דונטו מנדוציו
דונטו מנדוציו (באיטלקית: Donato Manduzio, 24 ביולי 1885 - 15 במרץ 1948), המכונה "הנביא מסן ניקנדרו", היה איטלקי קתולי, יליד ותושב הכפר סן ניקנדרו שבדרום איטליה, אשר התגייר וגייר עשרות מתושבי כפרו, בתקופת השלטון הפשיסטי באיטליה. בישראל חיים מאות מצאצאי יהודי סן ניקנדרו ובכפר סן ניקנדרו נותרו כמה עשרות אנשים הרואים את עצמם כממשיכי דרכו.
 | |
| לידה |
24 ביולי 1885 סן ניקנדרו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1948 (בגיל 62) |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
  | |
קורות חיים
עריכהמנדוציו נולד בכפר סן ניקנדרו שבנפת פוג'יה, מחוז פוליה, בדרום מזרח איטליה, לחופי הים האדריאטי. הוריו, ג'וזפה מנדוציו, סוחר יין עני וקונצ'טה לבית פרסקריה היו קתולים ומנדוציו היה בנם הבכור. הוא הוטבל לנצרות לאחר היוולדו, כמקובל, אך סירב בנערותו לעבור את טקסי הקתוליות האחרים, ונודע כשובב וכמתמרד. כרבים מתושבי כפרו, לא למד בבית ספר כלל והיה אנאלפבית עד התבגרותו. עבד כסנדלר.
ב-1910 נישא לעמנואלה ווצ'ינו.
ב-1915 סמוך לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מנדוציו לצבא האיטלקי ונלחם בשורותיו. ב-1918, לקראת סוף המלחמה, נפצע ברגליו ואושפז בבית חולים צבאי בפיזה, למשך תקופה ארוכה. בשל הטיפול הלקוי נותר משותק באחת מרגליו. במשך האשפוז הממושך הוא למד קרוא וכתוב מהחייל הפצוע ששכב לצדו.
כשחזר לכפרו ב-1919 הפך ביתו של מנדוציו לאתר עליה לרגל, משום שהיה אחד הבודדים בכפר שלא היה אנאלפבית. בשל נכותו הוא לא עבד, אך קיבל קצבת נכות מהצבא וכן כסף למחיה מהורי אשתו. הוא הקדיש מזמנו לכל מי שרצה בכך ורבים מתושבי סן ניקנדרו הקיפוהו שעות רבות מדי יום בשבתו במרפסת ביתו, הקשיבו לסיפורים שקרא בפניהם וסיפרו לו את צרותיהם. הם הפכו לחסידיו.
גילוי היהדות
עריכהביומן שכתב מציין מנדוציו את התאריך המדויק שבו ייסד את קהילת יהודי סן ניקנדרו: הלילה שבין ה-10 ל-11 באוגוסט 1930, כלומר בהיותו בן 45. הוא חלם באותו לילה שהוא ניצב בשדה, אוחז נר בידו ואדם זקן מצווה עליו: "שא נא את הנר ברַמָה והפץ את אוֹרי". את חלום זה הוא פירש כציווי להביא את בשורת היהדות לבני הכפר.
כשנתיים לפני אותו חלום הביא לו אחד מחסידיו ספר תנ"ך, "הברית הישנה", כתוב באיטלקית. באותה תקופה, באזורי איטליה העניים, ספרי התנ"ך היחידים היו כתבי "הברית החדשה", כתובים בלטינית, כך שרק כמרים יכלו לקראם. הוא קרא בברית הישנה, התווכח עם כומר הכפר, ובעקבות החלום שחלם הגיע למסקנה כי היהדות היא הדת האמיתית וכי תפקידו בחיים יהיה להפיץ את בשורתה.
מנדוציו וקהל חסידיו למדו מתוך ספר הברית הישנה שהיה בידם, באיטליה הפשיסטית, ההולכת ומתקרבת אל הנאצים. מנדוציו למד את הלוח העברי למשל, וחישב את מועדי ישראל. הוא וחסידיו החלו לקיים את מצוות התורה כפי שהבינו אותן ולחוג את חגי ישראל.
ההתחברות ליהדות
עריכה
ערך מורחב – יהודי סן ניקנדרו
ב-1936 נודע למנדוציו לראשונה, משוטר שהגיע למקום, שהדת היהודית והיהודים עדיין קיימים. מנדוציו הנרגש מיהר לשלוח מכתבים לרב הראשי של רומא, אנג'לו סצ'רדוטי. המכתבים הראשונים לא נענו, מאחר שיהודי רומא חששו כי מדובר בתעלול או במזימה כנגדם. בהמשך השתכנעו מכנות כוונותיו והחלו חילופי מכתבים בין רבני רומא לבין מנדוציו, שכללו מחד גיסא ספרי תנ"ך ויהדות, תפילין ותשמישי קדושה יהודיים, ומאידך גיסא אזהרות, כי לא זו העת לנוצרים קתולים כשרים להצטרף ליהדות.
ב-1938 הוחלו חוקי הגזע על היהודים, ואף כי מנדוציו וקהילתו לא נכללו בין הנרדפים, בשל מוצאם האיטלקי הטהור, הקשר עם יהודי רומא נותק. כעבור חמש שנים, ב-1943 הגיעו חיילי הבריגדה היהודית, ובהם אנצו סירני, אל הכפר ויצרו קשר עם מנדוציו וקהילתו. שלוש שנים אחר כך, באוגוסט 1946 התגיירו כל בני קהילתו של מנדוציו, 74 איש בסך הכול, והחלו לחשוב על עלייה לארץ ישראל. יש עם זאת ספקות לגבי השלמת גיורו של מנדוציו עצמו, באשר הוא לא היה באותה עת במצב גופני טוב מספיק לעמוד בקשיי ברית המילה.
במרץ 1948 נפטר מנדוציו ובני קהילתו קברו אותו כיהודי בשם לוי מנדוציו. הוא נקבר בבית הקברות של סן ניקנדרו, לצד שכנים נוצרים, אבל במרחק מה מהם. על קברו שני מגיני דוד במקום צלב. על מצבתו נחרטו המילים הבאות:
דונטו... חי כעובד אלילים עד 1930. אבל... בהתגלות אלוקית, נקרא על ידי האל בשם לוי... והוא הפיץ בסלע חשוך זה איחוד ה' ומנוחת השבת...
— יפה גולדשטיין, מוסף השבוע - "הצופה" פסח תש"ם
קהילתו עלתה כמעט כולה לישראל ב-1949 והתיישבה בגליל במושבים עלמה וכרם בן זמרה. כיום גרים בישראל כמה מאות מצאצאיה.
בכפר סן ניקנדרו נותרו בעקבות זאת שלוש נשים מהקהילה ובראשן אלמנתו. הן המשיכו את דרכו של מנדוציו והורישו את תורתו לבנותיהן (אך לא לבניהן, בדרך כלל). הבנות ממשיכות ומורישות את תורת מנדוציו הלאה, מדי דור. כיום חיות בסן ניקנדרו כארבעים נשים כאלה ובנוסף להן גם כמה גברים השומרים על כללי היהדות. מפעם לפעם מי מהקהילה מתגייר, אבל רובם נשארים בדרך כלל קתולים מבחינה פורמלית, כאשר הבנות שומרות על כללי היהדות.
לקריאה נוספת
עריכה- פנחס לפיד, הנביא מסן ניקנדרו, הוצאת ר.מס, 1952[1]
- הרב שלמה אבינר, המורד הגדול, הוצאת חווה
קישורים חיצוניים
עריכה- "Manduzio - Father Of Many People", אליהו בירנבוים, יולי 2007, באתר שבי ישראל
- Michael Vocino, The San Nicandresi Jews: A Brief Bibliographic and Photographic Essay, 15 March, 2012, באתר אוניברסיטת רוד איילנד
- "מצפת לסן ניקאנדורו" (אורכב 27.05.2020 בארכיון Wayback Machine), על סרט דוקומנטרי מ-2010 על דונטו מנדוציו ויהודי סן ניקנדרו
- אנדרה היידו, "מסע בעקבות הצל", "מסכת", חוברת ד', 2005, עמ' 145 - 150