דוד חודק

משפטן ישראלי, בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים

דוד חוֹדַק (נולד ב-1953) הוא עורך דין העוסק במשפט מסחרי. בעל עיטור העוז על פועלו כקצין שריון במלחמת יום הכיפורים. כיהן כראש משרד עורכי הדין גרוס ושות' לשעבר, והחל מינואר 2023, לאחר המיזוג מכהן כיושב ראש הפירמה המאוחדת גולדפרב גרוס זליגמן ושות׳, משרד עורכי הדין הגדול בישראל.[1][2][3]

דוד חודק
לידה 1953 (בן 71 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב (1981)
השתייכות משרד גרוס ושות'
תקופת כהונה 1983–הווה (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־41 שנים)
תפקידים בולטים
  • ראש ועדת חודק
  • חבר ועדת ורדי
  • חבר ועדת ברנע
בן או בת זוג אמיליה חודק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

חודק נולד בישראל, בן לאב ניצול השואה שעבד בחברת החשמל, ואם עקרת בית. הוא גדל בשכונה בדרום תל אביב, למד בבית הספר רוגוזין-ביאליק ובפנימייה הצבאית לפיקוד ליד הגימנסיה העברית "הרצליה"[4].

שירותו הצבאי

עריכה

ב-1971 התגייס לצה"ל ושירת כתותחן טנק בחיל השריון. לאחר קורס קציני שריון שירת כמדריך בבית הספר לשריון.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הופסק קורס קציני השריון בו הדריך. מפקדי בית הספר וחייליו הרכיבו את גדוד שריון 198, בפיקוד עמיר יפה, שנשלח לסיני. פלוגתו של חודק קיבלה את גזרת מעוז "מפרקת", סמוך לקנטרה. חודק נלחם בכוחות המצרים שהשתלטו על האזור. במהלך הקרבות נפגע הטנק שלו מטיל סאגר והושבת. חודק נשאר במעוז יחד עם חיילי המעוז ולוחמים נוספים מהשריון. תחת האש המצרית הכבדה, ארגן חודק את פינוי הלוחמים והנפגעים, ובהם שבעה פצועים, שני הלומי קרב ומספר הרוגים, עד לחילוצם על גבי שני טנקים, אליהם הצליחו לחבור. במהלך הפינוי נפגע מרסיסים ברגלו אך המשיך להילחם עד שהתמוטט ופונה לבית חולים. לאחר שבוע אשפוז, עזב את בית החולים, ללא הסכמת רופאיו, וחבר ליחידתו בקרב העיר סואץ. על אומץ הלב שהפגין, כושר המנהיגות והדבקות במשימה עוטר בעיטור העוז[5].

לאחר המלחמה שירת כסגן ומפקד פלוגה, קצין אג"ם באוגדה, סגן מפקד גדוד ומפקד גדוד 198 בדרגת סא"ל.

לאחר שחרורו מצה"ל

עריכה

ב-1981 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב, ב-1983 חבר ליוסף גרוס וב-1986 הפך לשותפו. בשנים 19901992 עבד במשרד Weil Gotshal & Manges בניו יורק והתמחה בדיני ניירות ערך, מיזוגים ורכישות ועסקאות בינלאומיות. חודק מומחה בדיני תאגידים, בדיני מיסים ובשוק ההון. מכהן כיושב ראש ושותף בכיר במשרד גולדפרב גרוס זליגמן (נקרא בעבר משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'), משרד עורכי הדין הגדול בישראל[6], ב-2010 דורג על ידי צ'יימברס אנד פרטנרס בין ארבעת עורכי הדין בקבוצת האיכות הראשונה בישראל בתחום שוק ההון ובין תשעת עורכי הדין בדרגה זו בתחום המיזוגים והרכישות.[7]

פעילות ציבורית

עריכה

במהלך השנים שימש כחבר במספר ועדות ציבוריות:

ב-1994 היה חבר ועדת ורדי – ועדה מטעם רשות ניירות ערך לנושא עידוד הון סיכון בישראל.

ב-2001 היה חבר ועדת ברנע – ועדה מטעם רשות ניירות ערך לנושא מבנה דוחות שנתיים, תשקיפים והשלכותיהם.

ב-2009 עמד בראש ועדת חודק – ועדה ציבורית מטעם משרד האוצר לניהול והפחתת סיכוני אשראי על ידי גופים מוסדיים, ובפרט קביעת פרמטרים להתייחסות גופים כאלה להשקעה באיגרות חוב של חברות והלוואות להן.[8] הוועדה פרסמה את המלצותיה בפברואר 2010 ואלה אומצו על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון באוצר, עודד שריג.

בינואר 2023 הוכרז על מיזוג משרד עורכי הדין גרוס עם המשרד גולדפרב-זליגמן, ונוסדה הפירמה גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות, משרד עורכי הדין הגדול בישראל, המונה 530 עורכי דין. עורך הדין חודק היה ליושב ראש הפירמה המאוחדת.[1][2][3]

בפברואר 2023, במהלך כנס עורכי דין על רקע הרפורמה המשפטית, אמר חודק שבהיסטוריה של ארץ ישראל היו מלחמות אחים, ואם ישראל תהפוך לדיקטטורה הוא יילחם: "אם צריך להילחם על זה – אלחם. אנשים מוכנים להילחם עם נשק... אם יגררו אותי לזה, זה מה שאני אעשה"[9]. דברים אלה עוררו סערה תקשורתית והוא אף זומן לחקירה משטרתית. בראיון בכאן 11 חזר בו והבהיר "אני מצטער על כך שדברי פורשו לא נכון, צריך להיאבק בתוכנית בכל דרך חוקית. החקירה נגדי – פוליטית לחלוטין"[10][11]. שותפיו במשרד עורכי הדין שבראשו עמד פרסמו מכתב שבו הם מגנים כל סוג של אלימות וכתבו שדבריו של חודק אינם מייצגים את עמדת המשרד[12]. חודק שלח מייל לעובדי המשרד, בו כתב שהמכתב של שותפיו עורכי הדין איה יופה, אסתר קורן וד"ר איל שנהב היה בשבילו המכה הקשה מכל, הוא ראה בו בגידה, וכתגובה עבר ממשכנו במשרד עו"ד גרוס לשעבר, למשרדי שותפיו במשרד גולדפרב זליגמן הממוקמים במגדלי אלקטרה. הוא ממשיך לכהן בתפקידו כיושב ראש המשרד המאוחד[12][3].

חיים אישיים

עריכה

חודק נשוי לפרופסור אמי חודק, מנהלת מחלקת העור במרכז הרפואי רבין. לזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דוד חודק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 עורכי האתר Duns 100, דוד חודק, יושב ראש, גולדפרב, גרוס זליגמן, באתר Duns 100 - דירוג החברות המובילות במשק הישראלי, ‏29/03/2023
  2. ^ 1 2 עורכי האתר, גולדפרב זליגמן וגרוס מתמזגים למשרד עו"ד הגדול בישראל, באתר Funder.co.il אתר ניהול ההשקעות של ישראל, ‏19.01.2023
  3. ^ 1 2 3 עורכת הדין שהובילה את המיזוג הגדול בישראל: "השוק ילך בעקבותינו, משרדים בינוניים יתקשו", באתר גלובס, 24 במרץ 2023
  4. ^ דוד חודק, באתר "בהשקט ובבטחה".
  5. ^ עיטור העוז שהוענק לדוד חודק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל;
    סג"ם דוד חודק, באתר הגבורה
  6. ^ דירוג BDI, שנת 2015
  7. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מי הם עורכי הדין הטובים בארץ בתחומי המשפט המסחרי?, באתר גלובס, 25 בפברואר 2010
  8. ^ על ועדת חודק באתר פורום החוסכים לפנסיה בישראל
  9. ^ כנס החורף של לשכת עורכי הדין 2023
  10. ^ עו"ד חודק חוזר בו: להיאבק בתוכנית בכל דרך חוקית, באתר ערוץ 7, ‏2023-02-04
  11. ^ קרן אוזן, עו"ד חודק: "אני מתנגד לאלימות, צריך להיאבק ברפורמה המשפטית בכל דרך חוקית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  12. ^ 1 2 גולן חזני, לאחר האמירה השנויה במחלוקת: עו"ד דוד חודק פורש ממשרד גרוס ושות', ומאשים את שותפיו בבגידה, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2023