גרשון יצחק קרישבסקי
גרשון יצחק (איזאק) קְרִישֶבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; ח' בסיוון תרכ"ח, 29 במאי 1868 – א' בניסן תרע"ו, 4 באפריל 1916) היה איש העלייה הראשונה ששימש כרופא במושבות הראשונות ראשון לציון, פתח תקווה ועקרון, וכן בירושלים. סבו של עזר ויצמן.
 | |
| לידה |
29 במאי 1868 ח' בסיוון תרכ"ח |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1916 (בגיל 47) א' בניסן תרע"ו |
| לאום | יהודי |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| תפקידים |
רופא |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בפלך יקטרינוסלב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) לחיים יעקב ורחל לאה קרישבסקי, נצר למשפחה חסידית מחסידות חב"ד. קיבל חינוך מסורתי, תחילה ב"חדר" ואחר כך בישיבה. כמו כן רכש לימודים כלליים. עקב מכסה בקבלת תלמידים יהודים לא התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה בפולטבה, ונאלץ להסתפק בלימודים בבית הספר לחובשים שבעיר.
בשנת תרמ"ח (1888) עלה האב לארץ ישראל, וכעבור שנה עלו שני בניו גרשון יצחק ומשה. גרשון יצחק שימש כחובש ורוקח בראשון לציון, בפתח תקווה וכעבור זמן בעקרון. בשנת תרנ"א (1891) נסע ללימודי רפואה באוניברסיטת שטרסבורג. הוא התמחה באוניברסיטת וירצבורג, והשתלם בכירורגיה באוניברסיטת פלרמו שבאיטליה.
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נסע לקושטא כדי לקבל הסמכה לעבוד כרופא בכל רחבי האימפריה העות'מאנית. הוא שב לארץ ופעל כרופא בירושלים מטעם ארגון "למען ציון". בשנת תרס"ב (1902) חבר לאברהם משה לונץ בהקמת בית חינוך עיוורים בירושלים.[1] אחיו מרדכי אזרחי-קרישבסקי שימש המורה הראשון של המוסד.
בשנת תרס"ב (1902) חלה אחיו ד"ר משה קרישבסקי, ששימש כרופא במצרים, וגרשון יצחק יצא לקהיר כדי לטפל בו. לאחר מות האח נשאר גרשון יצחק במצרים, ובמשך מספר שנים שימש כרופאו האישי של החדיב (המושל מטעם הסולטאן) המצרי. בשנת תר"ע (1910) שב לארץ, השתקע בירושלים והחל לפעול בה כרופא פרטי. על מסירותו לחוליו מסופר כי פעם הוזעק לטפל ברב בחברון, אך סירב בטענה כי לא יוכל להניח לחולים השוכבים בביקור חולים, אף כי לא היה ממונה עליהם. רק לאחר לחצים ניאות לנסוע.[2]
זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה עבר קרישבסקי לפתח תקווה לשמש כרופא המושבה, אך לא הספיק לשהות בה זמן רב, ועם פרוץ המלחמה הוא גויס לצבא העות'מאני ושב לעבוד בירושלים כרופא בבית חולים למחלות מידבקות. באמצע המלחמה חלה בטיפוס הבהרות שפשט אז בצבא העות'מאני, והוכרע על ידי המחלה.
נפטר בא' בניסן תרע"ו בירושלים, ונקבר ליד קבר אביו בבית הקברות בהר הזיתים.
פעילותו למען השפה העברית
עריכהד"ר גרשון יצחק קרישבסקי היה חבר ב"אגודת הרופאים דוברי העברית", ונבחר פעמיים להיות יושב ראש האגודה. כמו כן היה חבר ב"שפה ברורה", שממנו קם ועד הלשון העברית.
משפחתו
עריכה
ערך מורחב – משפחת קרישבסקי
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 נישא ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי לבתיה הירשפלד, שעלתה עם הוריה שמואל וגרונה לארץ ישראל בשנת 1887. כעבור עשר שנים נשא בנו של אחיה אליהו מאיר, צבי הירשפלד, את ברכה קרישבסקי, אחותו של ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי. בשנת 1910 נפטרה אשתו בתיה ממחלת השחפת, בטרם מלאו לה ארבעים. כעבור זמן נישא ד"ר קרישבסקי בשנית לחנה יהודית לבית גוסקוב.
ילדיו
עריכהמאשתו הראשונה בתיה (לבית הירשפלד):
- רחל (נישאה לבן דודה יצחק קרישבסקי, בנו של מרדכי אזרחי-קרישבסקי)[3]
- גרו גרא
- יהודית (אשת יחיאל ויצמן)
- מרדכי (מרקו) קרישבסקי, שהיה פקיד בכיר בבית החרושת למלט "נשר"
- אברהם (אלברט) קרישבסקי
מאשתו השנייה חנה יהודית (לבית גוסקוב):
- פנינה (נינה) (אשת המורה צבי פרח)
- יעקב קרישבסקי, פקיד באפ"ק (נשוי לציפורה (פאני) פולק)
- לילי קרישבסקי
קישורים חיצוניים
עריכה- ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי באתר "יזכור"
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 884
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם משה לונץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 46
- ^ חיים המבורגר, שלושה עולמות, ירושלים: תרצ"ט, ב', עמ' קנ"ב.
- ^ על אודותיה ראו: אורי קיסרי, רחל של הקרישבסקים, מעריב, 10 במרץ 1972, המשך.