שארל גונו

שארל גונו
**Charles Gounod**
לידה	17 ביוני 1818; פריז, צרפת
פטירה	18 באוקטובר 1893 (בגיל 75); סן-קלו, צרפת
שם לידה	Charles-François Gounod
מקום קבורה	בית הקברות אוטויי
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז, אוניברסיטת סן לואי
זרם	מוזיקה קלאסית
סוגה	אופרה, מוזיקה קלאסית, סימפוניה, אורטוריה
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	עוגב
בן או בת זוג	Anna Zimmerman
פרסים והוקרה	פרס רומא (1839); קצין גבוה בלגיון הכבוד (12 ביולי 1880); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1871); מפקד בלגיון הכבוד (6 בדצמבר 1877) ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

המונח "גונו" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ג'ונו.

שארל פרנסואה גונו (בצרפתית: Charles Gounod‏; 17 ביוני 1818 – 18 באוקטובר 1893) היה מלחין ומחבר אופרות צרפתי.

קורות חייו

גונו נולד בפריז. את הקריירה המוזיקלית החל שארל גונו בקונסרבטואר של פריז, וב-1839 במסגרת למודיו זכה ב"פרס רומא" היוקרתי (בזכות הקנטאטאה "פרנאן"). בין מוריו בקונסרבטואר היה ז'אן פרנסואה לסואר.

לאחר שסיים את לימודיו החל לנגן בעוגב בכנסייה וחיבר במסגרת עיסוקו מוזיקה דתית. האופרה הראשונה שכתב ב-1851, "סאפו" - לבקשתה של הזמרת והדיווה פולין גארסיה-ויארדו, נכשלה כישלון חרוץ, אולם הוא לא התייאש והמשיך בכתיבת אופרות, עד שלאחר הרבה קשיים ושינויים זכתה "פאוסט" (על-פי היצירה הגדולה של גתה) להצלחה גדולה (הצגת הבכורה שלה הייתה במרץ 1859).

בסך הכול כתב גונו שלוש עשרה אופרות, מהן זכו להצלחה בעיקר "פאוסט" ו"רומיאו ויוליה", שהוצגה לראשונה ב-1867. בשנות חייו האחרונות התרכז גונו בכתיבת מוזיקה כנסייתית, והיצירה החשובה מתקופה זאת היא אווה מריה. זו נעימה שהליווי שלה הוא הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהאן סבסטיאן באך. בסוף חייו זכה לכבוד רב, שימש מנצח ליצירותיו והשתתף ביסוד "האגודה המוזיקלית של אלברט הול" בלונדון.

גונו נפטר בפריז מדלקת קרום המוח; יצירתו האחרונה (בדומה למוצרט לפניו) הייתה "תפילת ההשכבה" והפכה לתפילת ההשכבה לו עצמו.

יצירתו

האופרה המפורסמת שכתב גונו, "פאוסט", מבוססת על ספרו המפורסם של גתה, והיא מתארת את קורותיו של פילוסוף זקן המוכר את נשמתו לשטן כדי לחזור לימי נעוריו וכדי להתאהב שנית. בגרמנית נקראת אופרה זו "מרגריטה" כדי להבדילה מ"פאוסט" של גתה ככל האפשר שכן הגרמנים רואים באופרה זו פרודיה עלובה ליצירת הענק של גתה. האופרה (לאחר השינויים שחלו בה בשנת 1859) כוללת אריות נהדרות וקטעי מקהלה מרשימים כמו "מקהלת החיילים" (אשר מקורה באופרה אחרת של שארל גונו - "איוון האיום") אך גם קטעים תזמורתיים כמו "כרוח חרישית".

מבין יצירותיו התזמורתיות של גונו:

סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור
סימפוניה מס'2 במי במול מז'ור
סימפוניה קטנה ל-9 כלי נשיפה

מבין יצירותיו המקהלתיות של גונו:

"הגאולה"
"מוות וחיים"
רקוויאם

ביצועים של יצירותיו

ורדה קוטלר ביצעה בתקליטור Mélodies londoniennes מיצירותיו של שארל גונו, התקליטור זיכה את קוטלר בשנת 2002 בפרס השנתי הצרפתי "ויקטואר דה לה מיוזיק קלאסיק" (Victoires de la musique classique)‏^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שארל גונו בוויקישיתוף

שארל גונו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שארל גונו, באתר AllMovie (באנגלית)
שארל גונו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שארל גונו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
שארל גונו, באתר ספוטיפיי
שארל גונו, באתר Last.fm (באנגלית)
שארל גונו, באתר AllMusic (באנגלית)
שארל גונו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שארל גונו, באתר Discogs (באנגלית)
שארל גונו, באתר Songkick (באנגלית)
שארל גונו, דף שער בספרייה הלאומית
שארל גונו, באתר DNCI
הוולס מתוך האופרה "פאוסט" של גונו בביצוע נגן האקורדיון
שארל גונו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי שארל גונו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
שארל גונו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ http://www.charles-gounod.com/disco/melodies.htm

[1] ttp://www.charles-gounod.com/disco/melodies.htm

[1]


לידה	17 ביוני 1818 פריז, צרפת
פטירה	18 באוקטובר 1893 (בגיל 75) סן-קלו, צרפת
שם לידה	Charles-François Gounod
מקום קבורה	בית הקברות אוטויי
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז, אוניברסיטת סן לואי
זרם	מוזיקה קלאסית
סוגה	אופרה, מוזיקה קלאסית, סימפוניה, אורטוריה
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	עוגב
בן או בת זוג	Anna Zimmerman
פרסים והוקרה	פרס רומא (1839) קצין גבוה בלגיון הכבוד (12 ביולי 1880) מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1871) מפקד בלגיון הכבוד (6 בדצמבר 1877)
פרופיל ב-IMDb
חתימה