דונג דבורים
| ערך ללא מקורות | |
דּוֹנַג דבורים (נקרא לעיתים גם רק דונג) הוא חומר שהדבורים מפרישות מגופן לבניית הכוורת והוא מופק בכמות מסחרית כמוצר לוואי של תעשיית הדבש.
מקור
עריכההדבורים מייצרות את הדונג בבלוטות שבצד הבטני של בטנן. הדונג מופרש כקשקשים קטנים בצבע לבן. זה קורה כאשר יש תנאים לבניין חלות דבש – אספקת מזון והתחממות מזג האוויר. מן הדונג הדבורים בונות את החלות שבקן. הן משתמשות בדונג גם כדי לאטום תאי חלה מלאים בדבש. בני אדם מפיקים את הדונג לשימושם בהתכת החלות. ההתכה נעשית בטמפרטורה שאינה גבוהה במיוחד.[דרושה הבהרה]
הרכב ותכונות
עריכההדונג מורכב בעיקר מאסטרים של חומצות שומן ארוכות שרשרת, בעיקר חומצה קרוטית (cerotic acid) וחומצה פלמיטית (palmitic acid) וכהלים ארוכים שונים. צבעו לבן כשהוא מופרש מבטן הדבורה, אך מוכר בצבע צהוב בהיר עד צהוב-חום, חום, או אדמדם. הצבע מתקבל כתוצאה מתוספות שונות: אבקת פרחים ושאריות גלמי הדבורים הגדלים בתאי החלות. לדונג ריח אופייני. משקלו הסגולי של הדונג 0.960 עד 0.972. הוא חומר מוצק לא גבישי המתרכך עם עליית הטמפרטורה ומותך בטמפרטורה של 63°-64° – טמפרטורה גבוהה מכל שעווה מינרלית. בטמפרטורה רגילה הדונג יציב מאוד מבחינה כימית אך דליק ומתחיל לבעור בטמפרטורת הצתה של מעל 200°. הוא אינו סופג מים ואינו נמס במים. מעט מאוד ממיסים, למשל בנזן, ממיסים דונג. הדונג אינו רעיל ואם נבלע הוא אינו נעכל ואינו מושפע כלל ממערכת העיכול.
הפקה
עריכההדונג הוא מוצר לוואי של תעשיית הדבש. במכוורת המודרנית מתקבל דונג מציפות (שכבת הדונג החותמת את תאי הדבש) המוסרות בתהליך רדיית הדבש; ודונג מחלות ישנות שהוצאו משימוש. דונג הציפות בהיר מאוד ונקי משאריות שונות. דונג מחלות כהה יותר ככל שהחלה ישנה יותר וזאת עקב תכולת שאריות רבות. את הדונג ממיסים ויוצקים לגושים או "עוגות". בתהליך זה נפרדת רוב שארית הדבש וחלק מהזיהומים המוצקים השוקעים לתחתית. בהמשך הדונג עובר תהליכי ניקוי וחיטוי, וגם הבהרת הצבע, לפי השימוש המיועד. דונג המיועד לשימוש בגידול דבורים יש לחטא בטמפרטורה של 120° כדי להשמיד את הנבגים של גורמי מחלות דבורים; סינון פשוט מספיק ולעיתים, אם הדונג כהה מאוד, גם הבהרת הצבע באמצעים כימיים. לשימושים אחרים נדרש סינון בלחץ של המוצקים הזעירים וניקוי מחומרים זרים. לשימושים קוסמטיים ניתן לייצר דונג לבן לגמרי.
שימושים
עריכה
חלק מהדונג משמש לייצור שעוויות.
כמויות גדולות של דונג נצרכות לייצור נרות. לדונג דבורים יתרון על שעוות מינרליות בטמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ובכך נמנעים טפטוף ונזילת השעווה שאינה בוערת. חלק גדול מתעשיית הנרות עבר לשעוות מינרליות שהן הרבה יותר זולות אך עדיין נצרכות כמויות גדולות לנרות דונג הנשרפים בכנסיות הקתוליות ובעיקר בכנסייה המזרחית. נרות אפשר לייצר מדונג בכל רמת ניקיון, אך הזיהומים המוצקים עולים עם הדונג ומצטברים בפתילה וחוסמים את המשך מעבר הדונג. לכן, על מנת להשיג נר הבוער יפה, יש להשתמש בדונג נקי ככל האפשר מזיהומים.
דונג ברמת ניקיון גבוהה המתאים לדרישות תקנים לשימוש רפואי משמש בתעשיית הקוסמטיקה לייצור קרמים וסוגים מסוימים של שפתונים וגם לייצור משחות רפואיות. כמויות קטנות יותר משמשות בתעשיית המזון לציפוי מוצרים כיוון שהוא יוצר שכבה אטומה ומבודדת ואינו מורגש כאשר נבלע עם המזון.
בעבר היו שימושים רבים יותר לציפוי הגנה מפני לחות, לבידוד ולמשחות הברקה. ברוב השימושים האלה נעשה בימינו שימוש במוצרים סינתטיים או ממקור מינרלי, שהם זולים יותר.
הדונג בתנ"ך
עריכההדונג נזכר בתנ"ך ארבע פעמים כדוגמה לחומר רך ונמס בקלות. ” כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ.” ( תהילים סח, ג). בתלמוד הדונג נקרא שעווה: ”שעוה פסולתא דדובשא ” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ', עמוד ב') והוא אינו השעווה המוכרת כיום.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הכימיה של הדבורים, באתר בית הספר לכימיה של אוניברסיטת בריסטול (באנגלית)
- דונג דבורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)