גאורגיוס פאפאדופולוס

גאורגיוס פאפאדופולוסיוונית: Γεώργιος Παπαδόπουλος,‏ 5 במאי 1919 - 27 ביוני 1999) היה איש צבא יווני, מוביל ההפיכה הצבאית מ-21 באפריל 1967 ביוון וראש הממשל הצבאי בעל הצביון הימני קיצוני ששלט במדינה בשנים 1972–1973. כיהן בתפקיד של עוצר הכתר של ממלכת יוון. בשנת 1973 ביטל את המלוכה והפך לנשיא הראשון של הרפובליקה היוונית השלישית, אותה הקים, עדיין בתנאי רודנות.

גאורגיוס פאפאדופולוס
Γεώργιος Παπαδόπουλος
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 במאי 1919
אלאיוחורי, ממלכת יוון ממלכת יווןממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 1999 (בגיל 80)
אתונה, יוון יווןיוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הראשון של אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של יוון (1940) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא יוון
1 ביוני 1973 – 25 בנובמבר 1973
(178 ימים)
Phedon Gizikis
ראש ממשלת יוון
13 בדצמבר 1967 – 8 באוקטובר 1973
(5 שנים)
Konstantinos Kollias
Spiridon Markezinis
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר המושיע
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד היווני עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדות

עריכה

פאפאדופולוס נולד באלאיוחורי, כפר קטן במחוז אקסאה שבאי פלופונסוס בדרום יוון לקריסטס פאפאדופולוס, מורה, ואשתו קריסולה. הוא היה הבן הבכור ולו היו שני אחים, קונסטנדינוס וחראלאמבוס. לאחר שסיים את לימודי התיכון ב-1937 התקבל לבית ספר לקצינים שם סיים את לימודיו ב-1940.

ימי מלחמת העולם השנייה

עריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה היה עד לכיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית, איטליה ובולגריה. בזמן זה עבד במשרד לחלוקת אוכל בתור אנטי-קומוניסט ולא הצטרף לקבוצות התנגדות שמאלניות. המשרד בו עבד היה תחת פיקודו של הקולונל קורוקולאקוס, קצין שהיה אחראי על הקמתם של גדודי הביטחון בפטרס. גדודים אלה היו יחידות צבא שנוצרו בהוראת ממשלת הבובות היוונית במטרה לתמוך בכוחות הכיבוש הגרמניים. בתחילת 1944 עזב את יוון בסיוע המודיעין האנגלי ונסע למצרים שם ישבה הממשלה הגולה של יוון.

ההפיכה הצבאית של 1967

עריכה
  ערך מורחב – המשטר הצבאי ביוון

ב-21 באפריל 1967, חודש לפני הבחירות הכלליות, הוביל פאפאדופולוס ביחד עם עוד מספר קצינים הפיכה מוצלחת, תוך ניצול המצב הפוליטי המסובך במדינה שנוצר בעקבות הקונפליקט בין המלך קונסטנטין השני לבין ראש הממשלה המזדקן גאורגיוס פאפאנדראו.

משטר הקולונלים

עריכה

מהשלבים הראשונים צץ פאפאדופולוס כאדם החזק במשטר החדש. הוא מונה לשר ההגנה הלאומית, ושר הנשיאות ומעמדו אף התחזק כאשר מונה לראש ממשלה לאחר הפיכת הנגד הכושלת של המלך. נוסף על כך, ב-21 במרץ 1972 מינה את עצמו "רגנט יוון", ראש המדינה. משטרו של פאפאדופולוס הטיל משטר צבאי, צנזורה, מעצרים המוניים ועינויים של אסירים פוליטיים. אלפים ממתנגדי המשטר הושלכו לכלא או הוגלו לאיים האגאיים. להצדקת מעשיו אמר פאפאדופולוס שמהלכים אלו ננקטו על מנת למנוע מהמדינה ליפול לידיים קומוניסטיות. עקב מדיניותו האנטי-קומוניסטית הנוקשה זכה לתמיכת ארצות הברית.

נפילת המשטר הצבאי

עריכה

לאחר מהומות הסטודנטים באוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה ב-17 בנובמבר 1973, ממשלתו הודחה ב-25 בנובמבר של אותה שנה בידי גורמים של הקו הנוקשה בצבא. הסתמכותו הרבה על הצבא נתנה עילה למפקד בריגדה דמטריוס יואנידיס להדיח אותו ולעמוד בראש המשטר. פאפאדופולוס הושם במעצר בית בווילה שלו בזמן שיוון חזרה לדיקטטורה צבאית "אורתודוקסית". לאחר החזרת הדמוקרטיה ב-1974 פאפאדופולוס ושותפיו נשפטו והורשעו בבגידה חמורה, עינויים ופשעים נוספים. ב-23 באוגוסט 1975 הוא ובכירים נוספים במשטר הצבאי נמצאו אשמים ונשפטו לגזר דין מוות שהומר למאסר עולם. לפאפאדופולוס הוצעה חנינה אך הוא לא הסכים לה מאחר שכללה הודאה בפשעים שלו וחרטה עליהם. הוא נשאר בכלא עד למותו ב-27 ביוני 1999 בגיל 80 מסרטן.

מורשת

עריכה

כיום פאפאדופולוס מהווה סמל ביוון לדיקטטורה וקסנופוביה. תומכיו מוקירים אותו על טיפוח התרבות היוונית, הקמת שלטון חזק ומלחמתו בקומוניזם.

קישורים חיצוניים

עריכה