דיולה אייש

משורר הונגרי

דְיוּלָה אִיֶישהונגרית: Illyés Gyula; בעברית מופיע גם בכתיב ג'ולה אייש. נולד ב- 2 בנובמבר 1902 נפטר ב־15 באפריל 1983). היה משורר, סופר, מתרגם ועורך הונגרי.

דיולה אייש
Illyés Gyula
דיולה אייש
דיולה אייש
דיולה אייש
לידה 2 בנובמבר 1902
Sárszentlőrinc, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1983 (בגיל 80)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Flóra Kozmutza עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דיולה אִייֶש נולד בכפר פֶלְשֵׁרַצֶגְרֶשְׁפּוּסְטָה (Felsőrácegrespuszta; מחוז טולנה, דרום-מערב הונגריה). אביו יאנוש היה נפח ומכונאי. ההורים האמינו בשני זרמים שונים של הדת הנוצרית. את בית הספר היסודי סיים במקום הולדתו, אך את הלימודים בתיכון למד בשלושה מקומות שונים. לאחר גירושי הוריו, עבר לגור ב-1916 בבודפשט, ביחד עם אימו אידה, ושם גם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון. למד פילוסופיה ותולדות האומנות באוניברסיטה בבודפשט. ב-1922 נמלט לפריז, לאחר שהשלטונות האשימו אותו בפעילות בלתי חוקית[1]. בפריז עסק בעבודות מזדמנות, המשיך בכתיבה, נרשם לאוניברסיטת הסורבון, והשתתף בפעילויות ובמפגשים אינטלקטואליים. הוא שב להונגריה ב-1926 בעקבות חנינה כללית מטעם המדינה. החל מ-1948 ובתקופת המנהיג ההונגרי יאנוש קאדאר שלטונות הונגריה ראו בו אויב המדינה, ואייש נמנע מפרסומים ספרותיים ומהחיים הציבוריים[2].

אייש נפטר בבודפשט ב-15 באפריל 1983.

יצירתו

עריכה

שירו הראשון פורסם בסוף שנת 1920, בעיתון "Népszava" -"דבר העם"[2]. קובץ שיריו הראשון, "אדמה קשה", התפרסם בשנת 1928. החל משנת 1928 כתיבתו התפרסמה באופן סדיר בכתבי עת במערב. בשנות השלושים נטל חלק בתנועת יוצרים שחקרה את תנאי החיים העלובים בכפרי הונגריה, וספרו בפרוזה "אנשי הפוסטה" (1934) נחשב לתעודה הספרותית החשובה ביותר של אותה תנועה ואותה התקופה. בין ספרי השירה שלו ראויים לציון "אני מדבר על גיבורים" (1933), "שנה אחת" (1945), שירו המפורסם "משפט אחד על עריצות" (1950) - נכתב על תקופתו של השליט מתיאש ראקושי, והצנזורה אסרה בזמנו לפרסמו בהונגריה, אך השיר התפרס במדינות המערב, בעיקר בזמן המרד ההונגרי של שנת 1956, ומאז התפרקות הגוש הקומוניסטי נלמד גם בבתי ספר תיכוניים בהונגריה[3]. בהונגריה פורסם שיר זה לראשונה רק בשנת 1986[4]. "שירים חדשים" (1961). "תורן נטוי (1965), "שחור לבן" (1968). הוא פרסם, בין היתר, גם בשבועון הסאטירי ההונגרי "לודאש מתי".

מחזות שכתב אייש זכו להיות מוצגים בבתי התיאטרון המובילים בבודפשט וברחבי הונגריה.

חייו האישיים

עריכה

דיולה אייש התחתן לראשונה בשנת 1931 עם אירמה יובנץ (Juvancz Irma), אך הזוג התגרש ב-1938. שנה אחת לאחר גירושיו מאירמה, הוא נישא בשנית לפלורה קוזמוטצה (Kozmutza Flóra), פסיכיאטרית ומרפאה בפדגוגיה. בשנת 1941 נולדה בתם המשותפת אנה מאריה אייש (Illyés Mária Anna). לאייש נולדו מבתו שני נכדים.

פרסים והוקרה

עריכה

פארק ממנטו, פארק בבודפשט ששלטונות בודפשט ריכזו בתוכו את הפסלים מהתקופה הקומוניסטית של הונגריה, נקרא באופן רשמי "משפט אחד על עריצות", שהוא שמו של אחד משיריו הידועים ביותר של דיולה אייש[5].

דיולה אייש זכה בפרס קושוט (1948) בפרס באומגרטן ארבע פעמים (1931, 1933, 1934, 1936), פרס גרנד פרי בינלאומי (1966)[6], בפרס הרדר (1970), פרס הידידות הצרפתי (1978)[1], פרס מונדלו (1981), בפרס מסדר הדגל של הרפובליקה ההונגרית (1982), ובפרס המורשת ההונגרית (1997). דיולה אייש זכה בפרסים רבים נוספים, מקומיים ומחוזיים בהונגריה.

הנצחה

עריכה

דיולה אִייֶש מונצח בהונגריה במקומות רבים, ובצורות מגוונות.

רחובות - רחוב נקרא על שמו בבודפשט, באגטהאזפוסטה (Égettházpuszta), בצהצא (Cece), בסקשפהרוואר (Székesfehérvár),

לוחות זיכרון - נקבעו לוחות זיכרון ברחוב בבודפשט, ולוח זיכרון גדול מאד הכולל את שורות שירו "משפט אחד על עריצות" הוצב בכניסה לפארק ממנטו בבודפשט[7].

פסלים - פסלו הוצב ברחוב מרכזי בבודפשט, וגם בעיירת הנופש והמרפא הוויז.

עמוד זיכרון - הוצב לכבודו עמוד זיכרון בפארק במחוז הולדתו טולנה.

בתי ספר - בתי ספר רבים בהונגריה נקראים על שמו של, יסודיים ותיכוניים.

תוכניות לימודים - יצירותיו כלולות בתוכניות הלימודים של בתי הספר התיכוניים, ובאוניברסיטאות שונות הונגריה.

ספריה - בעיר פץ' (Pécs) קיימת ספריה על שם דיולה אייש.

ראו גם

עריכה

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דיולה אייש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Illyés Gyula, Illés | Magyar életrajzi lexikon | Kézikönyvtár, www.arcanum.com (בהונגרית)
  2. ^ 1 2 Illyés Gyula, enciklopedia.fazekas.hu (בהונגרית)
  3. ^ Illyés Gyula élete és munkássága (בהונגרית), באתר doksi.net
  4. ^ Gyula Illyés (באנגלית), באתר www.feelingeurope.eu
  5. ^ Memento Park, dedicated to Communist Hungary, Barceló Experiences (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Meghatározó személyek - NMIkon (בהונגרית), באתר nmikon.hu
  7. ^ Concept – Mementopark, www.mementopark.hu