דאלאס (סדרת טלוויזיה)

דאלאס (באנגלית: Dallas) היא סדרת דרמה המשכית מסוג אופרת סבון אמריקנית פופולרית ומצליחה, ואחת מן הסדרות הראשונות ששודרו בזמן צפיית השיא (prime-time) שבשעות הערב, על אף שבמבנה העלילתי שלה ובפיתוח הדמויות הזכירה את "אופרות הסבון" שנהגו לשדרן בשעות היום.

דאלאס
Dallas

פתיח הסדרה בשנים 1989–1991
סוגה	אופרת סבון
יוצרים	דייוויד ג'ייקובס
כותבים	דייוויד ג'ייקובס, ג'ונתן היילס, דייוויד פאולסן
בימוי	מייקל פריס, ברוס בילסון, סטיב קנאלי, לסלי ה. מארטינסון, ארנסט פינטופ, ויקטור פרנץ', Don McDougall, ריי דנטון, דייוויד פאולסן, לורנס דובקין, ג'רי ג'יימסון, פטריק דאפי, לארי הגמן, פול סטנלי, לינדה גריי, Russ Mayberry, רוברט די, וינסנט מקוויטי, אלכסנדר סינגר
שחקנים	לארי הגמן, ברברה בל גדס, ג'ים דייוויס, פטריק דאפי, לינדה גריי, סוזן הווארד, סטיב קנאלי, הווארד קיל, ג'ורג' קנדי, קן קרצ'בל, פריסילה פרסלי, ויקטוריה פרינסיפל, דונה ריד, שרלין טילטון, קינן ווין
פרסים	ארבעה פרסי אמי ופרס גלובוס הזהב לסדרה ולשחקניה
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מקום התרחשות	דאלאס
מספר עונות	14
מספר פרקים	357
תוכנית המשך	סדרה מקבילה - נוטס לנדינג. שלושה סרטי המשך: "דאלאס: השנים הראשונות", "דאלאס: שובו של ג'יי אר" "דאלאס: מלחמת בני יואינג"
הפקה
חברת הפקה	לורימר, לורימר-טלפיקצ'רס
הפצה	האחים וורנר טלוויזיה
מוזיקה	Jerrold Immel
אורך פרק	45 דקות
שידור
רשת שידור	CBS
תקופת שידור מקורית	2 באפריל 1978 – 3 במאי 1991
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

הסדרה, שהופקה על ידי חברת לורימר, שודרה בארצות הברית ברשת CBS בין 1978 ל-1991, וזכתה להצלחה יוצאת דופן. תחילתה במיני סדרה בת חמישה פרקים ששודרה באפריל 1978, ולאחריה שודרה הסדרה במשך 13 עונות נוספות. הפופולריות של הסדרה עלתה בהדרגה עם העונות, והיא הייתה לאחת מסדרות הדרמה המצליחות ביותר שהופקו אי פעם, אם כי בעונותיה המאוחרות היא החלה לאבד מכוחה. דאלאס היא אחת מסדרות זמן צפיית השיא ששודרו לפרק הזמן הארוך ביותר בטלוויזיה האמריקנית.

הסדרה מתמקדת בסיפורה של משפחת יואינג (Ewing), משפחה של חוואים ואילי נפט מטקסס, המתגוררים בחווה בשם "סאות'פורק" סמוך לעיר דאלאס. שתי הדמויות הבולטות בסדרה, הן "האח הטוב" בובי יואינג (פטריק דאפי), ו"האח הרע" ג'יי אר יואינג (לארי הגמן), שנאבקו ביניהם כמעט במשך כל ארבע עשרה עונות הסדרה. מרבית עונות השידור הסתיימו ב"קליף האנגר", מצב מסקרן שמושך את הצופים לשוב ולצפות בה עם פתיחת העונה החדשה. הידועה מבין תפניות עלילתיות אלו היא הירי בג'יי אר, שבה הסתיימה העונה השנייה, והותיר את הצופים אל מול השאלה, שהפכה למטבע לשון, "מי ירה בג'יי אר?".

הסדרה זכתה להצלחה במדינות רבות שבהן שודרה, ובהן בישראל, בה שודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, שהיה ערוץ הטלוויזיה היחיד ששידר בישראל באותה עת. ב-1996 שודרה הסדרה שוב בערוץ הוט 3.

הפקת הסדרה

יוצר הסדרה, דייוויד ג'ייקובס, הציע בתחילה לרשת CBS את הרעיון לסדרה נוטס לנדינג, סדרה העוסקת בחיי נישואים של מספר זוגות הגרים ברחוב ללא מוצא בפרבר של לוס אנג'לס. הרעיון נדחה על ידי ראשי הערוץ, שרצו משהו נוצץ יותר, "סאגה", ולכן יצר ג'ייקובס את "דאלאס", סדרה המתרכזת בחייהם של אילי נפט בטקסס. כאשר הייתה דאלאס ללהיט, אימצה הרשת גם את רעיונו הקודם של ג'ייקובס, ושידרה את הסדרה "נוטס לנדינג", המתרכזת בחיי גארי יואינג, הבן האמצעי במשפחת יואינג גיבורת הסדרה "דאלאס". "נוטס לנדינג" הייתה, למעשה, לספין אוף של דאלאס.

הדמות הראשית ב"דאלאס" היא איל הנפט החמדן והתככן ג'יי אר יואינג, אותו שיחק לארי הגמן, אך במקור תכנן ג'ייקובס לדמותו של ג'יי אר תפקיד משני. הרעיון הבסיסי של ג'ייקובס היה לשלב בין סדרה בנוסח בוננזה, העוסקת במשפחה פטריארכלית במערב ובה אב דומיננטי ושלושה בנים, ובין פורמט דומה לזה של רומיאו ויוליה, מחזה העוסק בשני נאהבים ממשפחות יריבות. בהתאם לכך עוסקים פרקיה הראשונים של דאלאס בחיי הנישואים הטריים של בובי יואינג ואשתו הצעירה פאמלה בארנס, ממשפחת בארנס, יריבתה המושבעת של משפחת יואינג.

במקור תוכננה "דאלאס" להיות מיני סדרה. בפורמט זה שודרה עונתה הראשונה ב-1978 וצולמה במלואה בדאלאס שבטקסס. הצלחתה של העונה הראשונה הובילה לצילום העונות הנוספות. בשלב זה צולמו צילומי החוץ בחוות סאות'פורק שבדאלאס, אך צילומי הפנים צולמו באולפני MGM שבהוליווד. בשנת 1989 החלו לצלם גם את צילומי החוץ בקליפורניה על מנת לחסוך בעלויות ההפקה.

עונות 1–8

ג'ייקובס כתב את הפרקים הראשון והאחרון במיני-סדרה המקורית. שלושת הפרקים האחרים נכתבו בידי ארתור ברנארד לואיס, קמילה מרצ'טה ובידי וירג'יניה אלדריג'. אלדריג' לא חזרה לכתוב עבור הסדרה עד העונה הרביעית, כשמרצ'טה עזבה. לואיס, לעומתן, הפך לאחד מהכותבים הכי משפיעים על דאלאס.

ליאונרד קצמן היה המפיק במיני-סדרה, ובמהלך העונה השנייה השפעתו עלתה כך שקיבל אחריות הן על הבימוי והן על הכתיבה. באמצע העונה השנייה, ג'ייקובס הפסיק להתעסק בעניינים היומיומיים של הסדרה ועסק בעיקר בהפקת סדרת הבת, נוטס לנדינג, כשקצמן השתלט על התוכנית. למרות זאת, המפיקים פיליפ קאפיס ולי ריץ' שמרו על מעמדם.

בשמונה העונות הראשונות, צוות ההפקה של דאלאס נשאר זהה בצורה יחסית (מלבד עזיבתו של ריץ' לאחר העונה השלישית): פיליפ קאפיס היה המפיק בפועל, ליאונרד קצמן היה המפיק, קליף פנרמן היה עוזר מפיק וארתור ברנרד לואיס היה העורך בפועל. אף על פי שעשרים וחמישה כותבים שונים כתבו תסריטים, קצמן, לואיס ודייוויד פולסן כתבו כמעט שני שלישים מהפרקים של שמונה העונות הראשונות. פולסן הצטרף לתוכנית בעונה הרביעית וקודם להיות עורך בעונה השישית. שלושתם כתבו כל פרק מלבד שניים במהלך העונות השביעית והשמינית של התוכנית.

עונה תשיעית

סכסוכים פנימיים ויצירתיים בין המפיק בפועל פיליפ קאפיס ולארי האגמן לבין הכותבים, ובמיוחד מול קצמן, עלו במשך השנים. לבסוף קצמן עזב את משרתו לאחר העונה השמינית. אף על פי שקצמן המשיך לכתוב עבור התוכנית - בתור "יועץ יצירתי" וברמה פחותה יותר - העובדה שלא לואיס ולא פולסן חזרו בעונה התשיעית הובילה לכך שדאלאס נאלצה להתמודד עם צוות הפקה חדש (כשלקאפיס, המפיק בפועל ועוזר המפיק פנרמן הצטרפו ג'יימס ה. בראון כמפיק ופיטר דוני כמפקח הפקה) אלא גם עם צוות כותבים חדש (דוני, יועץ העלילה ג'ואל ג'. פייגנבאום, והעורכים הולאס ווייט וסטפני גרמן). השינוי היה ברור עוד יותר לאחר הפרק האחרון בעונה השמינית, בו הסדרה נפרדה מפטריק דאפי לאחר הריגת דמותו, בובי יואינג.

אולם עלויות הפקה גבוהות וירידה ברייטינג גרמו לדרישה לחזרתם של דאפי וקצמן. לכן, כשהעונה התשיעית הסתיימה, קצמן חזר לכתוב באופן מלא, ובפרק סיום העונה הופיע דאפי באופן מפתיע על המסך.

עונה עשירית

לפיכך, כשהעונה העשירית החלה, ליאונרד קצמן קיבל שליטה מלאה על התוכנית בתור מפיק בפועל, כשרוב אנשי ההפקה מהעונה התשיעית עזבו. לצד קצמן, דייוויד פולסן חזר לכתוב בתור המפיק החדש, כשקלווין קלמנטס הבן קיבל את משרת מפקח ההפקה. קליף פנרמן נשאר עוזר מפיק. בנוסף, כותבים חדשים הובאו, כולל מיטשל וויין קצמן (בנו של קצמן) כעורך עלילה, לאה מרקוס כיועצת עלילתית ולואילה לי קאראוויי. מרקוס עזבה לאחר שנתיים, והשאר נשארו עד לסוף התוכנית.

מבחינה תסריטאית, חזרתו של פטריק דאפי הוסברה בכך שכל העונה התשיעית נהפכה לחלום של פאם, דמותה של ויקטוריה פרינסיפל. דבר זה מחק את כל האירועים שקרו בתקופה שבה קצמן נעדר מהפקת התוכנית.

גם סגל השחקנים הושפע מכך. בעוד שלארי האגמן (ג'יי.אר) תמך בקצמן, ועזר להחזיר את דאפי, סוזן הווארד (דונה) שכתבה תסריט לאחד מפרקי העונה התשיעית, תמכה בפיליפ קאפיס והתנגדה לרעיון של מחיקת עונה שלמה. היא חזרה לעוד פרק בעונה העשירית, אולם עזבה את התוכנית, ככותבת וכשחקנית, בסוף העונה.

עונות 11-14

בארבע שנותיה האחרונות של התוכנית, ליאונרד קצמן נשאר אחראי עליה, כשלארי האגמן הצטרף אליו בתור מפיק בפועל החל מהעונה השתים עשרה. קן נורטון הפך למפיק שותף בפועל החל מהעונה השלוש עשרה.

מפקח ההפקה, קווין קלמנטס הבן, עזב את התוכנית לאחר העונה העשירית והוחלף בעונות האחת עשרה והשתים עשרה בידי ארתור ברנרד לואיס. לואיס נשאר בתוכנית עד לסופה והתאחד מחדש עם קצמן ופולסן. פולסן עזב את דאלאס בסוף העונה האחת עשרה והוחלף בתפקידו כמפיק בידי הווארד לאקין, הכותב החדש, עבור העונה השתים עשרה. קליף פנרמן, שהיה עוזר מפיק למשך הרבה זמן, הפך למפיק בשתי העונות האחרונות, כשלאקין הועבר לתפקיד מפקח ההפקה.

מיטשל וויין קצמן קודם להיות מפיק שותף בעונה השתים עשרה, ואילו פרנק קצמן (בנו השני של ליאונרד קצמן) וג'ון רטינו (חתנו של קצמן) הפכו לעוזרי מפיק בשתי העונות האחרונות. בנוסף, לואילה לי קאראוויי הפכה לרכזת מנהלית בשלוש העונות האחרונות.

ליסה סיידמן הייתה התוספת האחרונה לסגל. היא הצטרפה לתוכנית ככותבת ויועצת עלילתית בשתי העונות האחרונות. לכן, בעונה שלוש עשרה ובעונה ארבע עשרה, צוות הכתיבה כלל את ליאונרד קצמן המפיק בפועל, המפיק השותף בפועל קן הורטון, המפיק השותף מיטשל וויין קצמן, מפקח ההפקה הווארד לאקין, הרכזת המנהלית לואילה לי קאראוויי, היועצת העלילתית ליסה סיידמן וארתור ברנרד לואיס.

נעימת הפתיחה לסדרה

את נעימת הפתיחה שליוותה את פרקי הסדרה, הלחין המלחין ג'רולד אימל. אימל הלחין נעימות פתיחה לסדרות פופולריות רבות נוספות, וביניהן הוואי 0–5, ווקר ונוטס לנדינג.

הבסיס העלילתי של הסדרה

צוות השחקנים המקורי של הסדרה. עומדים: מימין לארי הגמן (ג'יי אר) במגבעת בוקרים, משמאל פטריק דאפי (בובי יואינג). יושבים מימין לשמאל: לינדה גריי (סו אלן), ברברה בל גדס (מיס אלי), ויקטוריה פרינסיפל (פאמלה). כורעים בתחתית מימין: ג'ים דייוויס (ג'וק יואינג), שרלין טילטון (לוסי).

קו העלילה העיקרי בסדרה עוסק בתככים ובמאבקי הכוח שבין גיבוריה, ובניגוד שבין עושרם המופלג לחייהם הפרטיים הסבוכים ולעיתים האומללים. גיבורי הסדרה היו בני משפחת יואינג. ראש המשפחה, ג'וק יואינג (ג'ים דייוויס), הוא חוואי שהתעשר מגילוי שדות נפט. ג'וק הוא יריבו של "דיגר" בארנס (בגילום דייוויד ויין ולאחר מכן קינן וין), שותפו במשך תקופה ארוכה בעבר הרחוק, אך כיום שונא אותו שנאה תהומית. יריבות זו חלחלה אל הדורות הבאים, והתבטאה במיוחד ביריבות בין בנו הבכור של ג'וק, ג'יי אר יואינג, לבין בנו הבכור של דיגר, קליף בארנס (קן קרצ'בל). ג'וק נשוי לאלינור סאות'וורת' יואינג פארלו, המכונה גם מיס אלי (גולמה בידי השחקניות ברברה בל-גדס ולעיתים דונה ריד). תפקידים אלו גולמו בידי שחקנים ותיקים, שהופיעו בסרטי קולנוע בשנות הארבעים והחמישים, ומאז דעך במקצת כוכבם.

לג'וק ואלי שלושה ילדים. הבן הבכור הוא ג'יי אר (לארי הגמן) המרושע והתככן. ג'יי אר הוא מנהל חברת הנפט המשפחתית "יואינג אויל", ומנצל את מעמדו זה כדי למרר את חיי בני משפחתו והמקורבים אליו, כמו גם את חיי שותפיו ויריביו העסקיים. הוא נישא לסו-אלן (לינדה גריי), אך במהלך הסדרה כשלו נישואים אלו, ובני הזוג נישאו שנית לאחרים. הנישואים הביאו לעולם את ג'ון רוס הקטן. האח האמצעי, האלכוהוליסט, הוא גארי (דייוויד אייקרויד או טד שאקלפורד), שעזב את החווה המשפחתית סאות'פורק, בה מתגוררת המשפחה, וכיכב בסדרה משלו, היא נוטס לנדינג, הסדרה שהוצעה במקור ל-CBS. בתו של גארי, לוסי (שרלין טילטון), הייתה הבולטת שבנציגי ענף זה של המשפחה בסדרה. הבן הצעיר, הסימפתי והאהוד הוא בובי יואינג (פטריק דאפי), הנשוי לפאמלה ברנס (ויקטוריה פרינסיפל), שהיא בתו של דיגר, יריבו המושבע של אבי המשפחה. במהלך התוכנית הסתבר כי דמות מרכזית, מנהל החווה ריי קרבס (סטיב קנאלי), הוא בנו הבלתי חוקי של ג'וק. ריי, שניהל רומן עם פאמלה בטרם זו נישאה לבובי, נישא לבסוף לדונה (סוזן הווארד) שהייתה בטרם הנישואים אלמנה עשירה בעלת שאיפות פוליטיות.

בסיס סיפורי זה המספר על משפחה פטריארכלית, בשליטת אב דומיננטי, כאשר מתחת לפני השטח ישנם מתחים רבים (הריב בין "האח הטוב" ו"האח הרע", הבאת בתו של היריב וצירופה למשפחה, חייה של לוסי, המוצגת בפרקים הראשונים כצעירה פורקת עול ומרדנית שגודלה על ידי סבה כשאביה האלכוהוליסט נעדר מהשטח, ונושאים נוספים), שימש במהלך העונות הראשונות, עד למותו של השחקן ג'ים דייוויס, כבסיס להתפתחות הסדרה, כאשר תשומת הלב העלילתית הלכה והתמקדה באח המרושע ג'יי אר ובמעלליו. ככל שנמשכה הסדרה, צורפו לה דמויות חדשות, נעלמו דמויות קיימות, הגיבורים מצאו בני זוג חדשים, ובהמשך עזבו אותם לטובת הישנים, וכיוצא בזה. קווי העלילה הלכו ואיבדו את מיקודם וסבירותם. השיא היה "סצנת המקלחת" בעונה התשיעית, שבה הוחזר בובי יואינג מן המתים, לאחר שנה שבה העלילה התפתחה בלעדיו, בהסבר כי כל העונה השמינית הייתה אך חלום של פאמלה, אשתו של בובי. עם זאת, עד לשלבים מאוחרים מאוד לא איבדה הסדרה את קהל צופיה, וזאת, בין היתר, בשל מנהגם של יוצרי הסדרה לסיים כל עונה ב"קליף האנגר", קו עלילה בלתי פתור ומותח. הידוע מבין קווי עלילה אלו הוא ההתנקשות בג'יי אר בסיום העונה השנייה, שהותירה את הצופים עם השאלה הבלתי פתורה, שהפכה למטבע לשון, "מי ירה בג'יי אר?". ככל שהתקדמה העלילה לקראת סיום התוכנית, ב-1991, הלכו אויביו של ג'יי אר ורבו, התעצמו במספרם ובאיכותם, כשהפרק האחרון מסתיים בכך שג'יי אר מסתגר בחדר ונשמעת ירייה. סרטי ההמשך הבהירו כי הוא ירה במראה, ויצא לאחר מכן לחופשה באירופה, ממנה המשיך במזימותיו.

קליף האנגרים

כל עונה הסתיימה בקליף האנגר, זאת כדי למשוך צופים לצפות בעונה הבאה.

עונת הפיילוט: אף על פי שדבר זה לא באמת היה קליף האנגר, סוף הפרק החמישי במיני-סדרה המקורית כלל סצנה שבה ג'יי.אר עלה לעליית הגג של החווה כדי לדבר עם פאם, שעלתה לשם כדי למצוא את בן דודה ג'ימי, לאחר שדיגר נפל מרכבו במהלך מסיבת ברביקיו של המשפחה. ג'יי.אר השיכור מנסה לשכנע אותה למנוע מבובי לעזוב את החווה. פאם לא רוצה לדבר וכשהיא מנסה לברוח מג'יי.אר, היא נופלת מעליית הגג על בטנה. כיוון שהיא בהריון, היא עוברת הפלה. סו אלן שואלת את ג'יי.אר האם זאת הייתה תאונה או שהתכוון לגרום לפאם ליפול, ג'יי.אר טוען בפניה שלא. סו אלן שואלת את ג'יי.אר אם אכפת לו שפאם איבדה את תינוקה. ג'יי.אר לא עונה לה, והצופה נשאר להחליט.

עונה שנייה: בעיית השתייה של סו אלן גרמה לה לעבור לסניטריום, כשהיא נושאת ברחמה תינוק שהיא מאמינה ששייך לקליף בארנס. היא בורחת מהסניטריום, משתכרת, ואז עוברת תאונת דרכים קטלנית, כשחייה וחיי תינוקה בסכנה. הרופאים מיילדים את התינוק, שנקרא ג'ון רוס יואינג השלישי, שנמצא במצב קשה, כמו אמו שמתנדנדת בין חיים למוות. ג'יי.אר מסתכל על אשתו בסוף הפרק, בוכה ואומר שהיא "פשוט חייבת לחיות".

עונה שלישית: לאחר עונה שבה דמויות רבות הסתכסכו עם ג'יי.אר וצברו מניעים להתנקשות, דמות שזהותה אינה נחשפת נכנסת אל משרדו בשעת לילה מאוחרת ויורה בו פעמיים. הפרק הסתיים כשהצופים חרדים לשלומו, ותוהים מי ביצע את הירי. השאלה "מי ירה בג'יי.אר?" הייתה לשיחת היום, ונותרה מטבע לשון בתרבות הפופ.

עונה רביעית: בזמן שהוא הולך לפגישה עסקית עם בובי מאוחר בלילה, קליף מוצא גופה של אישה שצפה בבריכה. הוא קופץ לשם כדי לראות מי זאת, וכשהוא מסתכל למעלה, הוא רואה את ג'יי.אר עומד על המרפסת מעל הבריכה. קליף מאמין שג'יי.אר אחראי ואומר ליריבו "היא מתה, יא בן זונה".

עונה חמישית: לקליף בארנס הייתה שנה רעה במיוחד. מערכת היחסים שלו עם סו אלן הסתיימה כשזאת חזרה לג'יי.אר והיא מתכננת להתחתן איתו שוב (ג'יי.אר סידר את העניינים כך שרק הוא ירוויח מצוואת אביו). בנוסף, ג'יי.אר כמעט גרם לפשיטת רגל של אמו של קליף, ולכן קליף פוטר מעבודתו. קליף מנסה להתאבד עם כדורי שינה, וסו אלן האשמה רצה אל מיטתו כשהוא רדום. ג'יי.אר מנסה לשכנע אותה שזאת לא אשמתו של אף אחד חוץ מקליף, אבל סו אלן טוענת בפניו שאולי לא תוכל להתחתן איתו אם קליף ימות, ובכך מסכנת את ירושתו של ג'יי.אר.

עונה שישית: סו אלן השיכורה ובן דודו של ריי קראבס, מיקי טרוטר, מעורבים בתאונה במכוניתו של ג'יי.אר מחוץ לסאות'פורק. סו אלן לא נפגעת, אבל מיקי משותק ונכנס לתרדמת. ריי מגלה שבמכונית השנייה נהג וולט דריסקול, אויבו של ג'יי.אר. הוא גם מגלה שדריסקול גרם לתאונה במכוון, כשהוא חשב שג'יי.אר נוהג במכונית, כדי לנקום באויבו שגרם לו להישלח לכלא בתחילת השנה. ריי הכועס מגיע לסאות'פורק מאוחר בלילה ודורש תשובות מג'יי.אר, שלא ציפה לראותו. ג'יי.אר שואל אותו מה קורה וריי טוען שיהרוג את ג'יי.אר בגלל מה שקרה. ג'יי.אר זורק פמוט על ריי, אך מפספס ופוגע בפמוט עם נר דולק. כשהשניים רבים, הנרות גורמים לשריפה כשהעשן מתפזר אל חדריהם של ג'ון רוס ושל סו אלן הישנים. ג'יי.אר מנסה לעצור את האש, ומצליח לעלף את ריי עם טלפון. הוא רץ למעלה כדי להציל את בנו ובתו. ריי רץ אחריו אך נופל מרוב העשן. כשג'יי.אר מגיע למעלה, קורה נופלת עליו מהגג והוא מתעלף, כשסאות'פורק בוערת.

עונה שביעית: במה שנראה כמו שחזור של סיום העונה השלישית, דמות מסתורית נכנסת למשרדי "יואינג אויל" מאוחר בלילה. הדמות הולכת למשרדו של ג'יי.אר ויורה שלוש יריות אל גב כיסאו של ג'יי.אר. הקורבן נופל אל הרצפה, ומתברר שזהו בובי.

עונה שמינית: בובי, שהתגרש מפאם לפני שנה ומאורס לג'נה ווייד, מחליט שהוא רוצה להתחתן שוב עם פאם, שמסכימה. למחרת בבוקר, כשבובי עוזב את ביתה של פאם, מישהו לא ידוע מאיץ במכוניתו לעברה. בובי דוחף אותה ונפגע מהמכונית. הוא מובהל לבית החולים ומת מפצעיו.

עונה תשיעית: אשת העסקים המרושעת אנג'ליקה נירו עומדת להרוג את ג'יי.אר ואת בן דודו ג'ק שבגדו בה, אבל ג'יי.אר גורם למשטרה לעצור אותה. לרוע מזלו, אנג'ליקה כבר חיברה פצצה למכוניתו של ג'ק, והפצצה מתפוצצת כשג'יימי בפנים. לאחר ששמע על כך בשיחת טלפון, ג'יי.אר רץ ממשרדו אל דירתו של ג'ק. כשהוא עוזב, סו אלן מגיע במעלית השנייה ומחפשת אותו. כשהיא נכנסת למשרדו, עוד פצצה של אנג'ליקה מתפוצצת, וכל הקומה של יואינג אויל מתפוצצת. לפתע המצלמה עוברת לפאם, ששוכבת במיטה יום אחרי נישואיה למארק גרייסון. פאם מתעוררת ושומעת שיש מישהו במקלחת. היא מניחה שזה מארק, אבל כשהיא פותחת את דלת המקלחת, היא רואה את בובי יואינג, בריא ושלם (בפרק הראשון של העונה העשירית, מתברר שמותו של בובי וכל אירועי העונה התשיעית היו חלום שפאם חלמה).

עונה עשירית: משפחת יואינג הרוסה כשהממשלה סוגרת את חברת יואינג אויל בשל עסקיו המפוקפקים של ג'יי.אר שגרמו לתקרית בינלאומית. פאם, שנמצאת בדרכה הביתה אל בובי מהרופא אחרי שגילתה שהיא יכולה ללדת תינוק, מתנגשת במכלית דלק שמתפוצצת.

עונה אחת עשרה: ג'יי.אר נלחם עם המחזר החדש של סו אלן, ניקולס פירס, בסוויטת המלון שלו. במהלך הקרב פירס נופל מהמרפסת אל מותו. כשהיא נדהמת ממה שראתה וכשהיא מאמינה שג'יי.אר הרג את אהובה, סו אלן לוקחת אקדח מהרצפה ויורה בג'יי.אר שלוש פעמים. היא מרימה את הטלפון ואומרת למשטרה שהיא רוצה לדווח על רצח כפול.

עונה שתים עשרה: סו אלן מתכוננת לעזוב את דאלאס לתמיד, אבל לפני כן, יש לה הפתעה אחת אחרונה עבור בעלה לשעבר, ג'יי.אר. סו אלן יצרה סרט ביוגרפי על הנישואין שלה אליו (כאשר שחקנים מגלמים את דמויותיהם ואת משפחת יואינג) ומציגה את הסרט בפני ג'יי.אר ההמום. סו אלן אומרת לג'יי.אר שהיא עוזבת את דאלאס, אבל שאם יתעסק איתה שוב פעם - או אפילו אם סתם תהיה במצב רוח רע, היא תפיץ את הסרט וג'יי.אר יהפוך לבדיחה של טקסס. היא עוזבת את דאלאס, סופסוף מנצחת.

עונה שלוש עשרה: לאחר שהכניס את עצמו לסניטריום כדי לשכנע פציינטית (אחותו של קלייטון, ג'סיקה) לחתום על ויתור על מניית הזהב שלה בווסטסטאר אויל, ג'יי.אר נכשל כשקלי הארפר, האישה האחרונה שניהל איתה רומן, ובנה הממזר ג'יימס ביומונט גורמים לו לחתום על כתב ויתור על רכוש לפני שירשו לו להשתחרר. ברגע שהוא עושה זאת, ג'יימס בכל זאת קורע את מסמכי השחרור של ג'יי.אר ומשאיר אותו בסניטריום ללא דרך לברוח.

עונה ארבע עשרה: לאחר שאיבד את יואינג אויל לקליף בארנס, את השליטה על סאות'פורק לבובי, וכשאשתו וילדיו נטשו אותו, ג'יי.אר השיכור הולך בחווה לבד עם אקדח טעון כשהוא מתחרט על כך שנולד. לאחר מכן נשמעת יריית אקדח בחדרו של ג'יי.אר בדיוק כשבובי חוזר לסאות'פורק. הוא רץ אל חדרו של ג'יי.אר וצועק "אלוהים אדירים!" כשהסדרה מסתיימת.

עץ המשפחה של משפחת יואינג

מרגרט הנטר קרבס

ג'וק יואינג (ג'ים דייוויס)

מיס אלי יואינג (ברברה בל גדס)

קלייטון פארלו (הווארד קיל)

ג'נה וייד (פריסילה פרסלי)

ריי קרבס (סטיב קנאלי)

דונה קאלבר (סוזן הווארד)

פאמלה ג'ין בארנס יואינג (ויקטוריה פרינסיפל)

בובי יואינג (פטריק דאפי)

גארי יואינג

ואלין קלמנטס יואינג (ג'ואן ואן ארק)

ג'יי אר יואינג (לארי הגמן)

סו אלן יואינג (לינדה גריי)

כריסטופר יואינג

מיץ' קופר

לוסי יואינג (שרלין טילטון)

ג'ון רוס יואינג III (עמרי כץ)

• ריי קרבס הוא בנו הבלתי חוקי של ג'וק מרומן שהיה לו עם מרגרט הנטר קרבס.
• ריי נישא בתחילה לדונה, ולאחר גירושיו שב ונישא לג'נה.
• לאחר מותו של ג'וק נישאה מיס אלי לקלייטון פארלו.
• כריסטופר הוא בנם המאומץ של בובי ופאמלה.

פופולריות ונתוני צפייה

המפיק העיקרי של הסדרה היה לאונרד כצמן. בניהולו, ובניהול צוות חברת לורימר וחברת CBS הפכה דאלאס לאחת מסדרות הטלוויזיה המצליחות ביותר בארצות הברית ובעולם כולו. היא שודרה ביותר מ-90 מדינות, ודובבה ל-67 שפות, שיא שטרם נשבר עבור סדרה אמריקאית כלשהי.

בארצות הברית שודרה דאלאס בתחילה בימי שבת בערב. בתוך חודש, כשהתברר עד כמה פופולרית הסדרה, היא הועברה לימי ראשון בערב, מכיוון שיום ראשון הוא יום המנוחה העיקרי בארצות הברית. לאחר כחצי עונה הועברה הסדרה ליום שישי בערב, וביום זה שודרה עד לירידתה מהמסך. לעיתים שודרה בשעה 21.00 ולעיתים ב-22.00, ובכל מקרה, המדובר בלבו של זמן צפיית השיא בארצות הברית.

הפרק בו התגלה "מי ירה בג'יי אר", ששודר ב-1980, זכה לצפייה הרבה ביותר עד אז: כ-41,470,000 משקי בית (מספר המייצג צפייה של כתשעים מיליון איש) צפו בו על מנת לדעת את התשובה לשאלה שהטרידה את אמריקה כולה במשך אותה השנה. שיא זה נשבר ב-1983 על ידי פרק הפרידה בסדרה הקומית מ.א.ש, שזכה לצפייה של 50,150,000 משקי בית, שיא שטרם נשבר. בעולם כולו צפו בפרק כ-360 מיליון אנשים.

יש להניח כי נתוני צפייה אלו לא ישתנו בעתיד הקרוב. מספר מועט ביותר של סדרות טלוויזיה לאחר שנות ה-90 הצליחו להתקרב לאחוזי צפייה גבוהים כל כך, וזאת בשל המגוון הרב שמאפשרים שידורי הלוויין והכבלים, וכן האינטרנט, לעומת מיעוט רשתות השידור הארציות ששלטו במסך הקטן בזמן ששודרה "דאלאס". הטבלה נשלטת על ידי שידורי טלוויזיה משנות ה-70 ומתחילת שנות ה-80, עם יוצא דופן אחד - שידורי משחק הסופרבול. ממגמה זו ניתן להניח כי למשך זמן רב יהיה הפרק בו גילו הצופים מיהו שירה בג'יי אר, במקום גבוה ברשימת שידורי הטלוויזיה הנצפים ביותר בארצות הברית.

נתוני הצפייה בסדרה, לאורך ארבע עשרה עונותיה, הם:

• מיני סדרה, 1978 - מקום ארבעים וארבע.
• עונה 1, 1978–1979 - מקום שנים עשר.
• עונה 2, 1979–1980 - מקום שישי.
• עונה 3, 1980–1981 - מקום ראשון.
• עונה 4, 1981–1982 - מקום ראשון.
• עונה 5, 1982–1983 - מקום שני.
• עונה 6, 1983–1984 - מקום ראשון.
• עונה 7, 1984–1985 - מקום שני.
• עונה 8, 1985–1986 - מקום שישי.
• עונה 9, 1986–1987 - מקום אחד עשר.
• עונה 10, 1987–1988 - מקום עשרים ושניים.
• עונה 11, 1988–1989 - מקום עשרים ותשעה.
• עונה 12, 1989–1990 - מקום ארבעים ושלושה.
• עונה 13, 1990–1991, מקום שישים ואחד.

תפניות עלילתיות

חוות סאות'פורק, בה גרה המשפחה. תחילה צולמו צילומי החוץ בחווה בדאלאס שבטקסס

צוות השחקנים שהחל את העונה הראשונה היה מורכב ממספר שחקנים ותיקים ומנוסים כג'ים דייוויס, ברברה בל-גדס ולארי הגמן, שהיוו פנים מוכרות לצופי הטלוויזיה והקולנוע, וכן ממספר שחקנים אלמונים יחסית שרכשו את עיקר פרסומם בסדרה, כפטריק דאפי, ויקטוריה פרינסיפל או שרלין טילטון. במהלך ארבע עשרה העונות שבהן שודרה הסדרה, חלה החמרה במצב בריאותם של כמה שחקנים ותיקים כדייוויס ובל גדס, שחקנים פרשו להפקות קולנועיות או טלוויזיוניות אחרות, או בשל דרישות שכר שלא נענו. פרישות אלו היו צריכות להשתקף בעלילת הסדרה. לעיתים הוחלף שחקן בשחקן אחר. כך "דיגר בארנס" גולם תחילה בידי דייוויד ויין ולאחר מכן בידי קינן וין, ובתפקיד "מיס אלי" שיחקו לסירוגין ברברה בל-גדס ודונה ריד. לעיתים הותאמה העלילה כך שדמות מסוימת נשלחה ל"חופשה ארוכה" ממנה לא שבה, כדמותו של ג'וק, אבי המשפחה, שנשלח לחפש נפט בדרום אמריקה, לאחר שהשחקן שגילם אותו, דייוויס, לקה בסרטן ולאחר מכן מת, או "ריי קרבס" שנשלח לשווייץ לאחר שהשחקן סטיב קנאלי פרש מהסדרה. עם פרישתם של שחקנים אהודים הובאו שחקנים חדשים, לרוב שחקנים מוכרים ואהודים. כך, למשל, צורפו לסדרה כוכב מחזות הזמר הקולנועיים משנות ה-50 הווארד קיל ("קלייטון פארלו"), ואשתו של אלביס פרסלי שהחליטה לפתוח בקריירת משחק, פריסילה פרסלי ("ג'נה וייד"). חילופים אלו נוצלו על ידי התסריטאים לקידום העלילה, וליצירת "קליף האנגר", אירוע מותח ובלתי פתור, בסוף כל עונה, כאשר בין עונות הצילום נערכו החילופים בצוות השחקנים. בין הידועות שבתפניות עלילתיות אלו ישנן שתיים הנחשבות לאירועים מכוננים בטלוויזיה האמריקאית, האחד מוזכר לרוב לחיוב, והשני לשלילה.

מי ירה בג'יי אר?

עם סיום עונה 2 1979–1980, הסתבר שדמותו של ג'יי אר, הבן הבכור חסר המעצורים והנבל במשפחת יואינג, הוא דמות המפתח בסדרה. השחקן לארי הגמן היה מודע לכוח המשיכה שלו, והעלה דרישות שכר גבוהות כתנאי להופעתו בעונה הבאה. המפיקים ניסו להראות להגמן כי לא לעולם חוסן, וכי ניתן יהיה להמשיך את הסדרה בלעדיו. את העונה סיימו בפרק כפול בשם "בית במחלוקת", בו נורה ג'יי אר על ידי דמות מסתורית. מכיוון שבמהלך העונה הספיק ג'יי אר להסתכסך עם מרבית הדמויות בסדרה, נותרו הצופים במתח מיהו שירה בג'יי אר ומה עלה בגורלו. את ההפסקה בצילומים בין העונות ניצל הגמן לנסיעה ללונדון, משם ניהל משא ומתן קשוח עם המפיקים. במקביל, הוכרזה בתעשיית המשחק בהוליווד שביתת שחקנים, מה שהביא לכך שצילומי העונה התעכבו.

את הזמן בין הפרק האחרון בעונה (ששודר ב-21 במרץ 1980), ובין הפרק בעונה שלאחריו, ניצלה רשת CBS להפקת מסע פרסומת לסדרה תחת הססמה "מי ירה בג'יי אר". המסע נחל הצלחה. הודפסו חולצות טריקו עם הכיתוב "מי ירה בג'יי אר" ו"אני יריתי בג'יי אר", סוכנויות הימורים ברחבי העולם קיבלו הימורים על זהותו של המתנקש, וצופי טלוויזיה רבים מכל העולם המתינו בדריכות לקראת חשיפת המתנקש. צילומי העונה החלו בחשאי, כאשר עקב שהייתו של הגמן בלונדון, צולמו מספר פרקים בלעדיו, ובין היתר צולמו מהלכי עלילה אלטרנטיביים שבהם לא שרד ג'יי אר את ההתנקשות, על מנת שישודרו אם המשא ומתן עם השחקן ייכשל. לבסוף צלח המשא ומתן, ושידורי העונה החלו.

רק בפרק הרביעי של העונה, "מי עשה זאת" (Who Done It), ששודר ב-21 בנובמבר 1980, נחשפה זהותו של היורה. הייתה זו קריסטין שפרד (שגוּלמה בידי מרי פרנסס קרוסבי), גיסתו של ג'יי אר והמאהבת שלו, שירתה בו בהתקף זעם. ג'יי אר שרד את ההתנקשות והמשיך להופיע בסדרה עד לפרקה האחרון, ששודר בשנת 1991.

בעת שידורו זכה הפרק לאחוזי הצפייה הגבוהים ביותר עד אז בהיסטוריה של הטלוויזיה בארצות הברית. 41,470,000 משקי בית צפו בפרק שזכה למדד נילסן של 53.3% (מספר המייצג צפייה של כ-90 מיליוני אנשים). זהו הפרק הנצפה ביותר במהלך שידורים סדיר של סדרת טלוויזיה (דהיינו אינו מאורע ייחודי או פרק סיום), וזאת בהפרש ניכר מהשידורים המדורגים אחריו.

שובו של בובי יואינג

בשנת 1985 החליט אחד מכוכביה המובילים של הסדרה, פטריק דאפי, ששיחק את "הבן הטוב", בובי יואינג, לעזוב את הסדרה. לכן שודר, ב-17 במאי 1985, פרק המסיים את עונת 1984 - 1985 ובו נהרג בובי בתאונת דרכים. עד מהרה הסתבר למפיקי הסדרה ולדאפי כי אחוזי הצפייה בסדרה יורדים ללא דמותו של בובי, וכי קריירת המשחק שניסה דאפי לפתח מחוץ לסדרה, אינה מתקדמת כפי שציפה. דאפי הסכים לשוב לסדרה.

שנה אחת בדיוק לאחר מותו של "בובי יואינג" שודר הפרק האחרון של עונת 1985–1986. הפרק היה גדוש באירועים מוזרים, כפיצוץ במשרדיו של ג'יי אר, והוא הסתיים בסצנה תמוהה בה מתעוררת פאמלה יואינג (אשתו של בובי) ואת פניה מקדם דאפי, היוצא מהמקלחת. לצופים לא היה ברור מיהי הדמות אותה משחק דאפי, והמפיקים הגבירו את המתח בכך שהוסיפו לרשימת השחקנים את הכיתוב "פטריק דאפי בתפקיד - ?". חשאיות הצילומים נשמרה עד לשידור הפרק, והוא לא צולם על ידי הצוות הרגיל, אלא על ידי צוות מניו יורק ששכר המפיק לאונרד כצמן, באמתלה שהצילומים הם עבור פרסומת לסבון בהשתתפות דאפי^{[דרוש מקור]}.

על הצופים היה להמתין עד ל-26 בספטמבר, לתחילת העונה הבאה של הסדרה, על מנת לגלות כי כל העונה האחרונה, החל מהיום שבו מת בובי, ועד לרגע בו מתעוררת פאמלה, היה כולו חלום של פאמלה. בובי עודו בחיים, וכל אירועי העונה הקודמת לא באמת התרחשו. הדבר חייב שינויים תסריטאיים וירטואוזיים - דמויות חדשות שהופיעו במהלך העונה, כ"מחליפו" של בובי, בן הדוד ג'ק יואינג, או מאהבה החדש של פאמלה, מרק גרייסון, נעלמו. "ריי" ו"דונה" ששבו זה לזרועות זה במהלך העונה, ואף אימצו תינוק חרש, שבו להיות מסוכסכים, וכיוצא בזה. התסריטאים אף לא השכילו לפתור את כל הבעיות שיצרו מהלכי העלילה המקבילים, ומספר דמויות וקווי עלילה מעלילת "החלום" נותרו על כנם גם לאחר שהסתבר כי הכל היה "חלום". בעיה חמורה נוצרה בתוכנית הבת נוטס לנדינג, שאמורה הייתה להתרחש בעולם של "דאלאס", ומעת לעת אף הופיעו בה דמויות מדאלאס, ולהפך. בסדרה זו התייחסו מספר פעמים למותו של "בובי", כאשר גיבורת הסדרה, "ואל", אף קראה לבנה "בובי" על שמו, ולא ניתן היה להפוך עונה שלמה ל"חלום" גם שם. האירוע הוביל לניתוק הקשרים העלילתיים בין שתי הסדרות.

המפנה העלילתי אכזב רבים מאוהדי הסדרה, והוא נחשב לנקודת שפל בסדרה. הסצנה נקראת "סצנת המקלחת הידועה לשמצה", ורבים סבורים כי זהו הרגע בו איבדה הסדרה את שארית אמינותה התסריטאית. בעולם המושגים של הטלוויזיה האמריקנית מוכר הביטוי "לקפוץ את הכריש" (Jump the Shark), שמשמעותו היא מפנה עלילתי המסמן את דלדול מאגר הרעיונות של תסריטאי סדרת טלוויזיה, ואת קיצה הקרב של הסדרה (וזאת בשל פרק בסדרה "ימים מאושרים" בו נראה הגיבור "פונזי" כשהוא קופץ מעל כריש). מעריצי הסדרה וצופי הטלוויזיה מסכימים כי סצנת המקלחת ב"דאלאס" היא הסצנה בה "קפצה דאלאס את הכריש". מרבית אוהדי הסדרה איבדו את רצונם לצפות בה, והיא החלה לרדת לתחתית טבלאות המדרוג.

השפעה חברתית

חוקרת התרבות נורית גרץ כתבה על הסדרה, כי היא מעלה דילמה אתית, כיוון שדמות נבל כג'יי אר הפכה כתוצאה מהסדרה למודל לחיקוי. על פי גרץ, ה"טוב" ו"רע" בעולם הסדרה אינם נקבעים על פי אמות המוסר המקובלות, אלא ה"טוב" הוא "להצליח" וה"רע" הוא להפסיד, כאשר אין חשיבות למה שהיה על דמות לעשות כדי להצליח להכניס את עצמה לקטגוריה של המצליחנים. גרץ סברה כי השפעתה של הסדרה על התרבות כה משמעותית עד כי ניתן לחלק את החינוך המוסרי של השנים האחרונות ל"לפני דאלאס" ו"אחרי דאלאס", אם כי קשה להעריך את מידת ההשפעה של הסדרה בפועל, ואף קשה להעריך עד כמה הצופים, שרבים מהם אהבו את דמותו של ג'יי אר, אכן הזדהו עם סולם הערכים שלו. מחקרים שונים, למשל, של תמר ליבס ואליהוא כ"ץ, הראו אמביוולנטיות של הצופים ביחס לדמות ולערכיה.

דאלאס בישראל

שידורי דאלאס בישראל החלו ב-14 בפברואר 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל שידורה בארצות הברית. העיתון "דבר" דיווח לקוראיו כי תשודר "סדרה חדשה על משפחת יואינג המתעסקת במיני נפט, העשירה ובעלת ההשפעה הרבה ביותר בדאלאס שבטקסס. בפרק הראשון הבן הצעיר בובי נישא לבת משפחת דייגר, המשפחה היריבה בדאלאס, על אף מורת רוחן של שתי המשפחות".

הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ היחיד, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בראיון שנתן לאחרונה טען דאפי כי הכנסת נהגה לדחות הצבעות, מכיוון שלא ניתן היה להשיג את הקוורום הדרוש בשעות שידור הסדרה. המדובר בהגזמה, אם משום שהסדרה שודרה במוצאי שבת, ולאחר מכן ביום ראשון, ימים שבהם אין הכנסת מתכנסת, ואם משום שהצבעות הכנסת אינן דורשות קוורום. עם זאת, בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, סופר להם כי קיבוץ גינוסר העביר את אספת החברים ממוצאי שבת ליום ראשון בשל שידור הסדרה, ולאחר שזו עברה ליום ראשון, שב והעביר את האספה למוצאי שבת.

בחודש מרץ 1982 ביקרו כמה משחקני הסדרה בישראל. לביקור הגיעו סטיב קנאלי וסוזן הווארד, ששיחקו את ריי ודונה קרבס, לי מקלוסקי ששיחק את מיטש, בעלה של לוסי, ואודרי לנדרס ששיחקה דמות בשם אפטון קופר, שבעת שהתקיים הביקור טרם שודרו בישראל הפרקים בהם היא מופיעה. היה מדובר בשחקני משנה, אך הביקור זכה לכותרות ראשיות בעיתונים, ובמשך שבוע דווח על מעללי "כוכבי דאלאס" כשביקרו במוסדות כ"כסית", מוזיאון השעווה ובית התפוצות, ערכו ערב התרמה לטובת אגודת ידידי בתי החולים בתל אביב וביקרו בחיפה כאורחי ראש העיר אריה גוראל.

הביקור הגיע לשיאו כאשר הוזמנו השחקנים אל ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, במעונו בירושלים ב-13 במרץ 1982. בגין קיבל את השחקנים בכבוד רב, והצטלם כשהוא חובש כובע בוקרים שהעניק לו קנאלי. בגין ביקש מקנאלי שיספר לו מי ירה בג'יי אר, והבטיח כי ישמור את הדבר בסוד כשם ששמר את סודות המחתרות. קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית מזה שנה וארבעה חודשים. הפרק בו התעלומה נפתרת הוקרן בישראל חמישה עשר יום מאוחר יותר.

ביקורם של אנשי דאלאס אצל ראש הממשלה עורר ביקורת מימין ומשמאל. היו אלו הימים שלפני ביצוע נסיגת צה"ל מסיני, ובאותו השבוע הורה בגין על הקמת ועדת חקירה ממשלתית לחקירת רצח חיים ארלוזורוב. מתנגדי הנסיגה פרסמו בעיתוני סוף השבוע מודעות ובהן נראה בגין חבוש בכובע בוקרים, בכיתוב "איזה חורבן עליז, איזו גלות משעשעת, וכמעט שכחנו את העיקר - כוכבי דאלאס מבקרים בארץ. לא אחד כמר בגין יחמיץ אותם, שהרי זו שאלת השאלות - מי ירה בג'יי אר". אנשי השמאל מתחו ביקורת הקושרת את השאלה "מי רצח את ארלוזורוב?" בשאלה "מי ירה בג'יי אר?" וכפי שכתב דוד שחם בטורו "כסף קטן" בעיתון ידיעות אחרונות - "אסור להתמהמה, כל עוד העניין חם. תקום מיד ועדת חקירה לבירור השאלה מי ירה בג'יי אר... אין לנו ביטחון שהסוד שהודלף לראש הממשלה ושמור אצלו בצד סודות המחתרת הוא התשובה האמיתית."

הפופולריות של הסדרה התבטאה גם בצורות נוספות. שחקני "זהו זה!" הקדישו פרק לפארודיה על הסדרה. כמו כן שיווקה חברת "הוד לבן" נקניקייה בשם "מיס לוסי", שהייתה אמורה להיות אמריקנית, קצרה ועסיסית כשרלין טילטון, היא לוסי יואינג, שקומתה 1.50 מ'. המותג זכה להצלחה, ובשנת 2008 החליטה חברת "עוף טוב", שהיא בעלת השליטה ב"הוד לבן", לחדשו לרגל חגיגות השישים למדינת ישראל. בשנת 1983 הוציאה הוצאת יבנה את הספרים "דאלאס: הגברים לבית יואינג" מאת ברט הירשפלד, ו"דאלאס: הנשים לבית יואינג" מאת לי ריינטרי, שהיוו תרגומים לספרים ה"רשמיים" שהוצאו באישור חברת לורימר בבית ההוצאה "דל". במקביל שווק משחק קופסה בשם "דאלאס" הנחשב כיום לפריט לאספנים. משחק מחשב בשם "דאלאס קווסט", היה פופולרי במחשבים האישיים מסוג קומודור 64 או TRS-80 בשנות ה-80.

הסדרה שודרה בישראל מספר עונות נוספות, במשבצת שידורים קבועה בימי ראשון בשעה 21:30, לאחר מהדורת "מבט" בערוץ הראשון. הפרק האחרון שנרכש לשידור בארץ שודר ב-4 בנובמבר 1984, על אף ששידורי הסדרה בארצות הברית המשיכו עוד כ-7 שנים. באותה שעה שודרה החל משנת 1986 הסדרה המתחרה "שושלת". "דאלאס" שודרה במלואה בישראל רק באמצע שנות התשעים, כאשר כל פרקי הסדרה נרכשו לשידור על ידי ערוץ 3 בכבלים בשנת 1996 (כיום הוט 3) ושודרו מדי יום.

סרטי המשך וחידוש הסדרה

הן במהלך שידור הסדרה, והן לאחריה, צולמו מספר סרטי טלוויזיה המבוססים על עלילת הסדרה ושימשו כפריקוול וכסרטי המשך לסדרה. בעת שידור הסדרה, בשנת 1986, שודר הסרט "דאלאס: השנים המוקדמות", שהתמקד במאבקיו של ג'וק יואינג בדיגר בארנס בשנות ה-30, כארבעים שנה לפני עלילת הסדרה. את ג'וק ומיס אלי הצעירים שיחקו שחקנים שאינם שחקנים קבועים בסדרה, אך דברי הקישור נשמעו בקולו של ג'יי אר, הלא הוא לארי הגמן. הסרט היה מועמד לשני פרסי אמי.

לאחר סיום שידור הסדרה, צולמו עוד שני סרטי המשך לסדרה. "דאלאס: שובו של ג'יי אר", ששודר בשנת 1996, בישר לצופים כי הירייה שסיימה את שידורי הסדרה פגעה במראה ולא בג'יי אר, וכי הלה לא התאבד אלא שהה בלונדון. ג'יי אר שב ומנסה להשתלט על חברת הנפט המשפחתית. מאמצים אלו המשיכו גם בסרט "דאלאס: מלחמת בני יואינג" משנת 1998, שבו נאבק ג'יי אר בבובי על השליטה בחברה.

בשנת 2002 הוכרז בחברת פוקס - המאה ה-20 על כוונה להפוך את "דאלאס" לסרט קולנוע. לתפקיד ג'יי אר הוצעו שחקנים שונים כג'ון טרבולטה, טומי לי ג'ונס ואף בן סטילר ואף דובר בקתרין זיטה-ג'ונס לתפקיד סו אלן ומתיו מקונוהיי לתפקיד בובי, אך ההפקה לא הגיעה עדיין לשלבים מעשיים.

בשנת 2012 עלתה ב-TNT סדרת המשך שנקראת גם היא "דאלאס", הממשיכה את עלילת הסדרה המקורית כ-20 שנה לאחר סיומה, אולם מתעלמת מעלילת סרטי הטלוויזיה. בנוסף לדמויות חדשות, בסדרה השתתפו רבים מצוות השחקנים המקורי, בהם פטריק דאפי (בובי), לינדה גריי (סו-אלן), קן קרצ'בל (קליף) ולארי האגמן בתפקיד ג'יי אר. האגמן נפטר בנובמבר 2013 בזמן הפקת העונה השנייה של הסדרה המחודשת. כתוצאה מכך דמותו של ג'יי אר נהרגת במהלך עונה זו, ונראית שוב לאחר מכן במהלך עונה 3 (תוך שימוש בחומרי גלם נוספים שצולמו לדמות בטרם מותו של האגמן). רשת TNT ביטלה את הסדרה המחודשת לאחר 3 עונות, בשנת 2014.

קישורים חיצוניים

• "דאלאס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "דאלאס", באתר AllMovie (באנגלית)
• "דאלאס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "דאלאס", באתר Metacritic (באנגלית)
• "דאלאס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דאלאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• Ultimate Dallas: מדריך רשמי לסדרה (באנגלית)
• DallasFanzine.com (באנגלית)
• Dallas Universe - אתר דאלאס דו לשוני (באנגלית) (בספרדית)
• "דאלאס" ב"קפוץ את הכריש" (באנגלית)
• דאלאס באתר "Classic TV" (בעברית)
• עמית קוטלר וקרן נתנזון, בחזרה לחווה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2008
• AP, ג'יי אר מכה שנית: "דאלאס" חוזרת לשורשים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
• מור אלזון, "דאלאס" 2012: סבון בטעם של פעם, באתר ynet, 17 ביוני 2012
• אלי לאון, ואז הם ירו בג'יי.אר, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2012
• אלי אשד, חאלאס:מסע בעקבות דאלאס, באתר nrg‏, 4 בינואר 2013
• דודי כספי, לוס אנג'לס, פטריק דאפי על "דאלאס" בלי ג'יי אר, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2013
• פוסטר ענק בגודל 20 דונם של הסדרה דאלאס, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏