דוד אלבחרי
דוד אָלְבָּחָרִי (בסרבו-קרואטית: David Albahari, בסרבית קירילית: Давид Албахари; 15 במרץ 1948, פץ', יוגוסלביה – 30 ביולי 2023, בלגרד, סרביה) היה סופר ומתרגם יוגוסלבי-סרבי ממוצא יהודי, חתן פרס נין ל-1996. ב-1994, במהלך מלחמת בוסניה היגר אלבחרי עם משפחתו מבלגרד לקנדה התגורר בקלגרי עד 2016, אז שב לסרביה והתיישב בבלגרד.
דוד אלבחרי | |
לידה |
15 במרץ 1948 פץ' יוגוסלביה |
---|---|
פטירה |
30 ביולי 2023 (בגיל 75) בלגרד, סרביה |
מדינה | הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, סרביה |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | Sephardic Jewish cemetery Belgrade |
עיסוק | סופר, מתרגם |
מקום לימודים | הפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בלגרד, Zemun Gymnasium, הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת בלגרד, אוניברסיטת בלגרד |
שפות היצירה | אנגלית, סרבית |
סוגה | שירה |
יצירות בולטות | Mamac (פיתיון), 1996 |
תקופת הפעילות | מ-1973 |
הושפע מ | ג'ון אפדייק, ויליאם פוקנר |
צאצאים | Natan Albahari |
פרסים והוקרה | פרס נין (1996) |
http://www.davidalbahari.com | |
קורות חיים
עריכהדוד אלבחרי נולד בחבל קוסובו. אביו היה רופא שלחם במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא סרביה, נפל בשבי במהלך מלחמת העולם השנייה ונכלא במחנה שבויים בסרביה. אשתו וילדיו נרצחו. אמו של אלבחרי, נישאה ליהודי, והתגיירה לאחר שילדה שני ילדים. בשואה איבדה את משפחתה ונישאה בשנית לאביו של דוד[1]. אלבחרי רכש השכלה אקדמית בספרות אנגלית באוניברסיטת בלגרד. ב-1973 פרסם את אסופת הסיפורים הקצרים הראשונה שלו.
לאורך הקריירה פרסם אלבחרי 13 רומנים ו-11 אסופות של סיפורים קצרים. ב-1991 התמנה לנשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. בעת מלחמת בוסניה, במהלך המצור על סרייבו (אנ') סייע אלבחרי לפינוים של בני הקהילה היהודית בסרייבו מהעיר. ב-1994 היגר אלבחרי עם משפחתו לקנדה. ב-1996 זכה בפרס נין על ספרו "Mamac" (בעברית: פיתיון). ספריו תורגמו ל-16 שפות. דוד אלבחרי היה חבר האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות. בשנותיו האחרונות כתב אלבחרי גם שירה ומחזות.
הלך לעולמו בבלגרד ב-30 ביולי 2023 לאחר התמודדות ממושכת עם מחלה קשה.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד אלבחרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ספריו של דוד אלבחרי אשר תורגמו לעברית, באתר סימניה
- דוד אלבחרי (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חוה פנחס-כהן, אני, או מישהו אחר או אף אחד..., באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2018