גשם הערבי

דמות תנכית

גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא בן תקופתו של נחמיה בעת הקמת בית המקדש וירושלים בעקבות שיבת ציון ואחד משלושה מנהיגים סביב פחוות יהודה שביקשו למנוע את הקמת בית המקדש. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על אפשרות שמדובר באביו של קינו מלך קדר שהייתה בשיא כוחה בתקופה הפרסית.[1] גשם הוא הדמות היחידה בתנ"ך הנושאת את התואר "ערבי".[2]

במקום אחד בספר נחמיה[3] הוא קרוי גַשְׁמוּ, ככל הנראה יחסת הנומינטיב (אנ'),[4] והגייתו משוחזרת כ"גֻשָמוּ".[5] השם "גשם" מוכר כשמם של אחד ממלכי הלחיאנים (אנ'), שבט שדחק את האדומים, וכן מכתובות צפאיות (אנ'). השם "גשמו" מופיע בכתובת נבטית. השם מופיע אף בערבית.[4]

גשם הערבי בתנ"ך

עריכה

מספר נחמיה עולה שגשם חבר לסנבלט החורני וטוביה העמוני נגד נחמיה.[6] כאשר נחמיה פנה לבניית חומות ירושלים, השומרונים[דרוש מקור] והערבים עשו מאמצים כדי להפריע לו.

גֶשֶׁם או גַשְׁמוּ, שכנראה היה מנהיג ערבי, הצטרף לשומרונים והאשים את נחמיה במזימה נגד המלך הפרסי.[7]

גשם הקדרי בתיעוד הארכאולוגי

עריכה

מעבר להזכרתו של גשם במקרא, קיימים שני ממצאים ארכאולוגיים אשר מעלים את האפשרות שמדובר במלך קדר - ממלכה ערבית שבתקופת האימפריה הפרסית השתרעה מדרום בבל במזרח לדלתת הנילוס במערב ונודעה בחשיבותה לשלטון הפרסי:

  • בכתובת שנמצאה בכאבור אל-ג’ונדי צפונית לעיר דדן, ומקובל לתארכה לאמצע המאה החמישית לפנה"ס, מוזכר גשם בן שחר, יחד עם אדם לא מזוהה שהיה מושל ("פחת") דדן. חוקרים העלו את האפשרות שמדובר בגשם מלך קידר שהוזכר במקורות האחרים, אולם מכיוון שהכתובת מקוטעת קשה להגדיר בבירור שבו מדובר[8].
  • בקערת כסף שהתגלתה באתר תל-מסחותה ליד אסמאעיליה - ואדי תומילאט, במזרח דלתת הנילוס במצרים, התגלתה כתובה בארמית – "זי קינו בר גשם מלך קדר קרב להן-אלת" (את זה קינו בן גשם מלך קדר הגיש להן־אלת).[9] קערה זו הייתה אחת מארבעה שנמצאו באתר עם הקדשות לאלה "הן אלת" וניתוח הסגנון האומנותי של הקערות, כמו גם ניתוח פלאוגרפי של הכתובות עצמן, מתארך את הקערה לסוף המאה החמישית לפנה"ס – באמצע התקופה הפרסית-אחמנית[10]. ההערכה היא כי מדובר בעדות לקיומו של בסיס חיל מצב קדרי במזרח מצרים המתייחס לגָשְמֻ מלך קדר, המוכר מהמקרא כגשם הערבי[11].

אין לדעת בוודאות האם גשם בשני הממצאים הארכאולוגיים הוא אותו אדם והוא זהה לגשם הערבי המוזכר בספר נחמיה. אולם, ברור שקיימת קרבה כרונולוגית ונסיבתית ביניהם. זיהויו של גשם הערבי עם מלך קדר יכול להסביר את חששו מהתחזקות ישות פוליטית יהודאית שתוכל לערער את שליטתו בצירי המסחר מדרום מסופוטמיה ומדרום ערב לנמל עזה ולמצרים. הזיהוי יכול גם להסביר את המשמעות הרבה של פנייה של אדם במעמדו לשלטון הפרסי והסיכון שבדבר להמשך ביצורה של ירושלים בידי שבי-ציון.

במחקר מקובלת גם עמדה שגשם היה מושל פחוות "ערב" באימפריה הפרסית, פחווה שכללה גם את ארץ אדום או אידומיאה.[12]

ביבליוגרפיה

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Andreas Schwab, Alexander Schütze, Herodotean Soundings: The Cambyses Logos, Narr Francke Attempto Verlag, ISBN 978-3-8233-0391-6
  2. ^ ערבים ככלל מוזכרים גם כן בתנ"ך (ספר דברי הימים ב', פרק י"ז, פסוק י"א; פרק כ"א, פסוק ט"ז; פרק כ"ו, פסוק ז'), אך אין אזכור של דמות ערבית ספציפית, מלבד זו של גשם הערבי.
  3. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ו'
  4. ^ לקפוץ מעלה אל: 1 2 שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "גשם, גשמו", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ב' (ב'–זתר), מוסד ביאליק, 1954, עמ' 569 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  5. ^ קוק, "מילון מונחים ארמי", עמ' 38
  6. ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק י"ט, פרק ו', פסוק א'
  7. ^ Jan Retso, The Arabs in Antiquity: Their History from the Assyrians to the Umayyads, Routledge, 2013, עמ' 250, ISBN 978-1-136-87282-2
  8. ^ Israel Eph’al, The Ancient Arabs, The Magnes Press, Jerusalem, 1982, p. 204, 210-214.
  9. ^ Christian Julien Robin, Les langues de la péninsule Arabique, Revue des mondes musulmans et de la Méditerranée 61, 1991, עמ' 102 doi: 10.3406/remmm.1991.1509
  10. ^ William Dumbrell, “The Tell-Maskhuta Bowlsand the ‘Kingdom’ of Qedar in the Persian Period, Bulletin of the American Schools of Orient Research, No. 203, October, 1971, p. 33-38.
  11. ^ Israel Eph’al, The Ancient Arabs, The Magnes Press, Jerusalem, 1982, p. 194-195.
  12. ^ שמואל אפרים ליונשטאם, ערך "גשם, גשמו", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ב' (ב'–זתר), מוסד ביאליק, 1954, עמ' 568 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
משוב על הערך