ג'ים ת'ורפ
ג'ייקוב פרנססיקו "ג'ים" ת'ורפ (באנגלית: Jacobus Franciscus "Jim" Thorpe; 28 במאי 1888 – 28 במרץ 1953) היה אתלט אמריקאי ממוצא אינדיאני, ידוע כאחד האתלטים המגוונים ביותר בתקופה המודרנית, אלוף אולימפי בקרב חמש ובקרב עשר באולימפיאדת סטוקהולם (1912).
 | |||||||||||||||||
| ג'ים ת'ורפ 1912 | |||||||||||||||||
| לידה |
28 במאי 1888 טריטוריות אינדיאנות בסמוך לעיר פרג, אוקלהומה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1953 (בגיל 64) לומיטה, קליפורניה | ||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||||||||||||||
| השכלה |
Carlisle Indian Industrial School | ||||||||||||||||
| משקל | 92 ק"ג | ||||||||||||||||
| גובה | 1.85 מטר | ||||||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
| תת-ענף | קרב חמש, קרב עשר | ||||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
1912–1929 (כ־17 שנים) | ||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
 | |
| ת'ורפ במדי ניו יורק ג'איינטס | |
| עמדה | השדה החיצון |
|---|---|
| קבוצות כשחקן | |
|
1913–1915 1917 1917 1918–1919 1919 |
ניו יורק ג'איינטס ניו יורק ג'איינטס סינסינטי רדס ניו יורק ג'איינטס בוסטון ברייבס |
ת'ורפ התפרסם כמי שמדליות הזהב בהן זכה באולימפיאדה נשללו ממנו לאחר שהפר לכאורה את מעמד החובבן הנדרש בזמנו מהמשתתפים, התגלה כי הוא קיבל שכר עבור משחקים בקבוצת בייסבול בליגת המשנה. הישגיו האולימפיים נמחקו מהרישום הרשמי שנה לאחר האולימפיאדה, אך ב-1983, 30 שנה לאחר מותו, הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי כי הוא מחזיר את המדליות לת'ורפ.
ביוגרפיה
עריכהת'ורפ נולד ביחד עם אחיו התאום, ב-1888 בטריטוריות אינדיאניות בסמוך לעיר פרג שבמדינת אוקלהומה. אימו של ת'ורפ הייתה מצאצאי הלוחם האינדיאני "נץ שחור". השם האינדיאני שניתן לו היה "וואה-טו-הוק" שפירושו "נתיב זוהר".
בגיל 9 נפטר אחיו התאום מדלקת ריאות, ת'ורפ החל להשתמט מבית הספר ובתגובה אביו שלח אותו לפנימייה לנערים אינדיאנים בקנזס. לאחר שאימו מתה מסיבוך בעת לידה, עזב ת'ורפ את הפנימייה והחל לעבוד בחוות סוסים. ב-1904 החל ת'ורפ ללמוד בפנימייה וקולג' קרלייל שבפנסילבניה מוסד שאיפשר לנערים אינדיאנים להתמחות ביותר מ-20 סוגי מלאכות, במקביל לתעסוקה באזור. הוא עזב את המוסד בעקבות מות אביו ועבר לעבוד בחווה, אך לאחר מספר שנים חזר לקרלייל והחל בה את הקריירה הספורטיבית שלו.
קריירה ספורטיבית
עריכהבקולג'
עריכהכישרונו האתלטי של ת'ורפ התגלה למנהלי המוסד ב-1907 כאשר הביס את חבריו ללימודים בקפיצה לגובה בעודו לבוש בבגדי יום-יום. מאמן הפוטבול של קרלייל, גלן "פופ" ורנר, שילב את ת'ורפ בנבחרת המוסד, בה הוא שיחק במגוון תפקידים: רץ אחורי, מגן אחורי ובועט. ת'ורפ הוביל את הקבוצה לניצחונות מול נבחרות בולטות כמו נבחרת אוניברסיטת הרווארד ונבחרת צבא ארצות הברית. במשחק מול הצבא נפצע מי שעתיד להיות נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, כאשר ניסה לתקל את ת'ורפ, לימים התייחס אייזנהאואר לת'ורפ בנאומו מ-1961, כשציין שהיה שחקן הפוטבול המוכשר ביותר אותו ראה מאז ומעולם.
המשחקים האולימפיים ב-1912
עריכה
לקראת אולימפיאדת סטוקהולם ב-1912 נבחר ת'ורפ לחבר במשלחת האמריקאית למשחקים, ונקבע שישתתף בתחרויות קרב חמש, קרב עשר, קפיצה לרוחק וקפיצה לגובה.
התחרויות בקרב חמש היו הראשונות בהן השתתף, הוא השיג בהן את התוצאות הבאות (בסדר כרונולוגי של האירועים):
- קפיצה לרוחק - 7.07 מ', מקום ראשון.
- הטלת כידון - 46.71 מ', מקום שלישי.
- ריצת 200 מטר - 22.9 שניות, מקום ראשון.
- זריקת דיסקוס - 35.57 מ', מקום ראשון.
- ריצת 1500 מטר - 4:44.8 ד', מקום ראשון.
סך הכל זכה בארבעה מתוך חמישה מקצועות, וניצח בהפרש גדול את מתחריו. באותו היום גם השתתף בתחרות הקפיצה לגובה וסיים שביעי (בתוצאה של 1.87 מ'). בתחרות הקפיצה לרוחק שהתקיימה לאחר מספר ימים סיים רביעי (בתוצאה של 6.89 מ').
שבוע לאחר מכן התחרה בקרב עשר, לרוע מזלו נגנבו לו הנעליים ביום השני התחרות והוא נאלץ להשתמש בנעליים לא תואמות שמצא בזבל, אף על פי כן השיג ת'ורפ תוצאות מרשימות.[1]
התוצאות שקבע (לפי סדר כרונולוגי) :
- ריצת 100 מטר - 11.2 שניות, מקום שלישי.
- קפיצה לרוחק - 6.79 מ', מקום שלישי.
- הדיפת כדור ברזל - 12.89 מ', מקום ראשון.
- קפיצה לגובה - 1.87 מ', מקום ראשון.
- ריצת 400 מטר - 52.2 שניות, מקום רביעי.
- זריקת דיסקוס - 36.98 מ', מקום שלישי.
- ריצת 110 מטר משוכות - 15.6 שניות, מקום ראשון.
- קפיצה במוט - 3.25 מ', מקום שלישי.
- הטלת כידון - 45.70 מ', מקום רביעי.
- ריצת 1500 מטר - 4:40.1 ד', מקום ראשון.
סך הכל זכה ת'ורפ ב-4 מקצועות, סיים בתוצאה משוקללת של 8,413 נקודות (שווה ערך ל-6,564 נקודות בשיטת הניקוד הנהוגה מ-1964), וניצח בהפרש של 689 נקודות את הבא אחריו, הוגו ויסלנדר, הפייבוריט המקומי משוודיה.
בטקס הענקת המדליות שהתקיים בסוף המשחקים, זכה ת'ורפ לקבל בנוסף לשתי מדליות הזהב, גם פרסים מיוחדים מידי ניקולאי השני, קיסר רוסיה ומידי מלך שוודיה גוסטב החמישי. בעת מתן הפרס, פנה המלך גוסטב לת'ורפ באומרו[2]:
אתה אדוני, האתלט הטוב ביותר בעולם, כבוד הוא לי ללחוץ את ידך
על כך ענה ת'ורפ בפשטות:
תודה מלך
בתום האולימפיאדה חזר ת'ורפ לארצות הברית והתקבל בתהלוכה המונית בשדרות ברודוויי.
ב-1913 פורסמו בעיתונות האמריקאית ידיעות כי ת'ורפ הפר את מעמדו כספורטאי חובבן בכך שקיבל כסף תמורת השתתפות במשחקי בייסבול בזמן לימודיו בקולג', לפני האולימפיאדה. ת'ורפ פנה במכתב למזכיר הוועד האמריקאי הספורטאים החובבנים ובו הודה כי אכן קיבל תשלום, אך ציין כי עשה זאת מתוך חוסר מודעות לנושא, מתוך אהבה למשחק, ושידוע לו כי גם ספורטאים נוספים פעלו כך, אך בניגוד אליו לא השתמשו בשמם האמיתי. פנייתו של ת'ורפ הייתה לשווא, הוועד האמריקאי הסיר מת'ורפ את מעמד החובבן, ופנה לוועד האולימפי הבינלאומי בבקשה לפעול באופן דומה. בתגובה אכן נשללו מת'ורפ התארים והמדליות בהם זכה באולימפיאדה. שלילת המדליות מת'ורפ לא הייתה בהתאם לנוהלי הוועד האולימפי באותה עת, שכן על פי ספר החוקים, ערעור על תוצאות אמור להיות מוגש עד 30 יום מטקס הסיום של האולימפיאדה, בעוד שהפרסום בעיתונות היה כחצי שנה לאחר מכן. קיימת סברה כי ת'ורפ נפל קורבן לגזענות מצד מקבלי ההחלטות.
קריירה מקצוענית
עריכה
ההכרזה על ת'ורפ מקצוען פתחה פתח להצעות מקבוצות מקצועניות שביקשו להשתמש בשירותיו, ת'ורפ הצטרף לקבוצת הניו יורק ג'איינטס מליגת הבייסבול המקצוענית, ה-MLB, ובשנתו הראשונה הצטרף לסיבוב ההופעות העולמי של הקבוצה, בו היה האטרקציה המרכזית. הוא שיחק בקבוצות מהליגה הראשונה במשך שש עונות, האחרונה בהן ב-1919 במדי בוסטון ברייבס בה השיג ממוצע חבטות מצוין של 0.327.
במקביל לקריירה בבייסבול, לא זנח ת'ורפ את אהבתו למשחק הפוטבול, ב-1915 הוא חתם בקבוצת קנטון בולדוג תמורת סכום של 250 דולר למשחק, סכום גבוה משמעותית ביחס לנהוג באותם ימים, הוא הוביל את הקבוצה לזכייה ב-3 תארים (1916, 1917 ו-1919). ב-1920 היו הבולדוג בין 14 הקבוצות שייסדו את ליגת ה-AAFL ששנתיים לאחר מכן שונה שמה ל-NFL, ת'ורפ נהיה לנשיאה הראשון של הליגה, תפקיד אותו מילא במשך שנה, בטרם פרש על מנת להקדיש את זמנו למשחק ואימון הבולדוג. ב-1922 היה ממקימי קבוצת ה-NFL אורנג אינדיאנס, קבוצה שהתבססה על שחקנים אינדיאנים בלבד, הוא שיחק ואימן אותה במשך שנתיים. סך הכל שיחק ת'ורפ במשך 9 עונות בליגת ה-NFL ב-6 קבוצות שונות, בטרם פרש ממשחק בשנת 1929, בגיל 41.
פרק עלום יחסית בחייו של ת'ורפ נוגע לקריירת הכדורסל שלו, ידוע כי שיחק כדורסל במסגרת מופעים עם קבוצת אינדיאנים ברחבי ארצות הברית בסוף שנות ה-20 אך תקופה זו אינה מתועדת היטב.
חייו האישיים
עריכהת'ורפ היה נשוי שלוש פעמים ונולדו לו שמונה ילדים. בנו הראשון נפטר בגיל שלוש ממגפת השפעת הספרדית. לאחר פרישתו מספורט מקצועני נאבק ת'ורפ לפרנס את משפחתו, במיוחד בזמן השפל הגדול, הוא לא החזיק בעבודה קבועה, ועסק במלאכות רבות, בהן ניצב בסרטים, בעיקר במערבונים. לתקופה קצרה ב-1945 הצטרף לצי הסוחר של ארצות הברית. בערוב ימיו סבל ת'ורפ מבעיות רפואיות רבות, ב-1950 אושפז בבית חולים בעקבות גידול סרטני שהתגלה בשפתיו וב-1953 נפטר לאחר שלא התאושש מהתקף לב שלישי שעבר.
הנצחה
עריכה- על שמו של ת'ורפ קרויה עיירה בפנסילבניה, שנושאת שם זה משנת 1953. העיירה שחיפשה פרסום אשר ימשוך אלייה תיירות, חתמה על הסכם עם אשתו השלישית של ת'ורפ, למקום הובאו שרידיו, והוצב בה פסל בדמותו.
- בעיתונות זכה פועלו של ת'ורפ להכרה רבה, ב-1950 בחר סקר מקיף מטעם סוכנות Associated Press בת'ורפ לספורטאי הגדול ביותר של מחצית המאה הראשונה. ב-1999 נבחר במקום השלישי מקרב הספורטאים במאה ה-20 בסקר של הסוכנות, לאחר מייקל ג'ורדן ובייב רות'.
- ב-1951 נבחר להיכל התהילה של פוטבול המכללות.
- ב-1963 נבחר להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.
- ב-1969 נבחר לקבוצת היובל של ה-NFL.
- ב-1972 קבע בית הנבחרים של מדינת אוקלהומה כי ה-16 באפריל יהיה ל"יום ג'ים ת'ורפ".
- ב-1999 התקבלה החלטה בקונגרס של ארצות הברית לפיה ג'ים ת'ורפ יוכתר בתואר ה"אתלט האמריקאי של המאה ה-20".
- ב-1951 יצא לאקרנים הסרט "Jim Thorpe - All-American" בבימויו של מייקל קורטיז ובכיכובו של ברט לנקסטר. בסרט מתואר סיפור חייו ההירואי-טרגי ושזורים בו גם צילומים תיעודיים של ת'ורפ.
- ב-1988 הוציא שירות הדואר של ארצות הברית בול לזכרו של ג'ים ת'ורפ.
- פרס ע"ש ג'ים ת'ורפ מוענק החל מ-1986 למגן האחורי המצטיין בפוטבול הקולג'ים.
החזרת המדליות
עריכהבמשך השנים נעשו מספר ניסיונות להחזרת המדליות לת'ורפ, שנחסמו על ידי הוועד האולימפי, המאמץ העיקש ביותר נעשה על ידי איש יחסי הציבור של ABC והביוגרף של ת'ורפ, רוברט וילר. וילר הביא לשינוי החלטת הוועד האולימפי האמריקאי והחזרת ת'ורפ רטרואקטיבית למעמד ספורטאי חובבן וכן לתמיכת הקונגרס האמריקאי במאבק. צעדים אלו נשאו פרי כשב-1982 הודיע הוועד האולימפי הבינלאומי על החזרת אישור הזכייה לת'ורפ, אם כי קבע שמדליות הזהב יהיו משותפות גם לספורטאים שהגיעו למקום השני בתחרויות. ב-18 בינואר 1983 קיבלו שניים מילדיו של ת'ורפ את המדליות בחזרה.
ביולי 2022 קבע הוועד האולימפי כי ת'ורפ יוכר הזוכה במדליות הזהב באופן בלעדי.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ים ת'ורפ (באנגלית)- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- ג'ים ת'ורפ, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- ג'ים ת'ורפ, באתר olympedia.org
- ג'ים ת'ורפ, באתר Baseball-Reference.com MLB
- ג'ים ת'ורפ, באתר Baseball-Reference.com ליגות אחרות
- ג'ים ת'ורפ, באתר The Baseball Cube
- אתר האיגוד ע"ש ג'ים ת'ורפ
- ג'ים ת'ורפ בהיכל התהילה של פוטבול הקולג'ים
אמיר ענבר, השבוע לפני 31 שנה || ג'ים ת'ורפ והמדליות שהוחזרו שלושה עשורים מאוחר מדי, באתר הארץ, 15 בינואר 2014- ג'ים ת'ורפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ים ת'ורפ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Why Are Jim Thorpe’s Olympic Records Still Not Recognized?, מגזין הסמית'סוניאן, יולי 2012
- ^ Jim Thorpe begins Olympic triathlon, ערוץ ההיסטוריה
- ^ Jim Thorpe Is Restored as Sole Winner of 1912 Olympic Gold Medals ניו יורק טיימס, 15 ביולי 2022