בקלה

בָּקָלָה (ידוע גם בשמות: קוד, ושיבוטה. שם מדעי: Gadus) הוא דג טורף החי באזורי המים הקרים באוקיינוס האטלנטי והשקט. בשר הדג משמש למאכל. בלשון הדיבור הדג מכונה גם קוד ושיבוטה, אולם שמות אלו ניתנים לעיתים גם לדגים אחרים מאותה משפחה.

בקלה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	בקלאים
משפחה:	שיבוטיים
סוג:	בקלה
מינים
Gadus macrocephalus Gadus morhua Gadus ogac Gadus chalcogrammus
שם מדעי
Gadus ‏לינאוס, 1758

בנוסף לשימושו כדג מאכל, מופק מן הכבד שלו שמן דגים - המשמש מקור חשוב בתעשיית המזון לויטמינים D, A ו-E ולשומן אומגה 3.

מאפיינים

לדג הקוד האטלנטי, החי באוקיינוס האטלנטי שני מופעי צבע: ירקרק, וחום-אדמדם, משקלו הבוגר לרוב 7–15 ק"ג, אך נדוגו גם דגים במשקל 100 ק"ג ויותר. דג זה טורף סרטנים, דיונונים, כוכבי ים ודגים קטנים ממנו. חלקם נודדים לאזורים חמים לצורך הזרעה והטלה. מקומות ההזרעה קבועים בנמלים שונים באירלנד ולחוף האוקיינוס באירופה. הזכר משמיע גיהוקים ומציג ריקוד הכולל ניפוח והרקדת הסנפירים. במהלך ההזרעה הזוג שוחה במעגלים, כאשר הזכר הופך את עצמו ושוחה מתחת לנקבה.

נקבת הקוד האטלנטי מטילה עד 5 מיליון ביצים, אך רק מחלק קטן מהן מתפתחים דגיגים. הדגיגים הזעירים (4 מ"מ) בוקעים 8–23 יום לאחר ההטלה. הם ניזונים מפלנקטון, ותוך עשרה שבועות הם מגיעים לגודל 2 ס"מ, ועוברים לאזור גדילה מוגדר, שם הם אוכלים סרטנים קטנים. בתום השנה הראשונה הם בגודל 14–18 ס"מ, והם מגיעים לגודל של 25–35 ס"מ בתום השנה השנייה.

באזורי הדיג של הקוד האטלנטי, נדוגים לעיתים גם דגי זהבון (Pollock) - אף הם מאותה משפחה של הבקלה. דגים אלו בבגרותם מגיעים לאורך של מטר אחד ולמשקל של כ-15 ק"ג, אך גם נדוגו דגי זהבון באורך 2 מטרים ויותר.

לסוג דגים זה יש טפילים ייחודיים כגון "שרשורים" (Cestoda), "קפופודה", "קודואה" (Kudoa Microsporidium Feiferi) אך בעיקר את הטפיל "תולעת הקוד" (Lernaeocera branchialis) - למעשה סרטנאי, המתחיל את חייו כפגית השוחה חופשי בים. פגית זו מזדווגת על דג מסוג הנפוחיתיים תוך מציצת דמו בעזרת איבר מציצה חודרני. לאחר הטלת הביצים הנקבה מגיעה אל זימי דג הקוד, ומשנה תצורה למעין תולעת, שבקציהָ שק הביצים. בשלב זה נקבת הטפיל גדלה אל תוך הדג, חודרת ללבו, ומשם מקבלת את דמה.

בישראל, הבקלה הוא אחד הדגים הנמכרים ביותר עקב מחירם הנמוך יחסית^{[דרוש מקור]}. באנגליה דג זה הוא הנפוץ ביותר במאכל העממי המקומי "פיש אנד צ'יפס" - 'דגים וטוגנים'.

הסוג כולו נמצא בסכנת הכחדה עקב דיג יתר, מקנדה, אנגליה ומארצות אחרות בעלות חוף אל האוקיינוס האטלנטי.

מיני דגים שונים הועברו אל סוג הדג הזה במשך הזמן, ועדיין ישנם מינים אשר השתייכותם לסוג זה מוטלת בספק. לאחרונה סווגו מינים רבים החיים באזורי ריף אלמוגים כסוג אחר (Percomorphi).

מינים

• בקלה אטלנטית (Gadus morhua)
• בקלה פסיפית (Gadus macrocephalus)
• בקלה גרינלנדית (Gadus ogac)
• בקלה אלסקית (Gadus chalcogrammus), גם נקרא זהבנון.

ראו גם

• בקלאו
• מלחמת הבקלה

קישורים חיצוניים

• בקלה, באתר ITIS (באנגלית)
• בקלה, באתר NCBI (באנגלית)
• בקלה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• בקלה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• בקלה, באתר GBIF (באנגלית)
• בקלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גיל ססובר, הדג המתאים ביותר לפיש אנד צ'יפס, באתר הארץ, 23 ביולי 2015
• קוד המילניום