גברת הנדרסון גאה להציג
גברת הנדרסון גאה להציג (באנגלית: Mrs Henderson Presents) הוא סרט קולנוע משנת 2005 בבימויו של סטיבן פרירס ובכיכובם של בוב הוסקינס, ג'ודי דנץ' וויל יאנג. השחקן בוב הוסקינס ביקר בישראל לרגל הקרנה של הסרט בפסטיבל קולנוע בריטי[1].
כרזת הסרט | |
בימוי | סטיבן פרירס |
---|---|
הופק בידי | נורמה הימן |
תסריט | מרטין שרמן |
עריכה | לוסיה זוקטי |
שחקנים ראשיים |
ג'ודי דנץ' בוב הוסקינס ויל יאנג |
מוזיקה | ג'ורג' פנטון |
צילום | אנדרו דאן |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | BBC Films, פאתה, Future Film |
חברה מפיצה | פאתה, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 25 בנובמבר 2005 |
משך הקרנה | 102 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט ביוגרפי, דרמה קומית, סרט קומדיה |
מקום התרחשות | לונדון |
הכנסות באתר מוג'ו | mrshendersonpresents |
פרסים | מועמד לשני פרסי אוסקר |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
תקציר העלילה
עריכההסרט מתרחש על רקע הבליץ במלחמת העולם השנייה. הסרט מציג את הסיפור האמיתי של תיאטרון וינדמיל שבלונדון. הגברת לורה הנדרסון (מגולמת על ידי ג'ודי דנץ'), לאחר שהתאלמנה מבעלה (בהיותה בת 70), רכשה לעצמה תיאטרון ומינתה את ויוויאן ואן דאם (בגילום בוב הוסקינס) כמנהל התיאטרון. הם פותחים במופע הנקרא "ריויודויל" ('Revudeville') שזוכה להצלחה, אולם מאחר שתיאטראות נוספים משתמשים בגימיקים שלהם, המופע נכשל אחרי זמן קצר. לורה הנדרסון מציעה הצעה מהפכנית - הצגת עירום נשי בתיאטרון, בדומה לזה המוצג במולן רוז' שבפריז. לורה מצליחה לקבל אישור מהלורד צ'מברלין (הצנזור הראשי) המתיר הצגת עירום בתנאי שהדוגמניות תעמודנה ללא תזוזה, כמו בציורי עירום המופיעים במוזיאון.
לאחר קבלת אישור זה, זוכה התיאטרון להצלחה רבה, בעיקר בקרב החיילים הבריטיים. בשל העובדה שהתיאטרון ממוקם מתחת למפלס הרחוב מותרת העלאת הופעות במהלך הבליץ. בעקבות הפופולריות של התיאטרון וקיומם של תורים בכניסתו דרשו השלטונות את סגירת התיאטרון, אולם אז משכנעת לורה הנדרסון את שר הפנים בחשיבות התיאטרון למען החיילים, תוך הסבר למניעים שלה להקמת התיאטרון שמקורם באהבתה לבנה שמת במלחמת העולם הראשונה ורק לאחר מותו גילתה אימו שמעולם לא ראה אישה עירומה בחייו.
שחקנים
עריכהדמות | שחקן |
---|---|
לורה הנדרסון | ג'ודי דנץ' |
ויויאן ואן דאם | בוב הוסקינס |
ברטי | ויל יאנג |
ליידי קונאווי | תלמה ברלו |
רולנד בארינג - הלורד קרומר | כריסטופר גסט |
אמברוז | ריצ'רד סימס |
פרנסס | רוזלין הלסטיד |
מורין | קלי ריילי |
ורה | שרה סולמני |
דוריס | אנה ברוסטר |
פגי | נטליה טנה |
ג'יין | קמיל או'סאליבן |
מגי | דורלי רוזן |
פול | סמואל ברנט |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של גברת הנדרסון גאה להציג
- "גברת הנדרסון גאה להציג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר נטפליקס
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר AllMovie (באנגלית)
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר Metacritic (באנגלית)
- "גברת הנדרסון גאה להציג", באתר אידיבי
- "גברת הנדרסון גאה להציג", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- תיאור הסרט באתר הבי בי סי
- אורי קליין, רק רצינו להעלות את המוראל הלאומי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
- ישי קיצ'לס, עכבר העיר, תל אביב, בחורות ערומים זה חולירע, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
- מרב יודילביץ', בגלל המלחמה ההיא, באתר ynet, 26 בינואר 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ גואל פינטו, הוסקינס בישראל, באתר הארץ, 24 בינואר 2006