דוקטרינת אייזנהאואר
לאחר מלחמת סיני היה נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, מעוניין בהכנסת כוח צבאי וכלכלי אמריקני למזרח התיכון כדי למנוע חדירה של הגוש הקומוניסטי או צרפת ובריטניה לאזורים הנוחים להשפעה חיצונית.
ב-1956, אחרי התחזקות הקומוניזם בסוריה והתקרבות סוריה לגוש המזרחי, ניסו ארצות הברית, בריטניה ועיראק להפיל את המשטר בסוריה - ונכשלו, במקביל הוביל נאצר, כחלק מגוש המדינות הבלתי מזדהות, מדיניות שלכאורה הייתה נייטרלית מבחינה גושית אך בפועל גילתה אהדה לגוש הקומוניסטי תוך קבלת סיוע, יועצים ונשק מהגוש הקומוניסטי, סיוע שהחל בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית ונמשך באספקת נשק ישירה מברית המועצות.
ב-5 בינואר 1957, במקביל לפינוי הכוחות הישראליים מסיני, במסגרת "הודעה מיוחדת לקונגרס על המצב במזרח התיכון", פרסם אייזנהאור יחד עם מזכיר המדינה, ג'ון פוסטר דאלס, תוכנית לשמירת עצמאות מדינות המזרח התיכון בשיתוף עם האו"ם, תוכנית זו נודעה בשם "דוקטרינת אייזנהאואר", מטרתה של התוכנית הייתה למנוע את התפשטות הקומוניזם במזרח התיכון.
התוכנית הסמיכה את נשיא ארצות הברית לשלוח כוחות מזוינים לעזרתה של כל מדינה במזרח התיכון שתבקש את עזרת ארצות הברית כנגד הקומוניזם הבינלאומי (כלומר שתרצה להתגונן מפני מדינה בה שולט הקומוניזם), אך הייתה כלכלית בעיקרה (היקפה היה תמיכה לפיתוח במזרח התיכון בסכומים של 200 מיליון דולר בשנה). התוכנית למעשה חידשה את דוקטרינת טרומן, שמטרתה הייתה למנוע התפשטות השפעה של ברית המועצות על ידי תמיכה כלכלית וערבות צבאית.
התוכנית לא כללה סעיף של התערבות צבאית למען ישראל, ככל הנראה כדי לא לסכל את חתימתן של מדינות האזור האחרות על התוכנית. עם זאת אייזנהאור הצהיר שישראל היא עובדה קיימת שאין לערער על קיומה. ישראל הצטרפה לתוכנית זו, על אף התנגדויות פנימיות מתוך חשש שהדבר יפגע ביחסי ישראל עם ברית המועצות.[1]
מיד עם פרסום התוכנית, הודיעו מדינות "הברית הנגדית" (ברית נגדית לברית בגדאד - מצרים, סוריה וסעודיה) שהן מתנגדות לדוקטרינה וכי יש להניח למדינות האזור לשמור על עצמאותן בלי התערבות חיצונית. פרסום דוקטרינת אייזנהאואר דחף את סוריה לאיחוד עם מצרים. מיד אחרי פרסום הדוקטרינה נסע שוכרי אל-קוותלי למצרים, הצהיר על רצונו לאיחוד בין סוריה למצרים, ומינה משלחת למשא ומתן על האיחוד. משא ומתן שיצר את הרפובליקה הערבית המאוחדת.
לבנון אימצה את הדוקטרינה במארס 1957 וכמיל שמעון פנה לארצות הברית בבקשת עזרה ביולי 1957. ארצות הברית שלחה את אוניות הצי השישי לחופי לבנון והחיילים האמריקאים נשארו שם כשנה.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוקטרינת אייזנהאואר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Office of the Historian, Bureau of Public Affairs, United States Department of State The Eisenhower Doctrine, 1957
הערות שוליים
עריכה- ^ ישיבה 300 של הכנסת השלישית, 3 ביוני 1957, ישיבה 301 של הכנסת השלישית, 6 ביוני 1957.