דוד נלבנדיאן
דוד פבלו נלבנדיאן (בספרדית: David Pablo Nalbandian נולד ב-1 בינואר 1982) הוא טניסאי עבר ארגנטינאי מקצועי, דורג בשיאו במקום השלישי בעולם (20 במרץ 2006). ב-1 באוקטובר 2013 פרש מטניס מקצועי.[1]
 | |
| לידה |
1 בינואר 1982 (בן 42) אונקיז'ו, ארגנטינה |
|---|---|
| מדינה |
 ארגנטינה |
| מקום מגורים | קורדובה, ארגנטינה |
| גובה | 1.80 מטר |
| יד חובטת | ימין |
| פעילות כמקצוען |
2000 – 1 באוקטובר 2013 (כ־13 שנים)  |
| סה"כ פרסים שצבר |
11,123,125 דולר אמריקאי |
| יחידים | |
| מאזן קריירה |
383–192 |
| דירוג שיא | 3 (20 במרץ 2006) |
| זכיות בטורנירים | 11 |
| זוגות | |
| מאזן קריירה |
49–53 |
| דירוג שיא | 105 |
| זכיות בטורנירים | 0 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות 0 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | חצי גמר (2006) |
| אליפות צרפת הפתוחה | חצי גמר (2004,2006) |
| וימבלדון | גמר (2002) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | חצי גמר (2003) |
  | |
רגעי השיא שלו בקריירה כוללים זכייה בטורניר אליפות סבב המאסטרס העולמי בשנת 2005, הופעה בגמר ווימבלדון בשנת 2002, חצי גמר באליפות אוסטרליה הפתוחה בשנת 2006, חצי גמר באליפות צרפת הפתוחה בשנת 2004 ו-2006, וחצי גמר באליפות ארצות הברית הפתוחה בשנת 2003.[2]
ביוגרפיה
עריכהדוד נלבנדיאן נולד בעיר קטנה בשם אונקיז'ו שבפרובינציית קורדובה שבארגנטינה, לאב בשם נורברטו שהלך לעולמו, ואם בשם איידה. לדוד שני אחים: חאבייר ודאריו, שהוא מאמן טניס במקצועו. בילדותו בנה לו סבו מגרש טניס שבו החל לשחק מגיל 5 ביחד עם אחיו הגדולים. הפך למקצוען בגיל 18.[3] בצעירותו זכה בטורניר וימבלדון לנוער והגיע לגמר אליפות צרפת הפתוחה.
סגנון משחק
עריכהסגנונו של דוד נלבנדיאן מתבסס על משחק מכל חלקי המגרש. נלבנדיאן מצטיין בחבטת גב יד בשתי ידיים, ומשחק קו בסיס אגרסיבי. שילובן של חבטות חזקות מקו הבסיס יחד עם בחירה בחבטות בעלות סיכון נמוך, עבודת רגליים טובה ומשחק אינטליגנטי יוצרות שילוב מנצח.[4] חולשתו העיקרית היא בחבטת ההגשה, שעל אף יציבותה - חסרה את העומק והעוקץ הנוסף.
נלבנדיאן נחשב גם כאחד ממחזירי ההגשה המצטיינים שבסבב. ביכולתו לחסום את הגשת היריב על מנת לבנות את הנקודה מקו הבסיס, או להחזיר בצורה אגרסיבית את ההגשה על מנת להעביר את השליטה על הנקודה בחזרה אליו.[5]
ציוד
עריכהדוד נלבנדיאן משתמש במחבטים מבית היוצר של יונקס. הדגם הספציפי שבו הוא משתמש נקרא RDiS 100 Midplus בשילוב עם גידי Luxilon Big Banger 16. ספונסר הביגוד ונעלי הטניס שבהם הוא משתמש - גם כן של חברת יונקס.
קריירה
עריכה2000-2001
עריכהנלבנדיאן החל לשחק כמקצוען בשנת 2000, בגיל 18. כמרבית השחקנים, גם הוא החל את דרכו בסבב הצ'לנג'ר, ואט אט עלה בדירוג העולמי. באוגוסט 2001 השתתף לראשונה בטורניר גראנד סלאם, זה קרה באליפות ארצות הברית הפתוחה, שם העפיל עד לסיבוב השלישי. בתחילת אוקטובר הגיע נלבנדיאן לגמר הראשון שלו בטורניר פלרמו שבאיטליה, שם הפסיד לפליקס מאנטילה.
את שנת 2001 סיים נלבנדיאן לראשונה ברשימת חמישים הטניסאים המובילים - כמדורג במקום ה-47 בעולם.
2002
עריכהשנת 2002 הייתה שנת הפריצה של דוד נלנבדיאן. בתחילת חודש אפריל זכה בטורניר הראשון שלו בקריירה באשטוריל, פורטוגל. בנוסף הגיע לשני גמרים שהחשוב מביניהם הוא בטורניר ווימבלדון, שם הפסיד ללייטון יואיט בשלוש מערכות 2-6 ,3-6 ,1-6. הגמר השני היה בטורניר בזל בשווייץ שבו ניצח את פרננדו גונזאלס.
באליפות אוסטרליה הפתוחה הודח בסיבוב השני, באליפות צרפת הפתוחה הגיע לסיבוב השלישי, ובאליפות ארצות הברית הפתוחה הודח כבר בסיבוב הפתיחה.
את שנת 2002 סיים כמדורג במקום ה-12 בעולם.
2003
עריכהנלבנדיאן פתח טוב את עונת 2003. ההעפלה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה הכניסה אותו לראשונה בקריירה לדירוג עשרת הטניסאים המובילים בעולם. עם זאת, הוא לא הצליח להתמיד ביכולת הטובה, ורשם מס' הפסדים מאכזבים בהמשך העונה, כגון ההפסד בסיבוב השני של אליפות צרפת הפתוחה.
חציה השני של העונה היה טוב יותר - עם שמינית גמר בווימבלדון, וחצי גמר באליפות ארצות הברית הפתוחה. בנוסף העפיל נלבנדיאן לשני גמרים נוספים : בטורניר מונטריאול (משטח קשה}, ובטורניר בזל (משטח קשה), אך הפסיד בגמר לאנדי רודיק וג'יזרמו קוריה בהתאמה.
עקב הישגים אלו העפיל נלבנדיאן לראשונה לאליפות סבב המאסטרס העולמי, שם רשם שני הפסדים וניצחון אחד על חואן קרלוס פררו.
את שנת 2003 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-8 בעולם.
2004
עריכהשנת 2004 נפתחה באותו מומנטום של סיום העונה שעברה. נלבנדיאן העפיל עד שלב רבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם הפסיד לאלוף הטורניר באותה שנה, רוג'ר פדרר. עונת החימר בישרה טובות עם רבע גמר במאסטרס במונטה קרלו, רבע גמר בטורניר ברצלונה, גמר במאסטרס רומא והישג השיא - חצי גמר באליפות צרפת הפתוחה, שם נעצר רק על ידי אלוף הטורניר באותה שנה, גסטון גאודיו. הישגים אלו הובילו את נלבנדיאן לראשונה בקריירה לדירוג מרשים במיוחד של המדורג רביעי בעולם בתחילת חודש יוני.
המשך העונה היה פחות טוב וכלל הדחה כבר בסיבוב השני של אליפות ארצות הברית הפתוחה, אך חודש וחצי לאחר מכן העפיל נלבנדיאן לגמר בטורניר המאסטרס במדריד (משטח קשה), שם הפסיד למאראט סאפין בשלוש מערכות.
את שנת 2004 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-9 בעולם.
2005
עריכהשנת 2005 הייתה שנת השיא עבור דוד נלבנדיאן. בטורנירים הגדולים של השנה, טורנירי הגראנד סלאם העפיל נלבנדיאן לשמינית גמר באליפות צרפת הפתוחה, ורבע גמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, ווימבלדון, ובאליפות ארצות הברית הפתוחה.
בתחילת מאי זכה נלבנדיאן בתואר השלישי שלו בקריירה, כניצח בגמר טורניר מינכן, על משטח החימר, את אנדריי פאבל הרומני בשתי מערכות.
בנובמבר רשם נלבנדיאן את הישג השיא בקריירה : ניצחון בטורניר אליפות סבב המאסטרס העולמי, בשאנגחאי. נלבנדיאן נכנס לטורניר כמחליף במקום אנדי רודיק, ובשלב הבתים רשם שני ניצחונות (נגד ליוביצ'יץ' ונגד קוריה, הפסד מול פדרר). בשלב חצי הגמר ניצח את הטניסאי הרוסי, ניקולאי דווידנקו ובגמר גבר על רוג'ר פדרר בחמש מערכות, לאחר שכבר היה בפיגור שתי מערכות. הגמר נגמר רק בשובר השוויון המכריע בתוצאה (3)7-6 ,6-1 ,6-2 ,(11)6-7 ,(4)6-7.
את 2005 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-6 בעולם. בשנה זו קיבל את פרס ספורטאי השנה בארגנטינה ("אולימפיית זהב").
2006
עריכההכושר הטוב של שנת 2005 המשיך גם בפתיחת שנת 2006. באליפות אוסטרליה הפתוחה העפיל עד שלב חצי הגמר, שם הפסיד רק במערכה חמישית לפיינליסט אותה שנה, מרכוס בגדאטיס. נלבנדיאן העפיל גם לחצאי הגמר בטורנירים במיאמי (משטח קשה), וברומא (משטח חימר). בעונת החימר זכה בטורניר אשטוריל (משטח חימר) על אדמת פורטוגל, ובאליפות צרפת הפתוחה הודח רק בשלב חצי הגמר, שם למרות משחק טוב מול רוג'ר פדרר, נאלץ לפרוש עקב בעיה בקיבה.
המשך השנה לא האיר פנים לנלבנדיאן. הוא רשם הדחה מוקדמת כבר בסיבוב השלישי של ווימבלדון, ובסיבוב השני של אליפות ארצות הברית הפתוחה, וכן הדחות מוקדמות במס' טורנירים נוספים. עם זאת, נלבנדיאן רשם הישג מכובד שהעפיל עד שלב חצי הגמר בטורניר מדריד, שם הפסיד לרוג'ר פדרר בשתי מערכות.
באוגוסט רשם נלבנדיאן את דירוג השיא שלו : המקום השלישי בעולם שהוא בפיגור רק אחרי פדרר במקום הראשון, ונדאל במקום השני.
באליפות סבב המאסטרס העולמי הודח נלבנדיאן בשלב חצי הגמר על ידי האמריקאי ג'יימס בלייק.
את שנת 2006 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-6 בעולם.
2007
עריכהשנת 2007 נפתחה בצורה לא טובה מבחינת נלבנדיאן. הפסד בשמינית הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, והפסדים מוקדמים במרבית הטורנירים כולל בשמינית הגמר של אליפות צרפת הפתוחה הובילו אותו ליציאה מדירוג עשרים הטניסאים המובילים בעולם ראשונה מאז שנת 2003. הוא סבל מפציעות רבות שהיוו את הבסיס ליכולת החלשה שלו בתחילת העונה.
שינוי המומנטום היה בטורניר המאסטרס במדריד. שם ניצח את שלושת המדורגים הבכירים בעולם, רפאל נדאל (דורג שני בעולם), נובאק ג'וקוביץ' (דורג שלישי בעולם) ורוג'ר פדרר (דורג ראשון בעולם), בזה אחר זה בדרך לזכייה בתואר. למעשה היה השחקן השלישי בלבד בהיסטוריה שמצליח לנצח את שלושת הבכירים בעולם באותו טורניר, כשהאחרון היה בוריס בקר הגרמני.
היכולת הטובה נמשכה גם בטורניר המאסטרס הבא בפריז. בסיבוב השלישי של הטורניר ניצח שוב את המדורג ראשון בעולם, רוג'ר פדרר בשתי מערכות. במשחק הגמר ניצח את המדורג שני בעולם, רפאל נדאל בשתי מערכות 6-0 6-4.
בעקבות תוצאות אלו שב נלבנדיאן אל דירוג עשרת הטניסאים המובילים בעולם.
את שנת 2007 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-9 בעולם.
2008
עריכהשנת 2008 הייתה מלאה בעליות ומורדות עבור נלבנדיאן. מחד בטורנירי הגראנד סלאם לא נחל הצלחות מרשימות עם הדחות בסיבוב השלישי באליפות אוסטרליה הפתוחה, בסיבוב השני באליפות צרפת הפתוחה, בסיבוב הראשון בווימבלדון, ובסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית הפתוחה.
מאידך רשם זכיות בשני תארים : בטורניר בואנוס איירס (משטח חימר), ובטורניר סטוקהולם (משטח קשה באולם), שם גבר על המקומי רובין סודרלינג בשלוש מערכות. בנוסף רשם עוד שלוש הופעות בגמרים : בטורניר אקפולקו שבמקסיקו (משטח חימר), בטורניר בזל, ובטורניר המאטסרס שבפריז.
את שנת 2008 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-11 בעולם.
2009
עריכהנלבנדיאן פתח את שנת 2009 ברגל ימין עם זכייה בטורניר סידני שבאוסטרליה, כשגבר על ירקו ניימינן בשלוש מערכות. עם זאת הודח כבר בסיבוב השני של אליפות אוסטרליה הפתוחה. שאר העונה לא הניבה בשורות מעודדות מבחינתו והישג השיא, מלבד הזכייה, היה חצי גמר בטורניר בואנוס איירס על משטח החימר.
בחודש מאי הודיע נלבנדיאן שיאלץ לעבור ניתוח עקב פציעה בירך, דבר שגרם לו להחמיץ את השתתפותו בטורנירי גראנד סלאם וכן את השתתפותו בגביע דייוויס ויתר הטורנירים בהמשך השנה.
את שנת 2009 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-64 בעולם.
2010
עריכהבדומה לשנת 2009, גם שנה זו הייתה מרובה בפציעות מטרידות.
פציעות בברכיים ובבטן גרמו לנלבנדיאן לפתוח את שנת 2010 באיחור. הוא חזר לסבב רק בפברואר, בטורניר הביתי שלו בבואנוס איירס, אך לא נחל הצלחה שפרש ברבע הגמר עקב פציעה ברגל ימין. בעונת החימר רשם העפלה לרבע הגמר בטורניר המאסטרס במונטה קרלו, שם הודח על ידי נובאק ג'וקוביץ'. פציעה נוספת ברגל ימין גרמה לו להחמיץ את הרולאן גארוס ואת ווימבלדון.
הוא שב לפעילות בחודש יולי, שעזר לנבחרתו במסגרת גביע דייוויס להעפיל לשלב חצי הגמר אחרי ניצחון 3-2 על נבחרת גביע הדייוויס של רוסיה. בחודש אוגוסט רשם את התואר היחיד שלו לעונה זו שזכה בטורניר וושינגטון, כשניצח בגמר את מרכוס בגדאטיס בשתי מערכות (4)7-6 ,6-2. אף על פי כן, לא רשם הצלחה גדולה באליפות ארצות הברית הפתוחה שהודח כבר בסיבוב השלישי על ידי הספרדי פרננדו ורדאסקו.
את שנת 2010 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-27 בעולם.
2011
עריכהפתיחת השנה בישרה טובות עבור נלבנדיאן עם הופעה בגמר טורניר אוקלנד שבניו זילנד, שם נוצח על ידי הספרדי דוד פרר בשתי מערכות. למרות זאת, התוצאות הטובות לא ידעו המשכיות עם הדחה בסיבוב השני של אליפות אוסטרליה הפתוחה, למרות ניצחון במשחק צמוד ומותח על המקומי לייטון יואיט.
את מרבית עונת החימר פספס נלבנדיאן עקב קרע בשריר הירך ובקע מפשעתי, מה שגרם לו לפספס גם את טורניר אליפות צרפת הפתוחה. המשך העונה לא הניב תוצאות מרשימות מבחינתו שהודח בסיבוב השלישי של ווימבלדון על ידי רוג'ר פדרר, ובאליפות ארצות הברית הפתוחה על ידי רפאל נדאל. הישגי השיא שלו בשלב זה של העונה היו רבעי הגמר בטורניר טוקיו (משטח קשה) ובטורניר סטוקהולם (משטח קשה באולם)
את שנת 2011 סיים נלבנדיאן כמדורג במקום ה-64 בעולם.
2012
עריכהבאליפות אוסטרליה הפתוחה נקנס נלבנדיאן ב-8000$ בשל התנהגות בלתי ספורטיבית לאחר שבסיום המשחק בסיבוב השני מול ג'ון אייזנר, בו הודח נלבדיאן בחמש מערכות, השליך המחבט הצידה.[6]. ביוני העפיל נלבנדיאן לגמר טורניר קווינס. במשחק הגמר הוא הוביל 1-0 במערכות מול מרין צ'יליץ', אך ספג הפסד טכני, לאחר שבמהלך המערכה השנייה בעט בעצבים בשלט פרסומת, ופצע בטעות את רגלו של שופט הקו.
באולימפיאדת לונדון (2012) נלבנדיאן הודח בסיבוב הראשון, לאחר שהפסיד בשתי מערכות לינקו טיפסרביץ'.
2013
עריכהב-1 באוקטובר 2013 פרש נלבנדיאן מטניס מקצועי לאחר שלא הצליח להתגבר על פציעה.
גביע דייוויס
עריכהלאורך השנים היה דוד נלבנדיאן ציר מרכזי בנבחרת גביע דייוויס של ארגנטינה. מאזנו בגביע דייוויס עומד על 32-10 לטובתו, ומאזן של 21-5 במשחקי היחידים. על אף שלא זכה עם נבחרתו בתואר הנכסף, סייע לה להגיע למעמד הגמר בשנת 2006, שם למרות שני ניצחונות על מאראט סאפין, ועל ניקולאי דווידנקו, הפסידה נבחרת ארגנטינה בתוצאה הכללית 3-2.
נבחרת גביע דייוויס של ארגנטינה בכיכובו של נלבנדיאן העפילה לגמר גם בשנת 2008. הגמר נערך על אדמת ארגנטינה, ולמרות ניצחון במשחק הראשון מול דוד פרר, הפסידה נבחרתו לנבחרת גביע דייוויס של ספרד בתוצאה הסופית 3-1.
גם בשנת 2011 העפילה נבחרת גביע דייוויס של ארגנטינה לגמר הטורניר, שם פגשה שוב את נבחרת גביע דייוויס של ספרד, על אף ניצחונו של נלבנדיאן במשחק הזוגות במפגש, יתר משחקי היחידים הוכרעו על ידי הספרדים, שניצחו בתוצאה הסופית 3-1.
תארים והישגים לאורך הקריירה
עריכההישגי גראנד סלאם
עריכה| תחרות | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | ל"ה | ל"ה | ס' שני | רבע גמר | רבע גמר | רבע גמר | חצי גמר | שמינית גמר | ס' שלישי | ס' שני | ל"ה | ס' שני | ס' שני | ל"ה |
| אליפות צרפת הפתוחה | ל"ה | ס"מ | ס' שלישי | ס' שני | חצי גמר | שמינית גמר | חצי גמר | שמינית גמר | ס' שני | ל"ה | ל"ה | ל"ה | ס' ראשון | ל"ה |
| אליפות וימבלדון | ל"ה | ל"ה | גמר | שמינית גמר | ל"ה | רבע גמר | ס' שלישי | ס' שלישי | ס' ראשון | ל"ה | ל"ה | ס' שלישי | ס' ראשון | ל"ה |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | ל"ה | ס' שלישי | ס' ראשון | חצי גמר | ס' שני | רבע גמר | ס' שני | ס' שלישי | ס' שלישי | ל"ה | ס' שלישי | ס' שלישי | ל"ה | ל"ה |
מקרא :
*ל"ה - לא השתתף.
*ס' - סיבוב.
*ס"מ - סיבוב מוקדמות.
יחידים : 24 (11-13)
עריכה
|
|
| הישג | מס' | תאריך | טורניר | משטח | יריב בגמר | תוצאה בגמר |
| הפסד בגמר | 1. | 1 באוקטובר 2001 | פלרמו, איטליה | חימר |  פליקס מאנטילה
|
4-6 ,(2)6-7 |
| זכייה | 1. | 8 באפריל 2002 | אשטוריל, פורטוגל | חימר |  ירקו ניימינן
|
(5)7-6 ,6-4 |
| הפסד בגמר | 2. | 8 ביולי 2002 | ווימבלדון (לונדון), אנגליה | דשא |  לייטון יואיט
|
2-6 ,3-6 ,1-6 |
| זכייה | 2. | 21 באוקטובר 2002 | בזל, שווייץ | שטיח (אולם) |  פרננדו גונזאלס
|
6-2 ,6-3 ,6-4 |
| הפסד בגמר | 3. | 11 באוגוסט 2003 | מונטריאול, קנדה | קשה |  אנדי רודיק
|
3-6 ,1-6 |
| הפסד בגמר | 4. | 27 באוקטובר 2003 | בזל, שווייץ | שטיח (אולם) | גיירמו קוריה
|
פרישה |
| הפסד בגמר | 5. | 10 במאי 2004 | רומא, איטליה | חימר | קרלוס מויה
|
1-6 ,3-6, 3-6 |
| הפסד בגמר | 6. | 18 באוקטובר 2004 | מדריד, ספרד | קשה (אולם) |  מאראט סאפין
|
3-6 ,4-6 ,2-6 |
| הפסד בגמר | 7. | 25 באוקטובר 2004 | בזל, שווייץ | שטיח (אולם) |  ייז'י נובאק
|
2-6 ,6-1 ,4-6 ,3-6 ,7-5 |
| זכייה | 3. | 1 במאי 2005 | מינכן, גרמניה | חימר |  אנדריי פאבל
|
6-1 ,6-4 |
| זכייה | 4. | 20 בנובמבר 2005 | שאנגחאי, סין | קשה (אולם) |  רוג'ר פדרר
|
(3)7-6 ,6-1 ,6-2 ,(11)6-7 ,(4)6-7 |
| זכייה | 5. | 7 במאי 2006 | אשטוריל, פורטוגל | חימר | ניקולאי דווידנקו
|
6-4 ,6-3 |
| זכייה | 6. | 21 באוקטובר 2007 | מדריד, ספרד | קשה (אולם) | רוג'ר פדרר
|
6-3 ,6-3 ,1-6 |
| זכייה | 7. | 4 בנובמבר 2007 | פריז, צרפת | קשה (אולם) | רפאל נדאל
|
6-0 ,6-4 |
| זכייה | 8. | 24 בפברואר 2008 | בואנוס איירס, ארגנטינה | חימר | חוסה אקסוסו
|
6-4 ,(5)7-6 ,3-6 |
| הפסד בגמר | 8. | 3 במרץ 2008 | אקפולקו, מקסיקו | חימר | ניקולאס אלמגרו
|
(1)6-7 ,1-6 |
| זכייה | 9. | 4 באוקטובר 2008 | סטוקהולם, שוודיה | קשה (אולם) |  רובין סודרלינג
|
6-3 ,5-7 ,6-2 |
| הפסד בגמר | 9. | 26 באוקטובר 2008 | בזל, שווייץ | קשה (אולם) | רוג'ר פדרר
|
4-6 ,3-6 |
| הפסד בגמר | 10. | 2 בנובמבר 2008 | פריז, צרפת | קשה (אולם) |  ז'ו וילפריד צונגה
|
4-6 ,6-4 ,3-6 |
| זכייה | 10. | 17 בינואר 2009 | סידני, אוסטרליה | קשה | ירקו ניימינן
|
6-2 ,(9)6-7 ,6-3 |
| זכייה | 11. | 8 באוגוסט 2010 | וושינגטון, ארצות הברית | קשה |  מרכוס בגדאטיס
|
(4)7-6 ,6-2 |
| הפסד בגמר | 11. | 15 בינואר 2011 | אוקלנד, ניו זילנד | קשה | דוד פרר
|
2-6 ,3-6 |
| הפסד בגמר | 12. | 17 ביוני 2012 | לונדון (קווינס), אנגליה | דשא |  מרין צ'יליץ'
|
3-4 ,(3)7-6 נפסל[7] |
| הפסד בגמר | 13. | 17 בפברואר 2013 | סאו פאולו, ברזיל | חימר | רפאל נדאל
|
3-6 ,2-6 |
זוגות : 0 (0-1)
עריכה| הישג | מס' | תאריך | טורניר | משטח | שותף | יריבים בגמר | תוצאה |
| הפסד בגמר | 1. | 2003 | בואנוס איירס, ארגנטינה | חימר | לוקאס ארנולד
|
מריאנו הוד סבאסטיאן פרייטו
|
2-6 ,2-6 |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דוד נלבנדיאן (בספרדית)
דוד נלבנדיאן, ברשת החברתית פייסבוק
דוד נלבנדיאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דוד נלבנדיאן, ברשת החברתית אינסטגרם- דוד נלבנדיאן, באתר olympedia.org
- דוד נלבנדיאן, באתר ה-ATP
- דוד נלבנדיאן, באתר ה-ITF
- דוד נלבנדיאן, באתר גביע דייוויס
- התקרית מגמר קווינס 2012 אשר גרמה לפסילתו.
הערות שוליים
עריכה- ^ http://www.atpworldtour.com/Rankings/Singles.aspx
- ^ http://www.atpworldtour.com/Tennis/Players/Top-Players/David-Nalbandian.aspx
- ^ http://www.tennis-x.com/playerbio/David-Nalbandian.php
- ^ http://bleacherreport.com/articles/141838-does-david-nalbandian-have-the-key-to-beating-rafa-nadal
- ^ http://www.fanatix.com/secret-david-nalbandians-indoor-brilliance/
- ^ Nalbandian Is Fined Following Overrule Controversy באתר הניו יורק טיימס
- ^ http://www.atpworldtour.com/News/Tennis/2012/06/24/London-Sunday-Cilic-Wins-Title.aspx