גאיוס קסיוס לונגינוס
גאיוס קסיוס לונגינוס (לטינית: Gaius Cassius Longinus; 3 באוקטובר 85 לפנה"ס – 3 באוקטובר 42 לפנה"ס) היה איש צבא ופוליטיקאי רומאי, מראשי הקשר נגד יוליוס קיסר.
 | |
| לידה |
82 לפנה״ס? רומא העתיקה  |
|---|---|
| התאבד |
42 לפנה״ס (בגיל 40 בערך) פיליפי, יוון |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| בן או בת זוג |
יוניה טרטיה |
  | |
תולדות חייו
עריכהמעט ידוע על נעוריו. ב-53 לפנה"ס הוא שירת תחת מרקוס ליקיניוס קראסוס כקוואיסטור במלחמה נגד הפרתים, הציל את שאריות הצבא הרומי לאחר המפלה בחרן, הצליח לסגת לסוריה שם הוא לקח פיקוד על הפרובינקיה והצליח להגן עליה בהצלחה מפני ההתקפה של הצבא הפרתי. ב-49 לפנה"ס נבחר קסיוס לטריבון הפלבס.
כאשר פרצה מלחמת האזרחים בין פומפיוס והאופטימאטים לבין יוליוס קיסר והפופולרים, צידד בתחילה בפומפיוס. קסיוס אף שלט על חלק מהצי של פומפיוס ומילא תפקיד חשוב בלחימה בים התיכון. עם זאת, מיד לאחר הניצחון של הפופולרים בקרב פרסלוס הוא החליט לעבור לצדו של קיסר, שאף מינה אותו ללגאטוס והוא השתתף במלחמה נגד המלך פארנקס מפונטוס. ייתכן שהחלפת הצדדים שלו במהלך המלחמה נבעה מהמעבר שלו מהאסכולה הסטואית לאסכולה האפיקוראית.
קסיוס מונה בשנת 44 לפנה"ס לפראיטור פרגריני (עסק בניהול ענייני המשפט בין זרים ובין תושבי רומא לזרים). לצדו של קסיוס מונה מרקוס ברוטוס לתפקיד פראיטור אורבנוס (ממונה על השגחה על ציות לחוק הרומי וניהול ענייני המשפט בין הרומים עצמם). למרות גילו הצעיר הועדף על קסיוס ולו ניתנה המשרה הבכירה. קסיוס התאכזב קשות ממינוי זה, וייתכן שזה שיבש את יחסיו עם ברוטוס לזמן מסוים.
לא ידוע במדויק מתי הקשר לרציחתו של קיסר נולד, אולם בוודאי משעה שקיסר מונה לדיקטטור לכל ימי חייו היה ברור שהוא הפך לאוטוקרט ואף החל נוהג כמלך. קסיוס, שהיה ראש הקושרים, הבין שהוא זקוק לשמו הטוב של מרקוס יוניוס ברוטוס שהיה צאצאו של לוקיוס יוניוס ברוטוס שגירש את לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס, אחרון מלכי רומא וייסד את הרפובליקה, כדי לתת לגיטימציה לרצח קיסר. בתחילה היסס ברוטוס להצטרף לקשר. אולם במהרה הצליח קסיוס לשכנעו בכך שקיסר מתכוון להמליך את עצמו למלך ושזה חובתו הפטריוטית, כרומאי ועל אחת וכמה שמי שנושא את שם המשפחה ברוטוס, להתקומם נגד הרודן.
הצטרפותו של ברוטוס לקשר הגבירה את התמיכה בו ושכנעה מספר אנשים לקחת חלק בו. הקושרים הוציאו לפועל את תוכניתם לרצוח את קיסר באידו של מרס 44 לפנה"ס. ייתכן שמה שתרם להחלטתם הייתה שמועה שקיסר מתכוון להכריז מלחמה על האימפריה הפרתית ולהעביר החלטה שממנה אותו למלך, מכיוון שספרי הסיבילות חזו כביכול שהפרתים יוכלו להיכבש רק על ידי מלך. באותו יום נרצח קיסר בדקירות פגיון.
קיימת מחלוקת במקורות בנוגע למניעיו של קסיוס. יש הסבורים שמעשיו נבעו מכך שהוא שמר טינה לקיסר על סכסוך שהיה לו איתו בעבר, בעוד אחרים מציינים שהמניע שלו היה היותו אידיאליסט ששנא את משטר הרודנות של קיסר.
בינתיים הסיעה הקיסרית התאוששה. מרקוס אנטוניוס שכיהן כקונסול ביחד עם קיסר, הסתגר בתחילה בביתו מפחד הקושרים. אולם, לאחר שהבין את חוסר המעש של הקושרים זימן את הסנאט לישיבה. בישיבת הסנאט, למרות האהדה שהוא רחש לקושרים, והעובדה שהוא החליט על מתן חנינה כללית להם, הצליח אנטוניוס להשיג מספר הישגים חשובים, פרסום צוואתו של קיסר וההחלטה לקבור אותו בהלוויה ממלכתית. אנטוניוס ניצל את ההלוויה כדי לשלהב את ההמון, דבר שביחד עם הענקת הכסף לכל אזרח בצוואתו של קיסר תרם לעוינות העם כלפי הקושרים.
בסופו של דבר נכשל הקשר כתוצאה ממספר גורמים שהחשוב ביותר היה העדר התוכנית להשתלט על המדינה לאחר הרצח. הקושרים פשוט קיוו שעם סילוקו של קיסר מהבמה המערכת הרפובליקאית הישנה תחזור לחיים. חוסר הפעולה נתן לאנשי הסיעה הקיסרית הזדמנות לפעול נגד הקושרים. עוד גורם שתרם לכישלון היה מתינות הקושרים. ברוטוס סירב לרצוח את אנטוניוס יחד עם קיסר מתוך אמונה שלאחר הסתלקותו של האחרון יעבור אנטוניוס למחנה התומכים ברפובליקה. ייתכן גם שלעובדה שהקשר הונהג על ידי שני אנשים - ברוטוס וקסיוס הייתה השפעה על חוסר היעילות של הקשר.
אנטוניוס פעל לסילוקם מאיטליה, דרך הסנאט הוא הטיל על ברוטוס וקסיוס את המשימה המשפילה של רכישת אספקת מזון מאסיה וסיקיליה, קסיוס וברוטוס החליטו לעזוב את איטליה מחשש לביטחונם.
קסיוס הגיע למזרח והצליח להשתלט על סוריה. לאחר שכינס צבא גדול במקום הוא הביס את פובליוס קורנליוס דולבלה, שמונה מטעם הסנאט לנציב על הפרובינקיה, והחליף אותו במשרה. לאחר יסוד הטריומווירט השני, שילבו צבאו וצבא ברוטוס כוחות וחצו את ההֶלֶסְפּוֹנטוס בדרכם לקרב בפיליפי. מולם עמדו צבאותיהם של אנטוניוס ואוקטביוס. בקרב הראשון הוכה צבאו של אוקטביוס על ידי ברוטוס וחייליו, אך כוחותיו של קסיוס נחלה מפלה. מכיוון שהתקשורת בין מחנהו שלו לזה של ברוטוס הייתה מנותקת לא ידע ברוטוס על מפלתו ולא בא לעזרתו. קסיוס האמין שברוטוס נכשל כמוהו והחליט להתאבד במחשבה שהקרב אבוד. ברוטוס ספד לו וכינה אותו "אחרון הרומאים".
