גן הסנהדרין
גן סנהדרין הוא שמה של חורשה נטועה בשכונת סנהדריה שבצפון העיר ירושלים, מדרום לנחל צופים. במקום גדלים בעיקר עצי אורן וברוש, בשילוב עם עצי חורש גדולים לרבות עצי חורש ארץ ישראליים כגון כליל החורש ואלון התבור.
 | |
| גן הסנהדרין בשנת 1964, ברקע נראה רכס שועפט עליו הוקמה אחר כך שכונת רמת שלמה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
1949  |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 28 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′57″N 35°13′07″E / 31.799228°N 35.218658°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   גן הסנהדרין  | |
  | |
מבנה הגן
עריכההגן הוא בעל תצורת נוף ייחודית בשל הטרשים המרשימים ומחשופי הסלע המשובצים בו שעליהם צמחיית כתלים אופיינית. בתוך מחשופי הסלע חצובות עשרות מערכות קבורה מרשימות מהתקופה הרומית בארץ ישראל שקיבלו בטעות את השם קברי הסנהדרין, והן שהקנו לגן את שמו. הגן, המתפרס על 28 דונם, עשיר בציפורי שיר.
עד 1967 היה שטח הגן על גבול הקו העירוני בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל, וחלק ממערות הקבורה שכנו על קו הגבול, בתוך שטח ההפקר[1]. בהמשך נבנו על חלק משטח הגן השכונות רמת אשכול וסנהדריה המורחבת ושטח החורשה במקום הצטמצם.
היסטוריה
עריכהאת הגן הקימה עיריית ירושלים החל משנת 1949 בשטח שסביב "קברי הסנהדרין"[2]. בשנת 1951 ערכה עיריית ירושלים אירוע חגיגי בגן לכבוד באי הקונגרס הציוני העולמי ה-23[3].
בשנת 1958 רכש משרד הדתות את שטח מערת הסנהדרין[4], ואחר כך פרץ סכסוך בין משרד הדתות לעיריית ירושלים לגבי ניהול המתחם, לאחר שמשרד הדתות החל לגבות דמי כניסה[5].
בשנת 1966 נערכו בגן חגיגות המימונה ההמונית הראשונה שארגנו לציבור הרחב בישראל[6]. לאירוע הגיעו יוצאי מרוקו מכל רחבי הארץ, חלקם בהסעות מארגנות, ותוך שנים ספורות מספר המשתתפים הגיע לכמה אלפים[7]. חגיגות המימונה בגן הסנהדרין ארגנו בסיוע עיריית ירושלים ומשרד התיירות, ובשנת 1967 השתתפו בהם ראש עיריית ירושלים טדי קולק ושר התיירות משה קול[8]. במרץ 1968 הוקם, ארגון "ברית יוצאי מרוקו בישראל", שלקח על עצמו את ארגון החגיגות[9][10]. בשנת 1969 הגיע מספר המשתתפים בחגיגות בירושלים לכעשרים אלף[11], ובשנת 1970 לכשלושים אלף[12]. חברת "אל על" אף הטיסה יהודים מצרפת לחגיגות[13]. על פתיחת חגיגות 1970 הכריז שר הקליטה שמעון פרס, ובנוסף לחגיגה ההמונית בירושלים התקיימו חגיגות בפארק הלאומי ברמת גן בחסות חברות מסחריות[14]. החל מ-1971 עברו החגיגות בירושלים לגן סאקר, הגדול באופן ניכר מגן הסנהדרין[15].
בשנת 1970 נערך בגן טקס סיום של צעדת ירושלים[16].
בשנת 2017 שופץ הגן ומתחם מערות הסנהדרין על ידי עיריית ירושלים, ורשות העתיקות[17].
גלריית תמונות
עריכה-
מערות הסנהדרין ביחס לבתי שכונת סנהדריה הסמוכים -
מערות הסנהדרין בין עצי החורש והבתים -
שטר של חצי לירה ישראלית עם ציור בצידו האחורי של מערה מגן הסנהדרין
קישורים חיצוניים
עריכה- עוזי בנזימן, הירושלמים מחרימים את "גן הסנהדרין", מעריב, 2 באוגוסט 1962
נחנך גן הסנהדרין החדש בירושלים - 28 דונמים של פנאי, בילוי ונכסי מורשת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:37)- מיכאל יעקובסון: סיבוב בגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 29 בספטמבר 20222
הערות שוליים
עריכה- ^ "קבר האשכולות" נתגלה שוב בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1968
- ^ גנים בירושלים, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1949
- ^ צירי הקונגרס אורחי עיריית ירושלים, הצופה, 27 באוגוסט 1951
- ^ משרד הדתות רכש מערת הסנהדרין, הצופה, 20 באפריל 1958
- ^ חיים יפת, שניים אוחזין במערת הסנהדרין, הַבֹּקֶר, 7 ביולי 1960
- ^ חגיגות מימונה נערכו בסנהדריה, למרחב, 22 באפריל 1968
- ^ יוצאי מרוקו חידשו מסורת חגיגות מימונה, על המשמר, 22 באפריל 1968
גשם שוטף שיבש חגיגות מימונה בבירה, למרחב, 3 במאי 1967 - ^ יוצאי קהילת פאז עולים לירושלים לחוג "יום המימונה", דבר, 30 באפריל 1967
- ^ הוקם ארגון "ברית יוצאי מרוקו ", למרחב, 25 במרץ 1968
- ^ שפי גבאי, חגיגות "מימונה" בירושלים שמוזמנים להשתתף יוצאי ארצות אחרות, דבר, 21 באפריל 1968
- ^ עשרים אלף בחגיגות ה"מימונה", למרחב, 11 באפריל 1969
- ^ 30 אלף איש ישתתפו השנה בחגיגות המימונה, על המשמר, 24 באפריל 1970
חוה נובק, חג המימונה, דבר, 7 באפריל 1970 - ^ "אל־על" תביא יהודים מצרפת לחגיגות המימונה, דבר, 10 במרץ 1970
- ^ חגיגות המימונה ב-28 באפריל, למרחב, 7 באפריל 1970
- ^ רבבות חוגגים בירושלים בחגיגות המימונה, דבר, 19 באפריל 1971
- ^ 3000 השתתפו ב"צעדת ירושלים", דבר, 25 במאי 1970
- ^ יובל ניסני, נחנך הפארק הרובעי גן הסנהדרין, שטחו 28 דונם, באתר כל העיר, 14 בנובמבר 2017