: שחקנית השנה (איליה גרוס), שחקנית משנה (מגי אזרזר) ועיצוב תלבושות (שירה וייז).[9] בשנת 2013 כתב וביים בסטודיו למשחק ניסן נתיב את ההצגה "מלכה - אגדת פופ למבוגרים".[10] באותה שנה כתב וביים את "האישה שיכולתי להיות", שעלתה בפסטיבל אינטימדאנס בתיאטרון תמונע. דנינו-הולט שיחק בה לצד מרינה בלטוב גראס.[11]
בדצמבר 2014 הועלתה בתיאטרון הקאמרי בכורת המחזה המקורי "חמוצ", שכתב דנינו-הולט ושבו הוא השחקן הראשי (בהשתתפות אוולין הגואל, אריק זילברמן, לוסי דובינצ'יק וערן צור). במחזה מועלה סיפורו של נער ליווי ומתוארת הוויית הסקס וההתמכרות לכסף ולסמים בשוליו של עולם הזנות הגברית.[12] ההצגה זכתה בפרסי TLVmedia fest (הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה) בקטגוריית שחקן השנה בהצגה - ג'ייסון דנינו הולט, ושחקנית השנה בהצגה - אוולין הגואל.[13] בשנת 2015 תרגם לעברית וביים את המחזה "Attempts On Her Life או בעברית: אֶן", פרי עטו של מרטין קרימפ. ההצגה מוצגת בתיאטרון תמונע והייתה מועמדת להצגת השנה בפרסי עכבר העיר.[14] באותה שנה העלה בסטודיו שלו את המופע הנייד "לא מכניסה את זה הביתה" - שיח המורכב מווידויים אוטוביוגרפיים.[15]
בפברואר 2016 מונה לעוזר המנהלת האמנותית (מרינה בלטוב גראס) של תיאטרון הפרינג' העצמאי החדש "תיאטרון הבית", הנמצא במשכן החדש של הסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו.[16] באותה שנה כתב וביים את ההצגה "i know it when i see it", בנושא פורנוגרפיה. הצגת הבכורה שלה תעלה בפסטיבל הקיץ הבינלאומי של קאמפנאגל, בהמבורג, גרמניה.[17]
סיפורת
עריכהב-2021 פרסם דנינו-הולט את הספר "צילום מסך", שהוא יצירתו הראשונה בפרוזה.[18]
פרסים ומלגות
עריכה- המחזה "חמוצ" שכתב זכה במלגת נקודת פתיחה למחזאות צעירה שהעניק מפעל הפיס (2013).[12]
- זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בקטגוריית אמנים ויוצרים מבטיחים (2016).[19]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ייסון דנינו-הולט
ג'ייסון דנינו-הולט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קרין ספינגולד, התל-אביבים: ג'ייסון דנינו הולט, באתר nrg, 21 באפריל 2009
- דנה שוופי, גלריה, ג'ייסון דנינו הולט עובר מהמיינסטרים לשוליים, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
- אבי שושן, ג'ייסון דנינו-הולט: "הכי מפחיד להרגיש מפוספס", באתר ynet, 25 בדצמבר 2011
- גילי איזיקוביץ, הצגת היחיד של ג'ייסון דנינו הולט, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- ניר סלונים, "אין סיכוי שאגיע לגיל שמונים בלי להיות עם כמה וכמה נשים", באתר mako 31 ביולי 2012
- הבמאי פיטר ברג קוטל בראיון את ג'ייסון הולט על כך שלא שירת בצבא, באתר יוטיוב, 2012
- נחום מוכיח, ג'ייסון דנינו הולט: "MTV לא הייתה פסגת הקריירה שלי", באתר nrg, 10 באוגוסט 2013
איתי שטרן, ג'ייסון דנינו הולט חושף את הנושאים המושתקים בקהילת הגייז, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2014- אמיר סומר, ג'ייסון דנינו הולט בפסטיבל אוונגרד חרדתי חדש. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 10 באוקטובר 2016
- דר מוספיר, ג'ייסון דנינו הולט: "הנוכחות שלי באה להטריל את המערכת", באתר ynet, 11 ביולי 2021
- אלעד בר־נוי, חינוך מיני, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בינואר 2022
- עמרי הרצוג, "צילום מסך", ספר הביכורים של ג'ייסון דנינו הולט, מהפנט ומזהם, באתר הארץ, 27 בינואר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ דינה חלוץ, ג'ייסון דנינו הולט סוגר חשבון עם אמא, באתר Xnet, 30 באוקטובר 2011
- ^ הקהילה מתגייסת: אחרי כל לילה מגיע יום, באתר "מזבלה"
- ^ גיא ארליך, עזרה בדרך: הקהילה הגאה נלחמת בהתאבדויות, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2011
- ^ אלינור פוקס, האמנים מתגייסים לצד המפלגות, באתר מאקו, 7 בינואר 2013
- ^ קיץ ברבנר, "מרגיש אל הורי": ג'ייסון דנינו הולט חושף שהוא לא רוצה ילדים, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2022
- ^ גילי איזיקוביץ, בביתה במדבר, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2011
- ^ פסטיבל ישראל 2011 – ליידי טוויסטד - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן באתר "הבמה"
- ^ מרט פרחומובסקי, ביקורת תיאטרון: "אדיפלית" בצוותא, באתר "במחשבה שנייה", 5 בדצמבר 2012;
חווית תיאטרון אדיפלית, באתר "תרבות הפנאי" - ^ הזוכים בפרס קיפוד הזהב 2013, באתר "הבמה"
- ^ ענת מוניץ, ג'ייסון דנינו הולט באגדת פופ למבוגרים - ריאיון עם ג'ייסון דנינו הולט על ההצגה, באתר "הבמה"
- ^ אינטימידאנס 2012, באתר תיאטרון תמונע
- ^ 1 2 חמוצ, באתר תיאטרון הקאמרי; חמוצ זה בן אדם בפנוכו - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן, באתר "הבמה"
ניר סלונים, חמוצ: לא יצירה קלה לעיכול – אבל חשובה, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2014; מרט פרחומובסקי, עכבר העיר אונליין, "חמוצ": חוויה חושית עזה על הבמה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2015 - ^ טקס פרסי המדיה ה-2 – רשימת הזוכים, באתר הפסטיבל
- ^ Attempts on her life או בעברית: אֶן(הקישור אינו פעיל, 27.3.2022), באתר תיאטרון תמונע; Attempts On Her Life או בעברית: אן - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן באתר "הבמה"; עידוא דגן, עמוסה ונועזת: דנינו הולט מדבר שפה חדשה, באתר nrg
- ^ יאיר אשכנזי, כשהתיאטרון נהפך לתא וידויים, באתר הארץ, 27 במאי 2015
- ^ עידוא דגן, כבוד: התפקיד החדש של ג'ייסון דנינו הולט, באתר nrg
- ^ i know it when i see it - a contemporary musical reaction to porn, באתר תיאטרון קאמפנאגל
- ^ דור בביוף, אי אפשר להדחיק יותר, באתר מאקו, 4 בינואר 2022
- ^ יאיר אשכנזי, הוכרזו הזוכים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב, באתר הארץ, 23 במרץ 2016; הוכרזו זוכי פרס רוזנבלום 2016, באתר "הבמה"