דב פטישי
דב פטישי (1906 – 1986) היה יזם וחלוץ, ממקימי קריית טבעון וקיבוץ אפיקים, מייסד מפעל הסוכר "סוגת".
 | |
| לידה |
1906 ווהלין, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | 1986 (בגיל 80 בערך) |
| מדינה |
ישראל  |
| מקצוע | יזם, מייסד המפעל "סוגת" |
  | |
חייו
עריכהפטישי נולד בעיירה באזאר שבפלך ווהלין, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בגיל 9 עבר עם אמו ושני אחיו לעיר קייב. קיבל חינוך מסורתי-ציוני, ומגיל 12 השתתף בפעולות ציוניות. בגיל 15 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" שפעלה במחתרת. ב-1 בספטמבר 1924, כשש שעות לפני מאסרי הציונים בכל ערי ברית המועצות, הפליג מאודסה יחד עם עוד שישה חברי תנועה זו. הייתה זו הקבוצה המאורגנת הראשונה של תנועת "השומר הצעיר" שעלתה לארץ ישראל. עם עלייתם הקימו יחד עם כמה חברי התנועה שהגיעו לפניהם כבודדים את קיבוץ השומר הצעיר מברית המועצות, הידוע כיום בשם קיבוץ אפיקים.
בתחילה ישב הקיבוץ במושבה בית-גן, ליד יבנאל, ושם עבד פטישי בסלילת כבישים ובבניית בתים מלבני-אדמה. עם נדידת הקיבוץ לעפולה ואחר כך לחיפה עבד פטישי בייבוש ביצות במפרץ, בסלילת כבישים על הכרמל ובבניית בתים. באותה תקופה חלה בקדחת, שהטרידה אותו זמן רב.
ב-1926 קיבל הקיבוץ לידיו את משק "טירה", ליד חיפה, שנעזב מחבריו, והכניס בו פלוגה להכשרה חקלאית, לקראת התנחלותו בעמק הירדן. בתקופת שהותו בטירה עבד פטישי בפלחה וברפת ותקופה ממושכת כיהן כמרכז המשק. לאחר שהקיבוץ החליט לנטוש את טירה נשאר פטישי לבדו עד לאחר מאורעות תרפ"ט, אך לפי הוראות המוסדות נאלץ לעזוב את המקום מטעמי ביטחון, ולאחר שהייה קצרה במושב מחניים עבר עם משפחתו לחיפה והתחיל לעבוד במחצבה וללמוד בטכניון. בשנת 1936 קיבל תואר מהנדס בניין בטכניון[1]. עם סיום לימודיו עבד כשנתיים בחברת החשמל.
ב-1936 הגה את רעיון השיכון העצמי של מחוסרי-עבודה וארגן קבוצה של בעלי מלאכה לבנות יחדיו בתים בזול[2][3]. הקבוצה הופנתה לגבעות חרתיה והקימה את היישוב "קריית עמל"[4]. פטישי ביקש להקים 1500 יחידות דיור[5], אולם בשלב ראשון הוקמו רק 100 בתים[6] ובשלב שני, בתחילת 1939 נוספו עוד 50 בתים[7].
ב-1940 פרסם את תוכניתו להקמת עיר-גנים בת 20,000 תושבים בגבעות חרתיה, שייך אבריק וקוסקוס – קריית טבעון. לשם כך אף נסע בימי מלחמת העולם השנייה לאנגליה[8], וארגן שם קבוצה של כמאה יהודים לבניית בתים להשכרה למחוסרי דיור בארץ. עם שובו ב-1945 התחיל בהקמת השכונה "טבעון" עבור יהודי אנגליה, שאליה הצטרפו מאות משתכנים ישראלים[9][10].
בסוף שנת 1947 הגיש פטישי לסוכנות היהודית תוכנית להקמת חברה לאומית לשיכון עולים, וצורף למחלקת הקליטה של הסוכנות, שבה טיפל בקליטת העלייה ובאכלוס הערים שננטשו על ידי הערבים. עם אישור תוכניתו והקמת "עמידר", החברה הלאומית לשיכון עולים, מונה כמנהל המחלקה הטכנית של החברה ועסק בהקמת אלפי דירות לעולים בכל חלקי ישראל.
עם התחלת ההתיישבות באזור לכיש, הקים בשנת 1960 בקריית גת את בית החרושת לסוכר "סוגת" והיה מנהלו הכללי עד צאתו לגמלאות בשנת 1979.
בשנת 1983 יצא לאור ספרו "קריה בצל אלונים: תולדות קריית-טבעון" (תל אביב: צ'ריקובר), המספר את סיפור הקמת היישוב.
פטישי נפטר ב-1986 והוא בן 80 שנה. בצוואתו ביקש להיקבר בחלקת קבר צנועה בבית העלמין שבקריית טבעון.
הערות שוליים
עריכה- ^ תוצאות בחינות הדיפלום בתכניון, דבר, 29 באוקטובר 1936
- ^ דב פטישי, מפעל השיכון העצמי, דבר, 3 ביוני 1936
- ^ לקראת שיכון העצמי, דבר, 1 ביולי 1936
- ^ שכונה ע"ש בילינסון, דבר, 27 בנובמבר 1936
- ^ דב פטישי, מפעל השיכון העצמי בחרתיה, דבר, 17 ביוני 1937
- ^ דב פטישי, הבנין בקרית עמל, דבר, 3 באפריל 1938
- ^ שיכון מרחיב את קריית עמל, דבר, 31 במרץ 1939
- ^ 60 בניינים נחנכו בקריית עמל, משמר, 28 בינואר 1945
- ^ אבן פנה לשיכון יהודי אנגליה, הצופה, 24 בדצמבר 1945
- ^ בית שערים הצפונית, דבר, 31 בינואר 1947