גשר הזיו

קיבוץ בישראל

גֶּשֶׁר הַזִּיו הוא קיבוץ מתחדש, בגליל המערבי, צפונית לעיר נהריה. זהו היישוב היהודי הגדול ביותר במועצה אזורית מטה אשר.

גשר הזיו
המדשאה המרכזית וחדר האוכל
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎20 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 1,646 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10
http://www.gesher-haziv.org.il
שביל בין בתי הקיבוץ שתוכננו ללינה משפחתית על ידי האדריכל פרדי כהנא

היישוב מוגדר כ"אגודה שיתופית להתיישבות כפרית" ומנוהל על ידי אגודה מוניציפלית.

היסטוריה

עריכה

ראשית הקיבוץ

עריכה

הקיבוץ הוקם ב-27 בינואר 1949 על ידי חלק ממפוני קיבוץ בית הערבה, אשר מצפון לים המלח, שתמכו אז רעיונית בתנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים", אשר הייתה מקושרת באותה תקופה למפא"י. אלו נטשו אז את מושבם בעקבות מלחמת העצמאות ולצורך הקמת קיבוץ, חברו לאנשי תנועת הבונים, אשר הגיעו מאמריקה הצפונית.

הקיבוץ הוקם על גבי בסיס נטוש של הצבא הבריטי, אשר שימש כוחות של הבריגדה הניו־זילנדית במלחמת העולם השנייה, ועל אדמות הכפר הערבי המרוקן א-זיב.[3] שמו של היישוב ניתן לו לזכרם של ארבעה־עשר לוחמי הפלמ"ח שנפלו בפעולת פיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים בשנת 1946. שם היישוב שואב את השראתו מ-יזכור עם ישראל - ההספד שחיבר ברל כצנלסון לנופלים במאורעות תל-חי שבו מתאבלים על "זיו עלומיהם" של הלוחמים.[4] השם נבחר כך שיזכיר גם את אכזיב הקדומה, עיר על חוף הים בנחלת שבט אשר. על פי המשנה נמצאת כזיב בגבולה הצפוני של ארץ ישראל. שמה נשתמר בשמו של הכפר הערבי שננטש "אֶ-זִיב".[5]

בשנת 2022 גילו שני היסטוריונים שיחידת הקומנדו הבריטית SAS השתכנה במחנה הבריטי בגשר הזיו ב-1943 לצורך אימונים לקראת פלישה ראשונה לאירופה הנאצית. התגלית נחשפה על ידי פול מקיו מהעמותה הבריטית Secret WW2 Network ותא"ל ארז דוד מייזל מעמותת מורשת ההגנה.[6] בסיס האם שלהם היה בגשר הזיו, ממנו יצאו לאימונים אינטנסיביים בכל הארץ בפקודו של רב-סרן פאדי מיין. המבנים שימשו לצורכי היחידה הכלליים והחיילים השתכנו באוהלים. יחידה זו שימשה חוד החנית בפלישה לסיציליה במבצע האסקי, ב-9 ביולי 1943. היחידה קיימת עד היום, והיא בקשר עם סיירת מטכ"ל שרואה בה מודל לחיקוי. [7]

ביוני 2023 התקיים טקס בגשר הזיו, במבנה בריטי משופץ,(שהפך לגלריה) לכבודם ולזכרם של לוחמי הקומנדו. בחסות העמותה הבריטית, עמותת ההגנה, מורשת גשר הזיו, ונציגי סיירת מטכ"ל.[8] הטקס חובר בזום לנציגים מבריטניה ואוסטרליה. במהלכו הוסר הלוט משלט מיוחד שחובר לקיר המבנה ומספר את סיפור היחידה. מבנים בריטים אחרים בגשר הזיו שופצו והוסבו ל -"מסעדת ג'אק" לכבודו של ג'אק, הלוחם האחרון שנשאר עדיין בחיים, פתיחת המסעדה נדחתה לאור מלחמת חרבות ברזל.[6]

השינויים בקיבוץ

עריכה
 
חדר האוכל הישן מ-1956

עד לסוף שנות ה-90, היישוב תיפקד בצורה המסורתית של קיבוץ שיתופי. פעלו בו ענפי משק, חדר־אוכל, בתי ילדים וכו'. בשנת 1998 התבצעה ביישוב הפרטה. מאז ההפרטה פועל הקיבוץ על פי מודל כלכלי של "רשת ביטחון" ומשכורות אישיות לחבריו. בעזרת שינוי זה התגבר גשר הזיו על חובותיו לבנקים. בשנות האלפיים בנוי היישוב מאגודה חקלאית המאגדת את מה שהיה שייך ל"קיבוץ הישן" (חבריו ונכסיו), ואגודה מוניצפאלית, הכוללת את כלל תושבי היישוב. הנהלת האגודה המוניציפלית מנהלת את חיי היום יום של הקהילה ומהווה גם הוועד המקומי של היישוב.

בשנת 2004 הוחל אכלוס של 200 בתים חדשים שנוספו ליישוב כשכונה חדשה. כמו כן, עוד כ־30 משפחות של "בנים חוזרים" רכשו בתים קיימים או בנו בתים חדשים ונקלטו כחברי האגודה החקלאית ולקהילה בכלל. העברת זכויות בשטחים שהיו בעבר של הקיבוץ לטובת בתים צמודי קרקע לתושבי האגודה הייתה חלק עיקרי בתהליך ההבראה הכלכלית של היישוב.

מוסדות חינוך וקהילה

עריכה

ביישוב ישנם בתי-תינוקות, גני ילדים, בית ספר יסודי ("חופי הגליל"), ובית ספר על-יסודי ("סולם-צור"), בו לומדים תלמידים מקיבוצים ומהיישובים בסביבה. המקום מהווה מרכז תרבותי אזורי: יש בו מתנ"ס אזורי של המועצה, מתקיים בו מִשׂחֶה "אכזיב" השנתי ובפאב המקומי נערכות הופעות מוזיקה מגוונות בסגנונות שונים. בעבר נערכו במקום מדי שנה מרוץ "אורן" לזכרו של בן הקיבוץ אורן הדרי שנפל במלחמת יום הכיפורים וטורניר טניס מסורתי "זוגות בסוכות" שהיה מיועד לתושבי היישוב ונוסד והופעל על ידי "העורף" (שמה של חברת הנעורים באותן שנים).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גשר הזיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, עמוד 37
  4. ^ יהודה זיו, על דעת המקום: הלילה בו רעדה הארץ ונֶעְתְּמוּ שָׁמַיִם, באתר עונג שבת (עונ"ש), ‏27.06.2014
  5. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות ספרי חמד,2001, עמ' 36
  6. ^ 1 2 אירוע מורשת משותף בריטי – ישראלי, באתר hahagana.org.il
  7. ^ Stewart McClean, SAS - The History of the Special Raiding Squadron 'Paddy's Men', Spellmount, 2006, עמ' 12
  8. ^ אירוע מורשת משותף בריטי – ישראלי, באתר hahagana.org.il