דוד זבה
דוד (דודי) זבה (נולד בחיפה ב-13 באוגוסט 1968) הוא מוזיקאי, מנצח, מעבד, מתזמר, מלחין, קורפטיטור, זמר ופסנתרן ישראלי. משמש כראש המחלקה הווקאלית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מנצח הבית בתזמורת סימפונט רעננה, מנהל מוזיקלי של מיתר אופרה סטודיו באופרה הישראלית. הוא חתן פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לשנת 2020 וחתן פרס אנגל בתחום היצירה לשנת 2023.
לידה | 13 באוגוסט 1968 (בן 56) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
מקום לימודים | האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין |
עיסוק | מוזיקאי, מנצח, מעבד, מתזמר, מלחין, זמר, פסנתרן, קורפטיטור |
סוג קול | בריטון |
שפה מועדפת | עברית |
כלי נגינה | פסנתר |
שיתופי פעולה בולטים | |
פרסים והוקרה |
|
פעילות מוזיקלית
עריכהזבה משמש מנהל מוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" - הסטודיו לאמנים צעירים של האופרה הישראלית ומרצה בכיר וראש המחלקה הווקאלית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומופיע דרך קבע בקונצרטים והקלטות בישראל ומחוצה לה כמנצח, כפסנתרן וכזמר.
בעל תואר מאסטר בקומפוזיציה ותואר אמן בזמרה בהצטיינות יתרה מהאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בת"א. למד ניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים אצל מנדי רודן. זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן "מוסט" והאופרה הישראלית החדשה, "המכון הישראלי לאומנות הזמרה" ובמקום ראשון בתחרות האקדמיה בזמרה.
זוכה פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה מטעם לשנת 2020 וכן פרס אנגל בתחום היצירה לשנת 2023[1], שני הפרסים מוענקים על ידי עיריית תל אביב-יפו.
העשייה המוזיקלית של דוד זבה כוללת הלחנה, עיבודים מוזיקליים, תזמור, עריכה, תרגום וכתיבת לברית של אופרות ושירה אמנותית. ניהול מוזיקלי, הופעה על הבמה כמנצח, פסנתרן, זמר ומנחה וכן בהוראה אקדמית.
הלחנה, כתיבה, עיבודים ותרגום
עריכהדוד זבה כתב והלחין את האופרה "אליסה בארץ הפלאות" על פי סיפורו של לואיס קרול, עבור האופרה הישראלית שהעלתה אותה בניצוחו על בימתה ועל בימות רבות ברחבי הארץ, ובספטמבר בבית האופרה של וילנה בליטאית.
זבה כתב והלחין את האופרה "אמהות" המעניקה קול לנשים של ספר "בראשית", האופרה העלתה על בימת האופרה פרינג' במרכז תרבות מנדל, בפסטיבל האגם, באקדמיה למוסיקה בירושלים ובאופרה הישראלית[2] וזכתה לשבחי הביקורות[3][4]. על יצירה זו הוענק לו פרס אנגל לשנת 2023.
בין יצירותיו שבוצעו על הבמה: סוויטה לכינור ולתזמורת "שנות אור" -ביטוי מוזיקלי למחזור שירים שכתב בעקבות טיול שורשים כיומן מסע בזמן לחיים, לנופים ולניגונים שלפני השואה[5], סוויטה לפסנתר ותזמורת "מטריות בפריז" - הומאז' לקולנוע הצרפתי, מחזור שירים לסופרן וטנור "שיר השירים", מוזיקה לתיאטרון ועוד.
הפרודיה ההומוריסטית על התפתחות האופרה והשיר האמנותי "אופרה בטירוף" שכתב והלחין הועלתה בביצועו כזמר כמופע סטנד-אפ יחיד בליווי הפסנתרנית אירית רוב, ומאוחר יותר בליווי חמש תזמורות שונות בארץ הועלתה מעל 150 פעמים והוקלטה וצולמה בכלי תקשורת בארץ ובעולם.
דוד זבה יצר מספר מופעי-קולאז' מוזיקליים: "אורפאוס פסיון" (לברית מקורית בעברית על פי אגדת אורפאוס למוזיקה מתוך יצירות ליטורגיות של באך), "חילול הקסם" (כתיבת לברית, עיבוד ותזמור על פי "חליל הקסם" של מוצרט), "הדיוות" (מופע סטנד-אפ אופראי עם הזמרות קרן הדר והילה בג'יו המתאר בהומור את הווי מאחורי הקלעים של עולם האופרה בצד ביצועים של אריות ושירים. המופע בוצע עם פסנתר וגם עם כמה תזמורות בניצוחו ובנגינתו של זבה).
דוד זבה התקין מספר תרגומים ועיבודים של לברית לשירה בעברית של אופרות לקהילה ולילדים כגון: "סינדרלה" / רוסיני ו"הספר מהתקווה" על פי "הספר מסביליה" / רוסיני, "שיקוי האהבה" / דוניצטי, "כרמן בת"א" על פי "כרמן" / ביזה, "נישואי פיגארו" / מוצרט. יצירות אלו בוצעו על בימות ברחבי הארץ בניצוחו. הן תורגמו ועובדו כחלק ממפעל האופרה הישראלית להנגיש את היצירה האופראית לילדים, לאפשר הופעות אופרה ברחבי המדינה ולשלב בהן באופן פעיל את הקהילה.
היחסים בין המילים והמוזיקה בשיר האמנותי ובאופרה והדרך בה השיר הכתוב והלחן גואלים ומעצימים זה את זה העסיקו את זבה עוד מילדותו, הוא חקר אותם בעבודת המאסטר שלו והרבה לתרגם מאז אופרות ושירים אמנותיים המקשיבים למוזיקה ומותאמים לדרישות הביצוע הקולי על הבמה.
בין היצירות שתרגם בדרך זו ואשר בוצעו על בימת האופרה ועל בימות נוספות: "העטלף" / יוהאן שטראוס, "המבול של נח" / בנג'מין בריטן, "מקהלת העבדים" מתוך "נבוקו" / ג'וזפה ורדי, קטע מקהלה מתוך "הנערה מהמערב" / פוצ'יני, דואט מתוך "דון ג'ובאני" / מוצרט, דואט מתוך "לה טרוויאטה" / ג'וזפה ורדי, כעשרים לידר של ריכרד שטראוס, "שירים ומחולות של מוות" של מוסורגסקי, שירים של רחמנינוב, צ'ייקובסקי ועוד.
דוד זבה כתב מאות רבות של עיבודים ותזמורים עבור מיטב האמנים בארץ (יהורם גאון, ריטה, להקת כוורת, אתניקס, מיקי גבריאלוב, יונתן רזאל, דוד ד'אור ועוד רבים אחרים) שנוגנו על ידי כל התזמורות בארץ.
ניצוח
עריכהדוד זבה מנצח בקביעות בארץ ובעולם על רפרטואר רחב של יצירות (מוזיקה קלאסית, מוזיקה מסרטים, שירים ישראלים, מוזיקה עממית, יהודית ועוד). בישראל ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית רמת גן ותזמורת סימפונט רעננה.
בחו"ל ניצח זבה על התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג והתזמורת הפילהרמונית של פסקוב ברוסיה, התזמורת הסימפונית של יוסטון בטקסס, התזמורת הסימפונית של ממפיס בטנסי, הסינפונייטה רומאנה באיטליה, התזמורת הפילהרמונית של באקו באזרבייג'ן, התזמורת הסימפונית של אלמטי בקזחסטן תזמורת הפסטיבל של יוהנסבורג בדרום אפריקה ועוד.
כמנצח באופרה הישראלית ניצח על הפקות של "הספר מסביליה", "לה טרוויאטה", "מנון לסקו", "אליסה בארץ הפלאות" ועל הפקות קהילתיות של "חליל הקסם", "שיקוי האהבה", "סינדרלה", וכמו כן על הפקות רבות וקונצרטים אופראיים רבים עם מיטב זמרי האופרה בארץ.
עם תזמורת סימפונט רעננה, שהוא מנצח הבית שלה, מופיע זבה בקונצרטים מגוונים ברחבי הארץ, בהפקות משולבות עם הרכבים כליים שונים ועם מיטב הזמרים בישראל ובעולם, בפרויקטים מיוחדים, בהופעות הצדעה ומחווה למלחינים ולמשוררים, בקונצרטי פארק, קונצרטים מודרכים לבתי ספר, טקסים לאומיים ועוד. על סימפונט רעננה ניצח זבה בהופעות אומנים ידועי שם, אנריקו מסיאס, להקת B2, אמה שפלן, אסתר עופרים ועוד, ובסיורי קונצרטים בקנדה ופולין, בפסטיבל ימי הזמר בתיאטרון חולון, ובתוכניות טלוויזיה כמו המעגל עם דן שילון.
מקהלות הזמר: "זמר לך", "שירן", "רון חולון" (ובעבר גם "כרמל" ו"אדם לאדם") הופיעו בניהולו ובניצוחו בפסטיבלים ותחרויות בינלאומיות וזכו בפרסים.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד זבה, ברשת החברתית פייסבוק
- דוד זבה, ברשת החברתית LinkedIn
- דוד זבה, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- דוד זבה באתר האופרה הישראלית החדשה
- דוד זבה באתר סימפונט רעננה
- "אמהות" מרכז תרבות מנדל ינואר 2015
- חגי חיטרון, "אמהות": אל אישך תשוקתך, באתר הארץ, 2 בינואר 2016
- דוד זבה באתר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- חגי חיטרון, חיזוק שרירי הבטן, באתר הארץ, 18 בינואר 2008
- חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, אורפיאוס פסיון: לא אותנטי בכלל, באתר הארץ, 30 במרץ 2009
- מרב יודילוביץ', אליס בארץ האופרה, באתר ynet, 10 באוגוסט 2010
- חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, "אליס בארץ הפלאות": אופרה לא בדיוק חינוכית, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2010
- חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, "אליסה בארץ הפלאות": כל סיטואציה יפה מהשנייה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2010
- יוסי שיפמן, בין הזיית טרוף למסע הזייה, אתר הבמה. 25.7.2010
- אורה בינור, הגשש החוור של המוזיקה הקלאסית, מעריב. 22.4.2009
- נעם בן זאב, סיפור סינדרלה בנתניה, באתר הארץ, 14 באפריל 2008
- נורית אסיאג, שעת אופרה לילדים: הפעילות התרבותית המוצלחת ביותר בתל אביב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2011
- Maxim Reider, Reality Opera, The Jerusalem Post, 24.7.2013
- חגי חיטרון, דיוות אמיתיות, באתר הארץ, 1 באפריל 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ הזוכים בפרסי עיריית תל אביב-יפו 2023 באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ אמיר מנדל, האופרה "אמהות" עושה תיקון לנשות התנ"ך, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
- ^ עמית סלונים, אין להן אלוהים: האופרה התנ"כית "אימהות" שוחטת פרות קדושות - וזה מעולה, באתר וואלה, 10 ביוני 2021
- ^ "אמהות": אופרה ישראלית מקורית ומרגשת, באתר ynet, 10 ביוני 2021
- ^ שנות אור/דוד זבה, נבדק ב-2021-09-21