גמר גביע אירופה לאלופות 1984
גמר גביע אירופה לאלופות 1984 התקיים בסטאדיו אולימפיקו ברומא, איטליה ב-30 במאי 1984, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1983/1984 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק את רומא האיטלקית בתוצאה 4-2 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 1-1 בסיום ההארכה. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-29 של גביע אירופה לאלופות.
 | |||||||
| אירוע | עונת 1983/1984 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| 4 - 2 בפנדלים | |||||||
| תאריך | 30 במאי 1984 | ||||||
| מיקום | סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה | ||||||
| שיפוט | אריק פרדריקסו (שוודיה) | ||||||
| צופים | 69,693 | ||||||
|
→ 1983 1985 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
ליברפול העפילה לגמר בפעם הרביעית בתולדותיה, לאחר שזכתה בכל שלוש ההופעות הקודמות שלה בגמר המפעל (1977, 1978, 1981). הייתה זו הזכייה השביעית של קבוצה אנגלית בגביע אירופה בשמונה עונות, ומתוכן בארבע זכתה ליברפול. בזכות הזכייה בתואר, עקפה ליברפול את אייאקס אמסטרדם ואת באיירן מינכן, שזכו עד אז שלוש פעמים בתואר, בדרך למקום השני בטבלת הזוכות אחרי ריאל מדריד. רומא העפילה לגמר הראשון והיחיד עד כה בתולדותיה, וזכתה לארח אותו באצטדיונה הביתי, אך יתרון הביתיות לא סייע לה לזכות בתואר.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר לאחר שזכו באליפות בעונת 1982/1983. ליברפול זכתה באליפות אנגליה בפער ניכר של 11 נקודות מווטפורד, בעוד רומא הקדימה את יובנטוס בארבע נקודות כדי לזכות באליפות איטליה.
במשחק עצמו עלתה ליברפול ליתרון ראשון בדקה ה-13 משערו של פיל ניל, אך רומא השיגה את השוויון דקה לפני סיום המחצית מראשו של רוברטו פרוצו. התוצאה נשמרה עד לסיום ההארכה, ומשחק הגמר הפך לראשון בהיסטוריה שמוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין. בדו-קרב גברה ליברפול על רומא בתוצאה 4-2.
הדרך אל הגמר
עריכהליברפול
עריכהליברפול החלה את דרכה במפעל מול אודנזה בולדקלאב הדנית. במשחק הראשון בחוץ השיגה ליברפול ניצחון מינימלי של 1-0 משער של קני דלגליש, ובגומלין השלימה את ההעפלה עם ניצחון מרשים של 5-0 (צמדים לדלגליש ולמייקל רובינסון), וניצחון 6-0 בסיכום שני המפגשים.
בשלב שמינית הגמר פגשה ליברפול את אתלטיק בילבאו הספרדית. המשחק הראשון באצטדיון אנפילד הסתיים בשוויון 0-0, ובגומלין הצליחה ליברפול להכריע את המשחק משער של איאן ראש, וניצחה 1-0 בסיכום שני המפגשים בדרך לשלב הבא.
בשלב רבע הגמר, מול בנפיקה ליסבון הפורטוגלית, ניצחה ליברפול 1-0 ביתי ושוב משערו של איאן ראש. בגומלין בליסבון גברה ליברפול 4-1 על בנפיקה (צמד לרוני וולן), והעפילה לחצי הגמר.
בחצי הגמר פגשה ליברפול את דינמו בוקרשט הרומנית, במה שזכור כאחד מהמפגשים הפיזיים והטעונים ביותר בתולדות המפעל. במפגש הראשון באנפילד גברה ליברפול על דינמו 1-0 משער בנגיחה של סמי לי, אך האירוע הזכור מהמשחק התרחש בדקה ה-70, כאשר קפטן ליברפול, גריים סונס, שלח אגרוף לפניו של קפטן דינמו, ליצה מובילה, ללא כדור ושבר את לסתו בשני מקומות. האירוע נעלם מעיניהם של צוות השיפוט, שהתרכז בהתקפתה של ליברפול, ולכן סונס לא נענש על התקרית, בעוד מובילה פונה לאחר המהלך לקבלת טיפול רפואי. במשחק הגומלין, קידמו 60 אלף צופים זועמים בבוקרשט את בואה של ליברפול ובמיוחד את בואו של סונס, שספג איומים ושריקות בוז רמות. כמו כן, הוא היה למטרה עבור שחקני דינמו בוקרשט, שרצו לנקום בו על אירועי המשחק הראשון. על אף ניסיונות של שחקני דינמו לפגוע בו, סונס הצטיין במשחק, ובזכות צמד של איאן ראש ליברפול ניצחה גם בגומלין בתוצאה 2-1, והעפילה לגמר גביע אירופה הרביעי בתולדותיה.
רומא
עריכהרומא האיטלקית החלה את המסע אל עבר הגמר מול גטבורג השוודית. במשחק הראשון גברה רומא 3-0 בבית על יריבתה, ועל אף שנוצחה בגומלין 2-1, המשיכה לשלב הבא בזכות ניצחון 4-2 בסיכום שני המפגשים.
בשלב שמינית הגמר פגשה רומא את צסק"א סופיה הבולגרית. שער בודד של פלקאו הכריע את המשחק הראשון בסופיה, ושער בודד של פרנצ'סקו גרציאני הכריע את הגומלין ברומא. רומא העפילה לרבע הגמר עם ניצחון 2-0 בסיכום שני המפגשים.
שלב רבע הגמר זימן לרומא מפגש כפול מול דינמו ברלין מגרמניה המזרחית. במשחק הראשון ברומא התקשתה תחילה המארחת לפצח את ההגנה הגרמנית, והשער הראשון של גרציאני נכבש בדקה ה-67, אך עד לסיום כבשה רומא פעמיים נוספות והשיגה מקדמה משמעותית לקראת הגומלין עם ניצחון 3-0. במחצית השנייה של משחק הגומלין כבש אמידיו אודי את שער היתרון לזכות רומא, וגם מהפך מאוחר של דינמו ברלין לא הספיק. רומא הפסידה במשחק 2-1, אך ניצחה 4-2 בסיכום והעפילה לחצי הגמר.
בחצי הגמר פגשה רומא את דנדי יונייטד הסקוטית, שהדהימה את האיטלקים עם ניצחון 2-0 במשחק הראשון. רומא נזקקה לשלושה שערים במשחק הגומלין, ואכן הצליחה להשיג אותם ולנצח 3-0, שהעניק לה את הכרטיס לגמר. עם זאת, ההעפלה לגמר הוכחה כלא כשרה, כשב-1986 הורחק נשיאה של רומא, דינו ויולה, על ידי אופ"א בעוון מתן שוחד של 50 אלף ליש"ט לשופט במשחק הגומלין, מישל ווטרו הצרפתי. רק שנים רבות לאחר מכן, הודה בנו של ויולה כי אביו אכן שיחד את השופט.
 ליברפול
|
סיבוב |  רומא
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
 אודנזה בולדקלאב
|
6 – 0 | 1 - 0 (חוץ) | 5 - 0 (בית) | סיבוב ראשון |  גטבורג
|
4 – 2 | 3 - 0 (בית) | 1 - 2 (חוץ) |
 אתלטיק בילבאו
|
1 – 0 | 0 - 0 (בית) | 1 - 0 (חוץ) | שמינית הגמר |  צסק"א סופיה
|
2 – 0 | 1 - 0 (חוץ) | 1 - 0 (בית) |
 בנפיקה ליסבון
|
5 – 1 | 1 - 0 (בית) | 4 - 1 (חוץ) | רבע גמר |  דינמו ברלין
|
4 – 2 | 3 - 0 (בית) | 1 - 2 (חוץ) |
 דינמו בוקרשט
|
3 – 1 | 1 - 0 (בית) | 2 - 1 (חוץ) | חצי הגמר |  דנדי יונייטד
|
3 – 2 | 0 - 2 (חוץ) | 3 - 0 (בית) |
סיכום המשחק
עריכהליברפול של המאמן ג'ו פייגן הגיעה למשחק בסטאדיו אולימפיקו, בו זכתה בגביע אירופה הראשון שלה ב-1977, במטרה להשיג את התואר הרביעי בתולדותיה. לאחר שכבר זכתה באותה עונה באליפות אנגליה ובגביע הפוטבול ליג, ורצתה להשלים הנפה שלישית בעונה אחת.
רומא שיחקה את משחק הגמר האירופי המשמעותי הראשון בתולדותיה, וזכתה לארח אותו במגרשה הביתי. ניסיונה היחיד של הקבוצה בגמר אירופי היה בזכייה בגביע ערי הירידים ב-1961, אך עקב יתרון הביתיות נחשבה קבוצתו של נילס לידהולם, המאמן השוודי, לפייבוריטית בעיני סוכנויות ההימורים.
המשחק נפתח בהתלהבות רבה מצד רומא לעיני קהלה הביתי, בעוד ליברפול בחרה לתסכל את היריבה באמצעות סגנון הגנתי ומבוקר. עם זאת, היא הייתה הראשונה לעלות על לוח התוצאות. בדקה ה-13 הגביה קרייג ג'ונסטון כדור מאגף ימין לתוך הרחבה. שוערה של רומא, פרנקו טנקרדי וקשרה של ליברפול רוני וולן עלו לכדור הגובה. טנקרדי קלט, אך וולן התנגש בו וגרם לו להשמיט את הכדור, במה שנראה כספק עבירה לטובת השוער האיטלקי. הגנת רומא ניסתה להרחיק את הכדור, אך מישל נאפי כשל בהרחקה ובעט את הכדור על גבו של טנקרדי, ומשם התגלגל הכדור למרכז הרחבה. פיל ניל הצליח להקדים את שחקני ההגנה של רומא, ומול רשת חשופה בעט פנימה וקבע 1-0 לליברפול.
בדקה ה-15 התקרבה ליברפול ליתרון כפול, לאחר שגריים סונס כבש בבעיטת יעף מתוך הרחבה, אך השער נפסל בטענת נבדל. עד לסיום המחצית הראשונה הצליחו שתי הקבוצות להתקרב אל השער, והצלות נאות נרשמו על ידי שני השוערים, טנקרדי וברוס גרובלאר.
דקה בלבד לסיומה של המחצית, הצליחה רומא להשיג את השוויון. סבסטיאנו נלה מסר כדור באגף שמאל לברונו קונטי, שניסה להגביה לרחבה אך הכדור נבלם על ידי פיל ניל ומארק לורנסון. הכדור חזר לקונטי, שהפעם הגביה כדור מדויק לראשו של רוברטו פרוצו. הנגיחה הקשתית של פרוצו עשתה דרכה לחיבורי השער הרחוקים של גרובלאר, וחדרה אל הרשת. הקבוצות ירדו למחצית בשוויון 1-1.
המחצית השנייה נפתחה בהתלהבות מצדה של רומא, שחיפשה להשלים מהפך. היא הצליחה להשתלט על מרכז השדה, אך לא הצליחה למצוא את הרשת, והחלה לאבד את המומנטום. כעשרים דקות לסיום נראה היה כי שתי הקבוצות נוטשות את תוכנית המשחק המקורית, ושומרות בעיקר על שערן. הגדיל לעשות מאמן ליברפול פייגן, שביצע חילוף הגנתי בדקה ה-72 כשהכניס את סטיב ניקול המגן במקומו של ג'ונסטון. דווקא ניקול היה זה שהתקרב להכריע את המשחק בדקה ה-85, כשקיבל כדור מקני דלגליש בתוך הרחבה אך בעיטתו נעצרה אצל טנקרדי. השוויון נשמר עד לסיום, ובהיעדר אירועים משמעותיים במהלך ההארכה, הגיעו הקבוצות להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין, הראשון בהיסטוריה של גמר גביע אירופה.
ליברפול בעטה ראשונה, וסטיב ניקול שלח את הכדור מעל לשער של טנקרדי. מנגד, אגוסטינו די ברטולומאי (שהחליף ברגע האחרון את פרנצ'סקו גרציאני שכבר ניגש לכדור הראשון) העלה את רומא ל-1-0 בדו-קרב. בבעיטה השנייה השוותה ליברפול את הדו-קרב, לאחר שפיל ניל כבש מצד אחד וקונטי שלח את הכדור מעל לשער מן העבר השני. לאחר ביצועים מדויקים של גריים סונס ואובלדו ריגטי ובתום שלוש בעיטות לכל קבוצה, עמדה התוצאה על שוויון 2-2. איאן ראש דייק בבעיטה, וגרציאני שלח את הכדור הרביעי של רומא למשקוף ומעל השער. אלן קנדי ניגש לפנדל החמישי של ליברפול וכבש, 4-2 לליברפול שזוכה בגביע הרביעי בתולדותיה.
| 30 במאי 1984 | ליברפול
|
1–1ה | רומא
|
סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה צופים: 69,693 שיפוט: אריק פרדריקסון
|
פיל ניל  13'
|
(סיקור) | רוברטו פרוצו 44'
| ||
| תוצאת פנדלים | ||||
 סטיב ניקול  פיל ניל גריים סונס איאן ראש אלן קנדי
|
4–2 | אגוסטינו די ברטולומאי ברונו קונטי אובלדו ריגטי פרנצ'סקו גרציאני
|
||
הרכבי הקבוצות
עריכה
          ליברפול
|
   רומא
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)