גינקולוגיה
גִּינֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גינקה – אישה; לוגיה – תורה) או רפואת נשים היא תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנקבית.
גינקולוגיה עוסקת גם במחלות של איברי הרבייה הנקביים – הרחם, הנרתיק, השחלות ואיברים אחרים. בקטגוריה זו נכללות דלקות וזיהומים, מחלות מין, מספר סוגים של סרטן, בעיות וסת, אי-פוריות ומצבים רפואיים הקשורים להריון וללידה. רופא גינקולוגי[1] מלווה את האישה לכל אורך ההיריון ומפקח (למשל באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד) על התפתחותו התקינה של העובר. בנוסף מייעצים גינקולוגים לנשים בנוגע לאמצעי מניעה ולקשיים ביחסי מין.
לגינקולוגים בדרך כלל התמחות כפולה – בגינקולוגיה ובמיילדוּת; במסגרת ההתמחות השנייה הם לומדים להתערב בתהליך הלידה בבית החולים, היה ותהליך הלידה מסתבך מסיבות שונות.
היסטוריה
עריכההפפירוס הגינקולוגי של קאהון (The Kahun Gynaecological Papyrus) הוא הטקסט הרפואי העתיק ביותר הידוע ומתוארך ל-1,800 לפני הספירה. הוא עוסק בתלונות גינקולוגיות, מחלות של נשים, פוריות, היריון, אמצעי מניעה ועוד. הטקסט מחולק לשלושים וארבעה חלקים, כשכל חלק דן בבעיה ספציפית ומכיל אבחון וטיפול, אך אינו מציע הפרוגנוזה.
הרחם נתפס לעיתים כמקור לתלונות, אשר באים לידי ביטוי בחלקי גוף אחרים.[2]
ג'יימס מריון סימס (J. Marion Sims) נחשב על ידי רבים לאבי הגינקולוגיה המודרנית.[3] חלק מהטכניקות שלו פותחו על ידי ניתוח של שפחות שחורות, רבות מהן ללא הרדמה,[4] עובדה הגוררת ביקורות רבות בשנים האחרונות.[5]
בדיקה גינקולוגית
עריכהבמדינות מסוימות, נשים צריכות להיבדק קודם אצל רופא כללי או אצל רופא משפחה לפני שתיבדקנה אצל גינקולוג. אם מצבן דורש ידע, הכשרה, ביצוע הליך כירורגי, או ציוד שאינו זמין לרופא כללי, הן מופנות לגינקולוג.
בארצות הברית, לעומת זאת, החוק ותוכניות ביטוח בריאות רבות מאפשרים לגינקולוגים לספק טיפול ראשוני, בנוסף להיבטים אחרים של המומחיות שלהם. כאשר אפשרות זו זמינה, חלק מהנשים בוחרות להיבדק אצל מנתח גינקולוגי לבעיות שאינן גינקולוגיות, ללא הפניה של רופא אחר. כמו בכל תחום ברפואה, הכלים העיקריים של אבחון הם היסטוריה רפואית ובדיקות קליניות.
בדיקה גינקולוגית היא תהליך אינטימי יותר מאשר בדיקה גופנית שגרתית, ודורשת מכשור ייחודי, כמו הספקולום. הספקולום מורכב משני להבים המחוברים בציר ועשויים מתכת קעורה או פלסטיק, המשמשים להפרדת קירות הנרתיק, מה שמאפשר לגינקולוג להסתכל על קירות הנרתיק ועל צוואר הרחם.
גינקולוגים בדרך כלל מבצעים בדיקה גינקולוגית ידנית הכוללת שימוש בשתי הידיים (bimanual) - האחת מונחת על הבטן תוך שאצבע אחת או שתיים מהיד השנייה נמצאות בנרתיק. הבדיקה מאפשרת להם למשש את צוואר הרחם, הרחם, השחלות ועצמות האגן. אין זה נדיר שגינקולוג יבצע בדיקה רקטו-וגינלית (rectovaginal) להערכה כללית ומלאה של האגן, במיוחד אם נמצאים גושים חשודים במהלך הבדיקה. בדיקת אולטרסאונד של הבטן ו/או הנרתיק משמשת לעיתים לאישור ממצאים חריגים העולים מבדיקה ידנית או ממצאים שצוינו בהיסטוריית המטופל.
מחלות
עריכההמצבים העיקריים המטופלים על ידי גינקולוג הם:
- סרטן ומחלות טרום-סרטניות של אברי הרבייה, כולל: שחלות, חצוצרות, רחם, צוואר הרחם, נרתיק ופות.
- אי שליטה על מתן שתן (Urinary incontinence)
- אל-וסת - העדר מחזור חודשי
- דיסמנוריאה - מחזור חודשי המלווה בכאבים
- מנורגיה - מחזור חודשי המלווה בדימום רב; סממן שעלול להורות על צורך בכריתת רחם
- בעיות פוריות או עקרות
- נפילה או תזוזה של אברי האגן (Prolapse)
- זיהומים בנרתיק (דלקת נרתיק), בצוואר הרחם וברחם (כולל: פטריות, חיידקים, נגיפים ופרוטוזואה)
לעיתים ישנן הצלבות בתחום הזה; כך למשל אישה הסובלת מבריחת שתן תופנה לאורו-גינקולוג.
טיפולים
עריכהכמו בכל ההתמחויות הכירורגיות, גינקולוגים יכולים להשתמש בטיפולים או ניתוחים רפואיים (או פעמים רבות בשניהם), בהתאם לאופי הבעיה שבה הם מטפלים. הצוות הרפואי לעיתים קרובות ימליץ על טיפולים תרופתיים סטנדרטיים לפני ולאחר ניתוח, כגון אנטיביוטיקה, תרופות משתנות להורדת לחץ דם או תרופות נגד בחילה. בנוסף, גינקולוגים עושים שימוש תדיר בטיפולי ויסות הורמונים מיוחדים ואמצעי מניעה הורמונליים לטיפול בהפרעות של מערכת המין הנשית, כיוון שהם מגיבים לבלוטת יותרת המוח ו/או אותות האשכים.
ניתוח, עם זאת, הוא עמוד התווך של הטיפול הגינקולוגי. מסיבות היסטוריות ופוליטיות, גינקולוגים לא נחשבו בעבר "מנתחים", אם כי נקודה זו תמיד הייתה מקור למחלוקת. התפתחותן של תתי-התמחויות בתחום הגינקולוגיה, שהן כירורגיות מטבען (למשל: אורוגינקולוגיה ואונקולוגיה גינקולוגית), חיזקו את המוניטין של גינקולוגים ככירורגים ומנתחים רבים החלו להתייחס אליהם כשווי ערך. כהוכחה לשינוי הגישה הזה, גינקולוגים נמצאים כעת זכאים למלגה הן בקולג' האמריקאי למנתחים והן בארגון המנתחים המלכותי. כמו כן, ספרי לימוד חדשים רבים בתחום הניתוח כוללים פרקים (בסיסיים לפחות) על ניתוחים גינקולוגיים.
חלק מהניתוחים הנפוצים ביותר המבוצעים על ידי גינקולוגים כוללים:
- הסרת חלקי רחם וגרידה (כולל השלמת הפלה חלקית ולקיחת דגימות לאבחון, למשל במצבים של דימומים ברחם)
- כריתת רחם (Hysterectomy) - ניתוח להוצאת הרחם.
- כריתת שחלות (Oophorectomy) - ניתוח להוצאת השחלות.
- קשירת חצוצרות (Tubal ligation) - סוג של עיקור קבוע.
- היסטרוסקופיה (Hysteroscopy) - בדיקת חלל הרחם.
- לפרוסקופיה אבחנתית (Diagnostic laparoscopy) - משמשת לאבחון וטיפול במקורות של כאב באגן ובבטן, אולי הנפוצה ביותר לצורך אבחון סופי של אנדומטריוזיס.
- לפרוסקופיה חוקרת (Exploratory laparotomy) - משמשת על מנת לחקור את רמת ההתקדמות של מחלה שפירה או ממאירה, או כדי להעריך ולתקן נזק לאברי אגן
- ניתוחים כירורגיים שונים לבריחת שתן, כולל ציסטוסקופיה והחדרת מתלה תת-שופכתי.
- ניתוחים כירורגיים לטיפול בצניחת אברי האגן (אנ'), לרבות תיקון צניחת השלפוחית.
- אפנדקטומיה (Appendectomy) - ניתוח חירום לכריתת התוספתן. הניתוח מבוצע לעיתים קרובות על מנת להסיר מוקדי אנדומטריוזיס כואבים, לצורך מניעת דלקת תוספתן חריפה עתידית במהלך ניתוח כריתת רחם או ניתוח קיסרי, וכן כחלק מתהליך הטיפול בסרטן השחלות.
- תהליך כריתת צוואר הרחם (כולל קרישה קרה) - הסרת פני השטח של צוואר הרחם, המכילים תאים טרום-סרטניים, שזוהו בעבר בבדיקת פאפ.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ gynecologist - נָשׁוּתַאי, על פי יוסף אבן-אודם ויעקב רותם, מילון רפואי חדש, הוצאת ראובן מס, 1967
- ^ Laurinda S. Dixon. Perilous Chastity: Women and Illness in Pre-Enlightenment Art and Medicine, Cornell University Press 1995, pp.15f.
- ^ Semple, Henry Churchill (1923). J. Marion Sims, the Father of Modern Gynecology. נבדק ב-11 באוקטובר 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Adekunle, Julius O.; Williams, Hettie V. (2010-02-24). Color Struck: Essays on Race and Ethnicity in Global Perspective. University Press of America. pp. 397–. ISBN 9780761850922. נבדק ב-11 באוקטובר 2013.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Daly, Mary (1990). Gyn/ecology: The Metaethics of Radical Feminism. Beacon Press. pp. 225–. ISBN 9780807014134. Retrieved 11 October 2013.